הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
המלחמה והשלכותיה הכלכליות מאלצות את הממשלה להרחיב את תקרת הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנת 2025, תוך ניסיון לשמור על אחריות פיסקלית וצמיחה ארוכת טווח
בשנת 2025 צפויות מגבלות תקציביות נרחבות לצד הרחבות מיוחדות בשל השלכות מלחמת "חרבות ברזל". ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, שמטרתה לקבוע את גובה הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנה הקרובה. הצעת החוק כוללת הגדלה משמעותית
של תקרת הגירעון ל-4.4% והרחבת ההוצאה הממשלתית ב-64 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי של 2024. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה מיוחדת המאפשרת לממשלה להוציא 10 מיליארד שקל נוספים לצרכים מיידיים הקשורים למלחמה בלבד, עם העלאת הגירעון בהתאם ל-4.9% לכל היותר.
הגדלת התקציב: בין אחריות פיסקלית למלחמה מתמשכת
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי מטרתה היא לאפשר גמישות תקציבית תוך שמירה על אחריות פיסקלית. ההוצאה הממשלתית המתוכננת לשנת 2025 עומדת על 619.6 מיליארד שקל, אך נוכח ההוצאות הבלתי צפויות מהמלחמה, ההוצאה התקציבית תגדל משמעותית. משרד האוצר ציין כי הגידול בהוצאה נוגע בעיקר להתעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, ותשלומים לנפגעי
פעולות איבה. המלחמה הביאה גם לשינוי קבוע במבנה ההוצאות הממשלתיות, עם גידול צפוי בתשלומי הריבית על החוב הלאומי. האוצר הציג תחזית מדאיגה לפיה תשלומי הריבית יגדלו מ-5.6 מיליארד שקל ב-2024 ל-25 מיליארד שקל עד שנת 2027. לצד זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2025 עומדת על 4.3%, התואמת לממוצע הרב-שנתי, אך אינה מפצה על הצמיחה האבודה של
השנים 2023-2024. משרד האוצר הדגיש כי היחס בין החוב לתוצר, שעומד כיום על 68%, צפוי להשתפר רק בהדרגה החל מ-2026.
עקרונות התקציב: התאמות, חיסכון והוצאות עיקריות
במסגרת המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025 הוצגו מספר צעדים שמטרתם לבלום את עליית יחס החוב לתוצר ולהתמודד עם השלכות המשבר. צעדים אלה כוללים העלאות מיסים, חיסכון במגזר הציבורי, הפחתות תקציביות במשרדים ממשלתיים ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. תחומי ההוצאה המרכזיים לשנת 2025 כוללים:
ביטחון: תקציב הביטחון יעמוד על 126.6 מיליארד ש"ח, גידול משמעותי לעומת 2024.
חינוך: תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד ש"ח.
בריאות וביטוח לאומי: תקציב משרד הבריאות יעמוד על 60.1 מיליארד ש"ח, ותקציב הביטוח הלאומי יעמוד על 61 מיליארד ש"ח.
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
- הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע להוצאה הנוספת של 10 מיליארד ש"ח, הדגיש משרד האוצר כי כספים אלה אינם מיועדים ליישום מסקנות ועדת נגל אלא לצרכים מיידיים הקשורים במלחמה. עם זאת,
ייתכן שהממשלה תבקש להרחיב את ההוצאה כדי לממן את מסקנות הוועדה, דבר שידרוש שינוי חקיקה נוסף.
- 1.אוקסנה 14/01/2025 23:29הגב לתגובה זושמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
