שווי השוק של חברות הביטוח נחתך ב-2.5 מיליארד שקל
איידיאיי ביטוח ביטוח ביטוח לאומי הפניקס הראל יעל וילנר יצחק עמית כלל עסקי ביטוח מגדל ביטוח מנורה מבטחים נכים ענת ברון פסק דין מניות חברות הביטוח רשמו היום (ה') ירידות שערים חדות, ואיבדו כ-2.5 מיליארד שקל משווי השוק שלהן, על רקע פסק דין של בית המשפט העליון אשר יישומו מוערך בנזק של מיליארדי שקלים לרווחיהן, זאת למרות שהחברות עצמן טרם פרסמו אומדן כלשהו בנוגע להשפעת פסק הדין על תוצאותיהן.
בתוך כך הראל השקעות 0.14% איבדה 5.4%, הפניקס 0.21% צנחה 6%, מגדל ביטוח 1.81% ירדה 3%, איידיאיי ביטוח 0.56% איבדה 1.5%, כלל עסקי ביטוח 0.61% נפלה 4.1% ומנורה מב החז 1.68% צנחה 5.7%.
מדובר בפסק דין של השופטים, יצחק עמית, ענת ברון ויעל וילנר בעניין "פלונית נגד מדינת ישראל" בו נקבע, בין היתר, כי במרבית המקרים בהם פסק בית המשפט פיצוי בגין נכות לאדם כלשהו, יוכל הביטוח הלאומי לתבוע מחברת הביטוח את מלוא סכום תשלומי הביטוח הלאומי להם יהיה זכאי אותו אדם עד אחרית ימיו בגין נכותו, על פי תוחלת החיים הצפויה לו, כפי שנקבעה בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט. זאת לעומת השימוש שנעשה עד כה בתוחלת החיים הממוצעת של אוכלוסיית הנכים הכללית, אשר בפועל נמוכה יותר, על פי רוב.
על פי הנוהג הקיים, כאשר בית המשפט פוסק פיצוי בגין נכות לאדם כלשהו, חלק מהסכום משולם על ידי חברת הביטוח ישירות והיתרה "כביכול" משולמת על ידי חברת הביטוח בעקיפין, באופן בו היתרה משולמת כקצבת נכות על ידי הביטוח הלאומי, ולאחר מכן הביטוח הלאומי מגיש לחברת הביטוח הרלוונטית תביעה בגין אותה קצבת נכות בדיוק.
- איידיאיי: הרווח ירד 40% ל-47 מ' בצל התחרות בביטוחי רכב רכוש
- IDI בתוצאות טובות - רווח של 74 מיליון שקל ברבעון הרביעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שעד כה, הביטוח הלאומי יכל לתבוע מחברות הביטוח סכומים נמוכים יותר מסכומי הקצבאות ששילם בפועל, שכן בתביעות מסוג זה חושבו הקצבאות בהתאם לאומדן תוחלת החיים באוכלוסיית הנכים הכללית, בניגוד למצב העניינים בפועל, לפיו תוחלת החיים אשר נקבעה בתביעות המקוריות, גבוהה יותר על פי רוב.
כפי שנכתב בפסק הדין: "ברוב תיקי הנזיקין המובאים לפתחו של בית המשפט לא נקבע כלל קיצור תוחלת חיים לניזוק, ולמיצער, קיצור תוחלת החיים הוא של שנים ספורות (קיצור תוחלת חיים משמעותי נקבע בתיקים כבדים ומורכבים של נכים קשים). מנגד, קצבת נכות כללית זכאי לקבל מי שנכותו המשוקללת עומדת על 60% ומעלה או 40% (אם לפחות בגין אחת הלקויות נקבעה נכות של 25% ומעלה), כאשר אל סל הנכויות מושלכות גם מחלות שונות (כמו סרטן, סכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד) אשר גורמות לקיצור תוחלת חיים משמעותי באוכלוסיית הנכים הכללית".
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
