יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

החשב הכללי: "נסיים את השנה עם גירעון של 7.5%"

לדברי יהלי רוטנברג, כבר ישנה ירידה בגירעון, והיעיד ל-2025 יהיה פחות מ-5%. הוא אמר בוועידת עוגן כי "הגורם המשמעותי ביותר השנה שגרם לחוסר ודאות ופתיחת התקציב פעם אחר פעם היה המלחמה"
עוזי גרסטמן | (4)

תקציב הביטחון יעלה ויגרום להורדה של תקציבי הרווחה, החינוך ותקציבים אחרים. השאלה אם הוא לא עולה יותר מדי? אנחנו בתקופת מלחמה ובתקופה כזו הצבא מבקש כמעט את כל מה שהוא רוצה. בפועל, השומר היחיד על הקופה שאומר להם "עד כאן", הוא החשב הכללי, אך גם הוא יודע שבזמן מלחמה קשה, אפילו בלתי אפשרי לעשות בדק בית אמיתי ולדרוש מהצבא לחסוך במקומות השמנים והלא יעילים ויש הרבה כאלו. 

ועדת נגל שממליצה על תקציב הביטחון בשנים הבאות כבר הכריעה - תקציב הביטחון יעלה באופן פרמננטי בלפחות 20 מיליארד שקל בשנה. הבעיה שזה יכול להיות גם הרבה יותר מכך. עם זאת, במקביל להגדלת התקציבים, יש ניצחון קטן - לראשונה בהיסטוריה, החשב הכללי שם רגל בדלת - ומכניס חשב כללי למשרד הביטחון, בדיוק כפי שיש בכל משרד. זה מעיד על ההפקרות התקציבית שהיתה במשרד הביטחון, שלא רצה עיניים נוספות על הספרים. האם זה ישנה משהו? נקווה שכן. 

"הגורם המשמעותי ביותר השנה שגרם לחוסר ודאות ופתיחת התקציב פעם אחר פעם היה מה שאנחנו חווים כרגע, אחת החוויות המורכבות לא רק עבור הכלכלה אלא עבור כל אחד ואחת מאיתנו - שזה הימשכות הלחימה עצמה", כך לדברי החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג. "יש צורך לממן את הצבא, המילואים, חימושים שהיה צריך לקנות וכיוצא בזה".

רוטנברג דיבר במהלך ועידת עוגן ובראיון עם שרון כידון. הוא התייחס לגירעון הממשלתי ולחריגות ממסגרת התקציב, והדגיש את ההשפעה המשמעותית של הלחימה המתמשכת על הכלכלה הישראלית.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

לדברי רוטנברג, הסיוע הכלכלי שאושר עדיין לא הגיע, מה שהוביל לפתיחה מחודשת של התקציב. עם זאת, הוא הדגיש מגמה חיובית בירידת הגירעון: "באופן רגיל התנהגות התקציב היא כזו שאנחנו התחלנו כבר לראות ירידה באותו גירעון שירד מ-8.5% ל-7.9%, ונסיים את השנה באזור 7.5%". החשב הכללי הדגיש את החשיבות של תכנון כלכלי לעתיד, עם יעד להורדת הגירעון לפחות מ-5% ב-2025, במטרה לחזק את אמון השוק.

אחרי שכבר פתחה את התקציב פעמיים השנה, הממשלה הוסיפה באחרונה עוד 33 מיליארד שקל לתקציב המדינה ל-2024, שהגיע לשיא חדש של 620 מיליארד שקל. תוספת זו נדרשת לנוכח המצב הביטחוני המתמשך והעיכוב במענק הסיוע מארה"ב. התוספת הזו מביאה את סך ההגדלה התקציבית לשנה זו ל-107 מיליארד שקל - עלייה של כמעט 20% לעומת התכנון המקורי, שבמקור היה 514 מיליארד שקל בלבד.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Rami 25/11/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
    מדהים, הוצאות רק גדלות, הכנסות קטנות ,אבל הגרעון מצטמצם, פלא עולמי ,כלכלה חדשה , פרס נובל לכלכלה חדשה
  • נדב 25/11/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    מדהים, אתה חושב שאתה מכיר את הנתונים יותר מהחשב הכללי
  • 1.
    גולדפינגר 25/11/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    הגירעון יעבור את ה-8% , הכל דיבורים בעלמה, יש לנו שר אוצר וממשלה שנוהגים בפראות בכביש משובש ומאמינים שמשל טראמפ יציל אותם מלהידרדר לתהום
  • נדב 25/11/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
    על בסיס מה אתה כותב את זה? משרד האוצר פירסם שהגירעון ירד החודש.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.