אנרג'יאן קידוח בים
צילום: אנרג'יאן

אנרג'יאן: עסקת הענק עם קרלייל עשויה להתבטל

חברת האנרגיה הודיעה כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר, עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים באיטליה ומצרים

איתן גרסטנפלד | (3)

חברת האנרגיה אנרג'יאן אנרג'יאן -0.13%  מדווחת כי העסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה עשויה שלא לצאת אל הפועל, לאחר שלא הצליחה להשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים.


בשנה שעברה חתמה חברת האנרגיה על עסקה למכירת  נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה, לקרן ההשקעות קרלייל, תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר. אלא שבמסגרת ההסכם נקבע כי החברה תשיג את האישורים הרגולטורים הנדרשים להשלמתה באיטליה ומצרים עד ה-20 במרץ 2025. על פי החברה, היות ואישורים אלו טרם התקבלו ועד כה היא לא הצליחה להגיע להסכמות עם קרלייל על הארכת המועד, ישנה אפשרות שהעסקה לא תצא אל הפועל.


מתיוס ריגאס, מנכ"ל אנרג'יאן: "למרות שטרם הושגו האישורים הרגולטוריים הדרושים על ידי קרלייל, אנו נשארים מחויבים לסגור את העסקה. מדובר בנכסים איכותיים ומגוונים עם פוטנציאל צמיחה משמעותי, ובמידה והעסקה לא תיסגר, נבחן את כל האפשרויות האסטרטגיות, תוך התמקדות, כמו תמיד, בטובת בעלי המניות שלנו תוך התחשבות בצורך בגיוון, צבירת דיבידנד וצמיחה".


עסקת הענק שבסכנה

על פי ההכם עליו חתמו הצדדים בשנה שעברה, הפעילות של אנרג'יאן בשלושת המדינות תמכר לקרן תמורת  820 מיליון דולר. לצד זאת, החברה עשויה לקבל בעתיד סכום נוסף של עד 125 מיליון דולר בהתאם לביצועים של הנכסים הנמכרים. שווי העסקה ייצג החזר של פי 3 על ההשקעה, ביחס לסכום בו נרכשו הנכסים הללו ב-2020 (284 מיליון דולר).


בנוסף, ציינה אנרג'יאן כי היא תשתמש בתזרים לפרעון האג"ח שלה בהיקף של 450 מיליון דולר, ולתשלום דיבידנד מיוחד בהיקף של עד 200 מיליון דולר. לצד זאת, החברה ציינה כי המכירה תאפשר לה להתמקד באסטרטגיה של פיתוח נכסי גז טבעי כמו שדות הגז כריש, תנין וקטלן בישראל, ו- Anchois במרוקו, לצד איתור הזדמנויות לכניסה לפעילות במדינות נוספות באירופה, המזה"ת ואפריקה. על כן, יהיה מעניין לראות כיצד הביטול של העסקה, במקרה ויקרה, ישפיע על התוכניות של החברה.


בראיון שהעניק לביזפורטל לאחר חתימת ההסכם, הסביר ריגאס, כי העסקה תאפשר לחברה "להתמקד אפילו יותר בישראל ובפיתוח של כריש, כריש צפון, קטלן, תנין והזדמנויות נוספות באזור כמו מרוקו". לדבריו, "הנכסים במצרים ובאיטליה פועלים כבר הרבה שנים והם מגיעים לסוף חייהם כך שהמכירה שלהם גם חוסכת מאיתנו את עלויות הפירוק של הנכסים האלה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 21/03/2025 12:32
    הגב לתגובה זו
    אם אני בנק לאומי או כלל ביטוח הייתי בודק אם אפשר לצאת ממיחזור החוב או לדרוש פיצוי בריבית.הריבית על חוב של פירמה עם פשלות צריכה להיות דו ספרתית.
  • 2.
    אנונימי 17/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    מי קונה בארות כמעט רקות
  • 1.
    טייקון 17/03/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    באלטשולר שחם פיננסים המניות ירדו 70% ולא 7%
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים