חודש קשה לאלקטרה ושפיר הנדסה - הנה הסיבה

על הסכסוך בין המדינה לחברות התשתיות, על ההערכה שפרויקטי תשתית ידחו ועל העתיד לטווח בינוני-ארוך
חיים בן הקון | (7)
מניות התשתיות נופלות בבורסה בחודש האחרון על רקע החשש שהגירעון הגדול יגיע לפרויקטי תשתיות. עד כה זה לא היה בתכנון של האוצר, ההיפך. באוצר דיברו על כך שפרויקטי תשתיות מאיצים את הכלכלה המקומית. מדובר בהשקעה שמניבה תשואה טובה על פני זמן, אלא שבחודש האחרון אמרו פקידי האוצר הבכירים שתיתכן דחייה בהתחלה של מספר פרויקטים.   כביש 5 דחייה שכזו לא תפגע ככל הנראה בפרויקטים הקיימים, אבל הסיכוי לדחייה עתידית מוביל את המשקיעים להערכה שהצבר של החברות הגדולות ישרת אותן על פני יותר זמן וזה כמובן יפגע בצמיחה העתידית. הערכה זו אגב עשויה להשתנות בהמשך, נזכיר כי רק לפני כחודשיים-שלושה במקביל להשקת פרויקטי תשתיות נוספים והרחבה של כביש 6, העריכו בשוק שאלו סימנים מוקדמים לכך שתחום התשתיות לא ייפגע. זה השתנה בגלל הגירעון וצריך לכור שהכל פתוח ותלוי גם בהתפתחות המלחמה בצפון.  

נפילה במניות התשתיות

המניות הנפגעות ביותר החודש הן אלקטרה -2.44% עם ירידה של 15% עד כה, ו-16.4% מתחילת השנה. מניית שפיר הנדסה -1.12% ירדה ב-9% ו-19% מחילת השנה. אשטרום קבוצה -1.25% ירדה ב-6.55 ו-17.5% מתחילת השנה ו דניה סיבוס 0.86% איבדה מתחילת החודש 6.8% ומתחילת השנה כ-18.5%.   ועדיין - מניות התשתיות למעט אשטרום שיש בה פעילות נוספת (בנייה, נכסים ועוד), נסחרות הרבה מעל ההון העצמי. זו תופעה של העשור האחרון כשלפני כן מניות התשתיות בהגדרה נתפסו מסוכנות ונסחרו באזור ההון עם מכפילי רווח נמוכים. הסיבה היתה רווחיות מאוד נמוכה ואי וודאות לגבי האומדנים של החברות האלו.   

תוצאות חלשות - מה יהיה בהמשך?

הדוחות שלהן מבטאים הרבה הערכות לגבי הכנסות עתידיות והוצאות עתידיות של הפרוקיטים ובמקרים רבים לקחו בחשבון פיצוי ותוספת מהמדינה (שהיא לקוח גדול בתחום התשתיות). במקרים רבים התברר שאלו היו הערכות גדולות מדי ובגלל שמלכתחילה המרווח מאוד נמוך, המעבר מרווח קטן להפסדים היה מהיר. חברות תשתיות רבות קרסו, לרבות דורי בנייה שבה היה הכל מהכל - לרבות הונאת דוחות, אלא שבעשור האחרון על רקע הפרויקטים הענקיים שהוציאה המדינה, התחום מקבל התייחסות אחרת. זה עשוי להשתנות כאשר בחודשים האחרונים יש מחלוקת מול המדינה בעניין הצמדת התקבולים למדד. המדינה משלמת לחברות התשתיות על פי מדד תשומות הבנייה בתשתיות. חברות התשתיות אומרות שהמדד לא משקף. הן מציגות את העלייה בשכר כוח האדם, העלייה במחירי חומרי הגלם, אבל המדינה אומרת שבדיוק בשביל זה יש מדד. לא ברור איך החברות מתייחסות לזה בדוחות, האם הן נוקטות בגישה שלהן או בהצמדה בלבד. אבל גם אם הן שמרניות (ולא בטוח), התוצאות של שני הרבעונים האחרונים חלשות ביחס לעבר.  

החברות הבולטות בענף

אלקטרה - הרווח ברבעון ירד ל-55 מיליון שקל לעומת 62 מיליון במקביל. הצבר בעולם גדל, לחברה יש פעילות ייזום למגורים משמעותית. שווי החברה 4.8 מיליארד שקל במבחן של מכפילי רווח מדובר על מכפיל רווח של 21-22, לא נמוך, אבל החברה מפוזרת בין מספר פעילויות רב.  שפיר - הרווח צנח ל-12 מיליון שקל, הוצאות המימון כבדות. החברה חווה ירידה בהכנסות. נסחרת ב-6.8 מיליארד שקל. היתרון הבולט שלה הוא החזקה במחצבות, היא בעצם מחזיקה בכל שרשרת הייצור של התחום. אבל כשהתחום חלש זו פגיעה כפולה. דניה סיבוס - מצליחה להגדיל הכנסות, אבל הרווח בשורה התחתונה נשחק לכ-42 מיליון שקל, ירידה של 25% לעומת תקופה מקבילה. הצבר גדל, נסחרת ב-2.45 מיליארד שקל. אשטרום קבוצה - נסחרת ב-4.7 מיליארד שקל בדומה להון העצמי שלה. הרווח התאפס. הקבוצה מפוזרת על פני מספר גדול של פעילויות.   

הקשר בין התקציב לבין שערי המניות

הפעם הראשונה שבה חלה האטה בתקציב התשתיות מאז תקציב המדינה 2014 היה בתקציב המדינה לשנת 2022. באותה שנה רמת הביצוע בפועל של הפרוייקטים בתקציב ירד מ-39 מיליארד שקל ל-37.2 שקל. מניות ביצוע התשתיות לא איחרו להגיב ובאותה שנה ירדה אלקטרה כ-12%, אשטרום כ-22.2% ודניה סיבוס ירדה מעל 20%. בתקציב לשנת 2024 נחתך סעיף התשתיות בצורה קשה לעומת 2023, 42.5 מיליארד דולר ב-2024 לעומת 49.1 ב-2023. המניות כאמור בירידה.

עוד גורם לצניחה במניות התשתיות הוא אמברגו היבוא מטורקיה, שמעכב יבוא של ברזל, פלדה ומלט הנחוצים בצורה נרחבת לתשתיות. מתחילת השנה ועד מועד האמברגו הטורקי, חודש מאי, ירדו מניות תשתיות בממוצע בכ-7%. עם כניסת האמברגו לתוקף בראשית מאי, הואץ קצב צניחת המניות. עם זאת, בחברות מדגישים כי אין מחסור בציוד וחומרים.

מה יהיה בהמשך?

 בחברות משדרים אופטימיות. היקף העבודה חזר למצב סביר, המשק חוזר למסלול, אם כי בקצב איטי ומבחינתם - הצבר הגדול מבטיח עבודה למשך תקופה ממושכת. בחברות מעריכים שתחום התשתיות יהיה הקטר של המשק ליציאה מההאטה הנוכחית, כשהם מצביעים על כך שיש פרויקטים שאין בהם דרך חזרה. באוצר יודעים ומדגישים כי התשתיות הוא תחום מאוד חשוב למשק, אבל כשיש גירעון של 40 מיליארד שקל, כל התחומים עשויים להיפגע, גם התשתיות. אחרי הכל זה עניין של תעדוף - במה לפגוע קודם, בקצבאות של ביטוח לאומי או לקצץ בתשתיות? לא תמיד התשובה ברורה, אבל נראה שכל עוד המשק נמצא במגננה כלכלית, תחום התשתיות ייפגע. השאלה החשובה היא האם המחירים כבר מבטאים זאת.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יריב 19/09/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    רק הפרוייקט שלה בבת ים שווה כמעט חצי משווי השוק שלה. השוק לא מתמחר לדעתי את החברה נכון.
  • 3.
    לרון 19/09/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    והמחירים מתהפכים מדי תקופה,כשהריבית גבוהה ,והיא לא תרד הרבה יותר,המחירים גבוהים וכשמשקיעים במטרו מיותרת בת"א המצב לא יהיה איאיאי
  • 2.
    מ. כהן 19/09/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    האם מכפיל היסטורי של 22 מצדיק את מחיר המניה ? שהתחזית מבחינת התשתיות כה עגומה ? למרות שפעילות אלקטרה מגוונת מאוד ,וצבר ההזמנות ענק של מעל 30 מיליארד, המניה עדיין יקרה למרות הירידות.
  • לרון 19/09/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    לא כמו מכפיל הייטקי,זה LOW TECH!לשבת למי שמעוניין ולא לתזמן!
  • 1.
    שפיר לדעתי במחיר מציאה (ל"ת)
    משה 19/09/2024 08:13
    הגב לתגובה זו
  • יהושע הפרוע מהולילנד 23/09/2024 01:37
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שתעלה בחלומות שלי ההזויים...
  • לרון 19/09/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    שהןתמיד מציאה,שאלו את באפט!
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.