שווי השוק של חברות הביטוח נחתך ב-2.5 מיליארד שקל
איידיאיי ביטוח ביטוח ביטוח לאומי הפניקס הראל יעל וילנר יצחק עמית כלל עסקי ביטוח מגדל ביטוח מנורה מבטחים נכים ענת ברון פסק דין מניות חברות הביטוח רשמו היום (ה') ירידות שערים חדות, ואיבדו כ-2.5 מיליארד שקל משווי השוק שלהן, על רקע פסק דין של בית המשפט העליון אשר יישומו מוערך בנזק של מיליארדי שקלים לרווחיהן, זאת למרות שהחברות עצמן טרם פרסמו אומדן כלשהו בנוגע להשפעת פסק הדין על תוצאותיהן.
בתוך כך הראל השקעות 0.24% איבדה 5.4%, הפניקס 0.08% צנחה 6%, מגדל ביטוח 0.07% ירדה 3%, איידיאיי ביטוח 1.82% איבדה 1.5%, כלל עסקי ביטוח 2.01% נפלה 4.1% ומנורה מב החז 0% צנחה 5.7%.
מדובר בפסק דין של השופטים, יצחק עמית, ענת ברון ויעל וילנר בעניין "פלונית נגד מדינת ישראל" בו נקבע, בין היתר, כי במרבית המקרים בהם פסק בית המשפט פיצוי בגין נכות לאדם כלשהו, יוכל הביטוח הלאומי לתבוע מחברת הביטוח את מלוא סכום תשלומי הביטוח הלאומי להם יהיה זכאי אותו אדם עד אחרית ימיו בגין נכותו, על פי תוחלת החיים הצפויה לו, כפי שנקבעה בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט. זאת לעומת השימוש שנעשה עד כה בתוחלת החיים הממוצעת של אוכלוסיית הנכים הכללית, אשר בפועל נמוכה יותר, על פי רוב.
על פי הנוהג הקיים, כאשר בית המשפט פוסק פיצוי בגין נכות לאדם כלשהו, חלק מהסכום משולם על ידי חברת הביטוח ישירות והיתרה "כביכול" משולמת על ידי חברת הביטוח בעקיפין, באופן בו היתרה משולמת כקצבת נכות על ידי הביטוח הלאומי, ולאחר מכן הביטוח הלאומי מגיש לחברת הביטוח הרלוונטית תביעה בגין אותה קצבת נכות בדיוק.
- איידיאיי: הרווח ירד 40% ל-47 מ' בצל התחרות בביטוחי רכב רכוש
- IDI בתוצאות טובות - רווח של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שעד כה, הביטוח הלאומי יכל לתבוע מחברות הביטוח סכומים נמוכים יותר מסכומי הקצבאות ששילם בפועל, שכן בתביעות מסוג זה חושבו הקצבאות בהתאם לאומדן תוחלת החיים באוכלוסיית הנכים הכללית, בניגוד למצב העניינים בפועל, לפיו תוחלת החיים אשר נקבעה בתביעות המקוריות, גבוהה יותר על פי רוב.
כפי שנכתב בפסק הדין: "ברוב תיקי הנזיקין המובאים לפתחו של בית המשפט לא נקבע כלל קיצור תוחלת חיים לניזוק, ולמיצער, קיצור תוחלת החיים הוא של שנים ספורות (קיצור תוחלת חיים משמעותי נקבע בתיקים כבדים ומורכבים של נכים קשים). מנגד, קצבת נכות כללית זכאי לקבל מי שנכותו המשוקללת עומדת על 60% ומעלה או 40% (אם לפחות בגין אחת הלקויות נקבעה נכות של 25% ומעלה), כאשר אל סל הנכויות מושלכות גם מחלות שונות (כמו סרטן, סכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד) אשר גורמות לקיצור תוחלת חיים משמעותי באוכלוסיית הנכים הכללית".
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.
מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח
אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".
משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.
במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.
- בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
- בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.
