הריבית על הפיקדונות עלתה בשנה האחרונה במקביל לעלייה בריבית בנק ישראל. אתם יכולים לקבל 4.5% לשנה בפיקדון, אתם יכולים לקבל יותר אם אתם מביאים כסף גדול. אבל יש כמה בעיות. ראשית, העלאות הריבית מתגלגלות לאט לפיקדונות, הבנקים מעכבים ככל יכולתם. שנית, הבנקים לא נותנים לכם תשואה טובה לפיקדונות לזמן קצר ושלישית - אתם משלמים מס של 15%. למה? ככה.

אלו תקנות המס של המדינה - על פיקדונות משלמים מס של 15%, על נכסים צמודי מדד מס של 25% על הריבית הריאלית, על קרן כספית התשלום הוא מס של 25% על הרווח הריאלי. מה זה בעצם אומר? פיקדונות מספקים כיום בערך את תשואת המדד הצפוי קדימה - קצב של 3.5%-4% בשנה. אז אתם משלמים מס גם אם לא הרווחתם ריאלית. זה מס לא הוגן ולא הגון. בקרנות כספיות משלמים מס על הרווח הריאלי, כלומר בהגדרה המס נמוך מאשר בפיקדונות. זה עיוות שגורם לכך שקרנות הכספיות הפכו לאבן שואבת בשנה האחרונה והן כבר מנהלות קרוב ל-20% מתעשיית הקרנות כולה.

הנהירה לקרנות כספיות ברורה ומובנת, צריך רק לזכור שיש שם דמי ניהול של כ-0.1%-0.2% בשנה. יתרון גדול של הקרנות הכספיות הוא בגודל שלהן. הן משקיעות מיליארדים רבים ולכן הן מקבלות ריבית טובה יותר על פיקדונות מהבנקים. מעבר לכך, הן גם ניתנות באופן שוטף בעוד שפיקדונות לטווח של שנה בריבית טובה, סגורים לשנה.

• צי הרכבים הממשלתי עובר להנעה אלטרנטיבית, חשמלית והיברידית
• שוק דירות הנופש מתחמם - אבל גם הרשויות מתעוררות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חיסרון מסוים של הקרנות הכספיות על פני הפיקדונות הוא החובה של הקרנות הכספיות להשקיע לטווח של 90 יום. הרי ככל שמשקיעי לטווח ארוך יותר כך הריבית המתקבלת עולה. ועדיין במכלול הנתונים נראה שבנקודת זמן הזו, בעיקר בשל ענייני המסים, יש עדיפות לקרנות הכספיות.

בחודש מרץ גייסו הקרנות הכספיות קרוב ל-6 מיליארד שקל, כ-4.5 מיליארד שקל הקרנות הכספיות השקליות ו-1.5 מיליארד שקל הקרנות הדולריות. הקרנות האלו כבר מנהלות כ-70 מיליארד שקל והם התבררו, כפי שהוערך כאן כהשקעה טובה-נכונה למשקיעים סולידיים.