כמה העמלות לבנקים שאתם משלמים בחודש? בנק ישראל נותן תשובה

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדיווח התקופתי על מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית לשנת 2025. התמונה שעולה ממנו כוללת שני מהלכים מנוגדים: גל רגולטורי חסר תקדים שאמור להוזיל ולפשט את העמלות בשנתיים הקרובות, ולצידו עלייה בפועל בעלות שנשא הציבור ב-2025. הנתון המרכזי: סך ההכנסות מעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ועסקים קטנים הסתכם ב-5.7 מיליארד שקל, לעומת 5.4 מיליארד ב-2024. גם היחס בין סך ההכנסות מעמלות לסך הנכסים של המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי עלה קלות, מ-0.69% ל-0.70% - הרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות.

שני מספרים נוספים ממקמים את הסכום הזה. המערכת הבנקאית סיימה את 2025 ברווח נקי של כ-32.3 מיליארד שקל, גידול של 8.7%, כך שהעמלות ממשקי בית ועסקים קטנים מהוות פחות מחמישית מהרווח ורכיב משני בתמונת הרווחיות הכוללת. מהצד השני של המשוואה, 5.7 מיליארד שקל מפוזרים על פני כ-8 מיליון חשבונות משמעם כ-710 שקל בשנה לחשבון ממוצע, כמעט 60 שקל בחודש - כמעט כפול מהעלות של ניהול החשבון וכרטיס החיוב לבדם. הפער הזה הוא בדיוק הסיפור של הדוח: רוב מה שהלקוח משלם לבנק נמצא מחוץ לעו"ש.

הבורסה הפכה למנוע העמלות המרכזי - השינוי הבולט בדוח נמצא בהרכב העמלות יותר מאשר בגובהן. ניירות ערך מהווים כיום 33% מהכנסות הבנקים מעמלות של יחידים ועסקים קטנים, לעומת כ-31% ב-2024 וכ-27% ב-2022. לשם השוואה, חשבון העובר ושב מהווה 20% בלבד, כרטיסי חיוב 19%, אשראי 13% ומט"ח 7%. במילים פשוטות, הפעילות בשוק ההון היא כיום מקור העמלות הגדול ביותר של הבנקים ממשקי הבית, בפער גדול מהעו"ש.

לפי הדוח, השינוי נובע בעיקר מגידול בהכנסות מעמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך, על רקע התרחבות פעילות הציבור בתחום. סך ההכנסות מעמלות ני"ע ממשקי בית ובנקאות פרטית עלה ב-9% במונחים שנתיים והגיע לכ-1.8 מיליארד שקל - הרמה הגבוהה מאז 2021. עיקר הגידול הגיע דווקא מפעילות בניירות ערך בחו"ל: החלק של עמלות הקנייה והמכירה בחו"ל טיפס ל-27% מסך עמלות ני"ע, לעומת 21% מהמסחר בבורסה בתל אביב. זהו נתון שמספר סיפור רחב יותר מעמלות - המשקיע הישראלי הפרטי מעביר משקל הולך וגדל מהתיק שלו לשווקים מעבר לים, והבנקים גובים על הנתיב הזה תעריף גבוה יותר מזה של המסחר המקומי.

בתוך עמלות ני"ע, דמי ניהול פיקדון ניירות ערך הנסחרים בארץ עדיין מהווים את הרכיב הגדול ביותר - 35% - אף שחלקם היחסי הצטמצם מ-42% ב-2022. ובהתאם לדפוס המוכר משוק ניהול התיקים, גם כאן ככל שהתיק קטן יותר, כך השיעור שנגבה בגינו גבוה יותר: בתיקים של 25 עד 50 אלף שקל נעו דמי ניהול הפיקדון במחצית השנייה של 2025 בין 0.14% ל-0.49%, ואילו בתיקים של 200 עד 400 אלף שקל הם ירדו לטווח של 0.12% עד 0.52%, כשמרבית הבנקים מרוכזים סביב 0.25%-0.30%. התוצאה המעשית: לקוח עם תיק קטן משלם בבנקים רבים שיעור כפול מזה של לקוח עם תיק גדול, על אותו שירות משמורת בדיוק. ההסבר המבני פשוט - עלות התפעול של פיקדון ניירות ערך היא ברובה קבועה, ולכן היא נראית יקרה מאוד כשמחלקים אותה בתיק קטן.

החשבון חזר לעלות: 31.6 שקל בחודש

העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס חיוב במשק בית הסתכמה ב-2025 ב-31.6 שקל בחודש, לעומת 29.1 שקל ב-2024 - עלייה של כ-8.6%. זו כמעט חזרה לרמת השיא של 2023, שעמדה על 31.8 שקל.

לפי הדוח, העלייה נובעת בעיקר מסיום מתווי הסיוע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות המלחמה, ומגידול בפעילות הציבור בעסקאות ובמשיכות במטבע חוץ. מתווה ההקלות שהחל באפריל 2025 כלל הקלות כספיות בהיקף 3 מיליארד שקל ללקוחות המערכת הבנקאית, ומתווה נוסף שגובש עם פרוץ מבצע "עם כלביא" הסתיים בסוף יולי 2025. ב-2026, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", גובש מתווה סיוע חדש. במילים אחרות, חלק ניכר מהעלייה הוא חזרה לנקודת הפתיחה יותר מאשר התייקרות חדשה: ההקלות היו זמניות מלכתחילה, וסיומן מחזיר את התעריף למקום שבו היה.

פירוק העלות החודשית מגלה מה בדיוק התייקר. ניהול החשבון עצמו וקבלת מידע עלו מ-10.9 ל-11.7 שקל. עמלות כרטיסי החיוב עלו מ-11.6 ל-12.6 שקל. אבל הרכיב שזינק במיוחד הוא עסקאות ומשיכות במטבע חוץ - מ-6.6 ל-7.3 שקל בחודש בממוצע, ובראייה רב-שנתית מדובר בקפיצה של יותר מפי שניים מאז 2021, אז עמד הרכיב הזה על 3.5 שקל בלבד.

עמלות ההמרה בכרטיסי חיוב נעות כיום בין 2.5% ל-3% על עסקאות במט"ח ובין 3% ל-3.5% על משיכות מזומן בחו"ל. כדאי להבין איך התמחור הזה עובד: העמלה נגבית מעל שער ההמרה שהבנק קובע, כך שהלקוח משלם שכבה על גבי שכבה. משפחה שמוציאה 12 אלף שקל בחופשה בחו"ל משלמת בין 300 ל-360 שקל על ההמרה לבדה, לפני עמלות משיכה. הפיקוח על הבנקים מציין שהחל לבחון את התחום וצפוי לצאת בקול קורא לציבור בנושא. עוד נתון שמסביר את התמונה: מספר כרטיסי החיוב הממוצע לחשבון משק בית ממשיך לעלות והגיע ל-1.90, לעומת 1.71 ב-2021 - כל כרטיס נוסף גורר דמי כרטיס נוספים. נציין כי בתקופה הנסקרת בוצע טיוב של מספר החשבונות במערכת, שבעקבותיו ירד מספרם מכ-9 מיליון לכ-8 מיליון - ניקוי נתונים שהפיקוח תיקנן רטרואקטיבית כדי לשמור על השוואתיות.

• מול הבנק: אילו עמלות אפשר להוריד בשיחה אחת
• שער החליפין הוא העמלה: כמה באמת עולה להעביר 200 אלף שקל לחו"ל

הפער שעולה מאות שקלים בשנה

הממצא הצרכני החד ביותר בדוח נוגע לפער בין מי שהצטרף למסלול עמלות למי שנשאר מחוצה לו. המסלול המורחב, הכולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, עולה בבנקים השונים בין 20 ל-30 שקל בחודש. אבל מי שביצע בדיוק את אותה כמות פעולות מחוץ למסלול שילם בפועל סכומים אחרים לגמרי: 49 שקל בדיסקונט, 56 בבינלאומי, 66 בפועלים, 76 בלאומי, 81 במזרחי ו-98 שקל במרכנתיל. מול תעריף מסלול מורחב של 22 שקל בפועלים ו-29 במזרחי, מדובר בפער של פי שלושה עד פי ארבעה, על אותה פעילות בדיוק. ולפי התעריפון המלא, בהיעדר כל הנחה, אותו סל פעולות היה עולה בין 100 ל-164 שקל.

כדאי לתרגם את הפער הזה לשנה שלמה. לקוח מרכנתיל שמבצע את סל הפעולות הזה מחוץ למסלול משלם כ-98 שקל בחודש, כלומר קרוב ל-1,180 שקל בשנה, מול כ-300 שקל בשנה במסלול מורחב טיפוסי. ההפרש, קרוב ל-900 שקל, נובע מטופס הצטרפות שממלאים פעם אחת. הפיקוח מנסח את המסקנה בבירור: המסלול המורחב מאפשר חיסכון למשקי בית ולעסקים קטנים שמבצעים כמות גדולה יחסית של פעולות, בהיקף של עשרות שקלים בחודש ועד מאות שקלים בשנה. ב-2025 הצטרפו לשירות המסלולים כ-49 אלף חשבונות נוספים, מרביתם של משקי בית.

המסלול הבסיסי, הכולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולה אחת אצל פקיד, מפוקח ותקרתו עומדת על 10 שקלים. אבל בחלק מהבנקים העלות שנגבתה בפועל מלקוחות שנשארו מחוץ למסלול נמוכה מתעריף המסלול עצמו - 7.9 שקל בדיסקונט ו-8.6 בבינלאומי, מול תעריף מסלול של 9 שקלים. לכן ניסח הפיקוח בזהירות, וקבע שברוב המקרים ההצטרפות למסלול הבסיסי כדאית למשקי הבית לעומת תשלום העמלה התעריפית בגין כל פעולה בנפרד. מי שמבצע מספר זעום של פעולות עשוי לגלות שהמסלול דווקא מייקר עבורו.

הכלי הזול ביותר להוזלה נותר פשוט: לפי הדוח, עלות ביצוע פעולה בנקאית בערוץ ישיר נמוכה בממוצע בכ-70% מעלות ביצועה באמצעות פקיד. בפועל, תעריף פעולה אצל פקיד נע בין 4 ל-6.8 שקלים, מול 1.2 עד 2 שקלים בערוץ ישיר. שני הבנקים הדיגיטליים בולטים בנפרד: בנק ירושלים גובה 9.5 שקלים בחודש עבור סך הפעולות, ובנק ONE ZERO גובה אפס. יצוין כי ביוני האחרון דווח שוואן זירו מעלה את עמלת המרת המט"ח ל-3% ללקוחות שמחוץ למסלול - עדות לכך שגם המודל הדיגיטלי מחפש את ההכנסה במקום שבו הלקוח שם לב פחות.

בפילוח החשבונות לפי סכום העמלות ששולם בפועל, כשליש מהחשבונות פטורים לחלוטין מעמלות, וכ-8% נוספים שילמו אפס משום שהחשבון היה רדום. מנגד, כרבע מהחשבונות נשארו מחוץ למסלולים ושילמו יותר מ-10 שקלים בחודש - שיעור שירד לאורך השנים מכ-35% ב-2014, אך עדיין מייצג מאות אלפי חשבונות שמשלמים יותר מהנדרש.

• ווישור מתקדמת לרכישת השליטה באלטשולר שחם עם לוינשטיין, במיליארד שקל
• אלטשולר שחם בדרך למכירת השליטה בכמיליארד שקל

מה משתנה באוקטובר: 10 שקלים ל-100 פעולות

הרפורמה שפרסם בנק ישראל ביוני האחרון אמורה לשנות את המשוואה מהיסוד. במקום מבנה של תשלום לפי פעולה לצד מסלולים שחלק מהלקוחות מכירים, נקבע שירות אחיד חדש בשם "ניהול חשבון תשלום", שמאגד את הפעולות הבסיסיות לניהול החשבון, נגבה מדי חודש ומחירו המקסימלי מפוקח. להרחבה: 10 שקל בחודש לכל הפעולות: הפיקוח על הבנקים הכריז על רפורמת עמלות מקיפה

המדרג שנקבע: לקוח שמבצע עד שתי פעולות בחודש ישלם עד 5 שקלים; מי שמבצע בין 2 ל-100 פעולות ישלם עד 10 שקלים; ומעל 100 פעולות ייגבה שקל אחד לפעולה נוספת. במקביל נקבעה תקרה מפוקחת של 7 שקלים בחודש לדמי כרטיס חיוב מיידי (דביט), מול ממוצע שוק של כ-9 שקלים כיום. בנוסף נאסרה הגבייה על שורת שירותים: חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה תפעולית, איתור חשבונות, וטיפול בירושות ועיזבונות. הבנקים יורשו להציע חבילות שירותים גמישות, בכפוף לאישור הפיקוח.

אפשר לאמוד את סדר הגודל של ההוזלה. שני הרכיבים שנכנסים תחת תקרה מפוקחת, ניהול החשבון ודמי הכרטיס, עלו ב-2025 יחד ל-24.3 שקל בחודש בממוצע. התקרות החדשות, 10 שקלים ועוד 7 שקלים, מגיעות ל-17 שקל. הפער, כ-7.3 שקל בחודש, מסתכם בכ-88 שקל בשנה לחשבון, וכשמכפילים אותו בכ-8 מיליון חשבונות מתקבל סדר גודל של כ-700 מיליון שקל בשנה שאמורים להישאר בכיס הציבור. זהו אומדן גס, שכן הוא מניח שהתקרה תהפוך למחיר בפועל ומתעלם מהיקף החבילות הגמישות שיאושרו, אבל הוא ממקם את הרפורמה בהיקף של כ-12% מסך העמלות הנגבות היום.

הרפורמה תיכנס לתוקף מדורג: באוקטובר 2026 ייכנסו לתוקף הפיקוח על דמי הדביט וביטולי השירותים, וביולי 2027 יתר חלקיה. המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כותב בדוח כי הרפורמה נועדה לפשט ולהקל על הלקוחות בהבנת השירות הבנקאי, ומהווה מרכיב משמעותי בקידום התחרות ובשיפור ההוגנות במערכת, שהם מיעדיו האסטרטגיים של הפיקוח.

הרפורמה הבאה כבר על השולחן: עמלות ניירות ערך

מכיוון ששני שלישים מהעמלות מגיעים ממקורות שמחוץ לעו"ש, הצעד הרגולטורי המשמעותי הבא עשוי להיות דווקא בשוק ההון. ביוני האחרון פרסם צוות עבודה משותף לפיקוח על הבנקים, למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך את הדוח הסופי בנושא מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך. לפי הדוח, המודל נועד לעדכן את מבנה התגמול הקיים באופן שיסייע בהגנה על הצרכנים ויעודד תחרות בין השחקנים.

המודל בנוי בשלושה שלבים. בשלב הראשון תיווצר עמלת ייעוץ השקעות ייעודית בהלימה לאופי הייעוץ - מתמשך או חד פעמי, אנושי, דיגיטלי או היברידי - ותתאפשר גבייה של תשלום כולל עבור חבילת שירותים בגין הפעילות בני"ע ובנכסים פיננסיים, במקום תשלום נפרד על כל פעולה. בשלב השני, בקרנות הנאמנות יבוטל מנגנון עמלת ההפצה ובמקומו תיקבע עמלת תיווך בשיעור 0.2% לכלל סוגי הקרנות, שתיגבה בעבור פעולות רכישה מיועצות בלבד; ובמקביל תיגבה מהלקוחות עמלת קנייה ומכירה על פעולות בקרנות נאמנות, לכלל הסוגים. בשלב השלישי תיבחן החלפת דמי ניהול פיקדון ני"ע משיעור מהתיק לסכום שקלי קבוע, בגבייה חודשית במקום רבעונית, ותיבחן אפשרות של עמלה מדורגת לפי שווי תיק.

לשלב השלישי הזה יש משמעות מעשית גדולה במיוחד לחוסך הקטן. מעבר מגבייה באחוזים לסכום שקלי קבוע הופך את היחס הנוכחי על ראשו: היום בעל תיק של 30 אלף שקל משלם שיעור כפול מבעל תיק של 400 אלף, ובמודל שקלי שניהם ישלמו את אותו סכום. מנגד, לבעלי תיקים גדולים המהלך עלול דווקא לייקר את המשמורת, וזו כנראה הסיבה שהצוות מציע לבחון גם מדרג לפי שווי תיק.

הצוות המליץ להחיל אסדרה דומה בעתיד גם על כלל השחקנים בשוק - בנקים וחברי בורסה מחוץ למערכת הבנקאית. היישום ייעשה בהדרגה, כשלפי הדוח ההפרדה נובעת בעיקר משיקולים פרקטיים: חלק מההמלצות ניתנות ליישום מהיר, ואחרות מצריכות הליכי אסדרה מורכבים יותר.

עד שכל אלה ייכנסו לתוקף, ההמלצה המעשית של הפיקוח נותרת פשוטה: לבדוק זכאות להטבות, לבחון את כדאיות המסלול, ולעבור לערוצים הישירים והדיגיטליים, הזולים יותר מביצוע פעולות באמצעות פקיד. אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות בשיעור נכות של 40% ומעלה זכאים לארבע פעולות פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר, ולצירוף אוטומטי למסלול הבסיסי. השאלה שנשארת פתוחה היא כמה מהזכאים האלה יודעים בכלל שהזכאות קיימת, וכמה מהם יממשו אותה לפני שהתקרות החדשות ייכנסו לתוקף.