תקציב המדינה

משרד החינוך הוא הסעיף האזרחי הגדול בתקציב, וכמעט כל שקל בו הוא משכורת של מישהו. מי מעסיק את המורים ביסודי ומי בתיכון, מה קורה בגנים, איפה נכנסות הרשויות המקומיות, וכמה יוצא לתלמיד

החוק קובע כמה מותר לממשלה להוציא וכמה מותר לה לחרוג, אבל התקרה לשנת 2026 כבר עלתה מ-3.9% ל-4.9% עוד לפני שהשנה התחילה. מדריך לשלושת הכללים שאמורים לרסן את התקציב, ולמה רק אחד מהם עובד בזמן אמת

תשלום הריבית על חוב המדינה עומד ב-2026 על 63 מיליארד שקל, בערך תקציב משרד הבריאות כולו. לצידו יש סעיף של 171 מיליארד שנראה מפחיד ובעצם מגלגל חוב ישן לחדש, וזה כל ההסבר לפער

הקופה הציבורית תקבל השנה 850.59 מיליארד שקל, אבל רק 565 מיליארד מהם מסים ואגרות. עוד 265 מיליארד הם חוב שהמדינה לווה מהציבור ומחוץ לארץ, ואת ההבדל בין השניים כדאי להכיר לפני כל ויכוח על התקציב

הכנסת אישרה תקציב של 698.78 מיליארד שקל, ובספרים רשומים היום 710.43 מיליארד. מאחורי הפער עומדים 319 שינויים תקציביים בהיקף נטו של 36.2 מיליארד, ורק חלק מהם עובר הצבעה בוועדת הכספים

סעיף 15 במפתח התקציב מחזיק 145.27 מיליארד שקל, אבל מה שיושב מחוצה לו מגיע כמעט לאותו סדר גודל. פירוק של שלושת חלקי הסעיף, של הכסף הביטחוני שרשום במקומות אחרים ושל 11.76 המיליארד שעדיין ממתינים בוועדה

מסמך הנומרטור, החלטת ממשלה בדצמבר, קריאה ראשונה בינואר, שמונה שבועות בוועדת הכספים והצבעה ב-01:30 בלילה יומיים לפני התאריך שמפזר את הכנסת. כך נראה המסלול של 698.78 מיליארד שקל, ומה קורה כשהוא מתעכב

מאות בקשות הוגשו לוועדת הכספים בימים האחרונים של השנה, מה שמעלה חשש להוצאות שבוצעו שלא כדין ולאישורים שניתנו רק בדיעבד - אומר אנגלמן

הצמיחה ב-2026 צפויה לעמוד על 4%, נמוך מהתחזית הקודמת, בעקבות התארכות הלחימה בלבנון ומבצע “שאגת הארי”. מנגד, גביית המסים בפועל חזקה מהצפוי, ותקציב הביטחון ממשיך להפוך לאחד הסעיפים המרכזיים ביותר בתקציב המדינה