בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

המגזר העסקי והאוצר בהסכמות על הרווחים הלא מחולקים - תתאפשר חלוקה של 6% מיתרת העודפים בכל שנה

בהתאם למתווה שעלה בימים האחרונים, האוצר והמגזר העסקי הסכימו כי העסקים יוכלו לבחור בין החוק הקיים לבין מודל חלופי שיאפשר חלוקת דיבידנד שנתי בשיעור של 6% מיתרת העודפים במאזן
רוי שיינמן | (4)

נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי הגיעה להסכמות עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ כי במסגרת הליך החקיקה שמתקיים כעת בועדת הכספים לעניין ׳מיסוי רווחים לא מחולקים׳ ולצד ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים בימים האחרונים בנוגע לשאר סעיפי החוק, יאפשרו לעסקים לבחור בין החוק הקיים לבין מודל חלופי (בכל שנה) שיאפשר חלוקה מלאה של 6% בכל שנה מיתרת העודפים הצבורה במאזן. 

כזכור האוצר דרש 2% מס על הרווחים הכלואים שלא חולקו כדיבידנד וזאת כדי לגרום לגופים שמחזיקים ברווחים נצברים שלא חולקו (רווחים כלואים) לחלק דיבידנד ולשלם מס על הדיבידנד. המטרה היתה לייצר שוויון מיסוי בין  המס על השכירים במשק למס שכר של העשירים שיש להם תכנוני מס והם מקבלים את שכרם דרך חברות ושותפויות ובכך משלמים מס של 23% ולא מס של עד 50% כמו כל שכיר רגיל. 

״אני שמח מאד על ההסכמות עם נשיאות המגזר העסקי", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳. "אני מוביל בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים במשק תקציב מדינה שיייתן את הגיבוי המלא לחיילנו ותקציב שיתמוך את מאמצי המלחמה.

התיקון שעושים מייצר שקילות מיסויית והוא צעד נכון עבור המשק הישראלי בעת המלחמה. אני מודה ליור נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי וחברי הנשיאות, וליו״ר ועדת הכספים הרב משה גפני על העבודה המקצועית".

״אחרי למעלה מחודשיים שאנו עוסקים בטיוב החוק המורכב הזה, ומתוך אחריות כבדה שמונחת עלינו לוודא שלא יפגעו ההשקעות והצמיחה במשק, הגענו להסכמות נוספות שיאפשרו גמישות ופשטות לעסקים", מר דובי אמיתי. "אני מבקש להודות לשר האוצר, ליור ועדת הכספים הרב משה גפני, לחהכ ינון אזולאי לירון גינדי נשיא לשכת יועצי המס, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ׳ וכפיר בטט סגן הממונה באגף התקציבים על הסיוע והעבודה על טיוב החקיקה".

המתווה המוצע שעלה לפני מספר ימים היה בחירה בין מס של 2% על רווחים כלואים (עם הקלות רבות) לבין חלוקת דיבידנד שנתי של 6%-8% מהרווחים הכלואים המצטברים ובכך יינתן פטור מהמס. 

הבשורה לרואי החשבון ועורכי הדין היא שלמרות שהם יישארו במתווה הראשון, של מס מלא על רווחים כלואים, המס יחושב רק ברווחיות שעולה על 25%. זה שיעור רווחיות מאוד גבוה וזה אומר שיהיו הרבה משרדים של רואי חשבון ויועצי מס וגופים אחרים שיתחמקו ממס כי חלק גדול מההכנסות שלהם מנותב לשכר של שותפים וההוצאות האלו מורידות את הרווח ואת הרווחיות. לא ברור למה נקבע הרף של 25%, אבל ברור שהוא יקטין דרמטית את חבות המס של הגופים האלו. 

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלישא 19/12/2024 19:54
    הגב לתגובה זו
    הממשלה הכי שמאלנית סוציאלית שהייתה פה מאז קום המדינה. מי לעזאזל יתאגד בישראל מכאן ואילך?
  • חיליק 20/12/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    בעזרת השם
  • 2.
    ארקדי 19/12/2024 19:05
    הגב לתגובה זו
    שהחרדים והמתנחלים ישלמו. הם בוזזים את הקופה.
  • 1.
    רוחים כלואים (ל"ת)
    35%מס 19/12/2024 18:08
    הגב לתגובה זו
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.