הגירעון יגדל - תוספת של 33 מיליארד שקל לתקציב השנתי
הממשלה פותחת שוב את תקציב 2024: תוספת של 33 מיליארד שקל להוצאות
אחרי שכבר פתחה את התקציב פעמיים השנה, הממשלה עומדת להוסיף עוד 33 מיליארד שקל לתקציב המדינה לשנת 2024, שיגיע לשיא חדש של 620 מיליארד שקל. תוספת זו נדרשת לנוכח המצב הביטחוני המתמשך והעיכוב במענק הסיוע מארה"ב. התוספת הזו מביאה את סך ההגדלה התקציבית לשנה זו ל-107 מיליארד שקל - גידול של כמעט 20% לעומת התכנון המקורי, שעמד במקור על 514 מיליארד שקל בלבד.
הסיבות להגדלה: עיכוב בסיוע האמריקאי ועלויות הביטחון בצפון
אחת הסיבות המרכזיות להרחבה הנוכחית היא העיכוב בסיוע הביטחוני האמריקאי, שמוערך בכ-18 מיליארד שקל ונדחה לשנה הבאה. מדובר בעיכוב שנובע גם ממורכבות פוליטית בוושינגטון וגם מהמשא ומתן בין המדינות על התנאים לשימוש בכספים, כשהמטרה הראשית היא מימון רכש אמצעי לחימה וציוד נוסף עבור צה"ל.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל זה לא רק הסיוע: ההתפתחויות הביטחוניות בצפון דחפו גם הן את התקציב כלפי מעלה. החזית מול חיזבאללה בלבנון והאיום האיראני, שדורשים תגבור של כוחות, ציוד ומערכי מיגון. בתוספת גם הוצאות צבאיות חד-פעמיות במבצעים מעבר לגבול.
ריבית עולה - חוב כבד יותרעליית הריבית בעולם, לצד ההתרחבות של החוב הממשלתי, העלו משמעותית את תשלומי הריבית. כל תוספת כזו תורמת לעלות הכוללת של החוב הציבורי, ומכניסה את הממשלה להוצאות נוספות שלא תוכננו. משרד האוצר מבצע הערכות מחדש של עלויות החוב, תוך שמירה על אמינות פיננסית כלפי השווקים הבינלאומיים.
הגירעון בעלייההוספת תקציב משמעותית כזו צפויה להוביל לגירעון של 8%-9%% מהתמ"ג, מספר גבוה אך נמוך מהתחזיות שהיו לאוצר בתחילת המלחמה. הכנסות ממסים שהיו מעל הציפיות עזרו לאזן במעט את העלייה החדה בהוצאות. עם זאת, מדובר במספר שמציב את ישראל במצב רגיש מול השווקים, ומשרד האוצר יצטרך להקפיד על ניהול תקציבי חכם, במיוחד לנוכח תקציב 2025 שעומד על הפרק.
- ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
תקציב 2025: תכנון עם מנגנון רזרבה חדשנילמדינה יש אתגרים כלכליים רבים גם לקראת 2025, ובמשרד האוצר כבר הטמיעו מנגנון רזרבה ייחודי, שיאפשר הגדלה של עד 10 מיליארד שקל ללא צורך באישור הכנסת בכל פעם. מנגנון זה יופעל רק אם תתחדש מתיחות צבאית, וכך ניתן יהיה להימנע מפתיחת התקציב בכל פעם מחדש לצורך מימון עלויות ביטחוניות שוטפות.
המלצות ועדת נגל והשפעתן על תקציב הביטחון - מלבד התוספות שכבר אושרו, יש גם את ועדת נגל שמגיבה על הצורך בהתאמת תקציב הביטחון לאיומים הקיימים. הוועדה עשויה להמליץ על הגדלת תקציב הביטחון לטווח הארוך עם תוספות משמעותיות שיאפשרו לצה"ל להיערך באופן מיטבי. זו עשויה להיות אחת ההמלצות הקריטיות ביותר בתקופה הנוכחית, מאחר וההוצאות הצבאיות הצפויות לא מסתיימות רק בהצטיידות מיידית.
ההמלצות של הוועדה כוללות גם צעדים שמטרתם לשפר את ניהול המשאבים של מערכת הביטחון, ולתעדף צעדים יעילים שיצמצמו את העלויות הפנימיות של המערכת.
עיקרי התקציב לשנת 2025
בתחילת החודש אישרה הממשלה את הצעת התקציב לשנת 2025 והציגה שורת רפורמות מקיפות במגוון תחומים. במרכז התוכנית עמד מאמץ משמעותי להגדלת היצע הדיור באמצעות "מגה הסכמי גג" עם רשויות מקומיות. הרשויות שיחתמו על ההסכמים יזכו לתיעדוף ומעטפת ממשלתית מקיפה, כולל משאבים ייעודיים לתמיכה בפיתוח המואץ. במקביל, מתוכנן פינוי של מתחמים צבאיים מרכזיים, בהם הקריה בתל אביב, מחנות בתל השומר, חיפה וצריפין, במטרה לפנות קרקעות לבנייה באזורי ביקוש.
על רקע המצב הביטחוני והצורך בחיזוק הצפון, אושרה תוכנית מקיפה לשיקום ופיתוח האזור בהיקף חסר תקדים של כ-15 מיליארד שקלים. התוכנית המפורטת תוצג בתוך חודשיים על ידי הפרויקטור המיוחד שמונה לנושא. בנוסף, יינתנו הטבות מס משמעותיות לרוכשי דירות בפריפריה, במטרה לעודד מעבר אוכלוסייה לאזורים אלה.
אחד השינויים המרכזיים בתקציב הוא רפורמה בתחבורה הציבורית עם הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים. המהלך, המיושם בהצלחה במדינות מפותחות רבות, נועד לשפר את השירות לציבור ולהפחית את הגודש בכבישים. הרשויות החדשות יקבלו סמכויות נרחבות בניהול התחבורה הציבורית, המידע לנוסעים ומערך הרמזורים באזורן.
התקציב מקדיש תשומת לב מיוחדת לחיזוק תעשיית ההייטק באמצעות שורת הקלות מיסוי למשקיעים זרים והסדרת המיסוי על מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות. בנוסף, יושק מסלול חדשני לשיפור העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות חברות מסחור פרטיות, במטרה לשמר את היתרון התחרותי של ישראל בתחום.
המאבק בהון השחור מקבל דגש משמעותי בתקציב החדש, עם הרחבת הפיקוח על פלטפורמות דיגיטליות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. נתון מטריד שהוביל למהלך זה הוא חשיפת חשבוניות חשודות כפיקטיביות בהיקף של 24 מיליארד שקלים בחצי השנה האחרונה, עם פוטנציאל הפסד מס של כ-4 מיליארד שקלים במע"מ בלבד.
במערכת הבריאות צפויה רפורמה משמעותית שתכלול הגדלת מספר לומדי הרפואה ל-1,700 סטודנטים בשנה והרחבת אפשרויות ההתמחות בקהילה. במקביל, שירות התעסוקה יעבור לעידן הדיגיטלי עם הקמת שער כניסה מקוון אחיד לדורשי אבטלה, במטרה לייעל את השירות ולהפחית בירוקרטיה.
- 5.שונטל 14/11/2024 08:10הגב לתגובה זוההנהגה החרדית הארורה בוזזת את הקופה הציבורית ללא רחם.
- 4.שי.ע 11/11/2024 18:43הגב לתגובה זושעוד שנתיים הוא לא ייבחר יותר והסיפור שלו נגמר
- 3.סבב רביעי במילואים 11/11/2024 07:17הגב לתגובה זוואת כל תקציב הבטחון ולהעביר לישיבות, הגיע הזמן ל"All In" על כלכלת בעזרת השם.
- 2.אלי 11/11/2024 04:42הגב לתגובה זובישראל כמו בישראל רק חצי מזה ימומש אם בכלל ומה שימומש כמו מסלול בלשכת התעסוקה למובטלים ורפורמה בתחבורה יהיה צולע וכנראה לא יעיל.. ימים יגידו
- 1.בת אל 10/11/2024 21:58הגב לתגובה זולסלק את הגרנדמייזר הדתי הארור

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
מדריד מבטלת חוזים לרכישת מערכות ארטילריה מאלביט וטילי ספייק מרפאל, במהלך שנועד לצמצם תלות בטכנולוגיה ישראלית על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו הגיב: "זה איום ג'נוסיידי על המדינה היהודית היחידה. כנראה האינקוויזיציה הספרדית, גירוש יהודי ספרד והרצח השיטתי וההמוני של יהודים בשואה, לא מספיקים לסנצ'ס. מדהים".
כעת נודע שהאמברגו הופך למוחשי. ספרד החליטה לבטל עסקה רחבת היקף לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מאלביט מערכות. היקף העסקה הכולל של כל הפרויקט יחד עם ספקיות נוספות הוערך בכ-700-800 מיליון אירו, מתוכם כ-150 מיליון אירו יוחסו לאלביט עצמה. ההודעות על כך התפרסמו בתקשורת הספרדית, כשנזכיר שלאחרונה גם דווח שם על ביטול עסקה לרכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל בהיקף של כ-285 מיליון אירו. על כך אמר לנו מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן שהחברה לא קיבלה הודעה רשמית ואלו דיבורים בעיתון, אך מאז היחסים התערערו עוד יותר ונראה שהאמברגו שמגיע מראש הממשלה יחלחל להסכמים רבים בין חברות נשק ישראליות לספרד.
הרצון המוצהר של ספרד הוא להקטין ככל האפשר את ההישענות על טכנולוגיה ישראלית, על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה לצמצום שיתופי פעולה ביטחוניים עם ישראל. ספרד היא שוק חשוב של התעשיות הביטחוניות, והיא כמובן מדינה משמעותית באירופה וחסרונה כלקוח יורגש. עד כה למרות איומים מצד מדינות שונות באירופה, היה נדמה שכשמדובר בנשק הם ירצו את המערכות הטובות מבחינתם, ואם המערכות הישראליות מתאימות להם הם ירכשו למרות האיומים. אלא שהאיומים הופכים למוחשיים והחשש שזה יחלחל למדינות נוספות בעקבות הרחבת הלחימה בעזה.