10 שקל בחודש לכל הפעולות: הפיקוח על הבנקים הכריז על רפורמת עמלות מקיפה - כך זה ישפיע על הארנק שלכם

עמלות הבנק הן האויב השקט של משק הבית הישראלי. לא מדובר דווקא בעמלה אחת גדולה ומזעזעת, אלא בטפטוף מתמיד - פעולה בסניף, העברה בערוץ ישיר, שאילתת מידע, הדפסת תדפיס - שבסוף החודש מצטרפות לסכום שמעט מהלקוחות יכולים לאמוד מראש. זהו בדיוק הכשל שהחוזר של הפיקוח על הבנקים, שנחתם היום על ידי המפקח דניאל חחיאשוילי, בא לתקן.

הרפורמה שפורסמה היום - לאחר תהליך התייעצות שנמשך למעלה משנה וכלל שלוש טיוטות ועשרות התייחסויות ציבוריות - מבטלת את שיטת המסלולים שהוכנסה ב-2014, ומחליפה אותה במנגנון חדש ופשוט: תשלום חודשי קבוע אחד, במחיר מפוקח, עבור כל השירותים הבסיסיים של ניהול חשבון תשלום. "ניהול חשבון תשלום והחזקת אמצעי לתשלום מהחשבון הינם שירותים בסיסיים שיש לאפשרם לכל אדם ובעלות סבירה", אמר חחיאשוילי בהודעה הרשמית שפרסם היום.

בעיית הבלבול: 41% מהמתלוננים אמרו "עמלות גבוהות"

כדי להבין את הרפורמה צריך להבין תחילה את הפרדוקס שהביא אליה. בפועל, העלות החודשית הממוצעת לניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס חיוב עמדה על כ-11 עד 13 שקלים בממוצע לחודש לחשבון בשנים האחרונות - סכום שאינו מופלג. ובכל זאת, 41% מהלקוחות שהביעו אי-שביעות רצון מהתנהלות הבנק כלפיהם בשנת 2025 ציינו עמלות גבוהות כסיבה. "שיעור זה דומה לממצאים משנים קודמות", מציין החוזר.

הסבר הפיקוח לפרדוקס ישיר: הבעיה אינה בגובה העמלה אלא בשיטת הגביה. כאשר כל פעולה ופעולה מחויבת בנפרד, נוצרת תחושה של "מטר מונה" שרץ כל הזמן. "מגוון אפשרויות הבחירה וסוגי השירותים הרבים הקיימים בתחום זה כיום גורמים לבלבול ומקשים על יכולת ההשוואה ביניהם", אמר חחיאשוילי. החוזר מוסיף: "ממצאי הפיקוח מצביעים על כך שלתחושת הציבור ישנם סוגים רבים ושונים של עמלות, וזאת למרות שכ-20 שירותים אוחדו לשני שירותים נפוצים בהתאם לערוץ הפעולה. הממצאים מעידים שהסיבה לכך היא, ככל הנראה, שיטת הגביה עבור כל פעולה בעת קבלת השירות."

בשנת 2014 ניסתה רפורמת המסלולים לתת מענה לבעיה זו. הרעיון היה פשוט: הלקוח מצטרף לאחד משני מסלולים - בסיסי (10 פעולות עד 10 שקלים) או מורחב (50 פעולות בערוץ ישיר ו-10 פעולות פקיד) - ומשלם סכום קבוע מראש. אלא שנוצר חסם מהותי: ההצטרפות דרשה פעולה אקטיבית מצד הלקוח - ביצוע הרשמה מול הבנק. "הנחה היא שהגורם לכך הוא הצורך להבין את שיטת התשלום הנוכחית ואת היתרונות של ההצטרפות לשירות המסלולים ולבצע פעולת הצטרפות אקטיבית מול הבנק. מכאן, שבפועל, החובה להצטרף באופן אקטיבי לשירות מהווה חסם", קובע הדוח.

התוצאה: עם השקת שירות המסלולים בשנת 2014, שיעור החשבונות שהשירות היה כדאי עבורם עמד על כ-35%. נכון לשנת 2025 - לאחר למעלה מעשור של קמפיינים, מחשבוני עמלות ועידוד ממשלתי - שיעור זה ירד ל-24% בלבד, כלומר כשני מיליון חשבונות שבעליהם יכלו לחסוך כסף ולא עשו זאת.

הפתרון: שירות אחד, 100 פעולות, עד 10 שקלים - ובברירת מחדל

ליבת הרפורמה היא שירות "ניהול חשבון תשלום" - חבילה חודשית אחת המאגדת את כל השירותים הבסיסיים. "השירות החדש מאגד את כל השירותים הבסיסיים היומיומיים לניהול חשבון תשלום שוטף", נכתב בחוזר. "בהתאם לשיטה החדשה, תאגיד בנקאי רשאי לגבות מלקוח, בעל חשבון תשלום פעיל, עמלת 'ניהול חשבון תשלום' קבועה עבור 100 פעולות בחודש." כמות הפעולות הכלולות הורחבה דרמטית - מ-10 פעולות ישיר ופעולת פקיד אחת במסלול הבסיסי הקיים ל-100 פעולות, ללא הבחנה בין ערוצי השירות.

עיקרי הרפורמה בעמלות הבנקים:

מבנה התעריף המפוקח: עד 2 פעולות בחודש - עד 5 שקלים. עד 100 פעולות - עד 10 שקלים. כל פעולה מעבר ל-100 - עד 1 שקל נוסף. חשבונות ללא תנועה - פטורים לחלוטין.

• כמה העמלות לבנקים שאתם משלמים בחודש? בנק ישראל נותן תשובה

רשימת השירותים הנכללים רחבה ומקיפה. בתחום המזומנים והתשלומים: הפקדה, משיכה ופריטת מזומן (לרבות בכספומט), העברות לחשבון אחר - כולל העברות בזמן אמת של עד מיליון שקל, תשלום שובר, זיכוי חשבון באמצעות מסלקה, חיוב חשבון בשל תשלומים בכרטיס אשראי, חיוב מכוח הרשאה לחיוב חשבון והוראת קבע, וביטול חיוב. בתחום השיקים: משיכת שיק, הפקדת שיק לפירעון, פדיון שיק ושיק ממוחשב לפירעון עתידי. בתחום המידע: הדפסת מסמכים מהמאגר הממוחשב, הדפסת דוחות שגרתיים ואיתור מסמכים לבקשת לקוח - שירותים שעד כה חויבו בנפרד.

שינוי מהותי לא פחות: "השיטה החדשה מחליפה את שירות המסלולים הקיים שנקבע בשנת 2014 ואת שיטת הגביה פר פעולה שהייתה ברירת המחדל", על פי ההודעה הרשמית. כל הלקוחות יצורפו לשירות החדש אוטומטית - "שונתה ברירת המחדל, כך שכל הלקוחות יצורפו אוטומטית לשירות ולא יידרשו לפעולה אקטיבית מצדם" - היפוך מוחלט ממה שהיה נהוג עד כה.

מי ירוויח ומי עלול לשלם יותר

הפיקוח מזהה שלוש קבוצות שיצאו נשכרות בבירור. ראשית, עסקים קטנים ומשקי בית שלא הצטרפו כלל לשירות המסלולים ומשלמים כיום על כל פעולה בנפרד - ובמצב שבו עמלת פעולה בפקיד יכולה להגיע ל-6-7 שקלים לפעולה, מדובר בחיסכון ממשי. שנית, לקוחות מבוגרים ולא מקוונים שמעדיפים שירות פנים אל פנים בסניף - ויהנו מביטול ההבחנה בין עמלת פקיד (יקרה יותר) לעמלת ערוץ ישיר (זולה יותר). "הנהנים העיקריים מהרפורמה הם עסקים קטנים ומשקי בית שלא הצטרפו לשירות המסלולים ומשלמים על כל פעולה בנפרד וכן לקוחות לא מקוונים, ובפרט מבוגרים, שמעדיפים לקבל שירות אנושי, ויהנו מביטול ההבחנה בין עמלת פקיד לעמלת ערוץ ישיר", מפרט הדוח. שלישית, לקוחות שמבצעים מעט פעולות בחודש - ישלמו 5 שקלים במקום 10.

אולם בהליך ההתייעצות עלתה ביקורת לא מבוטלת, בעיקר מצד ארגוני צרכנים, ובהם לובי 99, עמותת רווח נקי והמרכז לקידום הגינות בישראל. החשש המרכזי: הבנקים ינצלו את הרפורמה כדי לבטל הנחות והטבות שהעניקו ללקוחות - ויישרו קו כלפי המחיר המרבי המפוקח. תגובת הפיקוח לביקורת זו: "המערכת הבנקאית נוהגת להעניק הטבות ללקוחות כמנגנון לשימורם וכאמצעי עסקי-תחרותי. הרפורמה המקודמת לא מונעת התנהלות זו ולא צפוי כי היא תפגע בה."

חשש נוסף שעלה, הפעם מצד התאגידים הבנקאיים: ביטול ההבחנה בין ערוצי הפעולה יגרור לקוחות בחזרה לסניפים ויסיג לאחור את המגמה הדיגיטלית. גם כאן דחה הפיקוח את הטענה: "מהנתונים שמתקבלים בפיקוח עולה שעיקר הפעילות של הלקוחות מתבצעת בשנים האחרונות בערוצים ישירים וקיימת מכך שביעות רצון. אנו סבורים שתהליך העברת האוכלוסייה לפעילות בדיגיטל ברובו הושלם."

• כיצד לבחור את רשימות המועמדים לכנסת?
• שבועיים אחרי פיטורי 620 עובדים - אושרה הכפלת השכר למנכ״לי מאנדיי

שאלת ההשפעה על לקוחות שנהנים כיום מפטור מלא מעמלות קיבלה מענה נפרד: לחשבונות המוגדרים כ"ללא תנועה" לפי פקודת הבנקאות לא תיגבה עמלה גם לאחר הרפורמה. בנוסף, החוזר מפרט שלושה שירותים שנאסר מעתה לגבות בגינם עמלה כלל: "חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית", "איתור חשבונות" ו"טיפול בירושות ועיזבונות" - ביטול שמיטיב עם לקוחות שנגבו מהם עמלות על שירותים אלו בנפרד.

כרטיס הדביט: הורדה ל-7 שקלים, עם דגש על אוכלוסיות מוחלשות

לצד שינוי שיטת ניהול החשבון, מכיל החוזר רכיב שני בעל חשיבות חברתית - פיקוח מחיר על כרטיס חיוב מיידי, ה"דביט". הפיקוח מסביר את ההיגיון: "כרטיס חיוב מיידי הוא אמצעי תשלום בסיסי וחיוני, המונפק על ידי התאגיד בנקאי בו הלקוח מנהל את חשבונו. הכרטיס משמש, בין היתר, לקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ולקוחות מסורבי כרטיס אשראי, עבורם כרטיס חיוב מיידי הינו הדרך היחידה לבצע עסקאות באמצעים דיגיטליים. אוכלוסיות אלו בדרך כלל גם אינן נהנות מפטור מתשלום עמלה בעד הכרטיס או מהנחות אחרות בתחום זה."

דמי הכרטיס הממוצעים בשוק עומדים כיום על כ-9 שקלים. הרפורמה מגבילה אותם לתקרה של 7 שקלים. "התעריף המירבי שנקבע מאזן בין הרצון להוזיל את התעריף הממוצע הקיים כיום בשוק ובין שמירה על מודל עסקי בר קיימא, מבלי לפגוע באיכות השירות הניתן ללקוחות", מנמק הפיקוח. בשלב ההתייעצות דרשו ארגוני הצרכנים הפחתה לאפס, בעוד שהתאגידים הבנקאיים טענו שאפילו תעריף של 5 שקלים (שהוצע בטיוטה הראשונה) אינו מאפשר מודל עסקי בר קיימא. הפיקוח בחר ב-7 שקלים כאיזון. ההסדר החדש "נותן הגנה לאוכלוסייה רחבה יותר ולתקופה ארוכה יותר", על פי ההודעה הרשמית, ומחליף את הסדר הפטור הישן שחייב החזקת כרטיס אשראי במקביל לקבלתו.

ממצא בינלאומי מחדד את הפרדוקס הישראלי: ב-8 מתוך 9 המדינות שנסקרו - גרמניה, הולנד, בלגיה, בריטניה, נורבגיה, ארה"ב, קנדה ואוסטרליה - כרטיס החיוב המיידי הוא הכרטיס הנפוץ ביותר, ולרוב עלותו כלולה ממילא בחבילות השירות. בישראל ההיפך הוא הנכון. בקנדה, למשל, 99% מלקוחות הבנקים מחזיקים בכרטיס חיוב מיידי; בבלגיה כרטיסי חיוב מיידי נפוצים פי 23 מכרטיסי אשראי.

חבילות שירות: פתח להמצאות עסקיות חדשות

רכיב שלישי ברפורמה - פחות בולט אך משמעותי לטווח ארוך - הוא הנחת תשתית רגולטורית ל"חבילות שירותים". מדובר בחלק חדש בתעריפון המלא שיאפשר לבנקים להציע חבילות ייחודיות מעבר לשירות הבסיסי, בשילוב שירותים מחלקים שונים. "במטרה לעודד מודלים עסקיים חדשים, מתאפשר לתאגידים הבנקאיים לקבוע חבילות שירותים ייחודיות וגמישות התואמות את צרכי לקוחותיהם ובעלות ערך עבורם. בכלל זה ניתן ליצור חבילות המאגדות שירותים מחלקים שונים בתעריפון המלא, לרבות שירות 'ניהול חשבון תשלום', לחבילת שירותים אחת", נכתב בהודעה הרשמית. אישור המפקח יידרש להוספת כל חבילה חדשה - כדי לוודא שהיא אכן בעלת ערך ללקוח ולא רק לבנק.

חחיאשוילי הוסיף כי הרפורמה היא רק חלק מתמונה רגולטורית רחבה יותר: "תחום העמלות נמצא במוקד העשייה של הפיקוח על הבנקים, ובנוסף לרפורמה זו, בימים אלה נבחנות בין היתר עמלות בעולמות המט"ח וניירות הערך. לגבי האחרון, צוות מודלי תגמול בניירות ערך אשר בו היו חברים רשות ניירות ערך, אגף תקציבים והפיקוח על הבנקים סיים את עבודתו ומסקנותיו יפורסמו בקרוב לציבור."

הסקירה הבינלאומית שבוצעה עבור הפיקוח על ידי חברת MEIDATA מצאה כי ב-7 מתוך 9 המדינות שנבחנו מנגנון הגביה הנפוץ מבוסס על חבילות שירות - כאשר הלקוח משלם סכום חודשי קבוע תמורת סט שירותים מוגדר, ועמלות משתנות לפי חבילה עבור שירותים שמחוצה לה. ישראל, שכללי העמלות שלה מנעו עד כה מודל כזה, תתיישר עתה עם הנורמה הבינלאומית.

לוח הזמנים

הכנו לכם עמוד שמרכז את כל המידע והכתבות על עמלות הבנקים

הפיקוח קבע כניסה לתוקף מדורגת. פיקוח על דמי כרטיס חיוב מיידי (7 שקלים) ייכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2026. במקביל יבוטלו שלושה שירותים נוספים: "חיוב מושך בהחזרת שיק מסיבה טכנית", "איתור חשבונות" ו"טיפול בירושות ועיזבונות" - ולא ניתן יהיה לגבות עמלה בגינם. עדכוני כללי העמלות המלאים - לרבות שירות "ניהול חשבון תשלום" - ייכנסו לתוקף ב-1 ביולי 2027. בנקים שיחפצו בכך יוכלו ליישם את הכללים המעודכנים מוקדם יותר. תאגידים בנקאיים חדשים שהוקמו לאחרונה לא יהיו כפופים לכללי העמלות ב-5 השנים הראשונות לפעילותם - הוראה שנועדה לאפשר מודלים עסקיים חדשניים. הרפורמה תיבחן בדיעבד לאחר חמש שנים ממועד כניסתה לתוקף.