איפה הכסף? ממשלה חדשה - שיטה ישנה: הגירעון היה יכול להיות 3.4% בלבד, אבל הממשלה בזבזה מיליארדים בדצמבר

בחודש דצמבר נרשם  גידול של 21 מיליארד שקל בגירעון - לעומת כל החודשים האחרונים בהם הגירעון היה נמוך מאוד, ואפילו עם עודף. איך קורה שכל שנה מחדש הגירעון פתאום קופץ בדצמבר? האם משרדי הממשלה פשוט מבזבזים כי נגמרת השנה ויש עודף? 
נתנאל אריאל | (13)

הגירעון השנה נמצא במגמת ירידה מתמדת - וזה בהחלט דבר חשוב. בעקבות הקורונה הוא זינק לקצב שיא של 180 מיליארד שקל באפריל שנה שעברה ואילו כעת הוא עומד 'רק' על 68.7 מיליארד שקל (4.5% גירעון). צריך לומר תודה להייטק על השיפור הניכר הזה, ואנחנו מדגישים את זה שוב, על רקע בכירי האוצר שדווקא רוצים לדכא את ההייטק (סליחה, רק להתלונן על ההייטקיסטים).

ההכנסות אמנם גדלו ב-28% בשנה האחרונה ל-384 מיליארד שקל, מנגד - הוצאות הממשלה עמד על 481.6 מיליארד שקל. בניגוד למשפחה רגילה שצריכה גם לחשוב על ההוצאות ואם היא רוצה לחסוך לעתיד היא דואגת להקטין הוצאות - או לכל הפחות לא להגדיל אותן עוד ועוד - ממשלה מתנהלת אחרת. ממשלות אוהבות לגלגל חובות משנה לשנה, ומאחר שמדובר במדינות הן גם יכולות. אבל מדוע בעצם לא לחסוך כסף, במקום לבזבז את הכסף של העתיד? כי אפשר. כי הדור הבא ישלם את המחיר.

הבעיה היא שהנה הגיע חודש דצמבר ושוב מתברר שאמנם יש ממשלה חדשה, אבל השיטות הן אותן שיטות ישנות. כך, למרות שבכל החודשים האחרונים נרשם גירעון אפסי, ואפילו עודף תקציבי בחלק מהחודשים - מגיע חודש דצמבר בכל שנה והממשלה מוציאה יותר. הממשלה מרשה לעצמה לבזבז, והנה נוצרה הוצאה גירעונית החודש של לא פחות מ-21 מיליארד שקל. הממשלה מוציאה כספים בדצמבר כי היא יכולה. דצמבר הוא חודש של פורענויות בתקציב. העברות בין סעיפים שונים שהסיכוי שמישהו יעלה עליהם הוא קלוש, העברות שנסגרות לא בצורה שניתן להעלות עליהן, ובכלל - בזבוזים שכל מטרתן לעמוד בתקציב. למה לעבור לשנה הבאה מבלי לסיים את התקציב. כולם דיברו על כך שהמדינה צריכה תקציב, והאשימו שאין תקציב. זה נכון, מדינה צריכה תקציב. אבל גמיש!  כאשר ניתן לחסוך צריך לחסוך, לא לבזבז כי אפשר. זה הופך את התקציב לכלי לשאיבת כספים ולא למטרה הבסיסית שלו - לפקח על ההוצאות. ואגב, זה קרה בכל המשרדים, במיוחד במשרד הביטחון.   

פתרון אחר לתופעה הבעייתית הזו שאנחנו משלמים עליה ביוקר היא תקציב צמוד יותר - תקציב חודשי. קחו את השנה כולה חלקו אותה ל-12 ואל תחרגו בהיבט חודשי. במצב הזה המשרדים יצטרכו להתאמץ מדי חודש כדי לעמוד ברף התקציב ולא רק בסוף השנה. זה אפשרי, אבל יותר קשה.   

כדי לסבר את האוזן, בלי ההוצאות הללו - היה נרשם ככל הנראה גירעון של כ-52 מיליארד שקל, כלומר גירעון של 3.4% (בהנחה שיהיה בדצמבר גירעון ממוצע לגירעון בחודשים האחרונים). אז כן, תמיד אפשר להתלונן על הקורונה ולהסביר את הזינוק האמיתי בגירעון בקורונה - אבל זה לא נכון. אם המדינה לא הוציאה את הכסף הזה מאז חודש יולי (וגם לפני היא הוציאה הרבה פחות) ולא הגדילה את הגירעון בחודשים הקודמים - אז מה קרה פתאום בחודש דצמבר?

צריך לומר את האמת: לא מדובר כאן במעידה חד פעמית שניתן להסביר בגלל הקורונה, אלא בשיטה, בדפוס עבודה: כל שנה מחדש פתאום הגירעון קופץ בחודש דצמבר. כך קרה גם ב-2020, אבל גם ב-2019, לפני הקורונה. כך קרה גם בשנים קודמות כמו למשל ב-2014 שבה חצי מהגירעון הצטבר דווקא בחודש דצמבר.

ההסבר הסביר לכך הוא שמשרדי הממשלה רואים את סוף השנה, ומבינים שכעת הם יכולים להוציא כסף - ופשוט מוציאים. על מה? זו שאלה טובה. צריך לבדוק את זה, אבל זה לא נמצא בנתונים של האוצר המנוהל על ידי אביגדור ליברמן.

קיראו עוד ב"בארץ"

תראו בעצמכם את הגרף של משרד האוצר:

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    באוצר 14/01/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
    ירוקים מקנאה להייטק יעשו הכל לדכא כמה שיותר ולבזבז את הכסף שהוא מכניס כמה שיותר בעיקר לטובת המשכורות המופחות והפנסיות התקציביות של עצמם ומענק הרמטכל
  • 8.
    עשו סגר סמוי 11/01/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
    איך נותנים לזה יד בכלל? מציגים לנו שהמצב קשה. ובסוף לא משלמים לעסקים הילדים בבית בבידוד וזה לא סגר? הכל בשביל לנפח את הקופה של המדינה על חשבוננו. עכשיו כולם יבינו גם הצד השמאלי של המדינה שאנחנו באותה המדינה ושאנו אחים זה לזה. וצריך ממשלה שתעזור לאזרחים ולא שתיתפור אותנו ותגמור אותנו. פשוט בזיון. העלו מחירים בהכל. לא ניתן להתקיים פה. מחירי הדירות, מוצרים, ארנונה, חשמל, דלק. מה עוד?
  • 7.
    שר אוצר מושחת (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
  • רו"ח תמים והזוי 12/01/2022 07:01
    הגב לתגובה זו
    סליחה, כאן אין כול קשר לשחיתות, אם לא הבנת עד עכשיו, אז השקט ושמע: לכאורה, זאת היא מחלה כרונית רבת שנים, של התרבות הארגונית במגזר הציבורי, העברות רישומיות חשבונאיות כמתואר במאמר מהוות "הלבנה" או ", טיוח", שאם היו מתגלים בחברה או בארגון כול שהוא, מהמגזר הפרטי, הייתה נפתחת חקירה פלילית ע"י אחד לפחות מתוך שלל הרגולטורים הפזורים בשטח.-
  • 6.
    שר אוצר מושחת (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שר אוצר מושחת (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ממשלת נוכלים 10/01/2022 23:39
    הגב לתגובה זו
    האחת שילשה את מחיר הסיגריות והכפילה את הדלק, הנוכחית ממשיכה לחלוב את אותם מיסים ולא להקטינם, והגיעו לדרגת מאסטר שהתחילו לחלוב גם בשתיה, בחד פעמי. בשביל מה כדי שיהיה לכם כסף לפזר למקורבים. ארורים וגנבים
  • רז 13/01/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    ולמה לא ? כי כשתצטרך, חלילה, טיפולים רפואיים בעקבות כך שעישנת אתה תיזדקק לבית חולים ממשלתי. רוצה לעשן ? בבקשה , שלם מס-קנס. דווקא כאן אני לגמרי בעד. שיפילו על המעשנים כמה שיותר מסים.
  • 3.
    אלון 10/01/2022 22:24
    הגב לתגובה זו
    אתה מתעלם מזה שהשנה היה עד נובמבר תקציב המשכי ושרק בדצמבר היה ניתן לבצע כל מיני פעילויות שלפני לא היה ניתן. בקיצור. לא שנה שניתן לקחת כדוגמה למשהו.
  • 2.
    נ.ש. 10/01/2022 19:22
    הגב לתגובה זו
    כי לפי הבדיקה שלי הגרעון בדצמבר הוא 21 מיליון. ולא 21 מיליארד. וכן ע"פ הנתונים האלו הגרעון הוא 47 מיליארד 3% מהתמג. אגב המספר 481 לא מצאתי בדוחות החשב אשמח אם תפנה אותי לזה. והיה רשום שהתקציב היה 430 מיליארד מתוכו בוצע 426 מיליארד. ל480 צריך אישור מחודש בכנסת ככה שאני לא מבין איך הגעת למספר הזה. וכן יש נתונים מאד מבולבלים השנה. בדוח משרד האוצר
  • רשום בגרף שמצורף גירעון של 21 מיליארד.. (ל"ת)
    משה 10/01/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממשלה עם תפקוד אפס בכל המדדים (ל"ת)
    ליברמן הרבה בירבורים 10/01/2022 19:21
    הגב לתגובה זו
  • שיש לך שר עם קרקר בראש כמו יהיר לפיד ככה הם נראים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 11/01/2022 04:50
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל