אגח
צילום: ביזפורטל
מדריך

איפה לשים את הכסף? פיקדון, קרן כספית, מק"מ, אג"ח שקלי - התשואות הצפויות בכל אפיק

אבישי עובדיה | (8)

השוק הסולידי מעניין כעת בזכות שתי סיבות - הראשונה: התשואות גבוהות בהינתן שהריבית עדיין גבוהה, והשנייה: הירידה בריבית אמורה לייצר רווחי הון שנובעים מהתאמת הריבית בעתיד (נמוכה יותר) לריבית הנוכחית (גבוהה יותר). להמחשה - נניח שיש כעת אג"ח שנסחרת ב-100 אגורות בתשואה של 5% לשנה (וקופון שנתי של 5%) עם מח"מ של שלוש שנים, ונניח שהתשואה האפקטיבית עוד שנה היא 4% (בגלל שהריבית ירדה). השער של האג"ח (אחרי חלוקת הריבית של 5%) יהיה בערך 102. המשקיע הרוויח מעבר לתשואה הרגילה שציפה לה עוד 2% בגלל ירידת הריבית. 2% בשנה זה לא רע, וככל שהמח"מ של השקעה ארוך יותר כך הרווח גדול יותר. זו הסיבה שבמח"מ ארוך, יש תנודות גדולות מאוד ואם הצפוי אכן יקרה, יהיו שם כנראה רווחי הון משמעותיים. 

הזדמנויות באג"ח

ולמרות הפוטנציאל לתשואה, רוב הכספים של הציבור שמיועדים להיות ב"סל הסולידי" נמצאים עדיין בפיקדונות וקרנות כספיות. זו אכן השקעה סולידית, בטוחה, אבל תזוזה קטנה מאזור הנוחות שלכם יכולה לייצר רווחים גדולים בהמשך ותוך ויתור קטן על "הסולידיות והביטחון".

אין בטוח בשוק ההון. הכל יכול להיות, אבל בהינתן שאכן הריבית תרד בהמשך (צופים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה מהיום) אז בהשקעה סולידית באג"ח (או קרנות שמשקעות באג"ח) עושים לא מעט תשואה. את זה אי אפשר לעשות בקרן כספית או פיקדון או מק"מ שמלכתחילה הן השקעות לטווח קצר. אם תחזרו לדוגמה בפתיח תראו שזה לא עובד  בהשקעות כאלו - ירידת הריבית לא משפיעה על פיקדונות, היא משפיעה על מק"מ כתלות במשך החיים שלו (עד שנה) ובכל מקרה זו השפעה קטנה והיא משפיעה מעט על קרנות כספיות שמלכתחילה יש להן נכסים למשך 3 חודשים והן מגלגלות את מלאי הנכסים באופן שוטף.

 

אגרות חוב עם מח"מ יתנו לכם תשואה בזכות רווחי הון

אגרות חוב זה עולם גדול ועמוק ורוב הציבור מתרחק מהשקעה ישירה בו, אבל יש שורה של קרנות נאמנות שמתמחה באגרות חוב מסוגים שונים ולטווחים שונים, כך שמי שלא רוצה להיכנס לעניינים ולהשקיע ישירות  (ועל הדרך להרוויח את דמי הניהול שהוא משלם לקרנות), יכול לקנות קרנות נאמנות. 

ההבחנה העיקרית של אגרות חוב היא בין אגרות חוב ממשלתיות לאגרות חוב קונצרניות (של חברות). אגרות החוב הבטוחות ביותר הן אגרות החוב של המדינה ובהתאמה הריבית בהן נמוכה יותר אבל גם בטוחה יותר.  כ-4% לטווחים קצרים עד קרוב ל-5% לשנה בטווחים הארוכים. הסגמנט הבא ברמת הביטחון הוא אגרות חוב של בנקים, כאן תקבלו עוד חצי אחוז לשנה. בהמשך, ועדיין נחשבות ברמת ביטחון גבוהה - אגרות חוב של חברות גדולות וחזקות, ששם תקבלו עוד 0.5%-1% מעבר לתשואה בבנקים.

תיק אג"ח יכול לייצר וזה עוד לפני רווחי הון תשואה של 6% ויותר, ואם מדובר בתיק מאוד סולידי -כ-5%-5.5% בשנה. ההשקעות האלו נזילות, סחירות, אבל אנשים עדיין רוצים את הכסף בפיקדון בנקאי  או קרן כספית, לדעת שאין כלל סיכון. אז אם לא השתכנעתם שזה הזמן לשיפטינג בהשקעות, אם תוספת התשואה לא שווה מבחינתכם את הסיכון, הנה המצב של ההשקעות הסולידיות ביותר - השקעות לזמן קצר יחסית בבנק או בקרן כספית או במק"מ.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תשואות המק"מ

   

מק"מ (מלווה קצר מועד) היא אגרת חוב ממשלתית לתקופה של עד שנה. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, התשואות הן בין 4.2% ל-4.5% תלוי בפרק הזמן שנותר. המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח, בדומה לפיקדונות ובשונה מקרנות כספיות ששם זה מס של 25% על הרווח הריאלי.

התשואה של המק"מ אפילו עדיפה על התשואה בפיקדונות, רק שצריך לזכור שיש עלות ברכישה ובפדיון שיכולה להגיע במצטבר ל-0.1% (אם לא תתמקחו עם פקיד הבנק שלכם). במק"מ יש נזילות בכל רגע, להבדיל מפיקדון בנקאי שכדי לקבל תשואה גבוהה יחסית אתם צריכים לסגור את הכסף לשנה. 

 

קרנות כספיות  - יתרונות וחסרונות 

קרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל בשנה - 4.75%, אבל בדיוק כפי שהן "פיגרו" בתשואה אחרי עליית הריבית, ככה הן יפגרו בהורדת הריבית, וזה טוב. בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה ולכן בפועל הקרנות צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.3%-4.4% (מתחת לריבית בנק ישראל הנוכחית), אבל כשהריבית תרד ואם אכן כפי שחוזים לה תגיע ל-3.75% עוד שנה, אז יסתבר שהקרנות הכספיות נותנות יותר מהריבית הזאת. 

 

הקרנות הכספיות, שהיו רדומות במשך שנים על רקע הריבית האפסית, חזרו בהדרגה להיות אלטרנטיבת השקעה משתלמת כאשר הגלגל התהפך והעולם עבר למציאות של ריבית גבוהה. למעשה, בשנה האחרונה הן הפכו לקטגוריה הלוהטת ביותר בשוק הקרנות ומרכזות את רוב הכספים בשוק הזה על חשבון קרנות אחרות, בעיקר קרנות אקטיביות.

במקביל אליהן, גם הפיקדונות הבנקאיים חוו פריחה מחודשת וחזרו לאופנה, ככל שהריבית שמציעים הבנקים על סגירת הכסף אצלם, הלכה ועלתה. אבל לאחרונה עושה רושם שמחזור העלאות הריבית מתקרב לקיצו, ואחריו שוב יתהפך הגלגל למצב של ריבית יורדת. בארה"ב, הכתובת על הקיר כבר ממש מתחדדת: נתוני האינפלציה בחודשים האחרונים מצביעים על כך שהריבית הגבוהה פועלת את פעולתה והאינפלציה נחלשת בהדרגה. בינתיים היא עדיין רחוקה מהיעד של 2% שקבע לה הפד. גם יו"ר הבנק ג'רום פאואל אמר כי לא מדובר בסוף פסוק וכי הדלת להעלאות נוספות עדיין פתוחה. אבל בנקי השקעות מובילים, כמו UBS וגולדמן זאקס, כבר מסתכנים בהימור על המועד שבו הבנק המרכזי האמריקאי יעצור וישנה כיוון.

בישראל, התמונה דומה. מדד חודש אוקטובר אומנם היה גבוה מהתחזיות והעמיד את האינפלציה על קצב שנתי של 3.7%, אבל מדד הליבה מבטא ירידה, השקל החזיר לעצמו קצת כוח, מה שכנראה יחליש את האינפלציה ובתווך - מלחמה ומשק נאנק שזקוק לזריקת עידוד, כך שבנק ישראל לא יעלה ריבית, והשאלה שנותרה היא מתי הוא יתחיל להוריד אותה?

קרן כספית היא סוג של קרן נאמנות שמחויבת להשקיע באפיקים לטווח קצר, של מקסימום 90 יום. היתרון המרכזי שלה הוא הנזילות. אם השקעתם בקרן כספית, ואתם זקוקים לכסף באופן פתאומי, תוכלו מיד למכור את הקרן ללא קנס שבירה, כפי שקורה בפיקדונות בנקאיים. יתרון נוסף של הקרנות הכספיות הוא שאין בהן תשלום מס אם אין רווחים ריאליים, כלומר האינפלציה מקוזזת מהרווח. בנוסף, אם רשמתם רווח מקרן כספית, תוכלו לקזז אותו מרווחי השקעות אחרים.

החיסרון העיקרי בהשקעה בקרן כספית הוא תמונת הראי של היתרון. אם ככל שהריבית עולה הקרן הכספית יותר אטרקטיבית ומניבה תשואה יותר גבוהה, כך כאשר הריבית יורדת הקרן הכספית מאבדת מכוחה והתשואה שהיא תניב תלך ותרד. כמו כן, יש לקרן דמי ניהול שתלויות במנהל הקרן, לרוב זה מתחת ל-0.1%, אבל יש גם כאלו שמקבלים יותר.  

 

פיקדון בנקאי – הכי סולידי שיש, הכי נמוך שיש

פיקדון בבנק הוא אפיק השקעה סולידי שייתן לכם תשואה מובטחת לפרק זמן מוגדר מראש. ברגע שבנק ישראל החל להעלות את הריבית, הבנקים התיישרו בהדרגה והתאימו גם את הריבית על הפיקדונות שלהם. הבנקים אומנם לא גלגלו את מלוא עליית הריבית על הפיקדונות, אבל גם אם מדובר רק בחלק מהריבית הגבוהה, עדיין זוהי ריבית משמעותית. מענין יהיה לראות מה הבנקים יעשו כשהריבית תרד, האם הם יגלגלו את הורדת הריבית מהר או לאט לריבית על הפיקדונות. הניחוש שלי - הפעם הם ימהרו. למה לתת הרבה לחוסכים? כלומר בעוד שכשיכלנו והיינו צריכים לקבל יותר הם התמהמהו, כשהריבית תרד, הם ירוצו להוריד תא הריבית - כי זה הרווח שלהם. 

ובכל זאת, אנשים אוהבים את הפיקדונות -  היתרון המרכזי של פיקדון בנקאי הוא הריבית המובטחת בכל מצב. כלומר, גם במצב שבו הריבית במשק משנה כיוון לירידה. הכסף שלכם ש"שוכב" בפיקדון הבנקאי, ימשיך להניב לכם את אותה תשואה. אם תבואו לחדש את הפיקדון תקבלו ריבית נמוכה יותר בשוק שבו הריבית בירידה. 

הבנקים מציעים פיקדונות לטווחי זמן שונים, ובכל פיקדון יש גם תחנות יציאה, שבהן אפשר למשוך את הכסף במועדים קבועים מראש, ללא קנס. ככל שתישארו בפיקדון לאורך זמן רב יותר, הריבית שתקבלו על הכסף תהיה גבוהה יותר, הפיקודנות לזמן קצר מספקים תשואה מצחיקה של כמה אחוזים בודדים, לטווח של שנה זה יכול להגיע לאזור 4.5%. החיסרון - הכסף נעול.

חיסרון נוסף בתקופה הזו הוא שהפיקדונות הבנקאיים חייבים במס בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי בדומה למק"מ ללא התחשבות באינפלציה. מדובר על מס של כ-0.7% שיורד לכם מהתשואה. בקרן כספית משלמים מס של 25% על הרווח האריאלי (בניכוי אינפלציה). בהנחת אינפלציה של 2.5% קדימה, אז מדובר במס על רווח של עד 2%, סדר גודל של 0.5% שיורדים לכם מהתשואה. הפער לטובת הקרן הכספית הוא לפחות 0.2% כשיש גם כאמור אפשרות לקיזוז הפסדים מניירות ערך. רווח מפיקדון בנקאי, לא ניתן לקיזוז מרווחי השקעות אחרים.

אוקי, אז מה השורה התחתונה? זה כמובן תלוי בסיכון שכל אחד רוצה לקחת. מי שרוצה להיות קצת פחות סולידי יכול להשיג תשואות טובות באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות כמו בנקים. מי שרוצה את הכי בטוח ומתלבט בין קרנות כספיות ופיקדונות, צריך לקחת בחשבון שמתישהו הריבית תרד ולכן לכאורה כדאי להבטיח תשואה מראש בפיקדון בנקאי. אבל יש לזה קנס - מס גבוה יותר של כ-0.2% לפחות וחוסר נזילות, וגם - לא בטוח מתי השינוי יקרה ועד אז הקרנות הכספיות עדיפות. 

למעשה, בהערכה מאוד גסה, התשואה נטו בקרנות כספיות אמורה להיות בכ-0.2%-0.4% מעל התשואה של הפיקדון וכדי שזה היה כלכלי לעבור לפיקדון, מאוד ייתכן שכדאי לחכות ולבחון כל תקופה מחדש את הכדאיות במעבר שבעיקר תלויה באמירות של בנק ישראל בקשר לריבית ובהורדת הריבית  בפועל. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אריק 20/11/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
    בלי עמלות, בלי תיווך...בנתיים עולה על הריבית של הבנק ועם ירידת הריבית...עוד יותר.
  • 5.
    עובדיה 20/11/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
    3 שבועות מבלי שבנק ישראל שינה את הריבית!!! מר עובדיה יש כאן קרטל שמתאם ריביות ??? וכשבנק ישראל יוזיל את הריבית הבנקים יזילו שוב פעם את הריבית על הפקדונות .
  • 4.
    שורה תחתונה קרן כספית או קרן אגח (ל"ת)
    בני 20/11/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • כספית פחות תנודתית. (ל"ת)
    רז 21/11/2023 11:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המבקר 20/11/2023 16:21
    הגב לתגובה זו
    כאשר בפועל מי שהקשיב לכם הפסיד
  • 2.
    מרתה לברוסקי 20/11/2023 15:38
    הגב לתגובה זו
    הריבית תתחיל לעלות שוב -אינפלציה מהזרמת כספים מסיבית !
  • 1.
    החיים 20/11/2023 15:31
    הגב לתגובה זו
    אבל דווקא יש נותנים הגנה לאינפלציה הריבית מתחרה באג"ח של הבנקים הפלא ופלא אני בטעות הפקדתי את רוב כספי בפקדונות צמודי מדד לפני התפרצות האינפלציה פשוט נראה לי יותר טוב מריבית של אחוז בפקדונות שיקליים הפלא ופלא אחרי שהמדד עלה ב 10 אחוז (אין מס על האינפלציה) החלפתי אותם בפקדונות צמוד מדד בריבית של 2 ואיפלו 2.5 אחוז
  • תפסיק לבלבל ולשקר 20/11/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    וכך היה גם לפני שלשה חדשים אפס מדד יוצא בכללי שלא קבלת תשואה עודפת אז יאללה לך תכין חמוצים אבו טפשא
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים