אנרג'יאן קידוח בים
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן: עסקת הענק עם קרלייל עשויה להתבטל

חברת האנרגיה הודיעה כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר, עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים באיטליה ומצרים

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת האנרגיה אנרג'יאן אנרג'יאן 0.33%  מדווחת כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים.


בשנה שעברה חתמה חברת האנרגיה על עסקה למכירת  נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות קרלייל, תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר. אלא שבמסגרת ההסכם נקבע כי החברה תשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים להשלמתה באיטליה ומצרים עד ה-20 במרץ 2025. על פי החברה, היות ואישורים אלו טרם התקבלו ועד כה היא לא הצליחה להגיע להסכמות עם קרלייל על הארכת המועד, ישנה אפשרות שהעסקה לא תצא אל הפועל.


מתיוס ריגאס, מנכ"ל אנרג'יאן: "למרות שטרם הושגו האישורים הרגולטוריים הדרושים על ידי קרלייל, אנו נשארים מחויבים לסגור את העסקה. מדובר בנכסים איכותיים ומגוונים עם פוטנציאל צמיחה משמעותי, ובמידה והעסקה לא תיסגר, נבחן את כל האפשרויות האסטרטגיות, תוך התמקדות, כמו תמיד, בטובת בעלי המניות שלנו תוך התחשבות בצורך בגיוון, צבירת דיבידנד וצמיחה".


עסקת הענק שבסכנה

על פי ההכם עליו חתמו הצדדים בשנה שעברה, הפעילות של אנרג'יאן בשלושת המדינות תמכר לקרן תמורת  820 מיליון דולר. לצד זאת, החברה עשויה לקבל בעתיד סכום נוסף של עד 125 מיליון דולר בהתאם לביצועים של הנכסים הנמכרים. שווי העסקה ייצג החזר של פי 3 על ההשקעה, ביחס לסכום בו נרכשו הנכסים הללו ב-2020 (284 מיליון דולר).


בנוסף, ציינה אנרג'יאן כי היא תשתמש בתזרים לפרעון האג"ח שלה בהיקף של 450 מיליון דולר, ולתשלום דיבידנד מיוחד בהיקף של עד 200 מיליון דולר. לצד זאת, החברה ציינה כי המכירה תאפשר לה להתמקד באסטרטגיה של פיתוח נכסי גז טבעי כמו שדות הגז כריש, תנין וקטלן בישראל, ו- Anchois במרוקו, לצד איתור הזדמנויות לכניסה לפעילות במדינות נוספות באירופה, המזה"ת ואפריקה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד הביטול של העסקה, במקרה ויקרה, ישפיע על התוכניות של החברה.


בראיון שהעניק לביזפורטל לאחר חתימת ההסכם, הסביר ריגאס, כי העסקה תאפשר לחברה "להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו". לדבריו, "הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 21/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    אם אני בנק לאומי או כלל ביטוח הייתי בודק אם אפשר לצאת ממיחזור החוב או לדרוש פיצוי בריבית.הריבית על חוב של פירמה עם פשלות צריכה להיות דו ספרתית.
  • 2.
    אנונימי 17/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מי קונה בארות כמעט רקות
  • 1.
    טייקון 17/03/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    באלטשולר שחם פיננסים המניות ירדו 70% ולא 7%
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?