מתן קובי
צילום: מתן קובי
השוק הסולידי

השקעה בטוחה - מק"מ עם תשואה של 4.79%; ומה ההשקעה הסולידית שתניב תשואה אפילו גבוהה יותר?

הבנקים העלו את התשואה על הפיקדון לשנה עד ל-4.25% (וואן זירו ובנק ירושלים בולטים לטובה), המק"מ יותר אטרקטיבי ויש דרכים נוספות להשיג תשואה טובה לזמן קצר - על העמלות, המסים ועוד

מתן קובי | (17)

בנק ישראל שוב העלה את הריבית בשבוע שעבר, הפעם ב-0.5%, מה שדחף את הבנקים להציע לציבור ריבית יותר אטרקטיבית על הפיקדונות. מבדיקה של ביזפורטל עולה כי את התשואה הגבוהה ביותר מספקים ONE ZERO ובנק ירושלים, שניהם עם תשואה של 4.25% על פיקדון שקלי לשנה ללא תחנות יציאה. בוואן זירו מדובר על מסלול שהוא בריבית משתנה - כלומר, אם הריבית תמשיך לעלות אתם תקבלו יותר (ובינתיים זה מה שקורה - הריבית עדיין עולה).

למרות התשואה היחסית מפתה, יכול להיות שיהיו מי שיעדיפו דווקא לשים את הכסף במק"מ, ולא רק בגלל התשואה. מלווה קצר מועד (מק"מ) הוא תחליף לפיקדונות שקליים. המק"מ הוא סוג של איגרת חוב ממשלתית – התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב/מחזיק המק"מ. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל, שבין היתר משמש כזרוע של הממשלה בשוק החוב.  מדובר בעצם באגרות חוב שקליות לזמן קצר (עד שנה) כשהמנגנון הוא שבדרך כלל אחת לחודש יש הנפקה של מק"מ לטווח של שנה. המחיר נקבע במכרז כאשר בסוף התקופה המחיר-שער של המק"מ מגיע ל-100 נקודות. כלומר, השער במכרז ואחר כך במסחר נגזר מהריבית שמשקיעים מוכנים לשלם. 

בתקופה האחרונה אנו רואים עליה בתשואה על המק"מים עקב המצב השורר במשק - מדד המחירים לצרכן לחודש שעבר הציג עלייה שנתית לקצב של 5.4%, שהובילה להעלאת הריבית של בנק ישראל, בנוסף לתנאי אי ודאות בשווקים עקב הרפורמה המשפטית. גם האינפלציה וגם הרפורמה ואי הוודאות פוגעים בשערי אגרות החוב והמק"מים ובמקביל התשואה האפקטיבית עולה.

עולה והופכת לאטרקטיבית לעומת אפיקים סולידים אחרים לשנה. הנה דוגמאות:

מק"מ 114, אשר יפרע בתחילת חודש ינואר של השנה הבאה, מספק כעת תשואה בראייה שנתית של 4.79%, ומעבר לתשואה היפה למק"מ יתרון נוסף - בניגוד לפקדון בבנק, המק"מ הוא מוצר השקעה סחיר אשר אין קנס במקרה ואנחנו רוצים את הכסף לפני תום התקופה. כן נציין כי כאשר הריבית ממשיכה לעלות, השער של המק"מ יירד, משמע אם נרצה את הכסף שלנו לפני תום תקופת המק"מ בזמן שהריבית עולה - אנחנו נצטרך לספוג הפסד מסוים, ולהיפך במקרה שהריבית יורדת. בכל מקרה, תמיד נוכל להחזיק את המק"מ עד סוף התקופה ולקבל את התשואה המקורית בה קנינו אותו, בעוד שבפיקדונות אין את האופציה הזו. אי אפשר לשבור פיקדונות סגורים לשנה, אלא בקנס גדול.

עוד מק"מ המציג תשואה אטרקטיבית אל מול הבנקים - מק"מ 214, אשר יפרע בפברואר הבא, מספק כרגע תשואה בראייה שנתית של 4.76%. 

בנוסף, נציין כי קיימים גם אג"חים של בנקים אשר מספקים תשואה אשר כבר חוצה את רף ה-5%, למשל אג"ח 178 ואג"ח 180 של בנק לאומי אשר מספקים תשואה של 5.49% ו-5.19% בהתאמה (בראייה שנתית). הסיבה למרווח בין המק"מ לבין האג"ח הבנקאי היא הסיכון - אמנם הסיכון שבנק לאומי לא יחזיר לנו את הכסף שנתנו לו הוא קטן, אך הוא יותר גדול מהסיכון במקרה של ממשלת ישראל.

במק"מ ואגרות חוב, צריך לזכור שישנן גם עמלות רכישה וקניה אשר לא קיימות בכל הנוגע לפיקדונות, אך הן זניחות יחסית מבחינת השפעה על התשואה, ואם הן לא זניחות תתמקחו מול הבנק. זה צריך להיות 0.03%-0.05% לעסקה. גם במקרה של פיקדון (לא צמוד) וגם במקרה של מק"מ המס שנשלם יהיה 15% על הרווח הנומינלי. 

המוצר המוביל - קרנות כספיות, אבל...

יש אפשרויות נוספות  להשקעה סולידית לזמן קצר, בעיקר קרנות כספיות. יש להן יתרון כי הן משקיעות כסף גדול ולכן גם מקבלות תנאים טובים יותר בפיקדונות מול הבנקים. הן גם משקיעות ובעצם מנהלות השקעה במק"מים ובאגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח. הן אמורות לעשות תשואה גבוה יותר, הבעיה שהן מעלות בהדרגה את דמי הניהול, אם כי זה עדיין באזור 0.1%-0.15% ויש על השקעה בהן מס ריאלי על הרווח בשיעור של 25%. אז נניח שמצפים לתשואה שנתית של 4.8% וכעת הציפיות לאינפלציה שנה קדימה הן 3% - על ה-1.8% רווח יהיה מס של 25% - 0.45% הולך למס ותישארו עם 4.35%. 

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

במק"מים ופיקדונות, המס יהיה כאמור 15% ותישארו עם 4.1% בערך. חוץ מזה, בקרנות כספיות אין עמלות קנייה ומכירה, כך שעל פניו הקרנות הכספיות השקליות עדיפות כעת על כל מוצר סולידי אחר לתקופה קצרה. אבל, כשאתם רוכשים קרן כספית, אתם לא מקבלים הבטחה. דמי הניהול יכולים להשתנות (בעדכון דמי הניהול שנעשים פעם בשנה), אתם תלויים ביכולת הניהול של מנהל הקרן, בגודל של הקרן ועוד. רוב הסיכויים שתשיגו תשואה טובה כי מדובר באיש מקצוע שמנהל את הקרן, אבל זה לא כמו הבטחה שיש במק"מ - 4.79% בלי עוררין.

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מ.ק.מ. 314 - 8240319 (ל"ת)
    ריבית גבוהה יותר 03/03/2023 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יש גם דמי ניהול בכספית אין (ל"ת)
    בוב 02/03/2023 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מלמד 01/03/2023 16:26
    הגב לתגובה זו
    יש פה הטעיות הן להפקדה ואחר כך לפדיון במק"מ הבנקים גובים 0,5% עמלה לכל פעולה ובדקתי זאת לכן זה לא משתלם בכלל
  • אם זה מה שהבנק שלך גובה, תעבור בנק. (ל"ת)
    כגן 01/03/2023 19:54
    הגב לתגובה זו
  • קובי דובי 05/03/2023 10:49
    העמלה שאתה משלם היא עמלת גנבים. נסה את בנק יהב, בנק ירושלים ו ע ו ד
  • 5.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 01/03/2023 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משבר 28/02/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    בנקים,דיור,אינפלציה, פרס+פרופ' סטנלי פישר
  • 3.
    איפה מוצאים מכרזים להנפקת אג"ח בנקים ? (ל"ת)
    דן 28/02/2023 09:21
    הגב לתגובה זו
  • חחחחח (ל"ת)
    28/02/2023 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דולר/שקר 28/02/2023 09:14
    הגב לתגובה זו
    מעדיף נדל"ן עם תשואה 2.4% ודייר מעצבן שהדוד לא מחמם ויש לו רטיבות
  • פיזור סיכונים 28/02/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
    החיים מלאי הפתעות. ואם יש לך נניח שווי נכסים 10 מליון ש"ח סהכ מהכל. להחזיק דירה זה חלק מפיוור סיכונים. גם אם יש סיכוי של חצי אחוז שהבנק יתמוטט וכל כספך ילך לזבל כמו שקרה בבנק למסחר. אז לפחות תהיה לך דירה שתתן לך שכר דירה מסויים. אנשים עשירים יכולים למצוא עצמם בלי כלום. אותו דבר הפוך. אם הבניין יקרוס ואין לך ביטוח אז לפחות יש לך כסף בבנק
  • קוראת ומשקיעה 28/02/2023 11:27
    משכנתא על דירה זאת בד"כ ההלוואה הטובה ביותר שאדם יכול לקבל (ארוכת טווח וגדולה). יש אנשים שלא אוהבים להיכנס לחובות ולא מבינים שהלוואה כזאת היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לגדר סיכוני אינפלציה. ודירה היא גם נכס שמייצר תזרים מזומנים שוטף, מה שלא קיים בנכסים כמו מניות צמיחה שרוב התזרים בהן הוא רווח הון, שבהנחה שיש כזה.
  • 1.
    משקיע 28/02/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    השוואה שכוללת עמלות ומס. תודה. השאלה שלא עניתם זה מדוע לא לקחת אגח בנקים לאומי. נראה לי שאפילו עם עמלות קניה0.1% ודמי ניהול שנתיים וכולל מס זאת ההצעה הכי טובה.
  • לאומי 28/02/2023 23:01
    הגב לתגובה זו
    זה אגח שתאריך הפדיון שלו הוא עוד שנתיים. אז הוא נותן 5 אחוז היום. זה אדח שנותן 2 אחוז נתי והוא היום על 5 וחצי אחוז בגלל ירידת מחיר האגח (הריבית עולה). המצב הזה יכול להמשיך - תמכור לפני פברואר 2025 ואתה כלול להיות עם רווח קטן ותר מ 5 וחצי אחוז
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.