מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

• כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
• מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: " כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני, אלא איום כלכלי חמור על ישראל. הוא עלול לדרדר את המשק לעשור אבוד של קיפאון, ירידה בצמיחה ובריחת מוחות. מנגד, הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה. ישראל חייבת לבחור במדיניות שמקדמת את ההון האנושי, שומרת על ההיי־טק ומשקיעה בתשתיות – כדי להבטיח עתיד כלכלי איתן"

לפי הניתוח, סנקציות כלכליות משמעותיות יפחיתו את הצמיחה הפוטנציאלית השנתית בשנים 2035-2028 ב-2.5% ביחס לתוואי הצמיחה הפוטנציאלי של המשק ויובילו להאטה משמעותית בצמיחת התוצר כך ששיעור הצמיחה הממוצע בשנים 2035-2028 יהיה 1% בשנה בלבד. תחזית זו צופה שנים של צמיחה שלילית לנפש ונסיגה ברמת החיים של האזרחים. שיעור הצמיחה הנמוך לצד הוצאות הביטחון יובילו לגירעונות גדולים ולעלייה חדה ועקבית ביחס החוב לתוצר  אף מעל 90% כבר ב-2030 .שילוב של פגיעה בשירותים האזרחים ובביטחון, צמיחה נמוכה ובידוד בינלאומי עלול להוביל להגירה מוגברת של צעירים בעלי הון איכותי ("בריחת מוחות") ולהחריף את ההתדרדרות הכלכלית הצפויה. הגירה זו צפויה להיות חמורה במיוחד בענף ההייטק, ויחד עם ירידה באטרקטיביות של ישראל כמרכז פיתוח  צפויה להוביל לירידה מתמשכת במשקלו בתעסוקה.

• קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
• המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

סיום הלחימה בעזה בהסדרה עד סוף 2025

 ההסדרה מאפשרת ירידה בכמות המילואים הנדרשת וכוללת פריסת כוח בינלאומי לניהול אזרחי ושיקומה של רצועה עזה החל מ-2026. בתרחיש זה חוזר המשק למסלול צמיחה כלכלית כבר ב-2026, עם צמיחה שנתית של 3.6% וצמיחה של 3.7% ב-2027, כך שבסוף 2027 צפוי יחס החוב לתוצר לעמוד על 68.1%.

תחת תרחיש זה, בטווח הארוך (2035-2028) מניחים החוקרים כי אם ייושמו במקביל  רפורמות תומכות צמיחה הנדרשות לשיפור שיעורי התעסוקה ופריון העבודה במשק (השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק)  המשק יצמח ב-3.7% בשנה. צמיחה זו נובעת גם מהגידול הצפוי בחלקו של ענף ההייטק בתעסוקה ובתוצר כך שהמשק הישראלי שומר על מעמדו כמרכז טכנולוגי בינלאומי. בתרחיש זה הגרעון הנמוך יחסית וצמיחת המשק הגבוהה בשנים 2035-2028 מאפשרים התייצבות של יחס החוב ברמה של כ-67%-68%. יודגש כי תרחיש זה מביא בחשבון את ההתעצמות הצבאית הדרושה כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים עליה המליצה וועדת נגל.  החוקרים מדגישים כי בתרחיש ביטחוני  של סיום הלחימה בהסדרה, אך ללא רפורמות תומכות צמיחה, צמיחת התוצר בשנים 2035-2028 צפויה להיות 2.5% בלבד בממוצע בשנה.

המשך המצב הנוכחי בעזה ללא הסדרה

 בתרחיש זה קיימת פעילות צבאית בעצימות שאפיינה את הרבעון השלישי של 2025 וכן נמשכת אחריות ישראל לחלוקת מזון ברצועת עזה. בתרחיש זה הצמיחה החזויה  היא 1.3% ב-2025 ו-1.7% ב-2026.הוצאות הביטחון הנדרשות בתקציב זה מעלות את הגרעון ל-8.3% ב- 2025 ול-7% ב-2026 ויחס החוב לתוצר בשנה זו – 71.9%.

תחת תרחיש זה, בטווח הארוך (2035-2028) מניחים החוקרים כי ללא רפורמות תומכות צמיחה קצב צמיחת התוצר  ירד ל-2% בממוצע בשנה. תחזית זו מניחה פגיעה בפוטנציאל הצמיחה של התוצר בשל הגירה של כוח אדם איכותי לחו"ל (בריחת מוחות), לאור חוסר הוודאות הכלכלית והביטחונית. לבסוף, בתרחיש זה  מתרחשת פגיעה חמורה ביציבות הפיננסית של המשק, עם עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר מ-72.5% ב-2027 עד ל-88% בשנת 2035.

המחקר הוא פרי עבודתם של חוקרי מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן: פרופ’ צבי אקשטיין (ראש המכון), סני זיו, ד"ר שרית מנחם־כרמי, ד"ר סרגיי סומקין וד"ר עידית קלישר, לצד פרופ’ בני בנטל - פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת חיפה.