משה גפני
צילום: דוברות ועדת הכספים

הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו

המלחמה והשלכותיה הכלכליות מאלצות את הממשלה להרחיב את תקרת הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנת 2025, תוך ניסיון לשמור על אחריות פיסקלית וצמיחה ארוכת טווח

אביחי טדסה | (1)

בשנת 2025 צפויות מגבלות תקציביות נרחבות לצד הרחבות מיוחדות בשל השלכות מלחמת "חרבות ברזל". ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, שמטרתה לקבוע את גובה הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנה הקרובה. הצעת החוק כוללת הגדלה משמעותית של תקרת הגירעון ל-4.4% והרחבת ההוצאה הממשלתית ב-64 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי של 2024. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה מיוחדת המאפשרת לממשלה להוציא 10 מיליארד שקל נוספים לצרכים מיידיים הקשורים למלחמה בלבד, עם העלאת הגירעון בהתאם ל-4.9% לכל היותר.


הגדלת התקציב: בין אחריות פיסקלית למלחמה מתמשכת 


בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי מטרתה היא לאפשר גמישות תקציבית תוך שמירה על אחריות פיסקלית. ההוצאה הממשלתית המתוכננת לשנת 2025 עומדת על 619.6 מיליארד שקל, אך נוכח ההוצאות הבלתי צפויות מהמלחמה, ההוצאה התקציבית תגדל משמעותית. משרד האוצר ציין כי הגידול בהוצאה נוגע בעיקר להתעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, ותשלומים לנפגעי פעולות איבה. המלחמה הביאה גם לשינוי קבוע במבנה ההוצאות הממשלתיות, עם גידול צפוי בתשלומי הריבית על החוב הלאומי. האוצר הציג תחזית מדאיגה לפיה תשלומי הריבית יגדלו מ-5.6 מיליארד שקל ב-2024 ל-25 מיליארד שקל עד שנת 2027. לצד זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2025 עומדת על 4.3%, התואמת לממוצע הרב-שנתי, אך אינה מפצה על הצמיחה האבודה של השנים 2023-2024. משרד האוצר הדגיש כי היחס בין החוב לתוצר, שעומד כיום על 68%, צפוי להשתפר רק בהדרגה החל מ-2026.


עקרונות התקציב: התאמות, חיסכון והוצאות עיקריות 


במסגרת המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025 הוצגו מספר צעדים שמטרתם לבלום את עליית יחס החוב לתוצר ולהתמודד עם השלכות המשבר. צעדים אלה כוללים העלאות מיסים, חיסכון במגזר הציבורי, הפחתות תקציביות במשרדים ממשלתיים ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. תחומי ההוצאה המרכזיים לשנת 2025 כוללים: 

ביטחון: תקציב הביטחון יעמוד על 126.6 מיליארד ש"ח, גידול משמעותי לעומת 2024. 

חינוך: תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד ש"ח. 

בריאות וביטוח לאומי: תקציב משרד הבריאות יעמוד על 60.1 מיליארד ש"ח, ותקציב הביטוח הלאומי יעמוד על 61 מיליארד ש"ח. 


בנוגע להוצאה הנוספת של 10 מיליארד ש"ח, הדגיש משרד האוצר כי כספים אלה אינם מיועדים ליישום מסקנות ועדת נגל אלא לצרכים מיידיים הקשורים במלחמה. עם זאת, ייתכן שהממשלה תבקש להרחיב את ההוצאה כדי לממן את מסקנות הוועדה, דבר שידרוש שינוי חקיקה נוסף.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוקסנה 14/01/2025 23:29
    הגב לתגובה זו
    שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.