הקאמבק של הקרנות הכספיות: גיוס של 100 מ' ש' ביום בשל עליית הריבית
בשנים האחרונות הריבית האפסית במשק גרמה לכך שהשקעה באפיקים שקליים קצרי טווח נתנה תשואות אפסיות. דמי הניהול של קרנות המשקיעות באפיק הזה - הקרנות הכספיות - חיסלו את מעט התשואה שעוד הייתה, וכתוצאה מכך זרמו הכספים החוצה מן הקרנות הללו. כעת, עם העלאת הריבית ניכרת שינוי מגמה, ונרשמו גיוסים של כ-100 מיליון שקל ביום.
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות המשקיעות באפיקים סולידיים לטווח קצר. הן נחשבות לאפיק ההשקעה הסולידי ביותר מבין האפשרויות השונות בשוק, כלומר בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר בשוק. הן פועלות בישראל החל משנת 2008 וגייסו בהתחלה מיליארדי שקלים. יחד עם הסיכון הנמוך מגיעה תוחלת תשואה מאד נמוכה, במיוחד לאור הריבית הנמוכה ששררה במשק הישראלי בשנים האחרונות. הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות הניבה 1.26%. לא לשנה, לכל ה-5 שנים.
מדיניות ההשקעה של הקרנות הללו היא מאד ברורה ומוגדרת בחוק. הקרנות יכולות להשקיע בנכסים כספיים קצרי מועד כמו מק"ם, פק"ם (פקדון בנקאי לתקופה של עד 30 יום) וכדו', כשמשך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן הוא עד 90 יום.
החוק מגדיר גם כמה יתרונות להשקעה בקרנות כספיות על פני אפיקי השקעה מקבילים. ראשית אין תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כך שבסביבה של אינפלציה של 4% אותה אנו חווים היום לא יהיה תשלום מס. בנוסף, לפי חוק הברוקר או הבנק לא יכול לגבות עמלות קניה ומכירה או דמי משמרת.
- כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
- ההשקעה הסולידית שהניבה יותר מקרן כספית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמנם כעת נרשמים שינויים בשוק האג"ח בכלל, וגם בשקליות הקצרות בפרט. העלאת הריבית משפיעה על כל עקום התשואות, גם על אלו בטווח הקצר. כעת המק"מ הארוך ביותר, 513, נותן כבר תשואה של 1.46% כשרק לפני שבועות אחדים התשואה הייתה פחות מאחוז. עם המשך העלאות הריבית הצפויות על ידי בנק ישראל התשואה צפויה להשתפר אף יותר, ומכשיר ההשקעה נטול הסיכון הזה חוזר להיות עם הזמן ליותר ויותר אטרקטיבי, לאחר יציאת הכספים המאסיבית שהוא חווה בשנים האחרונות.
כיון שהכללים הם מאד ברורים ונוקשים, היכולת של מנהלי הקרנות להשיא תשואה עודפת בזכות כישורי ניהול מוגבלת מאד. בסופו של דבר התשואה בטווחים הללו באפיקים השונים מאד דומה, וקשה מאד להתבלט אל מול המתחרים. לכן, גם במקרה זה, דמי הניהול יהיו פרמטר חשוב בקביעת המנצחות והמפסידות בתחום.
להלן תוצאות חמש הקרנות הטובות ביותר בחמש השנים האחרונות, בתוספת הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה:
ההבדלים אמנם הם מינוריים וכמעט חסרי משמעות בטווחי הזמן הללו, ובכל זאת בולטת העובדה ש"אנליסט כספית שקלית עם קונצרני" גובה כמעט הכי מעט דמי ניהול ומנצחת בטווח הזמן של שלוש שנים ושל חמש שנים. יחד עם זאת, להבדיל מהקרנות האחרות, היא משקיעה גם באגחים קונצרנים שקליים לטווח קצר, מה שעשוי אף הוא לתרום מעט לתשואות המעט טובות יותר מהמתחרות. עוד נקודה שחשוב לקחת בחשבון לגבי אנליסט היא שיש עמלת קניה נוספת שלא כלולה בדמי ניהול וגם לא פוגעת בתשואות. בקרנות כספיות שלעיתים קרובות מהוות השקעה לטווח קצר, עמלת קניה היא משמעותית וחייבת להילקח בחשבון.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
קרן חדשה יחסית, שקיימת פחות משלוש שנים היא הראל כספית נזילות שגובה אף פחות דמי ניהול, 0.02% בלבד, ומציגה את התוצאה הטובה ביותר מתחילת השנה ביחד עם מגדל כספית. יחד עם זאת, גם קרן זו גובה "דמי הוספה", כלומר ישנו פער בין מחיר הקניה למחיר המכירה.
קרן נוספת שלא נכנסה לטבלה אך ראויה לציון היא פסגות כספית שקלית שמסתפקת בדמי ניהול צנועים של 0.07% מבלי הפער בין מחיר הקניה למכירה. היא מנהלת 1.7 מיליארד שקל.
בעתיד הקרוב, כאמור, אנו צפויים לראות תשואות טובות יותר באפיק הזה, שייתכן שאף יגיעו לאחוז וחצי לשנה, עדיין לא תשואה מדהימה, אך למי שלא רוצה לקחת סיכון זו יכולה להיות אפשרות טובה לשמור מעט יותר טוב על ערך הכסף.
יחד עם זאת ישנן עוד אלטרנטביות לחסכון נטול סיכון יחסי לטווח קצר. המק"מ הארוך של קרוב לשנה נותן כאמור כ-1.5% ברוטו. אמנם במקרה זה יש לחשב עמלות קניה ומכירה שלעיתים קרובות עלולות לחסל את ההפרש ממה שמציעים בקרנות.
גם באג"ח השקלי ממשלתי לטווח קצר ניתן למצוא תשואות דומות, אך גם פה יש להתחשב בעמלות הקניה והמכירה, ובמקרה שמעלים מעט את הסיכון ומשקיעים באג"ח קונצרני של חברות מבוססות לטוח קצר ניתן להגיע לתשואות גבוהות יותר. בקרב חברות הביטוח ניתן למצוא כמה אפשרויות מעניינות. ישנן בשוק אגרות חוב עם מח"מ של פחות משנה שנותנות עד 1.1% מעל האג"ח הממשלתי. כך לדוגמה האג"ח של כלל ביטוח, כללביט אגח ח נותנת תשואה של 1.93% ברוטו, מרווח של 0.79% מעל הממשלתי. מגדל הון אגח ג שנפרעת במרץ 2023 נותנת כבר 1.11% מעל הממשלתי, סך הכל התשואה ברוטו היא 2.54%.
אפשרות נוספת היא פקדונות בבנקים שנותנים גם הם כמה עשיריות אחוז לשנה, לרוב פחות מאשר באגרות החוב.
- 7.יובל 03/07/2022 19:43הגב לתגובה זומכבסת מילים על כלום אלה מיליארדים ששוכבים בבנקים ללא תמורה למפקידים ומשמשים את הבנקים למתן הלוואות בריבית צמודה של 5 אחוז לשנה זו מתנה משמים סליחה מבנק ישראל לבנקים מה הפלא שכל שנה הם יוצאים שרוחים של עשרות מיליארדי שקל
- 6.צריך לבטל את המס ההזוי 15% לחיסכון בפקמ (ל"ת)ירון,,, 20/06/2022 12:46הגב לתגובה זו
- 5.@ 19/06/2022 18:29הגב לתגובה זויש להוציא את הכסף מהבנקים החזירים שגם היום עם העלאת הריבית הם לא נותנים את ריבית בנק ישראל ולכן לא להשאיר אצלם את הכסף וקצת להשקיע בחברות השקעה שנותנות ריבית גבוהה לא להשאיר את הכסף בבנק
- 4.דן 19/06/2022 15:55הגב לתגובה זו5 שנים -3% .....3 שנים - 2.7%......2 שנים - 2.2%......
- 3.מני 1 19/06/2022 15:51הגב לתגובה זוראוי להציג תמונה מלאה לדוגמא פסגות כספית עם ביצועים טובים ומנגד אי אפשר להשוות תפוחים לתפוזים.... מי שמשקיע בקונצרן לא יכול להיכנס בקטגוריית ההשוואה שנבחרה להציג.
- 2.אנליסט יש הפרש של 0.1 בין קניה למכירה אז זה לא כל כך (ל"ת)דנדן 19/06/2022 15:41הגב לתגובה זו
- 1.משה האתיופי 19/06/2022 14:24הגב לתגובה זותבדקו את "שיעור ההוספה" של כל קרן ותראו מה הכי זול. לטעמי זו הראל.
- בן 27/08/2022 21:47הגב לתגובה זולא סומך עליהם ולא אקנה לעולם שום מו ר שלהם. לא בגמל, לא בביטוח ולא בקרנות. שומר נפשו וכספו ירחק.

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
