סמוטריץ' תוקף את התקשורת: "מספיק עם התבהלה אנחנו עדיין בעודף של 3 מיליארד שקל"
הממשלה החדשה מותקפת על כך שהירידה בהכנסות ממסים והחזרה לגירעון היא בגלל המהלכים שלה לשינוי במערכת המשפט, וזה כמובן לא נכון. כלומר, בהחלט ייתכן שתהיה פגיעה ושמתחילה להיות פגיעה, אבל הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים התחילה לפני שנה (הנה הגרף), בגלל ההאטה הכלכלית בעולם, עוד הרבה לפני הממשלה החדשה. אלה הנתונים.
מהבחינה הזו, סמוטריץ' צודק כשהוא מנסה להרגיע את הציבור וגם אומר, בצדק, שזה התחיל בממשלה הקודמת. אבל זה לא ממש משנה מתי הירידה בהכנסות התחילה ובגלל מה - בפועל, הממשלה הנוכחית תצטרך להתמודד עם העובדה שיש פחות הכנסות, וממילא היא תצטרך לקצץ בהוצאות. ומעבר לכך, אם יהיו פחות הכנסות אף אחד לא יכול לחתום שהמדינה תצליח לגבות מספיק מסים. אם הירידה בהכנסות תימשך הגירעון יהיה גבוה מ-1%, אולי אפילו 2.5%-3%.
נכון לעכשיו במשרד האוצר עדיין דוחים את הקץ ומאמינים ש'יהיה בסד'. האם זה יקרה ואכישהו יהיה נס וההכנסות יגדלו בהמשך השנה? זה כמובן יכול לקרות, אבל זו לא בדיוק תוכנית עבודה, וזאת כאשר במקביל הוצאות המדינה דווקא כן בעליה - כלומר הפער בין ההכנסות להוצאות מתרחב, והנה המתכון לעלייה בגירעון.
היום דווח כי הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.3%, גירעון של 4.9 מיליארד שקל, וכי הירידה הדרמטית בהכנסות המדינה ממסים נמשכת. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לכך בישיבת הסיעה וניסה להציג את הדברים אחרת: "אני רוצה לפתוח בנתון כלכלי שהתקשורת בשעה האחרונה מעוותת מסלפת ממסגרת הכי שקרי שיש כדי לייצר תבהלה בציבור. התפרסם היום דו"ח הכנסות המדינה בחודש אפריל ואזרחי ישראל צריכים לדעת את האמת.
- בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
- הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"סיימנו את חודש אפריל בעודף של 3.3 מיליארד אנחנו מסיימים את ארבעת החודשים של השנה בעודף של 17.4 מיליארד אנחנו עדיין בעודף של למעלה מ-3 מיליארד שקלים ביחס לתחזית שעל בסיסה בנינו את תקציב המדינה.
"וכזכור, בנינו תקציב שמרני ומרוסן. השארנו בו שולי ביטחון ענקיים. בין אם זה רזרבות התאמות ב-2024, בין אם זה יעד גירעון נמוך של פחות מאחוז, שממנו יש הרבה עוד לאן לגדול, אם חס וחלילה תהיה סיבה. כל הדיבורים על הצורך לפתוח תקציב ולקצץ כל הדיבורים על הצורך להעלות מיסים חלילה, הם שקר מוחלט, שכאמור הוא חלק מהמאבק של התקשורת בממשלה הזו וזה נועד להפחיד את הציבור.
"אנחנו מסיימים את ארבעת החודשים של השנה ועומדים ביעדי הגביה שלנו ועוד יותר מזה. המשק הישראלי עובד, הכלכלה הישראלית עובדת. כן יש ירידה קטנה לעומת 2022 שהיתה שנה לא רגילה. אגב, הירידה הזו החלה במחצית השני של 2022, כבר אז ירדנו ב-6% בהכנסות המדינה ביחס למחצית הראשונה של 2022. מספיק עם התבהלה. הכלכלה חזקה, המשק עובד ובתקציב המדינה יש עודף משמעותי מאד שיחזור לאזרחי ישראל".
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הירידה בהכנסות המדינה ממסים החלה לפני שנה. מקור: משרד האוצר
לכתבות נוספות בנושא:
- 4.חחח סמוטרי? התחזית שלכם באוצר זה מינוס תשאל את הכלכלנים (ל"ת)דן 16/05/2023 13:13הגב לתגובה זו
- 3.סמוטריץ ..אנחנו לא מאמינים בך... לך הביתה (ל"ת)יוסי עמר 09/05/2023 13:09הגב לתגובה זו
- 2.ארתור 08/05/2023 20:59הגב לתגובה זושודדים את הקופה הציבורית
- 1.שלמה 08/05/2023 19:07הגב לתגובה זוהריבית תרד והכל ירגע , הנזק מהעלאות הריבית יהיה גדול בהרבה מהתועלת
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון
לשכת רואי החשבון המאמר הבא מתפרסם על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה. חן שרייבר התייחס לנושא במאמרו: תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך
שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של אריאל פטל חבר בועד המרכזי, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
לשכת רואי החשבון נמצאת ברגע קריטי בחייה. האם נמשיך בדמוקרטיה הכוללת רוטציה ותקופת צינון כל שתי תקופות כהונה רצופות או בדיקטטורה המאפשרת כהונת נשיא לכל החיים?
מחר תתקיים הצבעה על שינוי תקנון. אין מדובר בשינוי "תמים" אלא מסווה של אפשרות כהונת נשיא ללא מגבלת קדנציות, בניגוד למצב הקיים כיום.
- 15 רואי החשבון עברו עבירות מס ורשיונם נשלל, 40 בדרך
- לקוחות יוכלו להחליף בקלות את רואה החשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברוב המוחלט של הגופים היציגים של ארגונים דומים ללשכת רואי חשבון, קיימת מגבלת קדנציות. בלשכת עורכי הדין, התאחדות הקבלנים, בורסת היהלומים וגם בכמעט כל לשכות רואי החשבון המובילות בעולם כולל צרפת, ספרד, בריטניה, בלגיה, איטליה, קנדה, ניו יורק ועוד עשרות מדינות אחרות!!!
