הגירעון חוזר: 0.3% באפריל, למרות עודף של 3.3 מיליארד שקל. זו הסיבה
בניגוד לחשיבה המקובלת, גירעון זה מצב שבו הגבייה בפועל נמוכה מהתחזית שנבנתה באקסלים במשרד האוצר. זה לא נתון של הכנסות לעומת הוצאות בפועל אלא לעומת ההכנסות שחזו אנשי האוצר. ניחוש מושכל, אולי, אבל עדיין ניחוש. אם באוצר ניחשו נמוך מדי והיו יותר הכנסות זה נקרא עודף. אם הם היו אופטימיים מדי לעומת המציאות זה נקרא גירעון.
ועדיין, בחודש אפריל היה עודף תקציבי של 3.3 מיליארד שקל, כלומר גביית המסים לכאורה טובה יותר ממה שצפו, אז איך יכול להיות שחוזרים לגירעון? בחודש אפריל הגירעון הוא 0.3% או 4.9 מיליארד שקל פחות מהתחזיות, ובינתיים הסתיים רק השליש הראשון של השנה. הסיבה היא שגירעון (כמו אינפלציה) נמדד על תקופה של 12 חודשים אחרונים. אפשר לראות איך מתחילת השנה יש ירידה דרמטית בהכנסות. בכל חודש יוצאים מספרים 'חזקים' משנה שעברה, ונכנסים מספרים חלשים יותר:
כך, בחודש אפריל יש הכנסות של 3.3 מיליארד שקל, אבל באפריל אשתקד המדינה הכניסה 8 מיליארד שקל. בחודש מרץ מדובר על גירעון של 2.7 מיליארד שקל לעומת עודף של חצי מיליארד אשתקד. גם בפברואר ההכנסה הייתה נמוכה יותר ובינואר ההכנסה הייתה 14.1 מיליארד לעומת 18.6 מיליארד.
אפשר גם לראות את זה כך: העודף המצטבר מתחילת השנה הוא 17.4 מיליארד שקל, כאשר העודף המצטבר בתקופה המקבילה בשנה שעברה היה 32.1 מיליארד שקל. הכסף החסר זה פחות מסים מההייטק, הכנסות נמוכות יותר מנדל"ן ועוד - ובקיצור: ההאטה הכלכלית במשק.
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש ירידה ברורה בהכנסות ממסים, ובינתיים במשרד האוצר עדיין מעריכים-מקווים שהגירעון יהיה נמוך מאוד. זה לא ממש מסתדר עם המספרים עד כה, הם מאמינים שבחודשים הבאים המצב ישתפר. אבל האם זה מבוסס או בנוי יותר על משאלת לב?
בינתיים, ההכנסות של המדינה הסתכמו ב-161.2 מיליארד שקל, לעומת 166.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כלומר ירידה של 3.2%. במקביל, הוצאות המדינה בעלייה - באפריל המדינה הוציאה 37.2 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על הוצאה של 143.8 מיליארד שקל (לעומת 134.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, עליה של 6.9%). יותר הוצאות כשיש פחות הכנסות. זה לא נראה כמו כיוון טוב.
- נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350...
ירידה דרמטית בהכנסות ממסים - ירושלים, יש לנו בעיה!
בחודש אפריל 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.6 מיליארד שקל - ירידה דרמטית לעומת חודשים קודמים. בניתוח ההכנסות ממסים עקיפים יש לקחת בחשבון כי בעקבות עדכון נוסחת מיסוי ירוק והעלאת מס הקניה על רכב חשמלי החל מה- 1.1.2023 היתה הקדמה ביבוא בכמות גבוהה של כלי רכב נוסעים בחודש דצמבר 2022, על חשבון החודשים הראשונים של 2023. באפריל 2023 ההקדמה בהכנסות ממסים עקיפים מוערכת בכ-0.3 מיליארד שקל ובמצטבר מתחילת השנה בכ- 1.8 מיליארד שקל.
בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באפריל 2023, במונחים ריאליים ב-5% לעומת אפריל 2022. הירידה בחודשים האחרונים הולכת ומחריפה כשבחודש אפריל היא הרבה יותר משמעותית מחודשים קודמים. זה סוג של שיתוק והאטה משמעותית של המשק, וזה מסוכן - הכנסות המס הם כמעט כל הכנסות המדינה. הן מעידות על חולשה בכלכלה, ירידה ברווחי החברות, פחות עסקאות נדל"ן, פחות רווחים בשוק ההון.
לכתבות נוספות בנושא:
- 1.איש פשוט 08/05/2023 14:39הגב לתגובה זובעזרת השם עם ישראל יסתדר. אפשר בינתיים להעלות תקציבים לנושאי דת, יהדות, ישיבות ואברכים והכל יתאזן עד דצמבר.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים
ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.
נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".
לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".
נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".
- תכננה לרצוח את נתניהו ב-RPG - ביקשה עזרה מפעילי מחאה שהסגירו אותה
- היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".