הגירעון בשנה האחרונה עומד על 6.7% מהתוצר, הכנסות המדינה ירדו ב-2.2%
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים גדל בכ-0.8% ועמד על כ-7% מהתוצר. בנטרול דחיית המסים מוערך הגירעון בכ-6.7% מהתוצר, כך עולה מנתונים שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר.
בעקבות חג הפסח הוסטו תשלומי מסים מחודש אפריל לחודש מאי בהיקף מוערך של כ-4.8 מיליארד שקל. הגירעון החודשי עמד על כ-11.7 מיליארד שקל (לעומת עודף של כ-3.2 שנמדד באפריל אשתקד). בנטרול דחיית המסים הגירעון מוערך בכ-6.9 מיליארדי שקל, זאת בהשוואה לחודש אפריל אשתקד שהסתיים בעודף של כ-3.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה נמדד גירעון מצטבר של כ-37.6 מיליארד שקל (לעומת עודף מצטבר של כ-17.5 בתקופה המקבילה אשתקד).
הכנסות המדינה בחודש אפריל הסתכמו בכ-36.5 מיליארד שקל, מתוכן 31.8 מיליארד שקל הכנסות ממסים. בנטרול דחיית המסים, הכנסות המדינה לחודש אפריל מוערכות בכ-41.3 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה בכ-157.6 מיליארד שקל המשקפות קיטון של כ-2.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בנטרול דחיית המסים נרשם גידול של כ-0.8% בהכנסות המדינה וכ-1.7% בהכנסות ממיסים.
סך הוצאות הממשלה בחודש אפריל עמדו על כ-48.2 מיליארד שקל, לעומת 37.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה היקף ההוצאות הסתכם בכ-195.3 מיליארד שקל לעומת 143.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הוצאות אלו משקפות גידול של כ-35.8% למול התקופה המקבילה אשתקד ביחס לגידול מתוכנן של כ-12.9% (תקציב מקורי 2024 למול אומדן ביצוע 2023). הגידול נובע בעיקר מהוצאות גבוהות במערכת הביטחון עקב המלחמה, שינויים בהתפלגות ההוצאות השנה ביחס לשנה שעברה, וכן מתשלומים קשיחים הנובעים מחוק והסכמים.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אומדן הוצאות המלחמה מתחילת השנה עמד על כ-34.7 מיליארד שקל (מפרוץ המלחמה 59.6 מיליארד שקל). שיעור הגידול בנטרול הוצאות המלחמה (ללא קרן הפיצויים) עמד על כ-11.7%.
- 7.ערן 09/05/2024 18:02הגב לתגובה זורק אצלנו ממנים אפסים מהמפלגות למשרות שרים והנזק שהם גורמים פשוט עצום.
- 6.כספי 09/05/2024 17:46הגב לתגובה זובכלל לא נורא כי בסך הכל הגרעון הוא 7 מליארד שקל שקל מאד לכסות אותו או על ידי מכירת אגרות חוב או על ידי תוספת קטנה של מע''מ אז תפסיקו לאיים כי זה כבר לא עובד
- רועי 12/05/2024 14:16הגב לתגובה זועד סוף השנה גרעון של 30 מליארד , במקום שהמטומטמים האלה יתחילו לקצץ משמעותית בתקציב אתה אומר שיפילו הכול על האזרח , טיפש אתה
- 5.דן 09/05/2024 17:04הגב לתגובה זומה לו ולשר אוצר ? אפס . בושה וחוצפה .. מדינה מופקרת בידי שקרן וחבורת אפסים .
- 4.סוסו 09/05/2024 15:01הגב לתגובה זואם יש לנו זומבים בממשלת חרא מלא מלא !!
- 3.עם בנט ולפיד זה היה יותר גרוע (ל"ת)ביביסט גאה 09/05/2024 14:52הגב לתגובה זו
- 2.איש פשוט 09/05/2024 13:37הגב לתגובה זומה אומרים שר האוצר וראש הממשלה ??
- תשובה : מלחמה עולה כסף ..... (ל"ת)דן 09/05/2024 15:09הגב לתגובה זו
- ישי 09/05/2024 14:18הגב לתגובה זוהמוני עולים חדשים בעקבות האנטישמיות והאיסלם שמטפשטים בעולם.יצוא הגז יוכפל השנים נקרובות.הבנת?ודלא נדהר שהגרעון הלאומי שלנו הוא חצי ואף פחות מגרעון דל כל מדינת עולם ראשון. פחות מחצי!!!!!
- 1.דן 09/05/2024 13:25הגב לתגובה זובמיסים. 20% לחברות רגילות ו 12% - 15% לחברות ייצוא.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
