
פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- המטוס שהמריא ונחת פעמיים באותו לילה: בית המשפט הכריע - מי משלם על הסיוט בשמיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.
בסיכום הדברים כתב השופט ברקאי כי, "הוכח שהנתבעת ידעה אודות האירוע הצפוי של סיום חיי הגלגל, והתייחסה לכך כשיטת עבודה בשאננות ובדרך של 'שב ואל תעשה'. מדברי נציגי הנתבעת עולה שכשיטת עבודה, אין שום פעולת מנע המקדימה את האירוע הצפוי והוודאי של סיום חיי גלגל. במלים פשוטות - הנתבעת מתחילה לטפל באירוע הצפוי מראש רק לאחר שהוא התרחש".
ההודעה הרשמית על ביטול הטיסה נשלחה רק אחרי 44 שעות
לצד קביעתו כי הטיסה בוטלה באשמת החברה, השופט ברקאי מתח ביקורת חריפה על התנהלות ארקיע כלפי נוסעיה בזמן אמת. הוא קבע כי החברה הפרה את חובתה החוקית לפי סעיף 14 לחוק שירותי תעופה, המחייב את מפעיל הטיסה ליידע את הנוסעים על זכויותיהם בעת ביטול או עיכוב. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "הנתבעת לא הציגה שום מסמך ושום ראיה בדבר קיומו של שילוט או הפניה של לקוחותיה לזכויותיהם... ההודעה הרשמית הראשונה שנשלחה מהנתבעת לתובעים בדוא"ל על אודות ביטול הטיסה, נשלחה רק במוצאי שבת, 44 שעות לאחר ביטול הטיסה".
- מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
עוד הוסיף השופט כי ארקיע לא דאגה לנוכחות נציג מטעמה בשדה התעופה בפריז, וכי אפילו כשהתובע ניסה ליצור קשר עם שירות הלקוחות באמצעות אפליקציית וואטסאפ, הוא נענה שהמוקד פעיל רק בימי חול. אחד מעדי החברה, בנג’מין רואש, הודה בדיון כי, "אני מזכיר לך שאני לא הייתי שם", ובכך הוא למעשה אישר את טענת המשפחה כי איש מנציגי ארקיע לא היה נוכח בשטח.
במהלך הדיון הוצגה גם תכתובת בין התובע לבין נציג החברה, שנשלחה ביום שישי אחר הצהריים, שעות ספורות לפני כניסת השבת. הנציג שאל אם המשפחה מצאה מלון, והוסיף כי קיימת אפשרות למלון עם אוכל כשר. התובע השיב בכעס: "טוב שנזכרתם להודיע... אתה חושב שמתין רגע לפני שבת עם 4 ילדים ברחוב? קנינו עכשיו אוכל כשר, אשלח קבלה". השופט קבע כי פניית החברה המאוחרת היתה "לעג לרש", והדגיש כי מדובר במשפחה שנקלעה למצוקה ממשית, ללא עזרה וללא מידע. לבסוף, לאחר שהחברה הבטיחה להחזיר להם את הוצאותיהם, היא לא עשתה זאת. "על אף התחייבותה להשבת סכומים ששילמו התובעים עבור מזון, שירותי הסעה ובית מלון - בפועל לא שילמה הנתבעת דבר", נכתב בהכרעת הדין של בית המשפט.
השופט ברקאי קיבל את עיקר טענות המשפחה, וחייב את ארקיע לשלם להם סכום כולל של 43,211 שקל, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 7,500 שקל. הפיצוי חולק לשלושה רכיבים עיקריים: 6,491 שקל בגין הוצאות שהוצאו לצורך לינה, מזון והסעות; 12,720 שקל כפיצוי סטטוטורי עבור ביטול הטיסה; ו-24 אלף שקל כפיצוי לדוגמה לפי חוק שירותי תעופה. בית המשפט דחה את דרישת המשפחה לפיצוי נוסף בגין הפסד ימי עבודה, וקבע כי חוק התובלה האווירית מגביל את האפשרות לתבוע בגין ראש נזק מסוג זה. עם זאת, הוא קבע כי התנהלות החברה מצדיקה פסיקת פיצויים לדוגמה, שכן "הנתבעת נקטה בגישת 'שב ואל תעשה', הותירה את נוסעיה ללא נציג וללא מענה, ולא טרחה להעניק להם את ההטבות המתחייבות לפי החוק".
נציג החברה לא היה נוכח בשדה התעופה
בפסק הדין נמתחה ביקורת אישית על אופן פעולת החברה ונציגיה, שהותירו את המשפחה חסרת אונים. "הנתבעת היתה כה אדישה לגורל נוסעיה, שאפילו תיעוד או פרוטוקול אודות ההתנהלות במקום לא הוצג", כתב השופט. לדבריו, עצם העובדה שנציג החברה הבהיר כי לא היה נוכח בשדה התעופה מעידה על ניתוק מוחלט מהמציאות. "פניית התובע נענתה במענה מידי לפיה מוקד הפניות פתוח רק החל מיום ראשון", הוא ציין, והוסיף כי מדובר בהפרה חמורה של החובה להעניק שירותי סיוע בסיסיים לנוסעים שטיסתם בוטלה.
בהתייחס לשיקולים לפסיקת הפיצוי לדוגמה, כתב השופט כי מטרתם אינה רק לפצות את הנוסעים, אלא גם להרתיע חברות תעופה מהתנהלות דומה בעתיד. הוא הזכיר כי מדובר במשפחה אחת בת שש נפשות, ולכן הוא קבע סכום מופחת יחסית - 4,000 שקל לכל נוסע, אך הדגיש כי עצם ההפרה מצריכה התערבות שיפוטית נוקבת. לדבריו, "הנתבעת היא מפעיל טיסה אשר לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות החוק".
בית המשפט סיכם את פסק דינו בקביעה חדה שלפיה, "לא זו בלבד שהנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה הדרוש לקבל הפטור מפיצוי - אלא שהתברר כי הנתבעת אינה זכאית לפטור גם לגופו של עניין. הוכח כי הנתבעת ידעה על האירוע הצפוי והתייחסה אליו בשאננות, בגישה של 'שב ואל תעשה'".
למה בכלל ארקיע השתמשה במטוס שהיה באיסלנד, ומה הקשר שלו לטיסה מפריז לישראל?
המטוס שטס לאיסלנד יומיים קודם לכן היה אמור לשמש בהמשך לטיסת הנוסעים מפריז לישראל. אחרי שנמצאה תקלה בגלגל באיסלנד, הוא הוחלף, והמטוס חזר לישראל כשהגלגל הישן נמצא בבטן המטוס. בגלל עיכוב בפריקת הגלגל התקול, כך לפי החברה, התעכב כל לוח הטיסות - ובסופו של דבר גם הטיסה מפריז.
למה בית המשפט לא קיבל את ההסבר של ארקיע על התקלה בגלגל?
השופט קבע שמדובר בתקלה צפויה, ולא באירוע נדיר. הוא ציין שהחברה עצמה יודעת שגלגלי מטוס נשחקים אחרי מספר מסוים של נחיתות, אבל במקום להחליף מראש - היא מחכה שהתקלה תקרה. מבחינתו, זו לא תקלה “שלא בשליטתה”, אלא מחדל שניתן היה למנוע.
האם בית המשפט התחשב בכך שמדובר במשפחה שומרת שבת?
כן, אבל הוא גם הדגיש שזה לא העניין המרכזי. גם אילו היו נוסעים חילוניים, כך כתב השופט, הטיסה שלהם נחשבת “טיסה שבוטלה” ולא “טיסה שהתעכבה”, משום שהעיכוב היה ארוך במיוחד - יותר מ-20 שעות. העובדה שהם דתיים רק החריפה את הנזק שנגרם להם, כי הם לא יכלו לטוס בשבת.
מה היתה התגובה של ארקיע לטענות שהמשפחה לא קיבלה סיוע בזמן אמת?
החברה טענה שהיא דאגה לשירותים ולמלון, ואפילו ציינה שהוצעה להם טיסה חלופית בשבת. אבל השופט לא קיבל את זה, משום שלא הובאו הוכחות שהנוסעים באמת קיבלו עזרה. הוא גם ציין שנציג החברה הודה בעצמו שהוא בכלל לא היה בשדה התעופה בזמן האירוע.
איך קבע בית המשפט את סכום הפיצוי?
הפיצוי חולק לשלושה חלקים: החזר הוצאות בפועל (כמו מלון ואוכל), פיצוי קבוע לפי חוק על ביטול טיסה, ופיצוי לדוגמה שנועד להרתיע את החברה. בית המשפט לקח בחשבון שמדובר במשפחה אחת, ולכן הפיצוי לדוגמה חושב לפי 4,000 שקל לכל נוסע - סכום שנועד גם לבטא ביקורת על התנהלות החברה.
למה השופט השתמש בביטוי “שב ואל תעשה”?
זו דרך לומר שארקיע בחרה לא לעשות דבר כדי למנוע את התקלה, אף שיכלה. במקום לנקוט צעדים מקדימים כמו החלפת גלגלים בזמן, היא פשוט חיכתה שמשהו ישתבש. בית המשפט ראה בכך גישה פסיבית ורשלנית.
מה היה צריך לקרות אחרת כדי שארקיע לא תצטרך לשלם פיצוי?
אילו החברה היתה מצליחה להוכיח שהעיכוב נגרם מנסיבות שבאמת לא בשליטתה, למשל אירוע חירום פתאומי, שביתה או תנאי מזג אוויר חריגים - ייתכן שהיא היתה זכאית לפטור. אבל במקרה הזה היא לא הציגה הוכחות ולא הראתה שפעלה למנוע את הבעיה, ולכן חויבה.
איך התייחס בית המשפט לטענה של ארקיע שאין לה חובה לספק אוכל כשר?
השופט לא חייב את החברה לספק אוכל כשר, אבל העיר שבמקרה כזה, כשהנוסעים תקועים בחו"ל במשך ימים, היה ראוי שתגלה רגישות ותדאג לפתרון סביר. הוא גם ציין שבכל מקרה, האחריות שלה היא לדאוג לשירותי סיוע בסיסיים - לינה, מזון ותחבורה - בלי קשר לשאלת הכשרות.
- 16.אנונימי 12/10/2025 19:40הגב לתגובה זופראיירים שלא תבעו. על נוסעים כאלה ארקיע בונה שרק אחד מ 100 באמת יתבע
- 15.אנונימי 09/10/2025 08:04הגב לתגובה זועברנו סיפור דומה באתונה לאחרונה. ארקיע ממציאים סיפורים כדי להצדיק את האיחורים שלהם.עובדי שדה התעופה הודו שזה קורה כמעט בכל טיסה של ארקיע. זלזול נוראי!
- 14.סימל 08/10/2025 04:16הגב לתגובה זוכל החברות הטיסה הישראלית אפס שירות לא טסים אם רמאים
- 13.אנונימי 08/10/2025 04:12הגב לתגובה זוארקיע ישראייר אל על גונבים את הציבור לעשות חרם לטסים אתם
- 12.אחד שהיה שם 07/10/2025 20:58הגב לתגובה זוארקיע ולא תגיע אסור לטוס איתם כי הם עובדים בשיטת מצליח ומי שנופל בפח לשקרים שלהם יאכל אותה כי הם יעשו הכל לטובת התחת שלהם ולא מזיז להם הלקוח הפשוט ראו הוזהרתם
- 11.אנונימYOSי 07/10/2025 15:06הגב לתגובה זוחבל לא חטפו קנס של חצי מליון שקל.שהמנכל הזחוח שלהם ישלם מכיסו
- 10.שי 07/10/2025 14:22הגב לתגובה זוחברה שמנהלת תקלות ולא נוסעים. אין טיסה שיוצאת בזמן כל הזמן עיכובים ותירוצים. בקושי מפעילה צי משחה ונעזרת בחכירה וככה זה נראה. אפס בשירות גרועים בזמנים ולא זולים. אפילו המנכל שלהבראיון בטלוויזיה לא מכיר את הטיסות והמחירים. איפה הרגולטור לתת בראש
- 9.כפיים סוף סוף מחזירים לחברות האלה על ההתנהגות המחפירה שלהן (ל"ת)אנונימי 06/10/2025 14:58הגב לתגובה זו
- 8.נוח 06/10/2025 12:05הגב לתגובה זוארקיע חברה על הפנים...
- 7.אנונימי 06/10/2025 11:43הגב לתגובה זולמה בגלל בעיות דתיות פרטיות של משפחה. הופכים את העולםבטוח שלמשפחה חילונית לא היו מחזירים את הכסף.
- פצ 06/10/2025 19:16הגב לתגובה זוהשופט מדבר במפורש על כך שזה לא רלוונטי לפיצוי עניין שמירת השבת
- 6.אנונימי 06/10/2025 10:11הגב לתגובה זושב ואל תעשה זו מדיניות של הרבה חברות קאקערים
- 5.אנונימי 06/10/2025 10:09הגב לתגובה זוגם לי עכבו טיסה ב8 שעות באילת לפני כמה שנים.אפילו סליחה לא קיבלתי. אמרו תקלה במטוס. את מי זה מעניין יש כרטיס ויש עמידה בזמנים. מי שלא עומד בזמנים שישלם פיצוי. חצופים.
- 4.אם רוצים להרתיע חברות מהתנהגות רשלנית וזלזול בנוסעים צריך לפסוק פיצוי משמעותי ולא 4000 לנוסע. מגוח (ל"ת)סכום מצחיק 06/10/2025 08:46הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 06/10/2025 08:22הגב לתגובה זובסוף ארקיע לא הייתה שם לתת טיפול או מענה בזמן והפיצוי מוצדק. גם אם היה מענה אז יש לפצות במשהו.טענת השופט לגבי תחזוקת הצמיג פשוט לא נכונה. זה חוסר הבנה מוחלט של השופט אם כי לא משפיעה על ההחלטה הנכונה בשורה התחתונה.טרחתי לציין זאת כי טיפשות של שופטים מדאיגה אותי.
- 2.פשוט לא לטוס איתם . אבל מי שמחפש זול..... (ל"ת)אנונימי 06/10/2025 08:17הגב לתגובה זו
- איזה זול ארקיע חב יקרה. (ל"ת)אנונימיחצ 06/10/2025 19:54הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 06/10/2025 06:48הגב לתגובה זוחברת ארקיע פועלת שלא בתום לב כבר שנים עם שינויים שידועים להם מראש וכך גורפת כספים על חשבון הלקוחות השבויים.עדיף שלא הייתה קיימת.בהצלחה לכל מי שנופל במחירים הטובים שלהם לכאורה.

מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
פסק דין מעניין של בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע כי מינוי בן ממשיך שנעשה כבר בשנות השמונים ולא בוטל במשך עשרות שנים, תקף גם אם בצוואה מאוחרת ביקש בעל הנחלה לחלק את המשק שלו בין ילדיו. השופט רן ארנון קבע כי המינוי, שאושר על ידי הסוכנות היהודית,
מהווה התחייבות בלתי חוזרת, ולכן אין בכוחה של הצוואה לשנותו - גם אם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון לפני מות האב
באחד מאותם סכסוכי ירושה משפחתיים מורכבים, שבהם מתערבבים אהבות ישנות, פצעים ישנים וזיכרון של נחלה אחת משותפת, נדרש באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה להכריע בשאלה מה גובר - צוואתו של האב, או מינוי הבן הממשיך שעשה עוד לפני עשרות שנים. מדובר במשק חקלאי בצפון הארץ, שבעליו המנוח מינה ב-1984 את בנו ואשתו כ"בן ממשיך" - מינוי שאושר אז על ידי הסוכנות היהודית והאגודה החקלאית. אלא שכעבור שלושה עשורים, בצוואה שנערכה ב-2011, קבע האב כי הנחלה תתחלק בין ילדיו, והדבר הצית מאבק משפחתי עיקש.
התובעים, בני הזוג מ’ וע’, טענו כי הם מונו כדין כבן ממשיך כבר בשנות השמונים, והאב מעולם לא ביטל את ההתחייבות הבלתי חוזרת שעליה הוא חתם. לטענתם, על סמך אותו מינוי הם קיבלו היתר בנייה ובנו את ביתם במשק בידיעת כולם. הם הדגישו כי במשך עשרות שנים הם חיו מתוך אמונה שהם יורשיו הטבעיים של המשק, בעוד שיתר אחיהם ואחיותיהם קיבלו נחלות אחרות משלהם. אלא שהאב הלך לעולמו ב-2015, והצוואה שהותיר מאחוריו קבעה חלוקה שונה - פיצול של הנחלה בין הבנים והבנות, באופן שסותר את עקרונות ההסכם המשולש בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות והאגודה החקלאית.
האחים שמנגד - צ', א' וד' - טענו כי האב חתם על המסמכים מ-1984 רק כדי לאפשר לבן לבנות את ביתו במשק, אך לא מתוך כוונה אמיתית להעניק לו את הנחלה. לדבריהם, גם אם היתה כוונה כזו, היא לא הושלמה כדין, ובכל מקרה השתנתה עם השנים, בייחוד לנוכח התנהגותו של הבן, שהסתבך בפלילים ונעדר מהמשק במשך שנים ארוכות. "התובעים נטשו את הנחלה ואת אביהם," טענו האחים, "ולכן אין מקום להעניק להם מתנה של נחלה שלמה שהם לא טיפחו ולא שמרו עליה". הם הוסיפו כי במשך עשרות שנים הם היו אלה שעיבדו את האדמה, השקיעו בה ודאגו לאב עד יומו האחרון, בעוד שהבן הממשיך הנטען לא לקח חלק בנעשה.
תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית
השופט רן ארנון פתח את פסק דינו בהסבר רחב על מוסד ה"בן הממשיך", תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית, שנועדה "למנוע מחלוקות משפחתיות עתידיות בנוגע למי מבין הילדים יירש את הזכויות במשק לאחר מות ההורים". הוא הדגיש כי לפי הפסיקה, הזכויות בנחלה אינן חלק מהעיזבון הרגיל של אדם ואינן ניתנות לחלוקה בצוואה, מכיוון שמדובר בזכויות של בר-רשות בלבד, התלויות באישורה של המדינה והמוסדות המיישבים. או במלים אחרות, הנחלה אינה נכס רגיל שאפשר להוריש, והוראות הצוואה אינן גוברות על מינוי בן ממשיך תקף.
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שסקר את העדויות, ההסכמים והמסמכים שנחתמו לאורך השנים, קבע השופט כי, "מינוי התובעים כבן ממשיך וההצהרה שניתנה על ידי המנוח ביום 29.11.84 לא בוטלה באופן מפורש על ידי האב". הוא הוסיף כי עשרות שנים חלפו מאז המינוי ועד לפטירת האב, ובכל אותן שנים, "לא טרח האב ולא עמד על כך כי המינוי יבוטל", ולכן המינוי נותר בתוקף. השופט דחה את טענות האחים, שלפיהן יש לבטל את המינוי מכיוון שהוא לא נרשם ברמ"י. לדבריו, בשנות השמונים לא היה נהוג לדווח לרמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל - ממ"י) על מינויים שכאלה, ונוהל הדיווח נכנס לתוקף רק ב-1997. "לא נמצא כל בסיס חוקי לטענה כי יש לרשום את דבר המינוי של הבן הממשיך ברמ"י גם ביחס למינויים שבוצעו שנים, ולעתים עשרות שנים, בטרם כניסתו של הנוהל לתוקף", כתב השופט בהכרעתו, והוסיף כי מדובר בנוהל מנהלי בלבד שאינו רטרואקטיבי.

מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?
סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר,
והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה
בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.
הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.
כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".
העו"סית: יש לחדש את הקשר
מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".
