הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
המלחמה והשלכותיה הכלכליות מאלצות את הממשלה להרחיב את תקרת הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנת 2025, תוך ניסיון לשמור על אחריות פיסקלית וצמיחה ארוכת טווח
בשנת 2025 צפויות מגבלות תקציביות נרחבות לצד הרחבות מיוחדות בשל השלכות מלחמת "חרבות ברזל". ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, שמטרתה לקבוע את גובה הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנה הקרובה. הצעת החוק כוללת הגדלה משמעותית
של תקרת הגירעון ל-4.4% והרחבת ההוצאה הממשלתית ב-64 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי של 2024. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה מיוחדת המאפשרת לממשלה להוציא 10 מיליארד שקל נוספים לצרכים מיידיים הקשורים למלחמה בלבד, עם העלאת הגירעון בהתאם ל-4.9% לכל היותר.
הגדלת התקציב: בין אחריות פיסקלית למלחמה מתמשכת
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי מטרתה היא לאפשר גמישות תקציבית תוך שמירה על אחריות פיסקלית. ההוצאה הממשלתית המתוכננת לשנת 2025 עומדת על 619.6 מיליארד שקל, אך נוכח ההוצאות הבלתי צפויות מהמלחמה, ההוצאה התקציבית תגדל משמעותית. משרד האוצר ציין כי הגידול בהוצאה נוגע בעיקר להתעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, ותשלומים לנפגעי
פעולות איבה. המלחמה הביאה גם לשינוי קבוע במבנה ההוצאות הממשלתיות, עם גידול צפוי בתשלומי הריבית על החוב הלאומי. האוצר הציג תחזית מדאיגה לפיה תשלומי הריבית יגדלו מ-5.6 מיליארד שקל ב-2024 ל-25 מיליארד שקל עד שנת 2027. לצד זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2025 עומדת על 4.3%, התואמת לממוצע הרב-שנתי, אך אינה מפצה על הצמיחה האבודה של
השנים 2023-2024. משרד האוצר הדגיש כי היחס בין החוב לתוצר, שעומד כיום על 68%, צפוי להשתפר רק בהדרגה החל מ-2026.
עקרונות התקציב: התאמות, חיסכון והוצאות עיקריות
במסגרת המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025 הוצגו מספר צעדים שמטרתם לבלום את עליית יחס החוב לתוצר ולהתמודד עם השלכות המשבר. צעדים אלה כוללים העלאות מיסים, חיסכון במגזר הציבורי, הפחתות תקציביות במשרדים ממשלתיים ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. תחומי ההוצאה המרכזיים לשנת 2025 כוללים:
ביטחון: תקציב הביטחון יעמוד על 126.6 מיליארד ש"ח, גידול משמעותי לעומת 2024.
חינוך: תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד ש"ח.
בריאות וביטוח לאומי: תקציב משרד הבריאות יעמוד על 60.1 מיליארד ש"ח, ותקציב הביטוח הלאומי יעמוד על 61 מיליארד ש"ח.
- הרכיב שהיווה בסיס לתעשיית השבבים והמחשבים מתחיל לעבוד ומה קרה היום לפני 112 שנה
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע להוצאה הנוספת של 10 מיליארד ש"ח, הדגיש משרד האוצר כי כספים אלה אינם מיועדים ליישום מסקנות ועדת נגל אלא לצרכים מיידיים הקשורים במלחמה. עם זאת,
ייתכן שהממשלה תבקש להרחיב את ההוצאה כדי לממן את מסקנות הוועדה, דבר שידרוש שינוי חקיקה נוסף.
- 1.אוקסנה 14/01/2025 23:29הגב לתגובה זושמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
