שטרות כסף תקציב עבודה מאתיים שקל
צילום: Istock

ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם

כך עולה מנתוני פברואר לגבי תקציב המדינה שפרסם משרד האוצר. הזינוק בהכנסות המדינה נובע בעיקר מעלייה במסים ישירים, שהסתכמו ב-64.9 מיליארד שקל – עלייה של 41.5% לעומת השנה שעברה. גם המסים העקיפים עלו, אך בקצב מתון יותר – עלייה של 12.4% שהביאה את הכנסותיהם ל-34.7 מיליארד שקל. בפברואר עצמו נרשם גירעון חודשי של 6.1 מיליארד שקל, ואילו מתחילת השנה הוא מסתכם ב-13.6 מיליארד שקל

עוזי גרסטמן | (3)


פברואר 2025 מציג תמונה תקציבית מגוונת לממשלת ישראל: מצד אחד, הכנסות המדינה זינקו בכמעט 30% לעומת השנה הקודמת, אך מנגד הגירעון המצטבר ממשיך לגדול והגיע לכ-107.9 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה דווקא הצטמצמו מעט, בין היתר בשל מגבלות התקציב ההמשכי.




הכנסות המדינה בפברואר 2025 הסתכמו ב-39.6 מיליארד שקל, ובמצטבר מתחילת השנה הן הגיעו ל-102.7 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 29.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הזינוק בהכנסות נובע בעיקר מעלייה במסים ישירים, שהסתכמו ב-64.9 מיליארד שקל – עלייה של 41.5% לעומת השנה שעברה. גם המסים העקיפים עלו, אך בקצב מתון יותר – עלייה של 12.4% שהביאה את הכנסותיהם ל-34.7 מיליארד שקל. הכנסות מאגרות ממשלתיות רשמו עלייה של 22.3%, כשהמדינה הכניסה מהן כמיליארד שקל.




בפברואר הגיעו הוצאות הממשלה ל-45.7 מיליארד שקל, ובמצטבר מתחילת השנה הסתכמו ב-86.0 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 5.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שמוסברת בעיקר בירידה בהוצאות הביטחון ובמגבלות התקציב ההמשכי. ההוצאות האזרחיות דווקא עלו ב-3.7% והגיעו ל-57.8 מיליארד שקל, אך ההוצאות הביטחוניות ירדו ב-30.7% לרמה של 19.1 מיליארד שקל בלבד.




הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע ל-107.9 מיליארד שקל, שהם 5.3% מהתמ"ג. בפברואר עצמו נרשם גירעון חודשי של 6.1 מיליארד שקל, ואילו מתחילת השנה הוא מסתכם ב-13.6 מיליארד שקל. לשם השוואה, בפברואר 2024 הגיע הגירעון המצטבר ל-16.7 מיליארד שקל, כך שמדובר בירידה מסוימת. עם זאת, בינואר נרשם עודף תקציבי של 16.7 מיליארד שקל - מה שמדגיש את התנודתיות הגבוהה בביצועי התקציב.


הממשלה מממנת את הגירעון באמצעות שלושה אפיקים מרכזיים:


  • הנפקת אג"ח מקומיות – גויסו 41.9 מיליארד שקל ברוטו, אך לאחר החזר חובות נטו נותרו 24.8 מיליארד שקל.
  • גיוס חוב מחו"ל – הממשלה הנפיקה אג"ח בינלאומיות בסכום כולל של 19.1 מיליארד שקל, ובניכוי החזרי חוב נותרו 18.1 מיליארד שקל.
  • הפרטות ומכירת נכסים – לא נרשמו הכנסות מהפרטות בתקופה זו.


לסיכום פברואר, ניתן לקבוע כי בעוד שההכנסות ממסים ממשיכות לעלות, הממשלה ממשיכה להתמודד עם גירעון תקציבי משמעותי שמצריך ניהול זהיר של ההוצאות והמימון.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נהוראי 11/03/2025 08:03
    הגב לתגובה זו
    כאשר כל הכסף מופנה למימון אברכים פרזיטים המסרבים להתגייס לצהל
  • 2.
    תוסיפווהאזרחים קורסים (ל"ת)
    אנונימי 11/03/2025 06:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רגע העלו מעמ לא (ל"ת)
    אלון 10/03/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)