עורך דין גונב (דאלי)
עורך דין גונב (דאלי)
משבר אמון

עורכי הדין שגונבים מהלקוחות - איך זה קורה ואיך להגן על עצמכם מראש?

עורכת דין גנבה 1.8 מיליון שקל מלקוחות, אחרת גנבה 4.5 מיליון וברחה, ואחר גנב 2.5 מיליון כי היה במצוקה כלכלית - רוב עורכי הדין ישרים, אבל הגניבות המתרבות האלו (וזה רק קצה הקרחון) מלמדים על משבר אמון מול עורכי הדין - אולי זאת האיכות של עורכי הדין שירדה במקביל להצפה בתחום; איך לבחור עורך דין ואיך לשמור על הכסף שלכם?

עוזי גרסטמן | (17)

הרגע שבו עורך הדין שאמור להגן עליך, שומר על כספך, מייצג אותך מול הרשויות – מתגלה כגנב, הוא רגע קשה, זה משבר אמון גדול. זה לא גנב רגיל. זה אחד שחתמת מולו, סמכת עליו, נתת לו לנהל-לשמור את כספך, והוא פשוט שלשל אותו לכיסו.

בשנים האחרונות התרבו המקרים שבהם עורכי דין בישראל גונבים כספים מלקוחותיהם. מדובר בכספים שמופקדים בידיהם לצורך נאמנות – בעסקאות נדל"ן, תביעות, ירושות – ובמקום לנהל אותם באחריות ובשקיפות, חלק מהעורכים הפכו אותם לכספם האישי.

הבעיה כבר לא שולית. היא עמוקה, שורשית, ומסוכנת – גם למקצוע עריכת הדין, גם לאמון הציבור, וגם לכל אזרח שפשוט צריך ייצוג משפטי. הנה כמה מהמקרים הבולטים שפורסמו:

עורכת הדין דפנה מושל גנבה 1.8 מיליון שקל

דפנה מושל הייתה עורכת דין בתחום הנדל"ן. היא קיבלה מלקוחותיה כספים על מנת להחזיקם בנאמנות – לצורך תשלומים בעסקאות מקרקעין. במשך שלוש שנים היא זייפה מסמכים, שלחה דיווחים כוזבים ללקוחות ולבנקים, ושלשלה את הכספים לכיסה. הסכום הכולל? 1.8 מיליון שקל.

לפי פסק הדין, מושל פתחה עשרה חשבונות בנק פרטיים, ובאמצעותם ביצעה את ההונאה. היא השתמשה בכספים להוצאות אישיות, כיסוי חובות והלבנת הוצאות. כדי להסתיר את המעילה, שלחה לבנקים בקשות פיקטיביות וצרפה מסמכים מזויפים – הכל תוך כדי תפקודה כעורכת דין מוסמכת.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

היא לא השיבה את הכספים. בית המשפט קבע שמדובר בשרשרת ארוכה של מעשים מתוכננים ומתוחכמים. נגזרו עליה 4.5 שנות מאסר בפועל, פיצוי של 1.6 מיליון שקל לקורבנות, וקנס של 50 אלף שקל. השופטת כתבה: "הנאשמת ניצלה את מעמדה כעורכת דין, מעלה באמון הלקוחות, הפרה את אמון הבנקים, זייפה מסמכים, והכל תוך כדי כובעה המשפטי". היא הדגישה: "לו לא היו נסיבות אישיות חריגות, העונש היה גבוה יותר – 6.5 שנות מאסר".

איה לביא: ברחה עם הכסף ונעצרה

איה לביא, עורכת דין מרמת גן, הייתה אמונה על ניהול עסקאות נדל"ן עבור לקוחותיה. במקום להעביר את הכספים למי שצריך – רשות המסים, מוכרי הדירות – היא פשוט רוקנה את החשבונות והעבירה את הסכומים אל עצמה. הגניבה הגיעה להיקף של כ-4.2 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"משפט"

לאחר שנעלמה, לקוחות התלוננו במשטרה. חלקם גילו על ההונאה רק כשקיבלו דרישת תשלום מרשויות המס שלא קיבלו את כספם. לביא נתפסה, הורשעה ונידונה לשלוש שנות מאסר. היא אמנם השיבה כ-2.2 מיליון שקל במהלך המשפט, אבל זה לא הספיק כדי למנוע עונש ממשי. גם כאן, האמון הציבורי נרמס תחת גלגלי הרמאות.

דניאל דרבקין: לקח כסף כדי לשלם את חובותיו

עורך הדין דניאל דרבקין, מהצפון, גנב כ-2.5 מיליון שקל מלקוחותיו. הוא טען שהיה במצוקה כלכלית, אבל זה לא שכנע את בית המשפט. הוא השתמש בכספים שנועדו לעסקאות משפטיות כדי לשלם חובות אישיים, תוך התחזות וניהול מצגי שווא.

נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בפועל, בתוספת קנס. גם במקרה הזה, כמו במקרים אחרים, נחשפה התמונה כשלקוחות פנו לבדוק מדוע כספם לא הגיע ליעדו. הנזק היה כפול – גם כלכלי, גם רגשי.

גנב 2 מיליון שקל

לפני כחצי שנה  נעצר עורך דין מאשדוד בחשד לגניבה של מעל 2 מיליון שקל מכספי נאמנות. לפי המשטרה, הכספים נוצלו גם לצורכי הלבנת הון. בביתו נמצא רכב טסלה יוקרתי הרשום על שם אשתו, עם לוחית רישוי מזויפת. החקירה עוד נמשכת, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בפרשה חמורה נוספת שמסעירה את המערכת.

פגיעה אנושה במקצוע – ובאמון הציבור

עורך דין אמור להיות דמות אמינה. הוא מייצג את החוק, מחויב לכללי אתיקה, אמור לפעול בשקיפות ובנאמנות. כל מקרה של עורך דין שמועל בתפקידו – ובעיקר בכספי לקוחות – פוגע בכל המערכת. האמון נפגע, הציבור חושש, והמעמד של עורכי הדין נשחק.

כשהתופעה הזו חוזרת שוב ושוב, זה כבר לא מקרה פרטי. זה דגל אדום. זה מחייב בדק בית עמוק – של לשכת עורכי הדין, של מערכות הפיקוח, ושל הציבור כולו.

איך בוחרים עורך דין שאפשר לסמוך עליו ואיך להגן על הכסף?

כדי להימנע ממעילה, הונאה או פשוט עוגמת נפש, הנה כמה כללים פשוטים:

בדקו רישום בלשכת עורכי הדין: ודאו שלעורך הדין יש רישיון בתוקף. באתר לשכת עורכי הדין אפשר לבדוק אם קיימות תלונות קודמות או שלילות רישיון.

דרשו הסכם שכר טרחה כתוב: אל תעבדו בלי הסכם. כל תשלום צריך להיות מוסבר, מסודר, ומגובה בכתב.

אל תעבירו כספים ללא מסמך מלווה: כשמעבירים כסף לעורך דין – ודאו מה מטרת ההעברה, וקבלו אישור בכתב או בהעברה מסודרת עם תיעוד.

היו מעורבים: אל תשאירו את הכל בידי עורך הדין. דרשו עדכונים, שאלו שאלות, אל תתביישו. זכותכם לדעת מה נעשה בכספכם.

בקשו חשבון נאמנות ייעודי: דרשו שהכספים יועברו לחשבון נאמנות נפרד – ולא לחשבון אישי של עורך הדין. זה חוקי, זה נורמלי, וזה חשוב.

לכו עם תחושת הבטן: אם עורך הדין מתחמק, עונה באגרסיביות, או גורם לכם להרגיש לא נוח – אל תתעלמו מהתחושות. עדיף לעצור מוקדם מאשר להצטער מאוחר.


תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משה ירימי 26/04/2025 21:17
    הגב לתגובה זו
    לאפשר לפחות גישה של הלקוח לחשבון הנאמנות
  • 14.
    אנונימי 26/04/2025 13:47
    הגב לתגובה זו
    מפתים את הציבור לתבוע רשלנות רפואית עובדים על הלקוחות בעיניים דואגים לעצמם לשכר טרחה ואחכ למומחים מטעמם ואם אין לך כסף למומחים מסדרים לך חברה שגובה ריביות רצחניות סופו של דבר הם לוקחים הכל ולך ברוב המקרים לא נישאר כלום תופעה של עושק בחסות החוק עבריינים ברשיון
  • 13.
    אנונימי 26/04/2025 12:56
    הגב לתגובה זו
    עוד הינם גנבים בחסות החוק! עושקים אנשים בעמלות מופרזות ולא פרופורציונליותמדוע עוד מקבל אחוז מהעמלה ללא תקרה אם טיפלו בירושה של מיליון שקל או עשרה מיליון העבודה היא לא אותה העבודהפשוט ביזיון !!
  • 12.
    אנונימי 25/04/2025 19:58
    הגב לתגובה זו
    עורך הדין שי ריזמוביץ גנב ממני מאות אלפים.הגשתי תלונה בלשכה אך גם זו מתנהלת בעצלתיים.
  • 11.
    גנאדי 25/04/2025 17:52
    הגב לתגובה זו
    נתניהו לכלא.
  • 10.
    ניר ברקוד 25/04/2025 17:24
    הגב לתגובה זו
    חברי כנסת גונבים שרים גונבים ראש ממשלה גונב ראשי עיריות גונבים אז גם עורכי דין גונבים
  • 9.
    עוד לירן שמיר 25/04/2025 16:30
    הגב לתגובה זו
    אני בתור עוד שמתעסק הרבה בכסף של לקוחות מתבייש לקרוא את הכתבה הזאת במיוחד שהפתרון פשוט.עוד שיגע בשקל של לקוח יכנס למאסר של מס שנים עם עונש מינימום כמו בהרבה עבירות פלילית ושלילת רישיון לצמיתות.
  • 8.
    אנונימי 25/04/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
    מבטיח לכם שיותר לא יגנבו מלקוחות
  • 7.
    אנונימי 25/04/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
    הלשכה וראש הלשכה עסוקים בכנסים .בפוליטיקה ונאומים בכיכרות
  • 6.
    תאכלס אין מה לעשות (ל"ת)
    אנונימי 25/04/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 25/04/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
    הפקדת כספים בנאמנות צריכה להיות במשרד המשפטים העתק ללקוח צריך לשנות את חוק הנאמנות בעסקאות עורך דין לקוח.
  • 4.
    ישי 25/04/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    מערכת המשפח כולה נמצאת בתחתית אמון הציבור.ראו את בגצ היועמשית הפרקליטות הפצרית ושאר מרעין בישין לשעבר.אנשים שמטרתם הנילוזה להפלת הימין מקדשת את האמצעים!!!!אל תתפלאו שהמשפטנים הזוטרים גנבים.היה ויש להם ממי ללמוד!!!!!
  • הוא למד מהקיסר (ל"ת)
    פצ 25/04/2025 20:45
    הגב לתגובה זו
  • The pot calling the kettle black (ל"ת)
    ילדז 25/04/2025 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 25/04/2025 11:55
    הגב לתגובה זו
    רבים מאוד מעוד רואים בלקוח כארנק נייד שאפשר למשוך משם כספים.ואם הלקוח על הסםקטרום אז עדיף לגבות דמי שירות גבוהים במיוחד.מניסיון.הרגולציה רופפת והםרצה קוראת לעושק
  • 2.
    ישראל מעצמת נוכלים. כשבתי המשפט לא מענישים בחומרה הם נותנים את ידם לנוכלות. (ל"ת)
    אנונימי 25/04/2025 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פשוט להושיב אותם בכלא למינימום 15 שנה והבעיה תיפתר (ל"ת)
    אנונימי 25/04/2025 11:31
    הגב לתגובה זו
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".