הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
המלחמה והשלכותיה הכלכליות מאלצות את הממשלה להרחיב את תקרת הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנת 2025, תוך ניסיון לשמור על אחריות פיסקלית וצמיחה ארוכת טווח
בשנת 2025 צפויות מגבלות תקציביות נרחבות לצד הרחבות מיוחדות בשל השלכות מלחמת "חרבות ברזל". ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה, שמטרתה לקבוע את גובה הגירעון וההוצאות הממשלתיות לשנה הקרובה. הצעת החוק כוללת הגדלה משמעותית
של תקרת הגירעון ל-4.4% והרחבת ההוצאה הממשלתית ב-64 מיליארד שקל מעבר לתקציב המקורי של 2024. בנוסף, הצעת החוק כוללת הוראה מיוחדת המאפשרת לממשלה להוציא 10 מיליארד שקל נוספים לצרכים מיידיים הקשורים למלחמה בלבד, עם העלאת הגירעון בהתאם ל-4.9% לכל היותר.
הגדלת התקציב: בין אחריות פיסקלית למלחמה מתמשכת
בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי מטרתה היא לאפשר גמישות תקציבית תוך שמירה על אחריות פיסקלית. ההוצאה הממשלתית המתוכננת לשנת 2025 עומדת על 619.6 מיליארד שקל, אך נוכח ההוצאות הבלתי צפויות מהמלחמה, ההוצאה התקציבית תגדל משמעותית. משרד האוצר ציין כי הגידול בהוצאה נוגע בעיקר להתעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, ותשלומים לנפגעי
פעולות איבה. המלחמה הביאה גם לשינוי קבוע במבנה ההוצאות הממשלתיות, עם גידול צפוי בתשלומי הריבית על החוב הלאומי. האוצר הציג תחזית מדאיגה לפיה תשלומי הריבית יגדלו מ-5.6 מיליארד שקל ב-2024 ל-25 מיליארד שקל עד שנת 2027. לצד זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2025 עומדת על 4.3%, התואמת לממוצע הרב-שנתי, אך אינה מפצה על הצמיחה האבודה של
השנים 2023-2024. משרד האוצר הדגיש כי היחס בין החוב לתוצר, שעומד כיום על 68%, צפוי להשתפר רק בהדרגה החל מ-2026.
עקרונות התקציב: התאמות, חיסכון והוצאות עיקריות
במסגרת המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025 הוצגו מספר צעדים שמטרתם לבלום את עליית יחס החוב לתוצר ולהתמודד עם השלכות המשבר. צעדים אלה כוללים העלאות מיסים, חיסכון במגזר הציבורי, הפחתות תקציביות במשרדים ממשלתיים ודיבידנדים מחברות ממשלתיות. תחומי ההוצאה המרכזיים לשנת 2025 כוללים:
ביטחון: תקציב הביטחון יעמוד על 126.6 מיליארד ש"ח, גידול משמעותי לעומת 2024.
חינוך: תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד ש"ח.
בריאות וביטוח לאומי: תקציב משרד הבריאות יעמוד על 60.1 מיליארד ש"ח, ותקציב הביטוח הלאומי יעמוד על 61 מיליארד ש"ח.
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
- הישראלים רכשו באטרף - דצמבר עשוי להיות חודש שיא בהוצאות של ישראלים - זו הסיבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע להוצאה הנוספת של 10 מיליארד ש"ח, הדגיש משרד האוצר כי כספים אלה אינם מיועדים ליישום מסקנות ועדת נגל אלא לצרכים מיידיים הקשורים במלחמה. עם זאת,
ייתכן שהממשלה תבקש להרחיב את ההוצאה כדי לממן את מסקנות הוועדה, דבר שידרוש שינוי חקיקה נוסף.
- 1.אוקסנה 14/01/2025 23:29הגב לתגובה זושמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
