לי אלבז    (לינקדאין)
לי אלבז (לינקדאין)
הונאה

ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים

אחרי חקירה ממושכת, בית המשפט בארה"ב פסק עונשים חסרי תקדים נגד לי אלבז וחבריה להונאת האופציות הבינאריות: פיצויים בגובה 28 מיליון דולר, וקנס כולל של 451 מיליון דולר על המעורבים בפרשה. איך עבדה השיטה? למה דווקא התחום הזה משך נוכלים? ואיך זה השפיע על ישראל?



אביחי טדסה | (6)
נושאים בכתבה אופציות בינאריות

לא נעים להגיד, אבל ישראל היתה קרקקע פוריה להונאות של רבבות משקיעים מרחבי העולם. לפני יותר מעשור הוקמו כאן עשרות חברות בתחום האופציות הבינאריות ששיווקו למשקיעים ברחבי העולם מוצרים שהתוחלת שלהם היא הפסד. הם השתמשו בטכניקות שיווק אגרסיביות, ניצלו אנשים מכל רחבי העולם ועשו כסף גדול - מאות מיליוני דולרים. אלו חברות שהיו מעורבים בחלקן גם משפחות פשע והם היו מעצמות על, עד שהחלה חקירה בינאלומית גדולה ובמקביל לרגולציה, הן נסגרו ובעלי השליטה והבכירים נתפסו או עדיין מסתתרים.

בבסיס אופציה בינארית יש רעיון פשוט - משקיעים מהמרים על האם נכס פיננסי (כמו מניה, מטבע או סחורה) יעלה או ירד בתוך זמן קצר. אם צדקת – הרווחת אחוז מסוים. אם טעית – הפסדת את כל הכסף.

לכאורה, זו דרך חוקית למסחר פיננסי, אבל בפועל רבים מהגופים שהפעילו פלטפורמות של אופציות בינאריות תיכננו אותן כך שהלקוחות יפסידו כמעט תמיד. היו מניפולציות מתוחכמות ששינו את הסיכוי להרוויח, מניעת משיכות כספים, מצגי שווא על מומחיות הברוקרים, ועוד טריקים שגרמו ללקוחות להפסיד את כל כספם.

איך ישראל הפכה למעצמת הונאות אופציות בינאריות?

במשך שנות ה-2000 והעשור הראשון של 2010, ישראל הייתה מרכז עולמי בתחום. מאות חברות, אלפי עובדים, ועשרות מיליארדי דולרים זרמו דרך פלטפורמות מסחר ששירתו בעיקר לקוחות מחו"ל. הרוב המכריע של החברות האלה פעל מחוץ למסגרת החוק, תוך שהן מנצלות את העובדה שהתחום לא היה מפוקח.

הפרשה של לי אלבז ויוקום תקשורת היא רק אחת מתוך עשרות. חברות ישראליות הפעילו מוקדים טלפוניים אגרסיביים ששכנעו אנשים להשקיע סכומי כסף גדולים. סוחרים הוצגו כ"מומחים פיננסיים" שהיו בעצם נציגי מכירות בלי שום ידע אמיתי.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לקוחות חשבו שהם משקיעים בשוק ההון – אבל בפועל רוב הכסף נשאר אצל החברות, בלי אפשרות למשוך אותו. כל זה המשיך עד שחקירות בינלאומיות חשפו את התרמית והובילו לסגירת הענף ב-2017.

איך עבדה השיטה של לי אלבז?

לי אלבז, ישראלית ששימשה מנכ"לית חברת יוקום תקשורת, הייתה אחת מהדמויות הבולטות בתחום. היא וחבריה, יוסי הרצוג ושלום פרץ, הפעילו רשת של אתרי מסחר באופציות בינאריות, ששכנעו אלפי לקוחות מארה"ב ואירופה להשקיע סכומי כסף גדולים.

קיראו עוד ב"משפט"

מה הם עשו?

הציגו הזדמנות רווח קלה: שיחות מכירה אגרסיביות שגרמו ללקוחות להאמין שהם יכולים להפוך לעשירים בקלות. מנעו משיכות כספים: כשהלקוחות ניסו למשוך רווחים, הם נתקלו בתירוצים אין-סופיים. שינו את תנאי המשחק: בפועל, הפלטפורמות נבנו כך שהלקוחות יפסידו ברוב העסקאות. התחזו למומחים: ברוקרים ישראלים דיברו עם מבטא אמריקאי והתחזו ליועצים פיננסיים אמינים. בין 2014 ל-2019, העסק של אלבז הונתה לקוחות בהיקף מוערך של 140 מיליון דולר.

איך אלבז נתפסה ונשפטה?

אחרי חקירה ממושכת של ה-FBI והרשויות הפדרליות בארה"ב, לי אלבז נעצרה ב-2017 כאשר הגיעה לארה"ב בטיסה. חבר מושבעים פדרלי הרשיע אותה בהונאה פלילית חמורה, ובית המשפט קבע כי היא רימתה משקיעים במכוון.

גזר הדין שנקבע נגדה:

20 שנות מאסר – אחד העונשים הכבדים שניתנו בפרשות פיננסיות מסוג זה.
28 מיליון דולר פיצויים – שישולמו למשקיעים שנפגעו.
338.7 מיליון דולר קנס אזרחי – שהוטל על החברה ושותפיה.
השותפים יוסי הרצוג ושלום פרץ נמלטו מזרועות החוק, אך נקנסו ב-451 מיליון דולר יחד עם החברות שבבעלותם.

סוף הדרך של תעשיית האופציות הבינאריות בישראל

במשך שנים, ישראל הייתה "גן עדן" להונאות אופציות בינאריות. למרות אזהרות וחקירות, רק ב-2017 הכנסת אסרה את התחום לחלוטין והחברות הישראליות נסגרו.

מה קרה מאז?
אלפי ישראלים שעבדו בתעשייה נאלצו לחפש עבודה אחרת. רגולטורים בעולם החלו להחמיר בפיקוח על תחום המסחר המקוון. ישראל נאלצה להתמודד עם המוניטין הבעייתי שלה בזירה הפיננסית הגלובלית.



שאלות ותשובות – כל מה שרציתם לדעת על פרשת ההונאה

מה היו הסימנים לכך שמדובר בהונאה?
לקוחות שהפסידו את כל כספם גילו שלא ניתן למשוך כספים, תנאי המסחר השתנו כל הזמן, והברוקרים דחפו אותם "להשקיע עוד כדי לכסות הפסדים".

איך דווקא ישראל הפכה למרכז של הונאות אופציות בינאריות?
בגלל היעדר פיקוח, היזמים זיהו הזדמנות להרוויח מיליונים במהירות. בנוסף, כישורי המכירה והשירות בישראל התאימו מאוד לשיטה האגרסיבית.

למה לי אלבז קיבלה עונש כל כך כבד?
כי מדובר בהונאה בהיקף עצום שנמשכה שנים ופגעה באלפי אנשים.

מה ההבדל בין מסחר חוקי למסחר הונאתי באופציות בינאריות?
במסחר חוקי יש פיקוח רגולטורי, האפשרות להרוויח הוגנת, והלקוחות יכולים למשוך את כספם. אצל אלבז וחברות אחרות – הכל היה מניפולציה.

מה היה קורה אם אלבז לא הייתה מגיעה לארה"ב?
כנראה שהייתה ממשיכה להימלט, כמו שותפיה הרצוג ופרץ, שנמצאים מחוץ להישג ידם של החוק האמריקאי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 05/02/2025 07:46
    הגב לתגובה זו
    זבל של יצור שתרקב בכלא שתעבור מדורי גהנום יום יום א מ ן
  • 4.
    אהרון 31/01/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
    הרי ההונאות נעשו במדינת היהודים אז למה לא מחפשים את השותפים הרצוג ופרץ . הם מהליכוד אולי חברים של השר לוין
  • 3.
    ככה צריך לתת עונשים בישראל. פשוט בדיחה העונשים שמקבלים בארץ המושתת. (ל"ת)
    יואל 30/01/2025 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בושה לישראל (ל"ת)
    בושה 30/01/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי הרצוג קשור לנשיא הרצוג (ל"ת)
    שני 30/01/2025 19:26
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 03/02/2025 17:59
    הגב לתגובה זו
    איך חשבון ללשון אז תראה מה יקרה
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלאחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטל

הבת התערבה בעריכת הצוואה - זה מה שמה קבע ביהמ"ש

לאחר מאבק משפחתי ממושך בין ארבעה אחים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים כי צוואתה של האם המנוחה, שהורישה את כל רכושה לבתה אחת בלבד, נערכה תחת מעורבות אסורה של הנהנית. עדויות עורכי הדין, מסמכים רפואיים והיחסים בתוך המשפחה נשזרו יחד לכדי מסקנה אחת ברורה: הצוואה בטלה בשל השפעה בלתי הוגנת, וצו הירושה שחילק את העיזבון שווה בשווה בין הילדים יישאר בתוקפו

עוזי גרסטמן |

באחד מימי החורף התכנסו ארבעת ילדיה של המנוחה שוב סביב שולחן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שנים לאחר פטירת אמם. מערכת היחסים ביניהם, שהתערערה עוד בחייה, נפרשה פעם נוספת אל מול השופטת ריבי לב אוחיון, כשעל הכף עומד גורלו של עיזבון משפחתי שנקלע אל לבו של סכסוך מר בין אחים. בקשה לביטול צו ירושה, בקשה למתן צו לקיום צוואה, והתנגדות לצוואה - כל אלה נשזרו זה בזה ודרשו מבית המשפט להכריע מי מבין גרסאות הצדדים משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

הסיפור החל כשלאחר מות האם הוגשה בקשה רגילה למתן צו ירושה, ובה הצהירה הבת, התובעת, כי לא קיימת צוואה. על בסיס זה ניתן צו ירושה שחילק את עיזבון האם שווה בשווה בין ארבעת ילדיה. רק כעבור זמן רב, במסגרת הליך משפטי אחר בין הצדדים, התגלה לפתע מסמך נוסף: צוואה מ-2012, שעל פיה הורישה האם את כל רכושה לבת אחת בלבד, שהיא התובעת. הגילוי הזה חולל תפנית, ובית המשפט נדרש לבחון האם מדובר במסמך תקף או בצוואה שהושפעה מגורמים חיצוניים, ואף נוסחה ונערכה בנסיבות שאינן מאפשרות להעניק לה תוקף משפטי.

הדיון שנפרש בפני בית המשפט היה רחב ומורכב, וכלל עשרות מסמכים, עדויות מומחים רפואיים ושני עורכי הדין שהיו חתומים כעדים לצוואה. כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי כדי לבטל או לתקן צו ירושה קיים, נדרשות עובדות חדשות שלא היו בפני בית המשפט בעת מתן הצו, וכי הפתח לכך "אינו כפתחו של אולם". אך במהרה התברר שהשאלה המרכזית אינה רק עיתוי הגשת הבקשה, אלא עומקה של המעורבות של הבת בכל שלבי עריכת הצוואה וההשלכות המשפטיות הנובעות מכך.

"ניתוח לאחר המוות"

ליבת ההכרעה נגעה לשני נדבכים: יכולתה הקוגניטיבית של האם בעת עריכת הצוואה, והיקף המעורבות של התובעת בתהליך ניסוחה וחתימתה. לגבי הכשירות הרפואית הוצגו שתי חוות דעת שונות: ד"ר שפיק מסאלחה קבע כי כבר מ-2009 החלה האם לאבד מיכולותיה הקוגניטיביות, וכי ב-2015 היא לא היתה כשירה להבין מסמכים משפטיים. לעומתו, פרופ' יורם מערבי קבע כי אין אינדיקציה חד־משמעית לחוסר כשירות, ולכן עומדת לה חזקת הכשירות. ואולם בעדותו הוא הבהיר כי אינו יכול לקבוע בוודאות שהיתה כשירה, וכי מעולם לא בוצעה הערכת כשירות ייעודית למועד חתימת הצוואה. השופטת ציינה כי חוות דעת מסוג זה היא בהכרח "ניתוח לאחר המוות", והדגישה כי יש להיעזר גם בעדויות בני המשפחה שהעידו על בלבול, ירידה בזיכרון ותלות גוברת של האם בבת.

אלא שבסופו של דבר, סוגיית הכשירות לא היתה הגורם שהכריע את הכף. מה שנהפך למרכז הדיון היא עדותו של עו"ד סני חורי, אחד משני העדים לצוואה, שאישר כי התובעת היתה הגורם שיזם את עריכת הצוואה, מסרה לו את הוראותיה ואף תיאמה את הביקור בבית האם לצורך חתימתה. בעדותו הוא אמר במפורש כי, "צוואת המנוחה נעשתה לבקשת התובעת", וכי ההוראות לנוסח הצוואה ניתנו על ידה ולא היו כל מגעים עם המנוחה לפני החתימה. כשנשאל על הנימוק שנתנה האם להוריש הכל לבת, סיפר עו"ד חורי כי האם אמרה לו שהיא סומכת על הבת "שתדאג לכל המשפחה" - משפט שנהפך לאחד מצירי ההכרעה.