רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?
לקראת סוף שנה ערכה יחידת ניהול הספרים ברשות המיסים ביקורות בעסקים קטנים בערים הגדולות בארץ; בין הממצאים: אי תיעוד של 100 אלף שקל בסטודיו לפאות בבני ברק ואי רישום של 175 אלף שקל במספרה בדרום תל אביב
רשות המסים, באמצעות יחידת ניהול ספרים ארצית, ערכה באחרונה ביקורות ניהול ספרים
בערים תל-אביב, ירושלים, רמת גן, בני ברק, נתניה וחדרה. במסגרת הביקורות נבדקה רמת ההקפדה על רישום ההכנסות בעסק, הוצאת קבלות כחוק, והקפדה על הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן. כהכנה לביקורות, אספה הרשות מודיעין לפיו החליטה איזה עסקים יבוקרו, ונערכו תצפיות ורכישות
מקדימות "סמויות".
חלק מהפעילות נערכה גם בשעות אחר הצהרים המאוחרות והלילה. בסך הכל נבדקו 208 עסקים בכל חמשת המבצעים. ב-86 מהם נרשמו ליקויים של אי רישום הכנסות או אי ניהול ספרים. בנוסף, נתגלו 7 הפרות של החוק לצמצום השימוש במזומן.
- איך 52% ישפיעו על רכישת כלי רכב? המספר היומי
- בריטניה רוצה להטיל מס על עשירים שמהגרים ממנה, ומה המצב בישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
100 אלף שקל הכנסות במזומן: ממצאי המבצע של רשות המיסים
בחלק מהמקרים נמצא כי בעלי עסקים לא רשמו הכנסות בסכומים משמעותיים. כך למשל, בעסק לממכר ג'חנון בדרום תל אביב נמצא כי הכנסות בסך של כ-73 אלף שקל שהתקבלו באפליקציות תשלום לא נרשמו בספרי העסק או בכל תיעוד אחר. במקרה אחר נבדקה סליקת כרטיסי האשראי במספרה בדרום תל אביב ונמצא כי במהלך חודשיים שנבדקו לא נרשמו הכנסות בסך של כ-175 אלף שקל.
בשני מקרים נוספים נמצא כי בתי העסק הפעילו מסופון לסליקת אשראי שהיה רשום על שם עסק אחר. כך בקיוסק בתל-אביב, נמצא כי במסופון נסלק סך של 19 אלף שקל במהלך חודש הבדיקה לטובת עסק אחר, ואילו במכולת בירושלים שפעלה באופן דומה בעל
המכולת הועבר לחקירה של חקירות מס הכנסה ירושלים ומחקירתו עולה חשד להעלמת הכנסות של כ-4 מיליון שקל. בעסק לציפויים לרכבים בנתניה נמצאו הכנסות לא מדווחות של למעלה מאלף שקל באפליקציית התשלומים ועוד 5,714 שקל בסליקות אשראי. בעסק לעיצוב ומכירת של פאות בבני ברק, נמצאה
מחברת שבה תועדו הכנסות של כ-100,000 שקל בחודש אחד שהתקבלו במזומן ולא נרשמו בספרי העסק ולא הוצאו בגינן קבלות או חשבוניות. בנוסף נמצאו גם צ'קים, בסכום כולל כ-9 אלף שקל, שלא תועדו אף הם. בעלת העסק טענה כי "כך אנו עובדות".
המטרה: למגר את ההון השחור
מבצעי הביקורת שמבצעת רשות המיסים בעסקים קטנים נועדו להילחם בתופעת ההון השחור בישראל. בענפים מסויימים עסקאות בשחור הן צורת התשלום המקובלת בענף. לדוגמה, בחלק מהמקרים נותני שירותים כגון שיפוצניק, אינצטלטור, בייביסיטר, חשמלאי או מורה פרטי, יעדיפו לקבל שלום במזומן או המחאה על פני קבלת תשלום באמצעים אותם ניתן לאכוף באמצעים שונים, כגון, העברת כספים באפליקציות תשלום דוגמת ביט.ההון השחור מרכיב כ-20% מהכלכלה הישראלית, כך לפי דוח של ה-OECD. הנתון שם את ישראל במקום נמוך ביחס למדינות החברות בארגון.
- 6.בבר מהממד 04/01/2025 09:06הגב לתגובה זויהיו במינוס תמידי יצטרכו להביא כספ מהבית כדי לשרוד
- 5.שרביט 03/01/2025 15:53הגב לתגובה זוכספי המס הולכים למימון אברכים חרדים המשתמטים משירות צבאי ולהתנחלויות מיותרות.
- 4.bb 02/01/2025 22:07הגב לתגובה זומיסוי כזה לא שווה לשלם מיסיםאנשים פשוט יסגרו עסקים
- 3.ביבי 02/01/2025 21:57הגב לתגובה זותלמידים טובים למדו ממני..
- 2.שלי 02/01/2025 20:11הגב לתגובה זוכסף שחור מליארדים
- 1.מתי יעשו ביקורות בישובים ערביים ובדווים (ל"ת)כלכלן 02/01/2025 15:14הגב לתגובה זו
- אלון 02/01/2025 19:48הגב לתגובה זועושים כל הזמן ביקורות בכל המגזרים לחא יוצא מן הכלל
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
