תקציב המדינה

בתל אביב 82.7% מההכנסות נאספות בעיר עצמה, ברהט רק 16.7%. סעיף הרשויות המקומיות בתקציב המדינה מגיע ל-8.32 מיליארד שקל, אבל רוב הכסף שהמדינה מזרימה לעיריות כלל אינו עובר דרכו

בסעיף 47 של תקציב המדינה יושבים 12.69 מיליארד שקל בלי כתובת, ועוד 27.6 מיליארד מפוזרים כרזרבות בתוך המשרדים. איך הכסף הזה מוקצה, מי חותם עליו, ולמה פנייה אחת בהיקף 11.76 מיליארד עדיין תלויה באוויר

פרויקט המטרו יקבל השנה 1.6 מיליארד שקל בלבד, אבל המדינה רשאית להתחייב עליו ב-5.4 מיליארד. ההרשאה להתחייב היא המספר שקובע בפרויקטים ארוכים, וזה מה שהיא מגלה על תקציב התחבורה ועל רשות מקרקעי ישראל

המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח בעצמו ומשלם קצבאות, המדינה מעבירה אליו הקצבה נפרדת של 64 מיליארד שקל, משרד הרווחה קונה שירותים ולא קצבאות, וסעיף הגמלאות משלם פנסיות תקציביות לעובדי מדינה. כך נראית החלוקה בפועל

רוב הכסף שמשרד הבריאות מקבל אינו נשאר אצלו אלא זורם לקופות החולים לפי נוסחה שמשקללת גיל, מין ומרחק מהמרכז, ובתי החולים הממשלתיים מתוקצבים בסעיף נפרד שמחציתו הכנסות שהם עצמם מייצרים

משרד החינוך הוא הסעיף האזרחי הגדול בתקציב, וכמעט כל שקל בו הוא משכורת של מישהו. מי מעסיק את המורים ביסודי ומי בתיכון, מה קורה בגנים, איפה נכנסות הרשויות המקומיות, וכמה יוצא לתלמיד

החוק קובע כמה מותר לממשלה להוציא וכמה מותר לה לחרוג, אבל התקרה לשנת 2026 כבר עלתה מ-3.9% ל-4.9% עוד לפני שהשנה התחילה. מדריך לשלושת הכללים שאמורים לרסן את התקציב, ולמה רק אחד מהם עובד בזמן אמת

תשלום הריבית על חוב המדינה עומד ב-2026 על 63 מיליארד שקל, בערך תקציב משרד הבריאות כולו. לצידו יש סעיף של 171 מיליארד שנראה מפחיד ובעצם מגלגל חוב ישן לחדש, וזה כל ההסבר לפער

הקופה הציבורית תקבל השנה 850.59 מיליארד שקל, אבל רק 565 מיליארד מהם מסים ואגרות. עוד 265 מיליארד הם חוב שהמדינה לווה מהציבור ומחוץ לארץ, ואת ההבדל בין השניים כדאי להכיר לפני כל ויכוח על התקציב

הכנסת אישרה תקציב של 698.78 מיליארד שקל, ובספרים רשומים היום 710.43 מיליארד. מאחורי הפער עומדים 319 שינויים תקציביים בהיקף נטו של 36.2 מיליארד, ורק חלק מהם עובר הצבעה בוועדת הכספים