גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר

בין 2015 ל-2016 חיפשה תושבת ואזרחית בריטית בשם דרך לשפר את מצבה הכלכלי. פרסומת תמימה למראה ברשת הציעה לה את מה שנראה אז כמו הזדמנות בלתי חוזרת - השקעה רווחית באופציות בינאריות, עם ליווי אישי, שירות לקוחות מקצועי ותשואות מפתות. אבל כפי שקבע באחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב, מה שנראה כהשקעה לגיטימית התגלה במהרה כתרמית מתוכננת היטב, מאורגנת, ממושכת, ובעיקר הרסנית. ב-1.2 מיליון דולר הסתכמו לבסוף ההפסדים של טרוויס, שהובילה את המאבק המשפטי מול החברה שפעלה מאחורי הקלעים - גלובל אפ טכנולוגיות - ומול בעל מניות בה, אורן שבת לורנט.

את פסק הדין החריף, המשתרע על פני יותר מ-70 עמודים, כתבה השופטת לימור ביבי. בפסק הדין נקבע כי גלובל אפ ושבת ישלמו לטרוויס את מלוא הסכום שהשקיעה - 1.1 מיליון דולר, בצירוף הוצאות נוספות. נקבע כי טרוויס נפלה קורבן למצגי שווא מכוונים, תוך הסתרת זהות הגורמים שפעלו מולה, שימוש בשמות בדויים ויצירת תדמית של חברה בינלאומית לגיטימית, בזמן שבפועל מדובר היה בפעולה שיטתית מישראל, בניגוד לדין ובניגוד לכל אתיקה מקצועית.

מצגי שווא, זהויות בדויות ו״אמון אישי״

OFM, זה היה השם שהוצג בפני טרוויס בראשית הדרך. לפי גרסתה, לאחר שראתה פרסומת באינטרנט, נכנסה לאתר של החברה, התרשמה מהממשק ומן ההבטחות, והפקידה סכום ראשוני צנוע. היא לא ידעה כי לא מדובר בישות משפטית ברורה אלא בכיסוי שיווקי - שם מותג ריק. אף מסמך לא כלל ציון של חברה רשומה כלשהי. כך נוצר החיבור הראשון, והקרקע הפורייה להונאה.

איש הקשר הראשון היה סטיבן קולינס, שהציג עצמו כמנהל השקעות מקצועי. בפועל, הוכח כי לפחות חלק מהשיחות בוצעו על ידי עובד גלובל בשם שגיב אביסרור, שהשתמש בשם הבדוי. בית המשפט קבע כי גלובל עודדה שימוש בשמות בדויים באופן שיטתי, וכי "לא בכדי נבחרו שמות לועזיים בלבד - מדובר במצג מדומה היוצר תחושת לגיטימציה וחזות של חברה בינלאומית".

• עוד הונאה פיננסית? Pocket Option מציעה אופציות בינאריות למשקיעים ישראלים - הרשות מזהירה
• ההונאה הישראלית שהרעידה את ארה"ב: לי אלבז תשלם מאות מיליוני דולרים

טרוויס, לדבריה, לא הייתה מודעת לכך שמאחורי המסך מסתתרים אנשי צוות מישראל, ששפת אמם עברית, ושחלקם פעלו לפי מנגנון תגמול המעודד הפקדות ופעילות מסחר מסוכנת. ההשקעות הוצגו לה כאילו הן בטוחות, "כמו קרן פנסיה", כלשונה, והבונוסים שהוזרמו לחשבונה נועדו לשוות אמינות למערך. אלא שלפי הממצאים, הבונוסים נועדו דווקא למנוע ממנה למשוך את כספה. המנגנון דרש "מחזור מסחר" גדול פי 20 מהבונוס וההפקדות כדי שתוכל למשוך כספים. גם את זה לא גילתה החברה.

אביסרור הודה בחקירתו כי קיבל עמלות בהתאם להיקף ההפקדות והפעילות של הלקוחות. בית המשפט התרשם כי גלובל יצרה מודל כלכלי שבו טובת הלקוח נוגדת במובנים רבים את טובת החברה והעובד. ככל שהשקיעה טרוויס יותר, כך גדלה העמלה. ככל שסחרה יותר, כך התגמול לאנשי השירות גדל. מדובר, לפי השופטת, ב״ניגוד עניינים אינהרנטי״.

למשל, המלצה של קולינס/אביסרור לבצע בו זמנית עסקאות מסוג CALL ו-PUT - פעולה שמתוארת כ״ניטרלית״ - למעשה הובילה להפסדים ודאיים. בית המשפט התרשם כי היה זה תמריץ עקום, המוביל לכך שבמוקדם או במאוחר החשבון יתרוקן. וזה בדיוק מה שקרה: טרוויס העבירה לחשבון באתר סכומים בהיקף של מעל מיליון דולר, רובם מתוך עזבון שקיבלה לאחר מות אביה. הכסף לא חזר.

• הסכסוך במתנ"ס הסתיים בפיצוי בסך 75 אלף שקל
• נפגעה בתאונה וביקשה מבית המשפט שיורה לעירייה לספק את סרטון התאונה - בית המשפט: "צריך סבלנות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שבת וגלובל - מאחורי הקלעים של הרשת

בתביעה נטען כי שבת לורנט, בעל המניות והמנכ"ל לשעבר של BDB (Banc de Binary), הפעיל את גלובל אפ כשלוחה שיווקית של רשת ההונאה הבינלאומית. הוא טען כי OFM היתה חברה מבליז, שלא הוא ניהל, אך לא הצליח להוכיח זאת. במהלך ההליך, סיפק שבת שלוש גרסאות שונות לזהות החברה שעמה התקשרה לכאורה התובעת: בתחילה אמר כי מדובר בחברה קפריסאית, אחר כך טען שאינו יודע, ולבסוף טען כי מדובר בחברה מבליז. בית המשפט לא קיבל את גרסתו.

השופטת ביבי קבעה כי גלובל היתה חלק בלתי נפרד ממערך מסחרי בינלאומי רחב היקף, שמטרתו ליצור מסך עשן בפני הלקוחות, תוך שימוש בעובדים המסתתרים מאחורי שמות זרים, ומיקום לכאורה בהונג קונג או לונדון. היא קבעה כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל על שבת אחריות אישית לנזק. "הוכח כי מדובר במנגנון מתוחכם שהושתת על מצגי שווא והסתרה מכוונת", נכתב.

בפסק הדין נדחו טענות הנתבעים שלפיהן טרוויס ידעה על הסיכון. "עצם העובדה שאדם בוגר ידע שקיימים סיכונים - אין בה כדי לרפא את העובדה כי המצגים שנמסרו לו היו שקריים", קבעה השופטת. היא דחתה גם את הטענה שלפיה טרוויס "הייתה שותפה" לתהליך או שפעלה מרצונה החופשי. לדבריה, ״המצגים שהוצגו לה נבנו במיומנות כדי להוביל אותה להאמין שהיא בידיים בטוחות, וכי כספה מוגן״.

הראיות כללו מסמכים, תדפיסי חשבונות, מיילים - ובעיקר עדותה של טרוויס עצמה, שנמצאה מהימנה. לעומת זאת, עדותו של שבת נמצאה סותרת, מתפתלת ומתחמקת. טענות הנתבעים נבחנו אחת לאחת – ונפסלו. השופטת קבעה כי "כבר מהשלב הראשון של ההתקשרות, גלובל הסתתרה מאחורי ישות שיווקית מומצאת", ושעובדיה, כמו אביסרור, פעלו במודע במסגרת התרמית. אביסרור, לעומתו, לא חויב אישית – בשל חוסר יכולת לקבוע האם דווקא הוא היה זה שהציג את כל מצגי השווא. אבל החברה ובעליה, נקבע, אחראים במלואם.

הסיפור של טרוויס, כמו סיפורים רבים אחרים על עולם האופציות הבינאריות, הוא שיעור כואב על כוחם של מצגי שווא, מניפולציות שיווקיות, וטשטוש זהויות. הפעם, בניגוד למקרים אחרים, הנפגעת הצליחה להיאבק, להוכיח, ולזכות. "לא מדובר במקרה נקודתי אלא בשיטה", כתבה השופטת ביבי, "תרמית מאורגנת שיצרה מציאות מסולפת במטרה להוציא כספים מלקוחות תמימים". ובמלים אחרות, שוק ההשקעות הדיגיטלי אולי פרוץ, אבל זה לא אומר שהצדק לא ימצא את דרכו פנימה.

האם גלובל אפ טכנולוגיות היתה רשומה כחברה חוקית בישראל?

כן, גלובל אפ טכנולוגיות (בעבר אי.טי. אופציות בינאריות) היתה חברה רשומה כדין בישראל. עם זאת, פעילותה בפועל - כפי שנקבע בפסק הדין - כללה שיווק אגרסיבי של אופציות בינאריות ללקוחות מחו"ל, תוך שימוש בזהויות בדויות, מיתוג של חברות שאינן קיימות והסתרת הקשר הישיר עם הלקוחות.

מדוע בית המשפט הטיל אחריות אישית דווקא על אורן שבת, ולא על שגיב אביסרור?

השופטת ביבי קבעה כי לא ניתן היה להוכיח מעל לכל ספק שאביסרור היה האדם היחיד שפעל מול התובעת תחת הזהות "סטיבן קולינס", ולכן נמנעה מהטלת אחריות אישית עליו. לעומת זאת, שבת זוהה כמי שעמד מאחורי מנגנון ההונאה, ניהל את החברה, עיצב את מודל התגמול ושלט בפועל ברשת החברות שהפעילה את התרמית. לפיכך, התקיימו התנאים להטלת אחריות אישית ולהרמת מסך ההתאגדות.

מהם המאפיינים שהפכו את פעילות החברה ל״תרמית מאורגנת״ לפי פסק הדין?

לפי הניתוח של השופטת, התרמית כללה: הסתרת זהות הגורמים האמיתיים שמאחורי החברה; שימוש קבוע בשמות בדויים ליצירת מצג של חברה בינלאומית; הבטחות שווא על רווחים מובטחים; הצגת עובדים חסרי הכשרה כ"כלכלנים בכירים"; ויצירת מנגנון תגמול שמעודד את אנשי המכירות לדחוף את הלקוחות להפסיד כסף, תוך השאת רווח לחברה.

האם היתה משמעות לטענת הנתבעים כי לא היתה לתובעת יריבות מול גלובל עצמה?

לא. בית המשפט דחה את הטענה הזו, בין היתר משום שהוכח שגלובל העסיקה בפועל את אנשי המכירות, השתמשה במערכות שלה לניהול קשרי הלקוחות, ועמדה בלב הפעילות. השופטת קבעה כי גלובל הייתה "הפנים שמולן פעלה התובעת", גם אם ניסתה להסתתר מאחורי מותג OFM.

למה התובעת לא הצליחה להוכיח את כל טענותיה באמצעות תכתובות הסקייפ?

בית המשפט פסל את תכתובות הסקייפ שהגישה התובעת כראיה, בשל כך שהוגשו כקובץ וורד ללא מקור דיגיטלי או עותק מאומת. השופטת קבעה שמדובר ב"פלט חשוד למניפולציות" ולכן לא ניתן לקבלו כראיה אמינה. עם זאת, פסק הדין ביסס את ההכרעה על ראיות אחרות: עדות התובעת, מיילים, תצהירים וסתירות בעדות הנתבעים.

האם בית המשפט קיבל את הטענה שלפיה התובעת היתה שותפה לסיכון?

לא. אמנם התובעת הודתה כי ידעה שמדובר בהשקעה מסוכנת, אך  השופטת הבהירה כי "הסכמה לסיכון אינה הסכמה להונאה". כלומר, גם אם אדם יודע שיש סיכון, אין זה מקנה לחברה לגיטימציה להציג לו מצגים כוזבים ולתמרן אותו על סמך הבטחות שווא.

מה הסכומים שפסק בית המשפט לטובת התובעת?

בית המשפט חייב את הנתבעים, גלובל אפ ואורן שבת, להשיב לתובעת את סך ההפקדות שביצעה, בסכום כולל של 1,100,760 דולר, בתוספת 17,797.84 ליש״ט עבור עמלות בנק. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחה משמעותי של 25% + מע"מ מהסכום הכולל.

האם היתה חשיבות לעובדה שהתובעת היא אזרחית זרה?

לא ממש. בית המשפט הדגיש שהונאות בינלאומיות מסוג זה אינן חוסות תחת הגנה מחוסר סמכות או טענות טריטוריאליות. אף שחוק הגנת הצרכן נועד להגן בעיקר על צרכנים ישראלים, בית המשפט מצא שניתן להטיל אחריות נזיקית לפי דיני התרמית, לא משנה מה מקום מושבה של הקורבן.

האם פסק הדין מתייחס לשאלה אם פעולות דומות בוצעו כלפי נפגעים אחרים?

כן. בפסק הדין הוזכרו הליכים קודמים, בישראל ובארה״ב, שבהם נאסרו פעולות החברה או הוטלו קנסות כבדים על שבת. ההקשר הרחב מלמד כי גלובל אפ, BDB ודומותיה היו חלק ממערך רחב של שיווק אופציות בינאריות ללקוחות תמימים ברחבי העולם, לעיתים באמצעות תרגילי תרמית דומים.

בפברואר האחרון פרסמה רשות ניירות ערך אזהרה חמורה למשקיעים, שלפיה זירת המסחר שנקראת Pocket Option פועלת בישראל ללא רישיון, ומציעה לציבור מסחר באופציות בינאריות - בניגוד לחוק. מדובר במכשיר פיננסי שנאסר לשימוש בישראל בשל הסיכון הגבוה הכרוך בו, והעובדה שפעילות מסוג זה אינה מפוקחת חושפת את המשקיעים לסיכונים חמורים.לפי בדיקת הרשות, Pocket Option פונה למשקיעים ישראלים באמצעות פרסומים מפתים, מבטיחה רווחים מהירים, אך למעשה, מדובר בפעילות לא חוקית שעלולה להוביל להפסדים כבדים. ללא פיקוח רגולטורי, אין למשקיעים כל הגנה במקרה של הפסד, מרמה או קריסת החברה. מעבר לכך, גופים כאלה עלולים להיות מנוהלים באופן מפוקפק וגם לשמש להלבנת הון והונאות נוספות.