איפה לשים את הכסף? פיקדון, קרן כספית, מק"מ, אג"ח שקלי - התשואות הצפויות בכל אפיק
הזדמנויות באג"ח
ולמרות הפוטנציאל לתשואה, רוב הכספים של הציבור שמיועדים להיות ב"סל הסולידי" נמצאים עדיין בפיקדונות וקרנות כספיות. זו אכן השקעה סולידית, בטוחה, אבל תזוזה קטנה מאזור הנוחות שלכם יכולה לייצר רווחים גדולים בהמשך ותוך ויתור קטן על "הסולידיות והביטחון".
אין בטוח בשוק ההון. הכל יכול להיות, אבל בהינתן שאכן הריבית תרד בהמשך (צופים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה מהיום) אז בהשקעה סולידית באג"ח (או קרנות שמשקעות באג"ח) עושים לא מעט תשואה. את זה אי אפשר לעשות בקרן כספית או פיקדון או מק"מ שמלכתחילה הן השקעות לטווח קצר. אם תחזרו לדוגמה בפתיח תראו שזה לא עובד בהשקעות כאלו - ירידת הריבית לא משפיעה על פיקדונות, היא משפיעה על מק"מ כתלות במשך החיים שלו (עד שנה) ובכל מקרה זו השפעה קטנה והיא משפיעה מעט על קרנות כספיות שמלכתחילה יש להן נכסים למשך 3 חודשים והן מגלגלות את מלאי הנכסים באופן שוטף.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגרות חוב עם מח"מ יתנו לכם תשואה בזכות רווחי הון
ההבחנה העיקרית של אגרות חוב היא בין אגרות חוב ממשלתיות לאגרות חוב קונצרניות (של חברות). אגרות החוב הבטוחות ביותר הן אגרות החוב של המדינה ובהתאמה הריבית בהן נמוכה יותר אבל גם בטוחה יותר. כ-4% לטווחים קצרים עד קרוב ל-5% לשנה בטווחים הארוכים. הסגמנט הבא ברמת הביטחון הוא אגרות חוב של בנקים, כאן תקבלו עוד חצי אחוז לשנה. בהמשך, ועדיין נחשבות ברמת ביטחון גבוהה - אגרות חוב של חברות גדולות וחזקות, ששם תקבלו עוד 0.5%-1% מעבר לתשואה בבנקים.
תיק אג"ח יכול לייצר וזה עוד לפני רווחי הון תשואה של 6% ויותר, ואם מדובר בתיק מאוד סולידי -כ-5%-5.5% בשנה. ההשקעות האלו נזילות, סחירות, אבל אנשים עדיין רוצים את הכסף בפיקדון בנקאי או קרן כספית, לדעת שאין כלל סיכון. אז אם לא השתכנעתם שזה הזמן לשיפטינג בהשקעות, אם תוספת התשואה לא שווה מבחינתכם את הסיכון, הנה המצב של ההשקעות הסולידיות ביותר - השקעות לזמן קצר יחסית בבנק או בקרן כספית או במק"מ.
- מה יהיה היום בבורסה?
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
תשואות המק"מ
מק"מ (מלווה קצר מועד) היא אגרת חוב ממשלתית לתקופה של עד שנה. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, התשואות הן בין 4.2% ל-4.5% תלוי בפרק הזמן שנותר. המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח, בדומה לפיקדונות ובשונה מקרנות כספיות ששם זה מס של 25% על הרווח הריאלי.
התשואה של המק"מ אפילו עדיפה על התשואה בפיקדונות, רק שצריך לזכור שיש עלות ברכישה ובפדיון שיכולה להגיע במצטבר ל-0.1% (אם לא תתמקחו עם פקיד הבנק שלכם). במק"מ יש נזילות בכל רגע, להבדיל מפיקדון בנקאי שכדי לקבל תשואה גבוהה יחסית אתם צריכים לסגור את הכסף לשנה.
קרנות כספיות - יתרונות וחסרונות
במקביל אליהן, גם הפיקדונות הבנקאיים חוו פריחה מחודשת וחזרו לאופנה, ככל שהריבית שמציעים הבנקים על סגירת הכסף אצלם, הלכה ועלתה. אבל לאחרונה עושה רושם שמחזור העלאות הריבית מתקרב לקיצו, ואחריו שוב יתהפך הגלגל למצב של ריבית יורדת. בארה"ב, הכתובת על הקיר כבר ממש מתחדדת: נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים מצביעים על כך שהריבית הגבוהה פועלת את פעולתה והאינפלציה נחלשת בהדרגה. בינתיים היא עדיין רחוקה מהיעד של 2% שקבע לה הפד. גם יו"ר הבנק ג'רום פאואל אמר כי לא מדובר בסוף פסוק וכי הדלת להעלאות נוספות עדיין פתוחה. אבל בנקי השקעות מובילים, כמו UBS וגולדמן זאקס, כבר מסתכנים בהימור על המועד שבו הבנק המרכזי האמריקאי יעצור וישנה כיוון.
בישראל, התמונה דומה. מדד חודש אוקטובר אומנם היה גבוה מהתחזיות והעמיד את האינפלציה על קצב שנתי של 3.7%, אבל מדד הליבה מבטא ירידה, השקל החזיר לעצמו קצת כוח, מה שכנראה יחליש את האינפלציה ובתווך - מלחמה ומשק נאנק שזקוק לזריקת עידוד, כך שבנק ישראל לא יעלה ריבית, והשאלה שנותרה היא מתי הוא יתחיל להוריד אותה?
קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות שמחויבת להשקיע באפיקים לטווח קצר, של מקסימום 90 יום. היתרון המרכזי שלה הוא הנזילות. אם השקעתם בקרן כספית, ואתם זקוקים לכסף באופן פתאומי, תוכלו מיד למכור את הקרן ללא קנס שבירה, כפי שקורה בפיקדונות בנקאיים. יתרון נוסף של הקרנות הכספיות הוא שאין בהן תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כלומר האינפלציה מקוזזת מהרווח. בנוסף, אם רשמתם רווח מקרן כספית, תוכלו לקזז אותו מרווחי השקעות אחרים.
החיסרון העיקרי בהשקעה בקרן כספית הוא תמונת הראי של היתרון. אם ככל שהריבית עולה הקרן הכספית יותר אטרקטיבית ומניבה תשואה יותר גבוהה, כך כאשר הריבית יורדת הקרן הכספית מאבדת מכוחה והתשואה שהיא תניב תלך ותרד. כמו כן, יש לקרן דמי ניהול שתלויות במנהל הקרן, לרוב זה מתחת ל-0.1%, אבל יש גם כאלו שמקבלים יותר.
פיקדון בנקאי – הכי סולידי שיש, הכי נמוך שיש
פיקדון בבנק הוא אפיק השקעה סולידי שייתן לכם תשואה מובטחת לפרק זמן מוגדר מראש. ברגע שבנק ישראל החל להעלות את הריבית, הבנקים התיישרו בהדרגה והתאימו גם את הריבית על הפיקדונות שלהם. הבנקים אומנם לא גלגלו את מלוא עליית הריבית על הפיקדונות, אבל גם אם מדובר רק בחלק מהריבית הגבוהה, עדיין זוהי ריבית משמעותית. מענין יהיה לראות מה הבנקים יעשו כשהריבית תרד, האם הם יגלגלו את הורדת הריבית מהר או לאט לריבית על הפיקדונות. הניחוש שלי - הפעם הם ימהרו. למה לתת הרבה לחוסכים? כלומר בעוד שכשיכלנו והיינו צריכים לקבל יותר הם התמהמהו, כשהריבית תרד, הם ירוצו להוריד תא הריבית - כי זה הרווח שלהם.
ובכל זאת, אנשים אוהבים את הפיקדונות - היתרון המרכזי של פיקדון בנקאי הוא הריבית המובטחת בכל מצב. כלומר, גם במצב שבו הריבית במשק משנה כיוון לירידה. הכסף שלכם ש"שוכב" בפיקדון הבנקאי, ימשיך להניב לכם את אותה תשואה. אם תבואו לחדש את הפיקדון תקבלו ריבית נמוכה יותר בשוק שבו הריבית בירידה.
הבנקים מציעים פיקדונות לטווחי זמן שונים, ובכל פיקדון יש גם תחנות יציאה, שבהן אפשר למשוך את הכסף במועדים קבועים מראש, ללא קנס. ככל שתישארו בפיקדון לאורך זמן רב יותר, הריבית שתקבלו על הכסף תהיה גבוהה יותר, הפיקודנות לזמן קצר מספקים תשואה מצחיקה של כמה אחוזים בודדים, לטווח של שנה זה יכול להגיע לאזור 4.5%. החיסרון - הכסף נעול.
חיסרון נוסף בתקופה הזו הוא שהפיקדונות הבנקאיים חייבים במס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי בדומה למק"מ ללא התחשבות באינפלציה. מדובר על מס של כ-0.7% שיורד לכם מהתשואה. בקרן כספית משלמים מס של 25% על הרווח האריאלי (בניכוי אינפלציה). בהנחת אינפלציה של 2.5% קדימה, אז מדובר במס על רווח של עד 2%, סדר גודל של 0.5% שיורדים לכם מהתשואה. הפער לטובת הקרן הכספית הוא לפחות 0.2% כשיש גם כאמור אפשרות לקיזוז הפסדים מניירות ערך. רווח מפיקדון בנקאי, לא ניתן לקיזוז מרווחי השקעות אחרים.
אוקי, אז מה השורה התחתונה? זה כמובן תלוי בסיכון שכל אחד רוצה לקחת. מי שרוצה להיות קצת פחות סולידי יכול להשיג תשואות טובות באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות כמו בנקים. מי שרוצה את הכי בטוח ומתלבט בין קרנות כספיות ופיקדונות, צריך לקחת בחשבון שמתישהו הריבית תרד ולכן לכאורה כדאי להבטיח תשואה מראש בפיקדון בנקאי. אבל יש לזה קנס - מס גבוה יותר של כ-0.2% לפחות וחוסר נזילות, וגם - לא בטוח מתי השינוי יקרה ועד אז הקרנות הכספיות עדיפות.
למעשה, בהערכה מאוד גסה, התשואה נטו בקרנות כספיות אמורה להיות בכ-0.2%-0.4% מעל התשואה של הפיקדון וכדי שזה היה כלכלי לעבור לפיקדון, מאוד ייתכן שכדאי לחכות ולבחון כל תקופה מחדש את הכדאיות במעבר שבעיקר תלויה באמירות של בנק ישראל בקשר לריבית ובהורדת הריבית בפועל.
- 6.אריק 20/11/2023 18:38הגב לתגובה זובלי עמלות, בלי תיווך...בנתיים עולה על הריבית של הבנק ועם ירידת הריבית...עוד יותר.
- 5.עובדיה 20/11/2023 16:34הגב לתגובה זו3 שבועות מבלי שבנק ישראל שינה את הריבית!!! מר עובדיה יש כאן קרטל שמתאם ריביות ??? וכשבנק ישראל יוזיל את הריבית הבנקים יזילו שוב פעם את הריבית על הפקדונות .
- 4.שורה תחתונה קרן כספית או קרן אגח (ל"ת)בני 20/11/2023 16:27הגב לתגובה זו
- כספית פחות תנודתית. (ל"ת)רז 21/11/2023 11:24הגב לתגובה זו
- 3.המבקר 20/11/2023 16:21הגב לתגובה זוכאשר בפועל מי שהקשיב לכם הפסיד
- 2.מרתה לברוסקי 20/11/2023 15:38הגב לתגובה זוהריבית תתחיל לעלות שוב -אינפלציה מהזרמת כספים מסיבית !
- 1.החיים 20/11/2023 15:31הגב לתגובה זואבל דווקא יש נותנים הגנה לאינפלציה הריבית מתחרה באג"ח של הבנקים הפלא ופלא אני בטעות הפקדתי את רוב כספי בפקדונות צמודי מדד לפני התפרצות האינפלציה פשוט נראה לי יותר טוב מריבית של אחוז בפקדונות שיקליים הפלא ופלא אחרי שהמדד עלה ב 10 אחוז (אין מס על האינפלציה) החלפתי אותם בפקדונות צמוד מדד בריבית של 2 ואיפלו 2.5 אחוז
- תפסיק לבלבל ולשקר 20/11/2023 18:43הגב לתגובה זווכך היה גם לפני שלשה חדשים אפס מדד יוצא בכללי שלא קבלת תשואה עודפת אז יאללה לך תכין חמוצים אבו טפשא
שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
אנרגיה מתחדשת בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה היום בבורסה?
לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.
אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן.
הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם
מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.
פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט
כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י
מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור
במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 0% לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.
