מסמכי הצעת התקציב שפורסמו היום על ידי משרד האוצר מתארים קיצוצים וצעדי מיסוי חדשים שמתוכננים לתקציב הקרוב. בין הקיצוצים הבולטים ישנם שינויים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה, לצד תוכניות לקיצוץ במשרדי הממשלה השונים, והפחתות שכר והטבות במגזר הציבורי. במקביל, מוצעים צעדים חדשים בתחום המיסוי שצפויים להשפיע באופן עקיף וישיר על האזרחים. 

משרד האוצר פרסם את תוכנית הקיצוצים הנרחבת שלו כחלק מהתקציב הקרוב, והקיצוצים צפויים להשפיע באופן ניכר על תחומי התחבורה, התשתיות והתקשורת. במסגרת התוכנית, יצומצם תקציב התחבורה הציבורית בכ-37 מיליון שקל - מה שעלול לעכב פיתוח קווים חדשים ושיפור התשתיות בערים מרכזיות ובאזורים מרוחקים. הפחתה זו נוגעת ישירות לתוכניות להרחבת הרשת התחבורתית והנגשת תחבורה ציבורית בפריפריה, ויוצרת חשש לעיכוב ביצוע הפרויקטים החיוניים לתושבים ולכלכלה.

בנוסף, קוצץ תקציב שדרוג התשתיות הדיגיטליות בכ-13 מיליון שקל - מהלך שעלול לעכב את הרחבת רשתות האינטרנט המהיר בפריפריה. זאת לצד קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים בתחזוקת מערכות מים וחשמל ישנות. הצעדים האלה מעוררים ביקורת כלפי משרד האוצר בעקבות ההשלכות האפשריות שיובילו כנראה להידרדרות השירותים הציבוריים הניתנים לאזרחים ולקיפאון אפשרי בפיתוח תשתיות קריטיות, בעיקר באזורים המתועשים פחות והנגישים פחות ברחבי המדינה. מסגרת התקציב כולו צפויה להיות בסכום של 744 מיליארד שקל, שמתוכם תשלום חובות בהיקף של 161 מיליארד שקל. 

הקיצוצים במשרדי הממשלה

האוצר הציע הפחתות תקציביות רוחביות במשרדי ממשלה שונים, הכוללות קיצוץ משמעותי במשרדים המרכזיים:

משרד הביטחון - צפוי לספוג קיצוץ בהיקף של כ-200 מיליון שקל. מדובר בהפחתה משמעותית שנובעת מצורך להתאים את תקציב הביטחון לתנאים כלכליים חדשים, בייחוד לאור העומס התקציבי שהמלחמה הנוכחית יוצרת​.

• בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משרד החינוך - יפחית כ-37 מיליון שקל מתקציבו - דבר שצפוי להשפיע על מערך התמיכות בחינוך ועל תוכניות העשרה נוספות במערכת החינוך הציבורית.

משרד הרווחה - יפחית כ-26 מיליון שקל - מה שעשוי להשפיע על שירותים חברתיים והתמיכה באוכלוסיות מוחלשות.

משרד הבריאות - יפחית כ-18 מיליון שקל - קיצוץ שעלול לפגוע בשירותי הבריאות הניתנים לציבור, בייחוד בפריפריה.

הפחתת כוח אדם וצמצום שירותים ציבוריים

במסגרת הקיצוצים, נקבעה תוכנית להפחתת כוח אדם במשרדי הממשלה, כולל צמצום משרות והתייעלות בשירותים הממשלתיים. צעד זה מתוכנן להקטין את הוצאות הממשלה, אך עלול להשפיע על איכות השירותים שניתנים לאזרחים - בייחוד בתחומי הבריאות והשירותים החברתיים.

• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

המסמכים מציינים גם כמה צעדים בתחום המיסוי, שמטרתם לגייס הכנסות נוספות לתקציב המדינה:

מיסוי חברות הארנק: הממשלה מתכננת החמרה במיסוי על רווחים צבורים של חברות פרטיות המשמשות לצבירת רווחים ולא לתפעול עסקי שוטף. הצעה זו צפויה להקשות על בעלי עסקים קטנים ובינוניים המחזיקים רווחים בחברות פרטיות​.

מיסוי על עובדים זרים: מוצע להחמיר את חבות המיסוי על מי שמעסיקים עובדים זרים בענפי התעשייה והשירותים. מהלך זה עלול להגדיל את עלויות העבודה בענפים אלה ולהגביר את יוקר המחיה באופן עקיף​.

צמצומים בתמיכות ובסיוע לרשויות מקומיות

מסמכי התקציב גם כוללים תוכניות לחיזוק מערכות הבריאות והרווחה, הגברת התעסוקה ותמיכה בתשתיות, תוך הקפדה על שמירה על מגבלות ההוצאה והגירעון, במטרה לשמר יציבות כלכלית בשנים הקרובות.

התחזית התקציבית לשלוש השנים הקרובות - 2028-2026 - מדגישה את חשיבות ניהול ההוצאות הממשלתיות בהשפעת המלחמה המתמשכת והעלייה בהוצאות הביטחון. על פי המסמכים, צפויה צמיחה בהוצאות הביטחוניות הכוללות, בין השאר כתוצאה מהצורך בתמיכה בלוחמי מילואים, פרויקטים לשיקום יישובי הגבול ומענקים מיוחדים לתמיכה באוכלוסייה האזרחית שנפגעה מהמלחמה​.

עם זאת, האוצר מציין כי התקציב מתוכנן כך שלא יחרוג ממסגרות הגירעון וההוצאה, אם כי נשמרת גמישות מסוימת לתגובה במידת הצורך לאירועים חיצוניים נוספים. יעד הגירעון ל- 2026, למשל, הוא כ-3.6% מהתוצר, כשהתחזיות ל-2028 עולות ל-4.2%. יעד הגירעון החוקי מתוכנן להישמר על 1.5% בלבד מהתוצר​.

ייעול תקציבי ותוכניות להתייעלות כלכלית

בתחום ההתייעלות, במסמכים נכתב גם על שינויים בכמה תחומים מרכזיים. אחד השינויים הבולטים הוא בתחום הבריאות, עם תוכניות לקצץ בהכשרות רפואיות שונות ולהפחית במנגנוני התמיכה הכספית, כמו תמיכות כספיות לקופות החולים והוצאות המטה של משרד הבריאות. הפחתות אלה, על פי האוצר, נועדו לאפשר הפניית משאבים להוצאות חיוניות נוספות ולצמצם עלויות לא נחוצות.

בנוסף, מוצע לקצץ בשכר של נושאי משרה במגזר הציבורי ובמערכת הבריאות. דוגמה לכך היא ביטול תוספות שכר לעובדי ציבור בכירים עד 2025. צעד זה נועד לעמוד במגבלות התקציב המותרות, אך ייתכן שישפיע על יכולת המשיכה וההתמקצעות של אנשי מקצוע במערכת הבריאות, דבר שמשרד האוצר עשוי לשקול מחדש בהתאם למצב הבריאותי והביטחוני במדינה​.

בתחום התשתיות, משרד האוצר מתכנן לשדרג את תשתיות המים והביוב, כמו גם להשקיע בהקמת תשתיות מי קולחים לחקלאות. בנוסף, הוא יפעל להגדלת ההיצע בדיור, בפרט באמצעות בניית יחידות דיור נוספות על קרקע מדינה ובשיפור מערכות התחבורה הבין-עירוניות, בעיקר לאזורי המטרופולינים. בהיבט כלכלי נוסף, מתמקדת התוכנית בהחמרת הפיקוח על ההון השחור דרך רגולציות הדורשות דיווחים פיננסיים מפורטים יותר והפעלת כלי בקרה חכמים להקטנת עבירות פיננסיות​.

אתגרים כלכליים וציפיות לתחזיות צמיחה

לצד הצעדים האלה, האוצר מתמודד עם אתגרי צמיחה בעקבות ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל. התחזיות הכלכליות צופות צמיחה שנתית נמוכה יחסית ב-2028-2026, של סביב 2%-2.5% בלבד, כתוצאה מהוצאות ביטחוניות מוגברות ותחזיות צמיחה מתונות במשק העולמי. במשרד האוצר מדגישים את הצורך לשמור על אחריות פיסקלית גם בתנאים הקשים האלה, ולכן הוא נוקט צעדים מחמירים לשמירת המסגרות הכלכליות ומניעת הגדלת הגירעון.

בתחום השירותים החברתיים, מתכנן המשרד לבצע השקעה ניכרת בחיזוק מערכת הבריאות, כולל הגדלת כמות הסטודנטים לרפואה ותגבור ההכשרות שמבוצעות עבור צוותים רפואיים בפריפריה, כדי לשפר את השירותים הרפואיים באזורים מרוחקים. כמו כן, קיים דגש על רפורמות לשיפור שירותי הרווחה, תוך שמירה על מסגרות גירעון נמוכות ככל האפשר.

בנוסף, נידונים מסלולי שיקום ליישובי הגבול שנפגעו מהמלחמה, עם מימון ציבורי להקמת תשתיות חיוניות. עם זאת, כדי לעמוד במסגרות התקציב, נדרשת הממשלה לצעדי התייעלות בהוצאות הציבוריות – צעדים שלאור המצב עשויים להקשות על המגזר הציבורי להעניק שירותים באותה רמה כפי שהתרחש עד עכשיו​.