הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד שקל. זו הסיבה
בניגוד לחשיבה המקובלת, גירעון זה מצב שבו הגבייה בפועל נמוכה מהתחזית שנבנתה באקסלים במשרד האוצר. זה לא נתון של הכנסות לעומת הוצאות בפועל אלא לעומת ההכנסות שחזו אנשי האוצר. ניחוש מושכל, אולי, אבל עדיין ניחוש. אם באוצר ניחשו נמוך מדי והיו יותר הכנסות זה נקרא עודף. אם הם היו אופטימיים מדי לעומת המציאות זה נקרא גירעון.
ועדיין, בחודש אפריל היה עודף תקציבי של 3.3 מיליארד שקל, כלומר גביית המסים לכאורה טובה יותר ממה שצפו, אז איך יכול להיות שחוזרים לגירעון? בחודש אפריל הגירעון הוא 0.3% או 4.9 מיליארד שקל פחות מהתחזיות, ובינתיים הסתיים רק השליש הראשון של השנה. הסיבה היא שגירעון (כמו אינפלציה) נמדד על תקופה של 12 חודשים אחרונים. אפשר לראות איך מתחילת השנה יש ירידה דרמטית בהכנסות. בכל חודש יוצאים מספרים 'חזקים' משנה שעברה, ונכנסים מספרים חלשים יותר:
כך, בחודש אפריל יש הכנסות של 3.3 מיליארד שקל, אבל באפריל אשתקד המדינה הכניסה 8 מיליארד שקל. בחודש מרץ מדובר על גירעון של 2.7 מיליארד שקל לעומת עודף של חצי מיליארד אשתקד. גם בפברואר ההכנסה הייתה נמוכה יותר ובינואר ההכנסה הייתה 14.1 מיליארד לעומת 18.6 מיליארד.
אפשר גם לראות את זה כך: העודף המצטבר מתחילת השנה הוא 17.4 מיליארד שקל, כאשר העודף המצטבר בתקופה המקבילה בשנה שעברה היה 32.1 מיליארד שקל. הכסף החסר זה פחות מסים מההייטק, הכנסות נמוכות יותר מנדל"ן ועוד - ובקיצור: ההאטה הכלכלית במשק.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש ירידה ברורה בהכנסות ממסים, ובינתיים במשרד האוצר עדיין מעריכים-מקווים שהגירעון יהיה נמוך מאוד. זה לא ממש מסתדר עם המספרים עד כה, הם מאמינים שבחודשים הבאים המצב ישתפר. אבל האם זה מבוסס או בנוי יותר על משאלת לב?
בינתיים, ההכנסות של המדינה הסתכמו ב-161.2 מיליארד שקל, לעומת 166.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר ירידה של 3.2%. במקביל, הוצאות המדינה בעלייה - באפריל המדינה הוציאה 37.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על הוצאה של 143.8 מיליארד שקל (לעומת 134.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, עליה של 6.9%). יותר הוצאות כשיש פחות הכנסות. זה לא נראה כמו כיוון טוב.
- רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
ירידה דרמטית בהכנסות ממסים - ירושלים, יש לנו בעיה!
בחודש אפריל 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.6 מיליארד שקל - ירידה דרמטית לעומת חודשים קודמים. בניתוח ההכנסות ממסים עקיפים יש לקחת בחשבון כי בעקבות עדכון נוסחת מיסוי ירוק והעלאת מס הקניה על רכב חשמלי החל מה- 1.1.2023 היתה הקדמה ביבוא בכמות גבוהה של כלי רכב נוסעים בחודש דצמבר 2022, על חשבון החודשים הראשונים של 2023. באפריל 2023 ההקדמה בהכנסות ממסים עקיפים מוערכת בכ-0.3 מיליארד שקל ובמצטבר מתחילת השנה בכ- 1.8 מיליארד שקל.
בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באפריל 2023, במונחים ריאליים ב-5% לעומת אפריל 2022. הירידה בחודשים האחרונים הולכת ומחריפה כשבחודש אפריל היא הרבה יותר משמעותית מחודשים קודמים. זה סוג של שיתוק והאטה משמעותית של המשק, וזה מסוכן - הכנסות המס הם כמעט כל הכנסות המדינה. הן מעידות על חולשה בכלכלה, ירידה ברווחי החברות, פחות עסקאות נדל"ן, פחות רווחים בשוק ההון.
לכתבות נוספות בנושא:
- 1.איש פשוט 08/05/2023 14:39הגב לתגובה זובעזרת השם עם ישראל יסתדר. אפשר בינתיים להעלות תקציבים לנושאי דת, יהדות, ישיבות ואברכים והכל יתאזן עד דצמבר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
