ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים
אחרי חקירה ממושכת, בית המשפט בארה"ב פסק עונשים חסרי תקדים נגד לי אלבז וחבריה להונאת האופציות הבינאריות: פיצויים בגובה 28 מיליון דולר, וקנס כולל של 451 מיליון דולר על המעורבים בפרשה. איך עבדה השיטה? למה דווקא התחום הזה משך נוכלים? ואיך זה השפיע על ישראל?
לא נעים להגיד, אבל ישראל היתה קרקקע פוריה להונאות של רבבות משקיעים מרחבי העולם. לפני יותר מעשור הוקמו כאן עשרות חברות בתחום האופציות הבינאריות ששיווקו למשקיעים ברחבי העולם מוצרים שהתוחלת שלהם היא הפסד. הם השתמשו בטכניקות שיווק אגרסיביות, ניצלו אנשים מכל רחבי העולם ועשו כסף גדול - מאות מיליוני דולרים. אלו חברות שהיו מעורבים בחלקן גם משפחות פשע והם היו מעצמות על, עד שהחלה חקירה בינאלומית גדולה ובמקביל לרגולציה, הן נסגרו ובעלי השליטה והבכירים נתפסו או עדיין מסתתרים.
בבסיס אופציה בינארית יש רעיון פשוט - משקיעים מהמרים על האם נכס פיננסי (כמו מניה, מטבע או סחורה) יעלה או ירד בתוך זמן קצר. אם צדקת – הרווחת אחוז מסוים. אם טעית – הפסדת את כל הכסף.
לכאורה, זו דרך חוקית למסחר פיננסי, אבל בפועל רבים מהגופים שהפעילו פלטפורמות של אופציות בינאריות תיכננו אותן כך שהלקוחות יפסידו כמעט תמיד. היו מניפולציות מתוחכמות ששינו את הסיכוי להרוויח, מניעת משיכות כספים, מצגי שווא על מומחיות הברוקרים, ועוד טריקים שגרמו ללקוחות להפסיד את כל כספם.
איך ישראל הפכה למעצמת הונאות אופציות בינאריות?
במשך שנות ה-2000 והעשור הראשון של 2010, ישראל הייתה מרכז עולמי בתחום. מאות חברות, אלפי עובדים, ועשרות מיליארדי דולרים זרמו דרך פלטפורמות מסחר ששירתו בעיקר לקוחות מחו"ל. הרוב המכריע של החברות האלה פעל מחוץ למסגרת החוק, תוך שהן מנצלות את העובדה שהתחום לא היה מפוקח.
- גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר
- עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה של לי אלבז ויוקום תקשורת היא רק אחת מתוך עשרות. חברות ישראליות הפעילו מוקדים טלפוניים אגרסיביים ששכנעו אנשים להשקיע סכומי כסף גדולים. סוחרים הוצגו כ"מומחים פיננסיים" שהיו בעצם נציגי מכירות בלי שום ידע אמיתי.
לקוחות חשבו שהם משקיעים בשוק ההון – אבל בפועל רוב הכסף נשאר אצל החברות, בלי אפשרות למשוך אותו. כל זה המשיך עד שחקירות בינלאומיות חשפו את התרמית והובילו לסגירת הענף ב-2017.
איך עבדה השיטה של לי אלבז?
לי אלבז, ישראלית ששימשה מנכ"לית חברת יוקום תקשורת, הייתה אחת מהדמויות הבולטות בתחום. היא וחבריה, יוסי הרצוג ושלום פרץ, הפעילו רשת של אתרי מסחר באופציות בינאריות, ששכנעו אלפי לקוחות מארה"ב ואירופה להשקיע סכומי כסף גדולים.
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
מה הם עשו?
הציגו הזדמנות רווח קלה: שיחות מכירה אגרסיביות שגרמו ללקוחות להאמין שהם יכולים להפוך לעשירים בקלות. מנעו משיכות כספים: כשהלקוחות ניסו למשוך רווחים, הם נתקלו בתירוצים אין-סופיים. שינו את תנאי המשחק: בפועל, הפלטפורמות נבנו כך שהלקוחות יפסידו ברוב העסקאות. התחזו למומחים: ברוקרים ישראלים דיברו עם מבטא אמריקאי והתחזו ליועצים פיננסיים אמינים. בין 2014 ל-2019, העסק של אלבז הונתה לקוחות בהיקף מוערך של 140 מיליון דולר.
איך אלבז נתפסה ונשפטה?
אחרי חקירה ממושכת של ה-FBI והרשויות הפדרליות בארה"ב, לי אלבז נעצרה ב-2017 כאשר הגיעה לארה"ב בטיסה. חבר מושבעים פדרלי הרשיע אותה בהונאה פלילית חמורה, ובית המשפט קבע כי היא רימתה משקיעים במכוון.
גזר הדין שנקבע נגדה:
20 שנות מאסר – אחד העונשים הכבדים שניתנו בפרשות פיננסיות מסוג זה.
28 מיליון דולר פיצויים – שישולמו למשקיעים שנפגעו.
338.7 מיליון דולר קנס אזרחי – שהוטל על החברה ושותפיה.
השותפים יוסי הרצוג ושלום פרץ נמלטו מזרועות החוק, אך נקנסו ב-451 מיליון
דולר יחד עם החברות שבבעלותם.
סוף הדרך של תעשיית האופציות הבינאריות בישראל
במשך שנים, ישראל הייתה "גן עדן" להונאות אופציות בינאריות. למרות אזהרות וחקירות, רק ב-2017 הכנסת אסרה את התחום לחלוטין והחברות הישראליות נסגרו.
מה קרה מאז?
אלפי ישראלים שעבדו בתעשייה נאלצו לחפש עבודה אחרת. רגולטורים בעולם החלו להחמיר בפיקוח על תחום המסחר המקוון. ישראל נאלצה להתמודד עם המוניטין הבעייתי שלה בזירה הפיננסית הגלובלית.
שאלות ותשובות – כל מה שרציתם לדעת על פרשת ההונאה
מה היו הסימנים לכך שמדובר בהונאה?
לקוחות שהפסידו את כל כספם גילו שלא ניתן למשוך כספים, תנאי
המסחר השתנו כל הזמן, והברוקרים דחפו אותם "להשקיע עוד כדי לכסות הפסדים".
איך דווקא ישראל הפכה למרכז של הונאות אופציות בינאריות?
בגלל היעדר פיקוח, היזמים זיהו הזדמנות להרוויח מיליונים במהירות. בנוסף, כישורי
המכירה והשירות בישראל התאימו מאוד לשיטה האגרסיבית.
למה לי אלבז קיבלה עונש כל כך כבד?
כי מדובר בהונאה בהיקף עצום שנמשכה שנים ופגעה באלפי אנשים.
מה ההבדל בין מסחר חוקי
למסחר הונאתי באופציות בינאריות?
במסחר חוקי יש פיקוח רגולטורי, האפשרות להרוויח הוגנת, והלקוחות יכולים למשוך את כספם. אצל אלבז וחברות אחרות – הכל היה מניפולציה.
מה היה קורה אם אלבז לא הייתה מגיעה לארה"ב?
כנראה שהייתה ממשיכה להימלט, כמו שותפיה הרצוג ופרץ, שנמצאים מחוץ להישג ידם של החוק האמריקאי.
- 5.אנונימי 05/02/2025 07:46הגב לתגובה זוזבל של יצור שתרקב בכלא שתעבור מדורי גהנום יום יום א מ ן
- 4.אהרון 31/01/2025 13:58הגב לתגובה זוהרי ההונאות נעשו במדינת היהודים אז למה לא מחפשים את השותפים הרצוג ופרץ . הם מהליכוד אולי חברים של השר לוין
- 3.ככה צריך לתת עונשים בישראל. פשוט בדיחה העונשים שמקבלים בארץ המושתת. (ל"ת)יואל 30/01/2025 19:53הגב לתגובה זו
- 2.בושה לישראל (ל"ת)בושה 30/01/2025 19:36הגב לתגובה זו
- 1.יוסי הרצוג קשור לנשיא הרצוג (ל"ת)שני 30/01/2025 19:26הגב לתגובה זו
- אנונימי 03/02/2025 17:59הגב לתגובה זואיך חשבון ללשון אז תראה מה יקרה

העתיד של גבעות עולם - בית המשפט קבע התמחרות על השליטה
הכרעה דרמטית בסכסוך שפילג את השותפות הציבורית לחיפושי נפט. לוסקין שהחזיק 16.8% טען לפערי כוחות וחשש שמניותיו "יירכשו בנזיד עדשים". בית המשפט: "התנהלותו של לוסקין הייתה כוחנית וחסרת תום לב". המשמעות: כל צד יוכל לגייס משקיעים חיצוניים להתמחרות
בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעורו של טוביה לוסקין והורה סופית: ההיפרדות בין בעלי המניות בגבעות עולם נפט תתבצע באמצעות התמחרות במעטפות סגורות. ההחלטה מסיימת סאגה משפטית שנמשכה למעלה מעשור וכללה סדרה של הליכים בבתי המשפט המחוזי והעליון.
גבעות עולם נפט, שותפות ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ועוסקת בחיפושי נפט מאז 1993, מצאה עצמה בעין הסערה כאשר שתי קבוצות בעלי המניות בשותף הכללי - קבוצת בקר-בן דוד (הרוב) וקבוצת לוסקין (המיעוט) - נקלעו לסכסוך חריף בנושאי ניהול, ממשל תאגידי ואסטרטגיית הפקה. המחלוקת הגיעה לשיאה כאשר בית המשפט העליון קבע באוגוסט 2022 כי נדרשת היפרדות כפויה בין הצדדים מחשש לקיפוח עתידי.
הדילמה: פערי כוחות מול שיקולי צדק
לוסקין, שהחזיק ב-16.8% בלבד מהשותף הכללי נכון למועד פסק הדין הקודם, טען כי קיים פער כלכלי דרמטי בינו לבין קבוצת בקר-בן דוד. "בהינתן הפערים ביכולת הכלכלית ובשיעור ההחזקות, קיים חשש כי מניותיו של המערער יירכשו בהליך ההתמחרות 'בנזיד עדשים'", ציין הנשיא יצחק עמית בפסק הדין, תוך הכרה בבעייתיות הפוטנציאלית.
החשש לא היה חסר בסיס. כפי שהסביר בית המשפט, לוסקין יצטרך לגייס הון גדול פי כמה מזה שיידרשו המשיבים כדי לרכוש את חלקו, ועלויות המימון המשמעותיות עלולות למנוע ממנו אפשרות מעשית להיות הרוכש. "אם אברהם צופה את קשיי המימון של בנימין, הדבר ישפיע גם על המחיר אותו יציע", ציטט בית המשפט ממאמר אקדמי בנושא.
- גבעות עולם בצרות. המנכ"ל מודה: "בוחנים אפשרות מימון להמשך פעילות"
- גבעות הפסיקה את הקידוח במגד 6, המניה מתרסקת ב-58% ביומיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אולם בסופו של דבר, שיקולי הצדק והאשם הכריעו את הכף. בית המשפט קבע כי "בניגוד מובהק לטענות קבוצת לוסקין אין המדובר בצד מקופח במובן הקלאסי של ההליך, אלא במי שנמצא כי התנהלותו כוחנית, לעומתית, חסרת תום לב ומגיעה כדי הפרת חובות האמון שלו כלפי החברה".

המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
אף שהעלים מאות אלפי שקלים ממע"מ, שב במהרה לסורו לאחר מאסר קודם והשיב רק חלק קטן מהכסף - החליט בית משפט השלום בראשון לציון להמיר את עונש המאסר של נאשם בעבודות שירות. השופט רפי ארניה קבע כי השיהוי הממושך של המדינה בהגשת כתב האישום - יותר משש שנים מאז
פתיחת החקירה - הוא שיקול משמעותי שהטה את הכף לטובת הקלה בעונש, חרף עברו הפלילי המכביד של הנאשם
מעל ראשו ריחף עבר פלילי עשיר, שכלל הרשעה קודמת ומאסר בפועל שריצה בעבר על עבירות דומות. אלא שהפעם, בניגוד לכל הציפיות, לא נשלח אריק דעדוש שוב אל מאחורי סורג ובריח, אלא יצא מבית המשפט בידיעה כי ירצה את עונשו במסגרת עבודות שירות. מה הוביל את השופט רפי ארניה לקבל הכרעה שכזו בעניינו של דעדוש, אדם שלא בפעם הראשונה מתייצב על דוכן הנאשמים בעבירות מס?
דעדוש, ששימש מנהל פעיל בצ.ב.א חי יזמות והשקעות, הורשע ביחד עם החברה כי ניכו מס תשומות בהיקף אדיר - יותר מ-850 אלף שקל - מבלי שהיו בידיהם מסמכים כדין. על פי כתב האישום שבו הודה, התקופה הרלוונטית לעבירות נפרשה בין תחילת 2014 ועד פברואר 2015, אז הוגשו תשעה דו"חות מע"מ תקופתיים שכללו ניכויים פיקטיביים. "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בסדרה של פעולות שיטתיות ומתוכננות מראש", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.
הסדר הטיעון שנחתם עם הפרקליטות חייב את הנאשמים להחזיר סכום חלקי בלבד - 200 אלף שקל - לפני שלב הטיעונים לעונש. בתמורה הגבילה המדינה את דרישתה למאסר בפועל שלא יעלה על שנה אחת. התביעה הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו על ידי אדם שהיה כבר אמור להבין היטב את משמעות מעשיו, נוכח הרשעתו הקודמת מ-2010 בעבירות מס דומות שבעטיין ריצה 15 חודשי מאסר. לצד זאת, ציינה הפרקליטות כי דעדוש לא הסיר את המחדל במלואו, ואף השיב רק 200 אלף שקל מתוך יותר מ-850 אלף שקל. "הנאשם הפגין זלזול בקופה הציבורית ובערך השוויון בנטל המס", טענה המאשימה, וביקשה לגזור עליו מאסר ברף העליון של ההסדר - 12 חודשים בפועל.
מנגד, ההגנה הדגישה את הזמן שחלף - כמעט עשור מאז שבוצעו המעשים - ואת העובדה כי הנאשם אינו בעל החברה אלא רק המנהל שלה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות השתנה אורח חייו, וכיום הוא עובד כשכיר ומתקשה מבחינה כלכלית עד כדי כך שהוכרז שהוא בהליכי חדלות פירעון. בנוסף, הזכירו סנגוריו כי סכום הניכוי שיוחס לו בתחילת ההליך היה גבוה בהרבה - מעל 1.2 מיליון שקל - ובהמשך הופחת באופן ניכר הסכום בעקבות החלטות בית המשפט, עד שהועמד על 851 אלף שקל בלבד.
- עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדיון בענישה התרכז בשאלת משמעות השיהוי בהגשת כתב האישום. החקירה נפתחה עוד ב-2015, אך כתב האישום הוגש רק בנובמבר 2021, יותר משש שנים לאחר מכן. דעדוש נחקר לראשונה כבר ב-2016, אך מאז התיק הועבר הלוך ושוב בין יחידות שונות ברשות המסים ובפרקליטות, מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. "זהו פרק זמן ארוך, ארוך מדי", הדגיש השופט בהכרעתו, "שתוצאתו היא שהנאשם נותן את הדין על מעשיו למעלה מעשור לאחר שבוצעו".