עכשיו זה רשמי: הגירעון עומד על 0.9% בחודש יוני (לעומת 0.6% בחודש מאי), שזה כבר היעד השנתי שהציבה הממשלה ועל בסיסו נבנה התקציב, כלומר הגירעון השנה יהיה גבוה מהצפי, השאלה רק בכמה. בממשלה, באוצר ובבנק ישראל ניסו להרגיע ולטעון שזה יהיה הגירעון השנתי, אבל הגיע רק אמצע השנה והמספר הזה כבר הגיע. כעת הממשלה תצטרך להדק את החגורה כדי לנסות ולא להגדיל אותו, או פשוט להודות בכך שהיעד שהציבה היה לא ריאלי. לזכותה של הממשלה אפשר לומר שהיא מראש כיוונה ליעד נמוך כך שגם אם היא לא תעמוד בו ותגיע לגירעון של 2-3%, זה ייחשב הצלחה. יעד הגירעון המעודכן של האוצר הוא 1.2%, האם המדינה תצליח לעמוד בו? זה יהיה קשה וסביר שהגירעון בפועל יהיה גדול יותר.

על פי נתוני משרד האוצר, הגירעון בחודש יוני עמד על 6.2 מיליארד שקל (לעומת עודף של 1.5 מיליארד שקל בחודש המקביל בשנה שעברה. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 15.4 מיליארד שקל. 

בחודש יוני ההכנסות עמדו על 32.7 מיליארד שקל ומתחילת השנה מדובר על 230.4 מיליארד שקל, ירידה לעומת 241.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה (ירידה של 4.5%). מנגד, ההוצאות בחודש יוני עמדו על 38.9 מיליארד שקל, ומתחילת השנה מדובר על 223.6 מיליארד שקל, לעומת 209.3 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה (גידול של 6.9%). ההכנסות מנדל"ן צללו ב-56%, ההכנסות מהחברות ירדו ב-13% וההכנסות ממע"מ ב-8%.

האמת היא שמדובר בשיעור הוצאה גבוה יותר. האוצר תכנן להגדיל את ההוצאה ב-7.8%(בנטרול תוכנית הסיוע לקורונה) ובפועל בשלושת החודשים אפריל, מאי, יוני, הוצאות הממשלה גדלו בשיעור חד יותר של 9.2%. אבל בחודשים ינואר עד מרץ היה מדובר בגידול קטן יותר של 7.2-7.6%. 

• הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
• הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז יש כאן תנועת מלקחיים: פחות הכנסות ומנגד יותר הוצאות. התוצאה שאי אפשר להימנע ממנה זה חזרה לגירעון. אבל האמת היא שזה התחיל באופטימיות יתר של משרד האוצר. הסיבה לתחזית הגבוהה מדי של האוצר הייתה העובדה שבשנתיים האחרונות נרשמה גביית מסים גבוהה וחריגה בהיקפה. אבל מאז תחילת 2022, בעקבות ההאטה הכלכלית בעולם המערבי כולו, גם הכנסות המדינה נמצאות בירידה. זו הייתה שאלה של זמן מתי המדינה תחזור לגירעון - פחות הכנסות מההייטק, פחות הכנסות מנדל"ן וגם פחות מחברת הספנות צים. כל אלה סיבות שבכלל לא קשורות לאף ממשלה ישראלית, לא הנוכחית ולא הקודמת.

במשרד האוצר כבר נאלצו לאחרונה לחתוך את תחזית ההכנסות ובעצם להודות שהביקורת הייתה נכונה. נכון לעכשיו, במשרד האוצר צופים בור תקציבי של 16 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות, מתוכם 5.3 מיליארד שקל השנה.

הדרך להתגבר על הפער בין ההכנסות וההוצאות היא אחת משתיים: קיצוץ בוצאות הממשלה, או העלאת מסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח לא להעלות מסים, השאלה היא אם בכלל תהיה לו ברירה. 

• מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
• בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

"בחודשיים האחרונים נעצרה מגמת הירידה. מקודם לקבוע אם זו נקודת מפנה"

מה שעשוי לעודד את שר האוצר ואת הממשלה היא שבאוצר טוענים עם זאת ש"בחודשיים האחרונים נעצרה מגמת הירידה אך עדיין מוקדם לקבוע אם זו נקודת מפנה". הכנסות המדינה ממסים עמדו בחודש יוני על 31.8 מיליארד שקל (גביית יתר של חצי מיליארד שקל בגלל שומה חריגה. על פי הנתונים, בשיעורי מס אחידים מדובר בירידה ריאלית של 7% בגבייה לעומת יוני 2022, כאשר הגבייה ממסים ישירים ירדה ב-8%, ממסים עקיפים ירדה ב-7% ואילו הגבייה מאגרות עלתה ב-2%.

אבל אם מסתכלים מתחילת השנה מדובר על ירידה חדה יותר בגבייה. כך, בחודשים ינואר עד יוני 2023 לעומת החודשים המקבילים בשנה שעברה מדובר על ירידה של 7.6% בהכנסות, כאשר הגבייה של רשות המסים ירדה ב-7.8%, מסים ישירים ירדו ב-9.9% ומסים עקיפים ירדו ב-4.7%.