הקאמבק של הקרנות הכספיות: גיוס של 100 מ' ש' ביום בשל עליית הריבית
בשנים האחרונות הריבית האפסית במשק גרמה לכך שהשקעה באפיקים שקליים קצרי טווח נתנה תשואות אפסיות. דמי הניהול של קרנות המשקיעות באפיק הזה - הקרנות הכספיות - חיסלו את מעט התשואה שעוד הייתה, וכתוצאה מכך זרמו הכספים החוצה מן הקרנות הללו. כעת, עם העלאת הריבית ניכרת שינוי מגמה, ונרשמו גיוסים של כ-100 מיליון שקל ביום.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות המשקיעות באפיקים סולידיים לטווח קצר. הן נחשבות לאפיק ההשקעה הסולידי ביותר מבין האפשרויות השונות בשוק, כלומר בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר בשוק. הן פועלות בישראל החל משנת 2008 וגייסו בהתחלה מיליארדי שקלים. יחד עם הסיכון הנמוך מגיעה תוחלת תשואה מאד נמוכה, במיוחד לאור הריבית הנמוכה ששררה במשק הישראלי בשנים האחרונות. הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות הניבה 1.26%. לא לשנה, לכל ה-5 שנים.
מדיניות ההשקעה של הקרנות הללו היא מאד ברורה ומוגדרת בחוק. הקרנות יכולות להשקיע בנכסים כספיים קצרי מועד כמו מק"ם, פק"ם (פקדון בנקאי לתקופה של עד 30 יום) וכדו', כשמשך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן הוא עד 90 יום.
החוק מגדיר גם כמה יתרונות להשקעה בקרנות כספיות על פני אפיקי השקעה מקבילים. ראשית אין תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כך שבסביבה של אינפלציה של 4% אותה אנו חווים היום לא יהיה תשלום מס. בנוסף, לפי חוק הברוקר או הבנק לא יכול לגבות עמלות קניה ומכירה או דמי משמרת.
- כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
- ההשקעה הסולידית שהניבה יותר מקרן כספית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם כעת נרשמים שינויים בשוק האג"ח בכלל, וגם בשקליות הקצרות בפרט. העלאת הריבית משפיעה על כל עקום התשואות, גם על אלו בטווח הקצר. כעת המק"מ הארוך ביותר, 513, נותן כבר תשואה של 1.46% כשרק לפני שבועות אחדים התשואה הייתה פחות מאחוז. עם המשך העלאות הריבית הצפויות על ידי בנק ישראל התשואה צפויה להשתפר אף יותר, ומכשיר ההשקעה נטול הסיכון הזה חוזר להיות עם הזמן ליותר ויותר אטרקטיבי, לאחר יציאת הכספים המאסיבית שהוא חווה בשנים האחרונות.
כיון שהכללים הם מאד ברורים ונוקשים, היכולת של מנהלי הקרנות להשיא תשואה עודפת בזכות כישורי ניהול מוגבלת מאד. בסופו של דבר התשואה בטווחים הללו באפיקים השונים מאד דומה, וקשה מאד להתבלט אל מול המתחרים. לכן, גם במקרה זה, דמי הניהול יהיו פרמטר חשוב בקביעת המנצחות והמפסידות בתחום.
להלן תוצאות חמש הקרנות הטובות ביותר בחמש השנים האחרונות, בתוספת הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה:
ההבדלים אמנם הם מינוריים וכמעט חסרי משמעות בטווחי הזמן הללו, ובכל זאת בולטת העובדה ש"אנליסט כספית שקלית עם קונצרני" גובה כמעט הכי מעט דמי ניהול ומנצחת בטווח הזמן של שלוש שנים ושל חמש שנים. יחד עם זאת, להבדיל מהקרנות האחרות, היא משקיעה גם באגחים קונצרנים שקליים לטווח קצר, מה שעשוי אף הוא לתרום מעט לתשואות המעט טובות יותר מהמתחרות. עוד נקודה שחשוב לקחת בחשבון לגבי אנליסט היא שיש עמלת קניה נוספת שלא כלולה בדמי ניהול וגם לא פוגעת בתשואות. בקרנות כספיות שלעיתים קרובות מהוות השקעה לטווח קצר, עמלת קניה היא משמעותית וחייבת להילקח בחשבון.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
קרן חדשה יחסית, שקיימת פחות משלוש שנים היא הראל כספית נזילות שגובה אף פחות דמי ניהול, 0.02% בלבד, ומציגה את התוצאה הטובה ביותר מתחילת השנה ביחד עם מגדל כספית. יחד עם זאת, גם קרן זו גובה "דמי הוספה", כלומר ישנו פער בין מחיר הקניה למחיר המכירה.
קרן נוספת שלא נכנסה לטבלה אך ראויה לציון היא פסגות כספית שקלית שמסתפקת בדמי ניהול צנועים של 0.07% מבלי הפער בין מחיר הקניה למכירה. היא מנהלת 1.7 מיליארד שקל.
בעתיד הקרוב, כאמור, אנו צפויים לראות תשואות טובות יותר באפיק הזה, שייתכן שאף יגיעו לאחוז וחצי לשנה, עדיין לא תשואה מדהימה, אך למי שלא רוצה לקחת סיכון זו יכולה להיות אפשרות טובה לשמור מעט יותר טוב על ערך הכסף.
יחד עם זאת ישנן עוד אלטרנטביות לחסכון נטול סיכון יחסי לטווח קצר. המק"מ הארוך של קרוב לשנה נותן כאמור כ-1.5% ברוטו. אמנם במקרה זה יש לחשב עמלות קניה ומכירה שלעיתים קרובות עלולות לחסל את ההפרש ממה שמציעים בקרנות.
גם באג"ח השקלי ממשלתי לטווח קצר ניתן למצוא תשואות דומות, אך גם פה יש להתחשב בעמלות הקניה והמכירה, ובמקרה שמעלים מעט את הסיכון ומשקיעים באג"ח קונצרני של חברות מבוססות לטוח קצר ניתן להגיע לתשואות גבוהות יותר. בקרב חברות הביטוח ניתן למצוא כמה אפשרויות מעניינות. ישנן בשוק אגרות חוב עם מח"מ של פחות משנה שנותנות עד 1.1% מעל האג"ח הממשלתי. כך לדוגמה האג"ח של כלל ביטוח, כללביט אגח ח נותנת תשואה של 1.93% ברוטו, מרווח של 0.79% מעל הממשלתי. מגדל הון אגח ג שנפרעת במרץ 2023 נותנת כבר 1.11% מעל הממשלתי, סך הכל התשואה ברוטו היא 2.54%.
אפשרות נוספת היא פקדונות בבנקים שנותנים גם הם כמה עשיריות אחוז לשנה, לרוב פחות מאשר באגרות החוב.
- 7.יובל 03/07/2022 19:43הגב לתגובה זומכבסת מילים על כלום אלה מיליארדים ששוכבים בבנקים ללא תמורה למפקידים ומשמשים את הבנקים למתן הלוואות בריבית צמודה של 5 אחוז לשנה זו מתנה משמים סליחה מבנק ישראל לבנקים מה הפלא שכל שנה הם יוצאים שרוחים של עשרות מיליארדי שקל
- 6.צריך לבטל את המס ההזוי 15% לחיסכון בפקמ (ל"ת)ירון,,, 20/06/2022 12:46הגב לתגובה זו
- 5.@ 19/06/2022 18:29הגב לתגובה זויש להוציא את הכסף מהבנקים החזירים שגם היום עם העלאת הריבית הם לא נותנים את ריבית בנק ישראל ולכן לא להשאיר אצלם את הכסף וקצת להשקיע בחברות השקעה שנותנות ריבית גבוהה לא להשאיר את הכסף בבנק
- 4.דן 19/06/2022 15:55הגב לתגובה זו5 שנים -3% .....3 שנים - 2.7%......2 שנים - 2.2%......
- 3.מני 1 19/06/2022 15:51הגב לתגובה זוראוי להציג תמונה מלאה לדוגמא פסגות כספית עם ביצועים טובים ומנגד אי אפשר להשוות תפוחים לתפוזים.... מי שמשקיע בקונצרן לא יכול להיכנס בקטגוריית ההשוואה שנבחרה להציג.
- 2.אנליסט יש הפרש של 0.1 בין קניה למכירה אז זה לא כל כך (ל"ת)דנדן 19/06/2022 15:41הגב לתגובה זו
- 1.משה האתיופי 19/06/2022 14:24הגב לתגובה זותבדקו את "שיעור ההוספה" של כל קרן ותראו מה הכי זול. לטעמי זו הראל.
- בן 27/08/2022 21:47הגב לתגובה זולא סומך עליהם ולא אקנה לעולם שום מו ר שלהם. לא בגמל, לא בביטוח ולא בקרנות. שומר נפשו וכספו ירחק.

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
