כמה העמלות לבנקים שאתם משלמים בחודש? בנק ישראל נותן תשובה

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת את הדיווח התקופתי על מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית לשנת 2025. התמונה שעולה ממנו כוללת שני מהלכים מנוגדים: מצד אחד גל רגולטורי חסר תקדים שאמור להוזיל ולפשט את העמלות בשנתיים הקרובות, ומצד שני עלייה בפועל בעלות שנשא הציבור ב-2025. הנתון המרכזי: סך ההכנסות מעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ועסקים קטנים הסתכם ב-5.7 מיליארד שקל, לעומת 5.4 מיליארד ב-2024. גם היחס בין סך ההכנסות מעמלות לסך הנכסים של המערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי עלה קלות, מ-0.69% ל-0.70% - הרמה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות. לשם השוואה, המערכת הבנקאית סיימה את 2025 ברווח נקי של כ-32.3 מיליארד שקל, גידול של 8.7%, כך שהעמלות ממשקי הבית מהוות רכיב משני יחסית בתמונת הרווחיות הכוללת - אך משמעותי מאוד בכיס של הלקוח.

הבורסה הפכה למנוע העמלות המרכזי - השינוי המעניין ביותר בדוח אינו בגובה העמלות אלא בהרכבן. ניירות ערך מהווים כיום 33% מהכנסות הבנקים מעמלות של יחידים ועסקים קטנים, לעומת כ-31% ב-2024 וכ-27% ב-2022. לשם השוואה, חשבון העובר ושב מהווה 20% בלבד, כרטיסי חיוב 19%, אשראי 13% ומט"ח 7%. במילים אחרות, הפעילות בשוק ההון היא כיום מקור העמלות הגדול ביותר של הבנקים ממשקי הבית - בפער ניכר מהעו"ש.

לפי הדוח, השינוי "נובע בעיקר מעליה בהכנסות מעמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך לנוכח גידול בפעילות הציבור בתחום זה". סך ההכנסות מעמלות ני"ע ממשקי בית ובנקאות פרטית עלה ב-9% במונחים שנתיים והגיע לכ-1.8 מיליארד שקל - הרמה הגבוהה מאז 2021. עיקר הגידול הגיע דווקא מפעילות בניירות ערך בחו"ל: החלק של עמלות הקנייה והמכירה בחו"ל טיפס ל-27% מסך עמלות ני"ע, לעומת 21% מהמסחר בבורסה בתל אביב.

בתוך עמלות ני"ע, דמי ניהול פיקדון ניירות ערך הנסחרים בארץ עדיין מהווים את הרכיב הגדול ביותר - 35% - אף שחלקם היחסי הצטמצם מ-42% ב-2022. ובהתאם לדפוס המוכר משוק ניהול התיקים, גם כאן ככל שהתיק קטן יותר, כך השיעור שנגבה בגינו גבוה יותר: בתיקים של 25 עד 50 אלף שקל נעו דמי ניהול הפיקדון במחצית השנייה של 2025 בין 0.14% ל-0.49%, ואילו בתיקים של 200 עד 400 אלף שקל הם ירדו לטווח של 0.12% עד 0.52%, כשמרבית הבנקים מרוכזים סביב 0.25%-0.30%. בשורה התחתונה, לקוח עם תיק קטן משלם בבנקים רבים שיעור כפול מזה של לקוח עם תיק גדול - על אותו שירות משמורת.

החשבון חזר לעלות: 31.6 שקל בחודש

העלות הממוצעת של ניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס חיוב במשק בית הסתכמה ב-2025 ב-31.6 שקל בחודש, לעומת 29.1 שקל ב-2024 - עלייה של כ-8.6%. זו כמעט חזרה לרמת השיא של 2023 (31.8 שקל).

"העליה נובעת בעיקר מסיום מתווי הסיוע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות המלחמה ומגידול בפעילות הציבור בביצוע עסקאות ומשיכות במטבע חוץ". מתווה ההקלות שהחל באפריל 2025 כלל הקלות כספיות בהיקף 3 מיליארד שקל ללקוחות המערכת הבנקאית, ומתווה נוסף שגובש עם פרוץ מבצע "עם כלביא" הסתיים ב-31 ביולי 2025. בשנת 2026, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", גובש מתווה סיוע חדש.

פירוק העלות החודשית מגלה מה בדיוק התייקר. ניהול החשבון עצמו וקבלת מידע עלו מ-10.9 ל-11.7 שקל. עמלות כרטיסי החיוב עלו מ-11.6 ל-12.6 שקל. אבל הרכיב שזינק במיוחד הוא עסקאות ומשיכות במטבע חוץ - מ-6.6 ל-7.3 שקל בחודש בממוצע, ובראייה רב-שנתית מדובר בקפיצה של יותר מפי שניים מאז 2021, אז עמד הרכיב הזה על 3.5 שקל בלבד. עמלות ההמרה בכרטיסי חיוב נעות כיום בין 2.5% ל-3% על עסקאות במט"ח ובין 3% ל-3.5% על משיכות מזומן בחו"ל. הפיקוח על הבנקים מציין שהחל לבחון את התחום וצפוי לצאת בקול קורא לציבור בנושא. עוד נתון שמסביר את התמונה: מספר כרטיסי החיוב הממוצע לחשבון משק בית ממשיך לעלות והגיע ל-1.90, לעומת 1.71 ב-2021. נציין כי בתקופה הנסקרת בוצע טיוב של מספר החשבונות במערכת, שבעקבותיו ירד מספרם מכ-9 מיליון לכ-8 מיליון - מהלך טכני של ניקוי נתונים, שהפיקוח תיקנן רטרואקטיבית כדי לשמור על השוואתיות.

הפער שעולה מאות שקלים בשנה

הממצא הצרכני החד ביותר בדוח נוגע לפער בין מי שהצטרף למסלול עמלות למי שלא. המסלול המורחב, הכולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ועד 10 פעולות באמצעות פקיד, עולה בבנקים השונים בין 20 ל-30 שקל בחודש. אבל מי שביצע בדיוק את אותה כמות פעולות בלי להצטרף למסלול שילם בפועל סכומים אחרים לגמרי: 49 שקל בדיסקונט, 56 בבינלאומי, 66 בפועלים, 76 בלאומי, 81 במזרחי ו-98 שקל במרכנתיל. מול תעריף מסלול מורחב של 22 שקל בפועלים ו-29 במזרחי, מדובר בפער של פי שלושה עד פי ארבעה - על אותה פעילות בדיוק. ולפי התעריפון המלא, בלי שום הנחה, אותה סל פעולות היה עולה בין 100 ל-164 שקל.

הפיקוח לא מסתיר את המסקנה: "המסלול המורחב מאפשר חיסכון למשקי בית ולעסקים קטנים המבצעים כמות גדולה יחסית של פעולות. החיסכון ללקוח יכול להגיע לכדי עשרות שקלים בחודש, ועד מאות שקלים בשנה". ב-2025 הצטרפו לשירות המסלולים כ-49 אלף חשבונות נוספים, מרביתם של משקי בית.

• 10 שקל בחודש לכל הפעולות: הפיקוח על הבנקים הכריז על רפורמת עמלות מקיפה - כך זה ישפיע על הארנק שלכם

המסלול הבסיסי, הכולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולה אחת אצל פקיד, מפוקח ואינו יכול לעלות על 10 שקלים. אבל בחלק מהבנקים העלות שנגבתה בפועל מלקוחות שלא הצטרפו למסלול נמוכה מתעריף המסלול עצמו - 7.9 שקל בדיסקונט ו-8.6 בבינלאומי, מול תעריף מסלול של 9 שקלים. לכן ניסח הפיקוח בזהירות: "במרבית המקרים ההצטרפות למסלול הבסיסי כדאית למשקי הבית לעומת תשלום העמלה התעריפית בגין כל פעולה בנפרד". מי שמבצע מעט מאוד פעולות עשוי לגלות שהמסלול דווקא מייקר עבורו.

הכלי הזול ביותר להוזלה נותר פשוט: "עלות ביצוע פעולה בנקאית בערוץ ישיר, נמוכה בממוצע בכ-70 אחוזים, מעלות ביצועה באמצעות פקיד", נכתב בדוח. בפועל, תעריף פעולה אצל פקיד נע בין 4 ל-6.8 שקלים, מול 1.2 עד 2 שקלים בערוץ ישיר. שני הבנקים הדיגיטליים בולטים בנפרד: בנק ירושלים גובה 9.5 שקלים בחודש עבור סך הפעולות, ובנק ONE ZERO גובה אפס. יצוין כי ביוני האחרון דווח שוואן זירו מעלה את עמלת המרת המט"ח ללקוחות ללא מסלול ל-3%.

בפילוח החשבונות לפי סכום העמלות ששולם בפועל, כשליש מהחשבונות פטורים לחלוטין מעמלות, וכ-8% נוספים לא שילמו דבר משום שלא בוצעו בהם פעולות. מנגד, כרבע מהחשבונות לא הצטרפו למסלולים ושילמו יותר מ-10 שקלים בחודש - שיעור שירד לאורך השנים מכ-35% ב-2014, אך עדיין מייצג מאות אלפי חשבונות שמשלמים יותר מהנדרש.

מה משתנה באוקטובר: 10 שקלים ל-100 פעולות

הרפורמה שפרסם בנק ישראל ב-21 ביוני 2026 אמורה לשנות את המשוואה מהיסוד. במקום מבנה של תשלום לפי פעולה לצד מסלולים שרק חלק מהלקוחות מכירים, נקבע שירות אחיד חדש בשם "ניהול חשבון תשלום", שמאגד את הפעולות הבסיסיות לניהול החשבון, נגבה מדי חודש ומחירו המקסימלי מפוקח.

המדרג שנקבע: לקוח שמבצע עד שתי פעולות בחודש ישלם עד 5 שקלים; מי שמבצע בין 2 ל-100 פעולות ישלם עד 10 שקלים; ומעל 100 פעולות ייגבה שקל אחד לפעולה נוספת. במקביל נקבעה תקרה מפוקחת של 7 שקלים בחודש לדמי כרטיס חיוב מיידי (דביט), מול ממוצע שוק של כ-9 שקלים כיום. בנוסף נאסרה הגבייה על שורת שירותים: חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית, איתור חשבונות, וטיפול בירושות ועיזבונות. הבנקים יורשו להציע חבילות שירותים גמישות, בכפוף לאישור הפיקוח.

• נופר חתמה עם לאומי על מסגרת מימון של עד 2 מיליארד שקל
• 493 מיליארד שקל בניהול תיקים - והלקוחות הקטנים הם שמשלמים הכי יקר

הרפורמה תיכנס לתוקף מדורג: באוקטובר 2026 ייכנסו לתוקף הפיקוח על דמי הדביט וביטולי השירותים, וביולי 2027 יתר חלקי הרפורמה. המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כותב בדוח כי הרפורמה "נועדה לפשט ולהקל על הלקוחות בהבנת השירות הבנקאי והיא מהווה מרכיב משמעותי בקידום התחרות ובשיפור ההוגנות במערכת, שהם מיעדיו האסטרטגיים של הפיקוח על הבנקים".

הרפורמה הבאה כבר על השולחן: עמלות ניירות ערך

בהינתן שני שלישים מהעמלות מגיעים ממקורות שאינם העו"ש, הצעד הרגולטורי המשמעותי הבא עשוי להיות דווקא בשוק ההון. ב-24 ביוני 2026 פרסם צוות עבודה משותף לפיקוח על הבנקים, למשרד האוצר ולרשות ניירות ערך את הדוח הסופי בנושא "מודלי תגמול בפעילות הציבור בניירות ערך". לפי הדוח, המודל "נועד לעדכן את מודל התגמול הקיים באופן אשר יסייע בהגנה על הצרכנים ויעודד את התחרות בין השחקנים השונים".

המודל בנוי בשלושה שלבים. בשלב הראשון תיווצר "עמלת ייעוץ השקעות ייעודית" בהלימה לאופי הייעוץ - מתמשך או חד פעמי, אנושי, דיגיטלי או היברידי - ותתאפשר גבייה של תשלום כולל עבור חבילת שירותים בגין הפעילות בני"ע ובנכסים פיננסיים, במקום תשלום עבור כל פעולה בנפרד. בשלב השני, בקרנות הנאמנות יבוטל מנגנון עמלת ההפצה ובמקומו תיקבע עמלת תיווך בשיעור 0.2% לכלל סוגי הקרנות, שתיגבה רק בעבור פעולות רכישה מיועצות; ובמקביל תיגבה מהלקוחות עמלת קנייה ומכירה על פעולות בקרנות נאמנות, לכלל הסוגים. בשלב השלישי תיבחן החלפת דמי ניהול פיקדון ני"ע משיעור מהתיק לסכום שקלי קבוע, בגבייה חודשית במקום רבעונית, ותיבחן אפשרות של עמלה מדורגת לפי שווי תיק.

הצוות המליץ להחיל אסדרה דומה בעתיד גם על כלל השחקנים בשוק - בנקים וחברי בורסה שאינם בנקים. היישום ייעשה בהדרגה, כשלפי הדוח ההפרדה נובעת בעיקר משיקולים פרקטיים: חלק מההמלצות ניתנות ליישום מהיר, ואחרות מצריכות הליכי אסדרה מורכבים יותר.

עד שכל אלה ייכנסו לתוקף, ההמלצה המעשית של הפיקוח נותרת פשוטה: לבדוק זכאות להטבות, לבחון את כדאיות המסלול, ולעבור לערוצים הישירים. "אנו קוראים לציבור לעשות שימוש בערוצים ישירים ובאמצעים דיגיטליים, הזולים יותר מביצוע פעולות באמצעות פקיד", נכתב בדוח. אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות בשיעור נכות של 40% ומעלה זכאים לארבע פעולות פקיד בחודש במחיר פעולה בערוץ ישיר, ולצירוף אוטומטי למסלול הבסיסי - זכאות שלא כל מי שזכאי לה מממש בפועל.