אביגדור ליברמן
צילום: יחצ

גירעון של 1 מיליארד שקל בחודש אוגוסט, העודף מתחילת השנה: 0.6% - אבל מי אמר שחייבים לבזבז את העודפים האלה?

אנחנו בתקופת בחירות וכל הפוליטיקאים מנפנפים ב'עודף תקציבי' כמקור אינסופי לכל התחייבות כספית שהם רוצים לתת. אבל זה שיש כסף לא אומר שצריך לבזבז אותו - מותר גם לחסוך. יוצא הדופן זה שיש עודף תקציבי. בדרך כלל - משרדי הממשלה מבזבזים, ובעיקר בחודש דצמבר
נתנאל אריאל | (8)

המדינה במצב מצוין, היא גובה יותר מסים ממה שהיא צפתה. בחודש אוגוסט אמנם נרשם גירעון תקציבי של 1 מיליארד שקל, אבל מתחילת השנה המדינה נמצאת בעודף תקציבי של 33.4 מיליארד שקל, במהלך 12 החודשים האחרונים המדינה נמצאת בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל (ולא בגירעון כפי שקורה בדרך כלל). המדינה גבתה 315.7 מיליארד שקל מתחילת השנה, לעומת 265 מיליארד אשתקד, גידול של 19.1%, ואילו ההוצאות עמדו על 282.2 מיליארד שקל. 

אבל זה לא אומר שהמדינה צריכה להשתולל בהוצאות - נכון, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת בחירות, וכל פוליטיקאי מרבה לנפנף בכך ש'יש למדינה כסף' ולכן אפשר להוציא את זה על כל X או Y שרוצים. כך, הפוליטיקאים רוצים לחלק כסף למשכורות למגזר הציבורי, רוצים להעלות קצבאות, אבל האמת מורכבת יותר: יש לישראל אמנם עודף תקציבי אבל ישראל גם משלמת כל שנה ריבית של 42 מיליארד שקל על החובות שיש לה, שהצטברו כבר לטריליון שקל. אולי בעצם כדאי לצמצם חובות ובכך לשלם פחות ריבית, ואז אותה ניתן יהיה להשקיע בצמיחה ארוכת טווח של המשק? 

כך למשל, בתקופה המקבילה בשנה שעברה נרשם גירעון של 45.6 מיליארד שקל. בשנת הקורונה הגירעון זינק אפילו לאזורי ה-180 מיליארד שקל. 

אבל אנחנו בתקופת בחירות, ולכן הפוליטיקאים רוצים לפזר כמה שיותר הבטחות לתת לציבור עוד ועוד הטבות וכסף. נכון שזה קליט, וקל, ומושך - אבל זה לא אחראי מבחינה כלכלית. תזכרו את זה. 

נשאל את זה אחרת, תגידו ברצינות - האם בגלל תקופה חד פעמית של הכנסות גבוהות, צריך להתחייב להוצאה גדולה, קבועה לעתיד? כך מנהלים נכון עסק? ברור שלא. נכון, מדינה היא לא משק בית, היא מתנהלת שונה, היא יכולה לעשות הרבה מהלכים בצורה שונה מאשר משקי הבית, אבל בסופו של דבר - הקופה הציבורית מתמלאת ממקור כלשהו, והמקור התקציבי הוא כמובן הציבור. הכסף של המדינה לא גדל על העצים, היא צריכה לגבות אותו מהאזרחים. אז אם אתם לא רוצים לשלם עוד מסים בעתיד, אולי לא כדאי שהמדינה תחליט לבזבז את הכסף שהיא כבר מצליחה לחסוך.

מעבר לכך - למשרדי הממשלה יש נטייה לבזבז כספים בסוף השנה. חכו לחודש דצמבר ופתאום תראו שמשרדי הממשלה מוציאים מיליארדים רבים דווקא בחודש דצמבר. הנה, בשנה שעברה הממשלה ביזבזה 21 מיליארד שקל רק בחודש דצמבר. אז נכון, השנה - באופן חריג - יהיה לישראל עודף תקציבי. אז מה?

הנה ההכנסות בחודש אוגוסט:

בחודש אוגוסט 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב- 33.9 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באוגוסט 2022, במונחים ריאליים, ב-1%  לעומת אוגוסט 2021. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-7% לעומת אשתקד. הגביה ממסים עקיפים ירדה ב- 12% לעומת אוגוסט 2021 והגביה מאגרות ירדה ב-6%. הירידה בהכנסות ממסים עקיפים נובעת מהכנסות גבוהות באוגוסט 2021, בחלקן בעקבות צריכה גבוהה בארץ כתוצאה מהגבלות ביציאות לחול וכתוצאה מיבוא כלי רכב גבוה יחסית. בהשוואת ההכנסות ממסים עקיפים באוגוסט 2022 לאוגוסט 2019, תקופת טרום קורונה, מדובר בעליה ריאלית של 5% בממוצע לשנה.

במצטבר בחודשים ינואר - אוגוסט 2022 הסתכמו ההכנסות ב-298.6 מיליארד שקל לעומת 250.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב-13%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-5% וההכנסות מאגרות עלו ב-6%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הכנסות רשות המסים באוגוסט 2022: הסתכמו ב-33.3 מיליארד שקל לעומת 32.2 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורים ריאליים, ירדו הכנסות רשות המסים ב-1%. המסים הישירים עלו בכ-7% והמסים העקיפים ירדו ב- 12% לעומת אוגוסט 2021. בהשוואה לאוגוסט 2019, עלו הכנסות ממסים ב- 10% בממוצע לשנה וההכנסות ממסים העקיפים ב- 5%. 

הכנסות ממסים ישירים

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו באוגוסט 2022 ב-20.4 מיליארד שקל לעומת 18.2 מיליארד שקל באוגוסט 2021. בשיעורים ריאליים, גדלה גביית המסים הישירים באוגוסט 2022 ב-7%. 

מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – באוגוסט 2022 הסתכמה הגביה בסעיף זה ב- 9.1 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל באוגוסט 2021. בשיעורים ריאליים, זוהי עליה של 21%. הגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) ירדה ב-7% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב-32%. הגידול מוסבר בחלקו ע"י מספר מצומצם של תשלומים בסכומים גבוהים, חלקם בעלי אופי חד-פעמי, כגון מרווחי הון. במצטבר מתחילת השנה מדובר בעליה בשיעור של 25%. 

ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) - הגביה מניכויים הסתכמה באוגוסט 2022 בכ- 10.2 מיליארד שקל, לעומת 10.6 מיליארד שקל  באוגוסט 2021, ירידה של 9%. ישנה ירידה ברוב סעיפי הניכויים: ירידה משמעותית בניכויים משוק ההון, ירידה בניכויים משכר שנובעת בעיקר מהוספת נקודת זיכוי להורים וירידה בניכויים אחרים.במצטבר בחודשים ינואר – אוגוסט 2022 נרשם שיעור גידול של 6%. זאת לאחר שבשנת 2021, החל מהרבעון השני נצפתה עליה משמעותית שנעה בין 16% לכ-30%.

 

שוק ההון – באוגוסט 2022 נרשמה גביה ברוטו של  כ-0.1 מיליארד שקל, לעומת 0.4 מיליארד שקל באוגוסט 2021. במונחים ריאליים זוהי ירידה של 69%. 

מיסוי מקרקעין - ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו באוגוסט 2022 ב-2.2 מיליארד שקל,  לעומת  2.1 מיליארד שקל באוגוסט 2021, ירידה ריאלית של 1%. הגביה ממס שבח עלתה בשיעור של 19%. זוהי רמת גביה גבוהה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות שבאה לאחר עליה של 71% באוגוסט 2021. הגביה  ממס רכישה ירדה בשיעור של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר עליה חדה של 95% באוגוסט 2021. 

החזרים – באוגוסט 2022 הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים בכ-1.5 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד שקל באוגוסט 2021, כמעט ללא שינוי במונחים ריאליים. 

 

ההכנסות ממסים עקיפים

בחודש אוגוסט 2022 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב- 12.9 מיליארד שקל לעומת 14.0 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורים ריאליים, הכנסות ממסים עקיפים ירדו ב- 12%. הירידה, כאמור, נובעת מהכנסות גבוהות באוגוסט 2021, בעיקר כתוצאה מצריכה גבוהה בארץ ויבוא גבוה של כלי רכב נוסעים. עם זאת, ניתן לראות כי בהשוואה לאוגוסט 2019 מדובר בעליה של 5% בממוצע לשנה.במצטבר בינואר – אוגוסט 2022 עלו ההכנסות, בשיעורי מס אחידים, ב- 5% לעומת ינואר-אוגוסט 2021.

 

מס ערך מוסף – סך ההכנסות נטו ממע"מ באוגוסט 2022 הגיעו ל-9.3 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 10% לעומת גבייה של 9.8 מיליארד שקל באוגוסט 2021. כפי שצוין, עיקר הירידה מוסברת ע"י הכנסות גבוהות באוגוסט 2021 כתוצאה מתחלופת הצריכה בארץ על חשבון הצריכה בחול בעקבות הגבלות לנוסעים לחול וכן כתוצאה מגידול בהחזרים. בהשוואה לנתוני אוגוסט 2019, עלו הכנסות ממע"מ נטו בכ- 8%.מתחילת השנה, בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממע"מ נטו ב-8% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021.

 

מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה יבוא הסתכמו באוגוסט 2022 ב-1.7 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 12% לעומת אוגוסט 2021. הירידה נובעת בעיקר מירידה ביבוא כלי רכב וסיגריות. במצטבר בינואר - אוגוסט 2022, בנטרול הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2020, חלה ירידה של 7% בהכנסות ממס קניה לעומת ינואר - אוגוסט 2021. הירידה נובעת בעיקרה מיבוא נמוך של כלי רכב ב- 2022, בין היתר, כתוצאה מהמחסור העולמי באספקת כלי רכב.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מבין2 08/09/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    רק מגזרים כוחניים מקבלים במדינה והקשישים צריכים לוותר על אוכל או תרופות
  • 4.
    izak 08/09/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
    ליברמן תבקש מאבס להחזיר לקופת המדינה את חמישים ושלוש מיליארד שח כדי שיהיה לשלם למתמחים לרופים ועוד
  • 3.
    מי שמעלים לא מפחד 08/09/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    אבל שום ממשלה עד היום, אף אחת, לא עשתה זאת, יותר קל להעלות את המע״מ או להטיל גזירות נוספות.
  • 2.
    מגזר ציבורי 08/09/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    ההסכם האחרון שנתחם במגזר הציבורי היה ב-2016מאז לא היתה העלאת שכר במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות.בכלל המשק השכר הממוצע עלה מאז בעשרות אחוזים ובנוסף האינפלציה מזנקת כשהשכר במגזר הציבורי נשחקפעם אחת דחו את ההסכם בגלל הקורונהפעם שניה בכדי להעלות את שכר המינימוםפעם שלישית בחירותאז עם כל הכבוד פוליטיקה או לא הגיע הזמן שגם המגזר הציבורי יקבללא סתם המורות נעמדו על רגליים אחוריותהם נשארו מאחור עם השכר וכך גם המגזר הציבורי
  • נעמי פלד 08/09/2022 20:17
    הגב לתגובה זו
    לא צריך כל הזמן להעלות שכר במגזר הציבורי. זה בסדר שהם גם יעבדו מדי פעם ויתאמצו בשביל שכר. ממש כמו כל השאר במדינה
  • asdf 08/09/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
    כל העלאה להם תייצר אינפלציה ובזבוז
  • אהוד יחימוביץ 08/09/2022 20:15
    המגזר הציבורי סוחט אותנו אבל לצערנו אנחנו פראיירים
  • 1.
    אנונימי 08/09/2022 13:31
    הגב לתגובה זו
    על חשבוננו! (אימוג׳י עצבני רותח ומקלל)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.