ההכנסות ממסים עלו ב-2021 ב-28%

?
נתנאל אריאל | (4)

בחודש דצמבר 2021 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-34.6 מיליארד שקל, ובשנת 2021 הסתכמו ההכנסות בכ-383.9 מיליארדי שקל.

בשנת 2021 התחדשה ההפרשה לקרן פיצויים בגובה של 25% מהכנסות ממס רכישה, בעוד שבשנת 2020 לא התבצעה הפרשה לקרן. סכום ההפרשה עומד על כ- 0.3 מיליארד שקל בגין חודש דצמבר 2021 וכ-3.1 מיליארד שקל  בגין החודשים ינואר-דצמבר 2021.

בדצמבר 2021 התקבל תשלום בסכום חריג של 1.1 מיליארד שקל במ"ה ובסכום דומה במע"מ ייצור מקומי.

נתוני הכנסות בשנת 2020 הושפעו ממשבר הקורונה שפרץ בחודש מרץ 2020. בחודשים יולי – אוגוסט 2020 נצפתה התאוששות ניכרת אשר התמתנה בחודשים ספטמבר - אוקטובר לאחר הטלת הסגר השני על המשק.

בחודשים ינואר 2020 וינואר 2021 צומצמה ההטבה לכלי רכב היברידיים. כמו כן, בינואר 2020 עודכנה נוסחת מיסוי ירוק. כתוצאה מכל אלה הוקדם יבוא כלי רכב בחודש דצמבר 2019 ובחודש דצמבר 2020 על חשבון יבוא בתחילת שנת 2020 ושנת 2021, בהתאמה. בעקבות הקדמת היבוא, הוקדמה גביית מס בהיקף של 0.35 מיליארד ש"ח בדצמבר 2019 ו-2.4 מיליארד ש"ח בחודש דצמבר 2020.

ההכנסות ממסים ישירים עלו בכ- 28% לעומת שנת 2020 וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-15%. לעומת שנת 2019 עלו ההכנסות ממסים ב- 21%. הכנסות ממסים הישירים עלו ב- 29% וההכנסות ממסים העקיפים עלו ב- 13%.נתונים אלה באים על רקע מהלכים רבים שנקטה רשות המסים במטרה להקל על העסקים בהתמודדות עם המשבר. מצד אחד תשלומי מענקים במחצית הראשונה של השנה, פריסת תשלומים וביטול קנסות. מאידך, פעילות לייעול הגביה ואכיפה רכה בהתחשב במצב.

 

בשיעורי מס אחידים, הכנסות המדינה ממסים בדצמבר 2021 עלו ב‑15% לעומת דצמבר 2020. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-29% בעוד שהגביה ממסים עקיפים ירדה ב- 3%.  הירידה מוסברת בעיקר ע"י גידול חד בהחזרי מע"מ.

[1] שיעור מס קנייה המוטל על כלי רכב היברידי עלה מ-30% ל-45% בינואר 2020 ול-50% בינואר 2021. שיעור מס קנייה המוטל על כלי רכב היברידי מסוג Plug in עלה מ-20% ל-25% בינואר 2020 ול-30% בינואר 2021.

[2] שיעורי השינוי מוצגים בשיעורי מס אחידים, דהיינו בניכוי תיקוני חקיקה, הפרשי עיתוי, גביה חריגה והקדמת יבוא כלי רכב. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לממן אץ כל המרוקאים שישובים בבתי כלא 10/01/2022 16:25
    הגב לתגובה זו
    לממן אץ כל המרוקאים שישובים בבתי כלא
  • 3.
    א-ב 10/01/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
    לדעתי בעיקר פעולות אכיפה. הכלכלה הבלתי מדווחת עדיין מעלימה מיליארדים. יש לנו שר אוצר טוב. להתנפל על המעלימים ולהכחיד את העבריינים האלו שמכרסמים בכל פינה. ההמלצות המיידיות כרגיל. בטול סחירות שיקים באופן מחלט הפקדתם תהיה לחשבון המוטב בלבד רישומם יהיה רק לשם על גבי החשבונית. עסקאות מזומן לא יותר משלושת אלפים שקלים. בטול מטבעות 5+10 אגורות. איסוף מיידי של שטרות 200 השקלים בתוך שבועיים והפקדתם רק לחשבון בנק של המפקיד. לאחר מכן יוצאים מהמחזור. במקביל הוזלת עלויות הסליקה וכל תשלום דיגיטלי.
  • 2.
    בעל עסק קטן 10/01/2022 15:32
    הגב לתגובה זו
    אין כסף לעסקים קטנים שקורסים
  • 1.
    עמרם 10/01/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
    סכום המיסים שניגבה בגודל תקציב המדינה לשנה הזו וכל יתר הבוכטות שיזרמו לאוצר זו השמנת וכל הכבוד לכולם שם אני לא יודע איך הם עושים זאת אבל עובדה שזה כך
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.