תקציב המדינה

תקציב המדינה הוא התוכנית הפיננסית השנתית של ממשלת ישראל, המפרטת את ההכנסות הצפויות ואת ההוצאות המתוכננות של משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. התקציב נדון ומאושר בכנסת ומהווה כלי מרכזי לניהול המדיניות הכלכלית של המדינה.
מבנה התקציב, גובה הגירעון ומקורות המימון משפיעים על סביבת המאקרו, על תשואות האג"ח הממשלתיות ועל דירוג האשראי של המדינה. מדיניות המיסוי וההוצאה הציבורית נבחנת מקרוב על ידי משקיעים ומשפיעה על השוק ההון.
אישור התקציב, עדכוני יעד הגירעון וסדרי העדיפויות התקציביים נחשבים לאירועים כלכליים משמעותיים לגבי כלכלת ישראל. החלטות תקציביות משפיעות על צמיחה, על יוקר המחיה ועל הכלכלה כולה. התגית מרכזת עדכונים על התקציב, הגירעון והמדיניות הפיסקלית.
תקציב הביטחון: 145 מיליארד שקל, ומה בדיוק בתוכםסעיף 15 במפתח התקציב מחזיק 145.27 מיליארד שקל, אבל מה שיושב מחוצה לו מגיע כמעט לאותו סדר גודל. פירוק של שלושת חלקי הסעיף, של הכסף הביטחוני שרשום במקומות אחרים ושל 11.76 המיליארד שעדיין ממתינים בוועדה
איך נבנה תקציב המדינה: מהנומרטור ועד הקריאה השלישיתמסמך הנומרטור, החלטת ממשלה בדצמבר, קריאה ראשונה בינואר, שמונה שבועות בוועדת הכספים והצבעה ב-01:30 בלילה יומיים לפני התאריך שמפזר את הכנסת. כך נראה המסלול של 698.78 מיליארד שקל, ומה קורה כשהוא מתעכב
הבליץ של סמוטריץ: עשרות מיליארדי שקלים הועברו בדצמבר 2024מאות בקשות הוגשו לוועדת הכספים בימים האחרונים של השנה, מה שמעלה חשש להוצאות שבוצעו שלא כדין ולאישורים שניתנו רק בדיעבד - אומר אנגלמן
האוצר מוריד את תחזית הצמיחה - אבל מעלה את תחזית ההכנסות ממסיםהצמיחה ב-2026 צפויה לעמוד על 4%, נמוך מהתחזית הקודמת, בעקבות התארכות הלחימה בלבנון ומבצע “שאגת הארי”. מנגד, גביית המסים בפועל חזקה מהצפוי, ותקציב הביטחון ממשיך להפוך לאחד הסעיפים המרכזיים ביותר בתקציב המדינה
תקציב 2026 אושר: 32 מיליארד נוספים לביטחון והפתעה מהקואליציה: 790 מיליון לישיבותהכנסת אישרה הלילה את תקציב ברוב של 62 מול 55, ולאחר מכן גם את חוק ההסדרים. בקואליציה העלו במפתיע הסתייגויות משלהם שכללו אישור של 790 מיליון ש"ח לישיבות ולמוסדות חרדיים, במסלול שמשחרר כספים קואליציוניים שהוקפאו על ידי היועמ"שית בגלל חוק הגיוס. התקציב כול תוספת של עשרות מיליארדי שקלים להוצאות מערכת הבטחון, ריווח במדרגות מס הכנסה ואישור רפורמת הבנקים הקטנים
היום לפני... הרכיב שהיווה בסיס לתעשיית השבבים והמחשבים מתחיל לעבוד ומה קרה היום לפני 112 שנההיסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-23 בדצמבר
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
כך עולה מנתוני פברואר לגבי תקציב המדינה שפרסם משרד האוצר. הזינוק בהכנסות המדינה נובע בעיקר מעלייה במסים ישירים, שהסתכמו ב-64.9 מיליארד שקל – עלייה של 41.5% לעומת השנה שעברה. גם המסים העקיפים עלו, אך בקצב מתון יותר – עלייה של 12.4% שהביאה את הכנסותיהם ל-34.7 מיליארד שקל. בפברואר עצמו נרשם גירעון חודשי של 6.1 מיליארד שקל, ואילו מתחילת השנה הוא מסתכם ב-13.6 מיליארד שקל
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
המלחמה והשלכותיה הכלכליות מאלצות את הממשלה להרחיב את תקרת הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנת 2025, תוך ניסיון לשמור על אחריות פיסקלית וצמיחה ארוכת טווח
- הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה
דצמבר הטוב - ינואר החלש; הצריכה בדצמבר זינקה, בינואר תהיה האטה; הגאות בענף הרכב, בתחום המשכנתאות ובצריכה בכלל נובעת מהקדמת רכישות לדצמבר בגלל העלאות מסים בינואר; כתוצאה מכך - הגירעון בתקציב ישתפר, אבל זה רק ב"כאילו": מי שקונה בדצמבר לא יקנה בתחילת השנה. ינואר-פברואר עלולים להיות חלשים
- דצמבר הטוב - המתנה שקיבל משרד האוצר
גאות בענף הרכב: עלייה דרמטית בהכנסות ממסים ויבוא כלי רכב ב-2024 - זו הסיבה; ומה צפוי בחודשים הקרובים?