מיסים
צילום: pexels

רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?

לקראת סוף שנה ערכה יחידת ניהול הספרים ברשות המיסים ביקורות בעסקים קטנים בערים הגדולות בארץ; בין הממצאים: אי תיעוד של 100 אלף שקל בסטודיו לפאות בבני ברק ואי רישום של 175 אלף שקל במספרה בדרום תל אביב

חיים בן הקון | (7)

רשות המסים, באמצעות יחידת ניהול ספרים ארצית, ערכה באחרונה ביקורות ניהול ספרים בערים תל-אביב, ירושלים, רמת גן, בני ברק, נתניה וחדרה. במסגרת הביקורות נבדקה רמת ההקפדה על רישום ההכנסות בעסק, הוצאת קבלות כחוק, והקפדה על הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן. כהכנה לביקורות, אספה הרשות מודיעין לפיו החליטה איזה עסקים יבוקרו, ונערכו תצפיות ורכישות מקדימות "סמויות".

חלק מהפעילות נערכה גם בשעות אחר הצהרים המאוחרות והלילה. בסך הכל נבדקו 208 עסקים בכל חמשת המבצעים. ב-86 מהם נרשמו ליקויים של אי רישום הכנסות או אי ניהול ספרים. בנוסף, נתגלו 7 הפרות של החוק לצמצום השימוש במזומן.

100 אלף שקל הכנסות במזומן: ממצאי המבצע של רשות המיסים


בחלק מהמקרים נמצא כי בעלי עסקים לא רשמו הכנסות בסכומים משמעותיים. כך למשל, בעסק לממכר ג'חנון בדרום תל אביב נמצא כי הכנסות בסך של כ-73 אלף שקל שהתקבלו באפליקציות תשלום לא נרשמו בספרי העסק או בכל תיעוד אחר. במקרה אחר נבדקה סליקת כרטיסי האשראי במספרה בדרום תל אביב ונמצא כי במהלך חודשיים שנבדקו לא נרשמו הכנסות בסך של כ-175 אלף שקל. 


בשני מקרים נוספים נמצא כי בתי העסק הפעילו מסופון לסליקת אשראי שהיה רשום על שם עסק אחר. כך בקיוסק בתל-אביב, נמצא כי במסופון נסלק סך של 19 אלף שקל במהלך חודש הבדיקה לטובת עסק אחר, ואילו במכולת בירושלים שפעלה באופן דומה בעל המכולת הועבר לחקירה של חקירות מס הכנסה ירושלים ומחקירתו עולה חשד להעלמת הכנסות של כ-4 מיליון שקל. בעסק לציפויים לרכבים בנתניה נמצאו הכנסות לא מדווחות של למעלה מאלף שקל באפליקציית התשלומים ועוד 5,714 שקל בסליקות אשראי. בעסק לעיצוב ומכירת של פאות בבני ברק, נמצאה מחברת שבה תועדו הכנסות של כ-100,000 שקל בחודש אחד שהתקבלו במזומן ולא נרשמו בספרי העסק ולא הוצאו בגינן קבלות או חשבוניות. בנוסף נמצאו גם צ'קים, בסכום כולל כ-9 אלף שקל, שלא תועדו אף הם. בעלת העסק טענה כי "כך אנו עובדות".




המטרה: למגר את ההון השחור 

מבצעי הביקורת שמבצעת רשות המיסים בעסקים קטנים נועדו להילחם בתופעת ההון השחור בישראל. בענפים מסויימים עסקאות בשחור הן צורת התשלום המקובלת בענף. לדוגמה, בחלק מהמקרים נותני שירותים כגון שיפוצניק, אינצטלטור, בייביסיטר, חשמלאי או מורה פרטי, יעדיפו לקבל שלום במזומן או המחאה על פני קבלת תשלום באמצעים אותם ניתן לאכוף באמצעים שונים, כגון, העברת כספים באפליקציות תשלום דוגמת ביט.

ההון השחור מרכיב כ-20% מהכלכלה הישראלית, כך לפי דוח של ה-OECD. הנתון שם את ישראל במקום נמוך ביחס למדינות החברות בארגון.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בבר מהממד 04/01/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
    יהיו במינוס תמידי יצטרכו להביא כספ מהבית כדי לשרוד
  • 5.
    שרביט 03/01/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    כספי המס הולכים למימון אברכים חרדים המשתמטים משירות צבאי ולהתנחלויות מיותרות.
  • 4.
    bb 02/01/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
    מיסוי כזה לא שווה לשלם מיסיםאנשים פשוט יסגרו עסקים
  • 3.
    ביבי 02/01/2025 21:57
    הגב לתגובה זו
    תלמידים טובים למדו ממני..
  • 2.
    שלי 02/01/2025 20:11
    הגב לתגובה זו
    כסף שחור מליארדים
  • 1.
    מתי יעשו ביקורות בישובים ערביים ובדווים (ל"ת)
    כלכלן 02/01/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
  • אלון 02/01/2025 19:48
    הגב לתגובה זו
    עושים כל הזמן ביקורות בכל המגזרים לחא יוצא מן הכלל
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.