כנסת ישראל
צילום: קובי גדעון לעמ

תקציב 2025 אושר בקריאה ראשונה - 619 מיליארד שקל

הכנסת אישרה אתמול בערב בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנה הקרובה, לצד התאמות תקציביות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל, הכוללים הפחתות הוצאה והעלאות מסים; יעד הגירעון - 4.4%
איתן גרסטנפלד | (3)

מליאת הכנסת אישרה אתמול בערב את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנת 2025 בקריאה ראשונה. התקציב, שיהיה הגבוה בתולדת מדינת ישראל יעמוד על כ-609 מיליארד שקל, כשגם יעד הגירעון יצמח ויעמוד על 4.4%.

במסגרת התקציב, אושרו התאמות תקציביות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל - הכוללים הפחתות הוצאה והעלאות מסים, לצורך כינוס הגרעון ומניעת עליית יחס החוב-לתוצר כחלק מהניסיון של האוצר להשיב את כלכלת ישראל למסלול ולייצב את דירוג האשראי.

בצל המלחמה הממשיכה להתנהל, תקציב משרד הביטחון יעמוד על כ-108 מיליארד שקל, בעוד  תקציב משרד החינוך יעמוד על כ-92 מיליארד שקל ותקציב משרד הבריאות על כ-60 מיליארד שקל.

לצד הצעת התקציב אושרה גם הצעת התכנית הכלכלית הכוללת שורת צעדים מבניים לייעול המשק ושיפור הצמיחה, ובה בין היתר האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי, הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, האצת פינויים כלכליים להגדלת היצע הדיור, הקמת תשתיות ביוב תומכות דיור, אסדרת משק הפסולת, יצירת וודאות מיסויית בסקטור ההייטק ועוד.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': “אני מברך את חברי הכנסת על אישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה ומודה לכל שותפיי ראשי הקואליציה וחבריה על האחריות והגיבוי. זהו תקציב אחראי וטוב שעונה על כל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון ודוחף את הכלכלה והחוסן הלאומי קדימה. התקציב מעמיד לרשות צה"ל ומערכת הביטחון את המשאבים הנדרשים להמשך הלחימה וההתעצמות, מעניק מעטפת עצומה למשרתי במילואים ולבני המשפחות שלהם, הוא כולל מסגרת תקציבית של מילארדים רבים לצמיחה מחודשת וגדולה של חבל התקומה וישובי הצפון בשנים הבאות, ומניח את היסודות לצמיחה כלכלית מואצת של מדינת ישראל.

מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: "התקציב שאושר בקריאה ראשונה מכיל מעטפת אזרחית רחבה הכוללת המשך תמיכה חסרת תקדים במשרתי המילואים, באוכלוסיות המפונות, בעסקים שנפגעו ובשיקום הצפון והדרום וכן נותן מענה רחב לצרכי הביטחון. מדובר בתקציב מאוזן ואחראי לצד צעדי התכנסות הכרחיים למציאות המכילים יעדים פיסקליים לצורך התכנסות לירידת יחס חוב-תוצר בעתיד הקרוב.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כספי 17/12/2024 17:28
    הגב לתגובה זו
    כלכלת בעזרת השם של הגרנדמייזר המתועב הורסת את המדינה
  • 2.
    אלון 17/12/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם
  • 1.
    אפק 17/12/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים לחלק בערמות במקום ביטול מוחלט שלהם. עם טיפש מגיע לו פוליטיקאים מושחתים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.