הממשלה פותחת שוב את תקציב 2024: תוספת של 33 מיליארד שקל להוצאות

אחרי שכבר פתחה את התקציב פעמיים השנה, הממשלה עומדת להוסיף עוד 33 מיליארד שקל לתקציב המדינה לשנת 2024, שיגיע לשיא חדש של 620 מיליארד שקל. תוספת זו נדרשת לנוכח המצב הביטחוני המתמשך והעיכוב במענק הסיוע מארה"ב. התוספת הזו מביאה את סך ההגדלה התקציבית לשנה זו ל-107 מיליארד שקל - גידול של כמעט 20% לעומת התכנון המקורי, שעמד במקור על 514 מיליארד שקל בלבד.

הסיבות להגדלה: עיכוב בסיוע האמריקאי ועלויות הביטחון בצפון

אחת הסיבות המרכזיות להרחבה הנוכחית היא העיכוב בסיוע הביטחוני האמריקאי, שמוערך בכ-18 מיליארד שקל ונדחה לשנה הבאה. מדובר בעיכוב שנובע גם ממורכבות פוליטית בוושינגטון וגם מהמשא ומתן בין המדינות על התנאים לשימוש בכספים, כשהמטרה הראשית היא מימון רכש אמצעי לחימה וציוד נוסף עבור צה"ל.

• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל זה לא רק הסיוע: ההתפתחויות הביטחוניות בצפון דחפו גם הן את התקציב כלפי מעלה. החזית מול חיזבאללה בלבנון והאיום האיראני, שדורשים תגבור של כוחות, ציוד ומערכי מיגון. בתוספת גם הוצאות צבאיות חד-פעמיות במבצעים מעבר לגבול.

ריבית עולה - חוב כבד יותר

הגירעון בעלייה

• האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...

תקציב 2025: תכנון עם מנגנון רזרבה חדשני

המלצות ועדת נגל והשפעתן על תקציב הביטחון  - מלבד התוספות שכבר אושרו, יש גם את ועדת נגל שמגיבה על הצורך בהתאמת תקציב הביטחון לאיומים הקיימים. הוועדה עשויה להמליץ על הגדלת תקציב הביטחון לטווח הארוך עם תוספות משמעותיות שיאפשרו לצה"ל להיערך באופן מיטבי. זו עשויה להיות אחת ההמלצות הקריטיות ביותר בתקופה הנוכחית, מאחר וההוצאות הצבאיות הצפויות לא מסתיימות רק בהצטיידות מיידית.

ההמלצות של הוועדה כוללות גם צעדים שמטרתם לשפר את ניהול המשאבים של מערכת הביטחון, ולתעדף צעדים יעילים שיצמצמו את העלויות הפנימיות של המערכת.

עיקרי התקציב לשנת 2025

בתחילת החודש אישרה הממשלה את הצעת התקציב לשנת 2025 והציגה שורת רפורמות מקיפות במגוון תחומים. במרכז התוכנית עמד מאמץ משמעותי להגדלת היצע הדיור באמצעות "מגה הסכמי גג" עם רשויות מקומיות. הרשויות שיחתמו על ההסכמים יזכו לתיעדוף ומעטפת ממשלתית מקיפה, כולל משאבים ייעודיים לתמיכה בפיתוח המואץ. במקביל, מתוכנן פינוי של מתחמים צבאיים מרכזיים, בהם הקריה בתל אביב, מחנות בתל השומר, חיפה וצריפין, במטרה לפנות קרקעות לבנייה באזורי ביקוש.

על רקע המצב הביטחוני והצורך בחיזוק הצפון, אושרה תוכנית מקיפה לשיקום ופיתוח האזור בהיקף חסר תקדים של כ-15 מיליארד שקלים. התוכנית המפורטת תוצג בתוך חודשיים על ידי הפרויקטור המיוחד שמונה לנושא. בנוסף, יינתנו הטבות מס משמעותיות לרוכשי דירות בפריפריה, במטרה לעודד מעבר אוכלוסייה לאזורים אלה.

אחד השינויים המרכזיים בתקציב הוא רפורמה בתחבורה הציבורית עם הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן ובירושלים. המהלך, המיושם בהצלחה במדינות מפותחות רבות, נועד לשפר את השירות לציבור ולהפחית את הגודש בכבישים. הרשויות החדשות יקבלו סמכויות נרחבות בניהול התחבורה הציבורית, המידע לנוסעים ומערך הרמזורים באזורן.

התקציב מקדיש תשומת לב מיוחדת לחיזוק תעשיית ההייטק באמצעות שורת הקלות מיסוי למשקיעים זרים והסדרת המיסוי על מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות. בנוסף, יושק מסלול חדשני לשיפור העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה באמצעות חברות מסחור פרטיות, במטרה לשמר את היתרון התחרותי של ישראל בתחום.

המאבק בהון השחור מקבל דגש משמעותי בתקציב החדש, עם הרחבת הפיקוח על פלטפורמות דיגיטליות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. נתון מטריד שהוביל למהלך זה הוא חשיפת חשבוניות חשודות כפיקטיביות בהיקף של 24 מיליארד שקלים בחצי השנה האחרונה, עם פוטנציאל הפסד מס של כ-4 מיליארד שקלים במע"מ בלבד.

במערכת הבריאות צפויה רפורמה משמעותית שתכלול הגדלת מספר לומדי הרפואה ל-1,700 סטודנטים בשנה והרחבת אפשרויות ההתמחות בקהילה. במקביל, שירות התעסוקה יעבור לעידן הדיגיטלי עם הקמת שער כניסה מקוון אחיד לדורשי אבטלה, במטרה לייעל את השירות ולהפחית בירוקרטיה.