הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
המלחמה והשלכותיה הכלכליות מאלצות את הממשלה להרחיב את תקרת הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנת 2025, תוך ניסיון לשמור על אחריות פיסקלית וצמיחה ארוכת טווח
בשנת 2025 צפויות מגבלות תקציביות נרחבות לצד הרחבות מיוחדות בשל השלכות מלחמת "חרבות ברזל". ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, שמטרתה לקבוע את גובה הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנה הקרובה. הצעת החוק כוללת הגדלה משמעותית
של תקרת הגירעון ל-4.4% והרחבת ההוצאה הממשלתית ב-64 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי של 2024. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה מיוחדת המאפשרת לממשלה להוציא 10 מיליארד שקל נוספים לצרכים מיידיים הקשורים למלחמה בלבד, עם העלאת הגירעון בהתאם ל-4.9% לכל היותר.
הגדלת התקציב: בין אחריות פיסקלית למלחמה מתמשכת
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי מטרתה היא לאפשר גמישות תקציבית תוך שמירה על אחריות פיסקלית. ההוצאה הממשלתית המתוכננת לשנת 2025 עומדת על 619.6 מיליארד שקל, אך נוכח ההוצאות הבלתי צפויות מהמלחמה, ההוצאה התקציבית תגדל משמעותית. משרד האוצר ציין כי הגידול בהוצאה נוגע בעיקר להתעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, ותשלומים לנפגעי
פעולות איבה. המלחמה הביאה גם לשינוי קבוע במבנה ההוצאות הממשלתיות, עם גידול צפוי בתשלומי הריבית על החוב הלאומי. האוצר הציג תחזית מדאיגה לפיה תשלומי הריבית יגדלו מ-5.6 מיליארד שקל ב-2024 ל-25 מיליארד שקל עד שנת 2027. לצד זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2025 עומדת על 4.3%, התואמת לממוצע הרב-שנתי, אך אינה מפצה על הצמיחה האבודה של
השנים 2023-2024. משרד האוצר הדגיש כי היחס בין החוב לתוצר, שעומד כיום על 68%, צפוי להשתפר רק בהדרגה החל מ-2026.
עקרונות התקציב: התאמות, חיסכון והוצאות עיקריות
במסגרת המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025 הוצגו מספר צעדים שמטרתם לבלום את עליית יחס החוב לתוצר ולהתמודד עם השלכות המשבר. צעדים אלה כוללים העלאות מיסים, חיסכון במגזר הציבורי, הפחתות תקציביות במשרדים ממשלתיים ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. תחומי ההוצאה המרכזיים לשנת 2025 כוללים:
ביטחון: תקציב הביטחון יעמוד על 126.6 מיליארד ש"ח, גידול משמעותי לעומת 2024.
חינוך: תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד ש"ח.
בריאות וביטוח לאומי: תקציב משרד הבריאות יעמוד על 60.1 מיליארד ש"ח, ותקציב הביטוח הלאומי יעמוד על 61 מיליארד ש"ח.
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
- הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע להוצאה הנוספת של 10 מיליארד ש"ח, הדגיש משרד האוצר כי כספים אלה אינם מיועדים ליישום מסקנות ועדת נגל אלא לצרכים מיידיים הקשורים במלחמה. עם זאת,
ייתכן שהממשלה תבקש להרחיב את ההוצאה כדי לממן את מסקנות הוועדה, דבר שידרוש שינוי חקיקה נוסף.
- 1.אוקסנה 14/01/2025 23:29הגב לתגובה זושמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
