מיסים
צילום: pexels

רשות המיסים ערכה בדיקת ניהול ספרים ב-200 עסקים: כמה התגלו כלקויים?

לקראת סוף שנה ערכה יחידת ניהול הספרים ברשות המיסים ביקורות בעסקים קטנים בערים הגדולות בארץ; בין הממצאים: אי תיעוד של 100 אלף שקל בסטודיו לפאות בבני ברק ואי רישום של 175 אלף שקל במספרה בדרום תל אביב

חיים בן הקון | (7)

רשות המסים, באמצעות יחידת ניהול ספרים ארצית, ערכה באחרונה ביקורות ניהול ספרים בערים תל-אביב, ירושלים, רמת גן, בני ברק, נתניה וחדרה. במסגרת הביקורות נבדקה רמת ההקפדה על רישום ההכנסות בעסק, הוצאת קבלות כחוק, והקפדה על הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן. כהכנה לביקורות, אספה הרשות מודיעין לפיו החליטה איזה עסקים יבוקרו, ונערכו תצפיות ורכישות מקדימות "סמויות".

חלק מהפעילות נערכה גם בשעות אחר הצהרים המאוחרות והלילה. בסך הכל נבדקו 208 עסקים בכל חמשת המבצעים. ב-86 מהם נרשמו ליקויים של אי רישום הכנסות או אי ניהול ספרים. בנוסף, נתגלו 7 הפרות של החוק לצמצום השימוש במזומן.

100 אלף שקל הכנסות במזומן: ממצאי המבצע של רשות המיסים


בחלק מהמקרים נמצא כי בעלי עסקים לא רשמו הכנסות בסכומים משמעותיים. כך למשל, בעסק לממכר ג'חנון בדרום תל אביב נמצא כי הכנסות בסך של כ-73 אלף שקל שהתקבלו באפליקציות תשלום לא נרשמו בספרי העסק או בכל תיעוד אחר. במקרה אחר נבדקה סליקת כרטיסי האשראי במספרה בדרום תל אביב ונמצא כי במהלך חודשיים שנבדקו לא נרשמו הכנסות בסך של כ-175 אלף שקל. 


בשני מקרים נוספים נמצא כי בתי העסק הפעילו מסופון לסליקת אשראי שהיה רשום על שם עסק אחר. כך בקיוסק בתל-אביב, נמצא כי במסופון נסלק סך של 19 אלף שקל במהלך חודש הבדיקה לטובת עסק אחר, ואילו במכולת בירושלים שפעלה באופן דומה בעל המכולת הועבר לחקירה של חקירות מס הכנסה ירושלים ומחקירתו עולה חשד להעלמת הכנסות של כ-4 מיליון שקל. בעסק לציפויים לרכבים בנתניה נמצאו הכנסות לא מדווחות של למעלה מאלף שקל באפליקציית התשלומים ועוד 5,714 שקל בסליקות אשראי. בעסק לעיצוב ומכירת של פאות בבני ברק, נמצאה מחברת שבה תועדו הכנסות של כ-100,000 שקל בחודש אחד שהתקבלו במזומן ולא נרשמו בספרי העסק ולא הוצאו בגינן קבלות או חשבוניות. בנוסף נמצאו גם צ'קים, בסכום כולל כ-9 אלף שקל, שלא תועדו אף הם. בעלת העסק טענה כי "כך אנו עובדות".




המטרה: למגר את ההון השחור 

מבצעי הביקורת שמבצעת רשות המיסים בעסקים קטנים נועדו להילחם בתופעת ההון השחור בישראל. בענפים מסויימים עסקאות בשחור הן צורת התשלום המקובלת בענף. לדוגמה, בחלק מהמקרים נותני שירותים כגון שיפוצניק, אינצטלטור, בייביסיטר, חשמלאי או מורה פרטי, יעדיפו לקבל שלום במזומן או המחאה על פני קבלת תשלום באמצעים אותם ניתן לאכוף באמצעים שונים, כגון, העברת כספים באפליקציות תשלום דוגמת ביט.

ההון השחור מרכיב כ-20% מהכלכלה הישראלית, כך לפי דוח של ה-OECD. הנתון שם את ישראל במקום נמוך ביחס למדינות החברות בארגון.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בבר מהממד 04/01/2025 09:06
    הגב לתגובה זו
    יהיו במינוס תמידי יצטרכו להביא כספ מהבית כדי לשרוד
  • 5.
    שרביט 03/01/2025 15:53
    הגב לתגובה זו
    כספי המס הולכים למימון אברכים חרדים המשתמטים משירות צבאי ולהתנחלויות מיותרות.
  • 4.
    bb 02/01/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
    מיסוי כזה לא שווה לשלם מיסיםאנשים פשוט יסגרו עסקים
  • 3.
    ביבי 02/01/2025 21:57
    הגב לתגובה זו
    תלמידים טובים למדו ממני..
  • 2.
    שלי 02/01/2025 20:11
    הגב לתגובה זו
    כסף שחור מליארדים
  • 1.
    מתי יעשו ביקורות בישובים ערביים ובדווים (ל"ת)
    כלכלן 02/01/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
  • אלון 02/01/2025 19:48
    הגב לתגובה זו
    עושים כל הזמן ביקורות בכל המגזרים לחא יוצא מן הכלל
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקמתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוק

בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת

3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה


הדס ברטל |

במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.

בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.

המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.