אביגדור ליברמן
צילום: יחצ

גירעון של 1 מיליארד שקל בחודש אוגוסט, העודף מתחילת השנה: 0.6% - אבל מי אמר שחייבים לבזבז את העודפים האלה?

אנחנו בתקופת בחירות וכל הפוליטיקאים מנפנפים ב'עודף תקציבי' כמקור אינסופי לכל התחייבות כספית שהם רוצים לתת. אבל זה שיש כסף לא אומר שצריך לבזבז אותו - מותר גם לחסוך. יוצא הדופן זה שיש עודף תקציבי. בדרך כלל - משרדי הממשלה מבזבזים, ובעיקר בחודש דצמבר
נתנאל אריאל | (8)

המדינה במצב מצוין, היא גובה יותר מסים ממה שהיא צפתה. בחודש אוגוסט אמנם נרשם גירעון תקציבי של 1 מיליארד שקל, אבל מתחילת השנה המדינה נמצאת בעודף תקציבי של 33.4 מיליארד שקל, במהלך 12 החודשים האחרונים המדינה נמצאת בעודף תקציבי של 0.6%, שהם 9.8 מיליארד שקל (ולא בגירעון כפי שקורה בדרך כלל). המדינה גבתה 315.7 מיליארד שקל מתחילת השנה, לעומת 265 מיליארד אשתקד, גידול של 19.1%, ואילו ההוצאות עמדו על 282.2 מיליארד שקל. 

אבל זה לא אומר שהמדינה צריכה להשתולל בהוצאות - נכון, אנחנו נמצאים עכשיו בתקופת בחירות, וכל פוליטיקאי מרבה לנפנף בכך ש'יש למדינה כסף' ולכן אפשר להוציא את זה על כל X או Y שרוצים. כך, הפוליטיקאים רוצים לחלק כסף למשכורות למגזר הציבורי, רוצים להעלות קצבאות, אבל האמת מורכבת יותר: יש לישראל אמנם עודף תקציבי אבל ישראל גם משלמת כל שנה ריבית של 42 מיליארד שקל על החובות שיש לה, שהצטברו כבר לטריליון שקל. אולי בעצם כדאי לצמצם חובות ובכך לשלם פחות ריבית, ואז אותה ניתן יהיה להשקיע בצמיחה ארוכת טווח של המשק? 

כך למשל, בתקופה המקבילה בשנה שעברה נרשם גירעון של 45.6 מיליארד שקל. בשנת הקורונה הגירעון זינק אפילו לאזורי ה-180 מיליארד שקל. 

אבל אנחנו בתקופת בחירות, ולכן הפוליטיקאים רוצים לפזר כמה שיותר הבטחות לתת לציבור עוד ועוד הטבות וכסף. נכון שזה קליט, וקל, ומושך - אבל זה לא אחראי מבחינה כלכלית. תזכרו את זה. 

נשאל את זה אחרת, תגידו ברצינות - האם בגלל תקופה חד פעמית של הכנסות גבוהות, צריך להתחייב להוצאה גדולה, קבועה לעתיד? כך מנהלים נכון עסק? ברור שלא. נכון, מדינה היא לא משק בית, היא מתנהלת שונה, היא יכולה לעשות הרבה מהלכים בצורה שונה מאשר משקי הבית, אבל בסופו של דבר - הקופה הציבורית מתמלאת ממקור כלשהו, והמקור התקציבי הוא כמובן הציבור. הכסף של המדינה לא גדל על העצים, היא צריכה לגבות אותו מהאזרחים. אז אם אתם לא רוצים לשלם עוד מסים בעתיד, אולי לא כדאי שהמדינה תחליט לבזבז את הכסף שהיא כבר מצליחה לחסוך.

מעבר לכך - למשרדי הממשלה יש נטייה לבזבז כספים בסוף השנה. חכו לחודש דצמבר ופתאום תראו שמשרדי הממשלה מוציאים מיליארדים רבים דווקא בחודש דצמבר. הנה, בשנה שעברה הממשלה ביזבזה 21 מיליארד שקל רק בחודש דצמבר. אז נכון, השנה - באופן חריג - יהיה לישראל עודף תקציבי. אז מה?

הנה ההכנסות בחודש אוגוסט:

בחודש אוגוסט 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב- 33.9 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באוגוסט 2022, במונחים ריאליים, ב-1%  לעומת אוגוסט 2021. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-7% לעומת אשתקד. הגביה ממסים עקיפים ירדה ב- 12% לעומת אוגוסט 2021 והגביה מאגרות ירדה ב-6%. הירידה בהכנסות ממסים עקיפים נובעת מהכנסות גבוהות באוגוסט 2021, בחלקן בעקבות צריכה גבוהה בארץ כתוצאה מהגבלות ביציאות לחול וכתוצאה מיבוא כלי רכב גבוה יחסית. בהשוואת ההכנסות ממסים עקיפים באוגוסט 2022 לאוגוסט 2019, תקופת טרום קורונה, מדובר בעליה ריאלית של 5% בממוצע לשנה.

במצטבר בחודשים ינואר - אוגוסט 2022 הסתכמו ההכנסות ב-298.6 מיליארד שקל לעומת 250.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב-13%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-5% וההכנסות מאגרות עלו ב-6%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הכנסות רשות המסים באוגוסט 2022: הסתכמו ב-33.3 מיליארד שקל לעומת 32.2 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורים ריאליים, ירדו הכנסות רשות המסים ב-1%. המסים הישירים עלו בכ-7% והמסים העקיפים ירדו ב- 12% לעומת אוגוסט 2021. בהשוואה לאוגוסט 2019, עלו הכנסות ממסים ב- 10% בממוצע לשנה וההכנסות ממסים העקיפים ב- 5%. 

הכנסות ממסים ישירים

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו באוגוסט 2022 ב-20.4 מיליארד שקל לעומת 18.2 מיליארד שקל באוגוסט 2021. בשיעורים ריאליים, גדלה גביית המסים הישירים באוגוסט 2022 ב-7%. 

מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – באוגוסט 2022 הסתכמה הגביה בסעיף זה ב- 9.1 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל באוגוסט 2021. בשיעורים ריאליים, זוהי עליה של 21%. הגבייה מעצמאים (כולל בעלי מניות בחברות) ירדה ב-7% בעוד שהגבייה מחברות עלתה ב-32%. הגידול מוסבר בחלקו ע"י מספר מצומצם של תשלומים בסכומים גבוהים, חלקם בעלי אופי חד-פעמי, כגון מרווחי הון. במצטבר מתחילת השנה מדובר בעליה בשיעור של 25%. 

ניכויים (ניכויי מס הכנסה משכירים וניכויים במקור אחרים, כולל משוק ההון) - הגביה מניכויים הסתכמה באוגוסט 2022 בכ- 10.2 מיליארד שקל, לעומת 10.6 מיליארד שקל  באוגוסט 2021, ירידה של 9%. ישנה ירידה ברוב סעיפי הניכויים: ירידה משמעותית בניכויים משוק ההון, ירידה בניכויים משכר שנובעת בעיקר מהוספת נקודת זיכוי להורים וירידה בניכויים אחרים.במצטבר בחודשים ינואר – אוגוסט 2022 נרשם שיעור גידול של 6%. זאת לאחר שבשנת 2021, החל מהרבעון השני נצפתה עליה משמעותית שנעה בין 16% לכ-30%.

 

שוק ההון – באוגוסט 2022 נרשמה גביה ברוטו של  כ-0.1 מיליארד שקל, לעומת 0.4 מיליארד שקל באוגוסט 2021. במונחים ריאליים זוהי ירידה של 69%. 

מיסוי מקרקעין - ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו באוגוסט 2022 ב-2.2 מיליארד שקל,  לעומת  2.1 מיליארד שקל באוגוסט 2021, ירידה ריאלית של 1%. הגביה ממס שבח עלתה בשיעור של 19%. זוהי רמת גביה גבוהה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות שבאה לאחר עליה של 71% באוגוסט 2021. הגביה  ממס רכישה ירדה בשיעור של 17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר עליה חדה של 95% באוגוסט 2021. 

החזרים – באוגוסט 2022 הסתכמו ההחזרים ממס הכנסה ומניכויים בכ-1.5 מיליארד שקל, לעומת 1.4 מיליארד שקל באוגוסט 2021, כמעט ללא שינוי במונחים ריאליים. 

 

ההכנסות ממסים עקיפים

בחודש אוגוסט 2022 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב- 12.9 מיליארד שקל לעומת 14.0 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורים ריאליים, הכנסות ממסים עקיפים ירדו ב- 12%. הירידה, כאמור, נובעת מהכנסות גבוהות באוגוסט 2021, בעיקר כתוצאה מצריכה גבוהה בארץ ויבוא גבוה של כלי רכב נוסעים. עם זאת, ניתן לראות כי בהשוואה לאוגוסט 2019 מדובר בעליה של 5% בממוצע לשנה.במצטבר בינואר – אוגוסט 2022 עלו ההכנסות, בשיעורי מס אחידים, ב- 5% לעומת ינואר-אוגוסט 2021.

 

מס ערך מוסף – סך ההכנסות נטו ממע"מ באוגוסט 2022 הגיעו ל-9.3 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 10% לעומת גבייה של 9.8 מיליארד שקל באוגוסט 2021. כפי שצוין, עיקר הירידה מוסברת ע"י הכנסות גבוהות באוגוסט 2021 כתוצאה מתחלופת הצריכה בארץ על חשבון הצריכה בחול בעקבות הגבלות לנוסעים לחול וכן כתוצאה מגידול בהחזרים. בהשוואה לנתוני אוגוסט 2019, עלו הכנסות ממע"מ נטו בכ- 8%.מתחילת השנה, בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממע"מ נטו ב-8% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021.

 

מס קניה יבוא – ההכנסות ממס קניה יבוא הסתכמו באוגוסט 2022 ב-1.7 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 12% לעומת אוגוסט 2021. הירידה נובעת בעיקר מירידה ביבוא כלי רכב וסיגריות. במצטבר בינואר - אוגוסט 2022, בנטרול הקדמת יבוא כלי רכב בדצמבר 2020, חלה ירידה של 7% בהכנסות ממס קניה לעומת ינואר - אוגוסט 2021. הירידה נובעת בעיקרה מיבוא נמוך של כלי רכב ב- 2022, בין היתר, כתוצאה מהמחסור העולמי באספקת כלי רכב.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מבין2 08/09/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    רק מגזרים כוחניים מקבלים במדינה והקשישים צריכים לוותר על אוכל או תרופות
  • 4.
    izak 08/09/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
    ליברמן תבקש מאבס להחזיר לקופת המדינה את חמישים ושלוש מיליארד שח כדי שיהיה לשלם למתמחים לרופים ועוד
  • 3.
    מי שמעלים לא מפחד 08/09/2022 14:26
    הגב לתגובה זו
    אבל שום ממשלה עד היום, אף אחת, לא עשתה זאת, יותר קל להעלות את המע״מ או להטיל גזירות נוספות.
  • 2.
    מגזר ציבורי 08/09/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    ההסכם האחרון שנתחם במגזר הציבורי היה ב-2016מאז לא היתה העלאת שכר במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות.בכלל המשק השכר הממוצע עלה מאז בעשרות אחוזים ובנוסף האינפלציה מזנקת כשהשכר במגזר הציבורי נשחקפעם אחת דחו את ההסכם בגלל הקורונהפעם שניה בכדי להעלות את שכר המינימוםפעם שלישית בחירותאז עם כל הכבוד פוליטיקה או לא הגיע הזמן שגם המגזר הציבורי יקבללא סתם המורות נעמדו על רגליים אחוריותהם נשארו מאחור עם השכר וכך גם המגזר הציבורי
  • נעמי פלד 08/09/2022 20:17
    הגב לתגובה זו
    לא צריך כל הזמן להעלות שכר במגזר הציבורי. זה בסדר שהם גם יעבדו מדי פעם ויתאמצו בשביל שכר. ממש כמו כל השאר במדינה
  • asdf 08/09/2022 15:11
    הגב לתגובה זו
    כל העלאה להם תייצר אינפלציה ובזבוז
  • אהוד יחימוביץ 08/09/2022 20:15
    המגזר הציבורי סוחט אותנו אבל לצערנו אנחנו פראיירים
  • 1.
    אנונימי 08/09/2022 13:31
    הגב לתגובה זו
    על חשבוננו! (אימוג׳י עצבני רותח ומקלל)
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.