ניצחון לגד זאבי: ביהמ"ש קבע באופן תקדימי שהבנקים גבו ממנו ריבית חריגה

איש העסקים תבע 830 מיליון שקל שנגבו ממנו בגין ריבית הפרה לאחר שלא עמד בתנאי הלוואה לרכישת 19.6% ממניות בזק
אבי שאולי |

מכה קשה לבנקים בישראל וניצחון חלקי לגד זאבי - בית משפט מחוזי מרכז-לוד נתן אתמול פסק דין חלקי בגין תביעה שהגיש זאבי בשנת 2009 בסך 830 מיליון שקל נגד שבעת הבנקים הגדולים ישראל. השופט בנימין ארנון קיבל חלקית את התביעה של זאבי והורה לצדדים להגיש בתוך 30 יום חישוב מפורט של ריבית ההפרה שהבנקים חייבים בהשבתו לזאבי, אחרת ימנה ביהמ"ש מומחה שיקבע מה סכום ההשבה.

תחילת הפרשה באוקטובר 1999 אז רכש גד זאבי 19.6% ממניות חברת בזק מידי כייבל אנד וויירלס הבריטית. המימון לרכישת המניות, בסך 643 מיליון דולר, הגיע מקונסורציום של שבעה בנקים: הפועלים (31%), לאומי (24%), הבינלאומי (16%) דיסקונט ומרכנתיל דיסקונט (15%), מזרחי-טפחות (10%), ואגוד (4%). בשנת 2000 נלקחה הלוואה נוספת בסך 90 מיליון דולר.

מניות בזק של גד זאבי נמכרו בשנת 2009 והתמורה הועברה לבנקים

ההלוואה הייתה מסוג נון-ריקורס, כלומר הבטוחה היחידה להשבתה היו מניות בזק עצמן. אלא שבעקבות המשבר בשווקים מניית בזק צנחה, החברה לא חילקה דיבידנדים והפרטתה התעכבה. זאבי לא עמד בתנאי ההלוואה ובתגובה הבנקים ביקשו בשנת 2002 לקבל את הבטוחות.

מניותיו של גד זאבי עברו לכונס הנכסים, עו"ד אלקס הרטמן. בסוף שנת 2009, לאחר שש שנים בכינוס, ולאחר שבזק הופרטה ומנייתה עלתה בשיעור ניכר, מכר עו"ד אלקס הרטמן את מניות בזק בשוק ההון (בעסקאות מחוץ לבורסה). התמורה עברה לנושי גד זאבי - הבנקים המלווים.

בית המשפט: "גביית ריבית כזאת חורגת מההסכמות"

הבנקים לא הסתפקו בקבלת מלוא כספי ההלוואה (קרן+וריבית) וחייבו את גד זאבי בעוד 859 מיליון שקל כתשלום בגין ריבית הפרה. הריבית עמדה על שיעור גבוה של 3%. כעת קבע השופט בנימין ארנון באופן תקדימי שהריבית תפחת ב-0.5% לגובה של 2.5%. "גביית ריבית כזאת חורגת מההסכמות", קבע ביהמ"ש.

בנובמבר 2009, הגיש גד זאבי תביעה נגד הבנקים בסכום של 830 מיליון שקל ודרש את הכסף שנגבה בגין הריבית החריגה בחזרה. לטענתו, ריבית ההפרה הגבוהה במיוחד לא נועדה לתשלום במשך זמן כה ארוך, אלא לתקופת ביניים קצרה עד למימוש הביטחונות.

בסמכות ביהמ"ש להתערב בריבית הפרה שנקבעה בין בנק ללקוח

כעת על הבנקים להשיב לגד זאבי סכומים בגין הריבית שנגבתה ממנו בגין התקופה שחלה מיום 1.1.2007 ואילך, ואשר לגביה הופחת שיעורה של ריבית ההפרה משיעור של 3% לשיעור של 2.5% (בנוסף לריבית ההסכמית והריבית הנוספת כמוגדר בפסק הדין). הסכום שיושב לזאבי מוערך בכמה עשרות מיליוני שקלים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פסק הדין קובע קביעה חדשנית, לפיה בסמכותו של ביהמ"ש להתערב בריבית הפרה שנקבעה בחוזה הלוואה בין בנקים ללקוחותיהם מכוח היותה של ריבית זו בגדר פיצוי מוסכם כקבוע בסעיף 15(א) לחוק החוזים - תרופות. פסק הדין עוסק עוד ביכולתו של בית המשפט לחלק מחדש את הסיכונים בין הצדדים להסכם, שעה שנוצרו נסיבות חריגות שלא נצפו על ידי הצדדים בעת כריתתו וקרס מאזן הסיכונים המקורי שבין הצדדים.

את גד זאבי ייצגו עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק, תומר ויסמן ומיטל טויסטר. את הבנקים ייצגו עורכי הדין אורי גאון, ליאת עיני-נצר, נורית ברלינר-שקד ועירית קרלמן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.