אנרג'יאן קידוח בים
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן: עסקת הענק עם קרלייל עשויה להתבטל

חברת האנרגיה הודיעה כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר, עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים באיטליה ומצרים

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת האנרגיה אנרג'יאן אנרג'יאן 0%  מדווחת כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים.


בשנה שעברה חתמה חברת האנרגיה על עסקה למכירת  נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות קרלייל, תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר. אלא שבמסגרת ההסכם נקבע כי החברה תשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים להשלמתה באיטליה ומצרים עד ה-20 במרץ 2025. על פי החברה, היות ואישורים אלו טרם התקבלו ועד כה היא לא הצליחה להגיע להסכמות עם קרלייל על הארכת המועד, ישנה אפשרות שהעסקה לא תצא אל הפועל.


מתיוס ריגאס, מנכ"ל אנרג'יאן: "למרות שטרם הושגו האישורים הרגולטוריים הדרושים על ידי קרלייל, אנו נשארים מחויבים לסגור את העסקה. מדובר בנכסים איכותיים ומגוונים עם פוטנציאל צמיחה משמעותי, ובמידה והעסקה לא תיסגר, נבחן את כל האפשרויות האסטרטגיות, תוך התמקדות, כמו תמיד, בטובת בעלי המניות שלנו תוך התחשבות בצורך בגיוון, צבירת דיבידנד וצמיחה".


עסקת הענק שבסכנה

על פי ההכם עליו חתמו הצדדים בשנה שעברה, הפעילות של אנרג'יאן בשלושת המדינות תמכר לקרן תמורת  820 מיליון דולר. לצד זאת, החברה עשויה לקבל בעתיד סכום נוסף של עד 125 מיליון דולר בהתאם לביצועים של הנכסים הנמכרים. שווי העסקה ייצג החזר של פי 3 על ההשקעה, ביחס לסכום בו נרכשו הנכסים הללו ב-2020 (284 מיליון דולר).


בנוסף, ציינה אנרג'יאן כי היא תשתמש בתזרים לפרעון האג"ח שלה בהיקף של 450 מיליון דולר, ולתשלום דיבידנד מיוחד בהיקף של עד 200 מיליון דולר. לצד זאת, החברה ציינה כי המכירה תאפשר לה להתמקד באסטרטגיה של פיתוח נכסי גז טבעי כמו שדות הגז כריש, תנין וקטלן בישראל, ו- Anchois במרוקו, לצד איתור הזדמנויות לכניסה לפעילות במדינות נוספות באירופה, המזה"ת ואפריקה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד הביטול של העסקה, במקרה ויקרה, ישפיע על התוכניות של החברה.


בראיון שהעניק לביזפורטל לאחר חתימת ההסכם, הסביר ריגאס, כי העסקה תאפשר לחברה "להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו". לדבריו, "הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 21/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    אם אני בנק לאומי או כלל ביטוח הייתי בודק אם אפשר לצאת ממיחזור החוב או לדרוש פיצוי בריבית.הריבית על חוב של פירמה עם פשלות צריכה להיות דו ספרתית.
  • 2.
    אנונימי 17/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מי קונה בארות כמעט רקות
  • 1.
    טייקון 17/03/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    באלטשולר שחם פיננסים המניות ירדו 70% ולא 7%
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
דוחות

מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8%

רווחי הליבה ברבעון עלה ב-22.5% ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל אשתקד, והיקף הנכסים המנוהלים עלה ל-563 מיליארד שקל בסוף הרבעון

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מגדל רונן אגסי

מגדל מגדל ביטוח 0%  מפרסמת את התוצאות לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של 2025, ורושמת גידול הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה. רווחי הליבה ברבעון הגיעו ל-663 מיליון שקל לעומת 541 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-22.5%, אפשר לראות תנועה חיובית במרבית מגזרי הפעילות, לצד השפעות מהותיות של תנודות בשוקי ההון ועקום הריבית על מגזר החיים בתקופה המצטברת.


עיקרי התוצאות

ברבעון השלישי הרווח הכולל הסתכם ב-535 מיליון שקל, לעומת 363 מיליון שקל אשתקד, עלייה של כ-47%, והתשואה על ההון הגיעה לכ-24%. היקף הנכסים המנוהלים עמד על 563 מיליארד שקל בסוף הרבעון ועל כ-575 מיליארד שקל במועד פרסום הדוחות. ההון העצמי צמח ל-18.3 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-9% מתחילת השנה.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרווח הכולל הגיע ל-1.36 מיליארד שקל, לעומת 946 מיליון שקל בתקופה המקבילה בנטרול השפעה חד-פעמית, או 1.243 מיליארד שקל ללא הנטרול. בחברה מציינים כי עיקר השיפור נבע מגידול ברווחי הליבה ומהרווח הפיננסי העודף, שהסתכם בתקופה בכ-346 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל אשתקד. בתקופה זו גבו בקבוצה דמי ניהול משתנים של כ-1.1 מיליארד שקל, שהגדילו את מרווח השירות החוזי (CSM) וצפויים להשתקף ברווחיות העתידית. במקביל, הפרמיות ודמי הגמולים הסתכמו בכ-25.1 מיליארד שקל, גידול של כ-13% לעומת השנה שעברה.



פילוח מגזרים

במגזר ביטוח החיים וחיסכון ארוך טווח הפרמיות הכוללות, כולל תקבולים בגין חוזי השקעה, עולות ל-3,306 מיליון שקל לעומת 2,771 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ-19%. בתוך הפעילות נרשמת שונות בין המרכיבים: הפרמיות השוטפות יורדות ל-1,471 מיליון שקל לעומת 1,655 מיליון שקל בשנה שעברה - ירידה של כ-11% - ואילו הפרמיות החד-פעמיות והתקבולים החד-פעמיים עולים בחדות ל-1,835 מיליון שקל לעומת 1,116 מיליון שקל - זינוק של כ-64%. בחברה מציינים כי נתוני הרבעון המקביל עודכנו בעקבות המעבר לתקני הדיווח החדשים. הרווח הכולל לפני מס במגזר עומד על 181 מיליון שקל לעומת 273 מיליון שקל אשתקד, ירידה הנובעת בעיקר מעליית עקום הריבית אשתקד ומהשפעות אקטואריות חד-פעמיות.

בביטוח בריאות נרשם רווח כולל לפני מס של 359 מיליון שקל, לעומת 43 מיליון שקל אשתקד. העלייה מוסברת בשיפור בתביעות במוצרי הוצאות רפואיות, ביטוח סיעודי וביטוחי קולקטיבים. הפרמיות במגזר מגיעות ל-550 מיליון שקל, גידול של 7% לעומת השנה שעברה.