אנרג'יאן קידוח בים
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן: עסקת הענק עם קרלייל עשויה להתבטל

חברת האנרגיה הודיעה כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר, עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים באיטליה ומצרים

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת האנרגיה אנרג'יאן אנרג'יאן 1.16%  מדווחת כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים.


בשנה שעברה חתמה חברת האנרגיה על עסקה למכירת  נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות קרלייל, תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר. אלא שבמסגרת ההסכם נקבע כי החברה תשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים להשלמתה באיטליה ומצרים עד ה-20 במרץ 2025. על פי החברה, היות ואישורים אלו טרם התקבלו ועד כה היא לא הצליחה להגיע להסכמות עם קרלייל על הארכת המועד, ישנה אפשרות שהעסקה לא תצא אל הפועל.


מתיוס ריגאס, מנכ"ל אנרג'יאן: "למרות שטרם הושגו האישורים הרגולטוריים הדרושים על ידי קרלייל, אנו נשארים מחויבים לסגור את העסקה. מדובר בנכסים איכותיים ומגוונים עם פוטנציאל צמיחה משמעותי, ובמידה והעסקה לא תיסגר, נבחן את כל האפשרויות האסטרטגיות, תוך התמקדות, כמו תמיד, בטובת בעלי המניות שלנו תוך התחשבות בצורך בגיוון, צבירת דיבידנד וצמיחה".


עסקת הענק שבסכנה

על פי ההכם עליו חתמו הצדדים בשנה שעברה, הפעילות של אנרג'יאן בשלושת המדינות תמכר לקרן תמורת  820 מיליון דולר. לצד זאת, החברה עשויה לקבל בעתיד סכום נוסף של עד 125 מיליון דולר בהתאם לביצועים של הנכסים הנמכרים. שווי העסקה ייצג החזר של פי 3 על ההשקעה, ביחס לסכום בו נרכשו הנכסים הללו ב-2020 (284 מיליון דולר).


בנוסף, ציינה אנרג'יאן כי היא תשתמש בתזרים לפרעון האג"ח שלה בהיקף של 450 מיליון דולר, ולתשלום דיבידנד מיוחד בהיקף של עד 200 מיליון דולר. לצד זאת, החברה ציינה כי המכירה תאפשר לה להתמקד באסטרטגיה של פיתוח נכסי גז טבעי כמו שדות הגז כריש, תנין וקטלן בישראל, ו- Anchois במרוקו, לצד איתור הזדמנויות לכניסה לפעילות במדינות נוספות באירופה, המזה"ת ואפריקה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד הביטול של העסקה, במקרה ויקרה, ישפיע על התוכניות של החברה.


בראיון שהעניק לביזפורטל לאחר חתימת ההסכם, הסביר ריגאס, כי העסקה תאפשר לחברה "להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו". לדבריו, "הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 21/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    אם אני בנק לאומי או כלל ביטוח הייתי בודק אם אפשר לצאת ממיחזור החוב או לדרוש פיצוי בריבית.הריבית על חוב של פירמה עם פשלות צריכה להיות דו ספרתית.
  • 2.
    אנונימי 17/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מי קונה בארות כמעט רקות
  • 1.
    טייקון 17/03/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    באלטשולר שחם פיננסים המניות ירדו 70% ולא 7%
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?