"זה לא מהלך קיצוני": מנהל רשות המסים מסביר למה חוק מיסוי הרווחים הכלואים נכון

"בייגה שוחט כתב בספרו שאמרו לו אנשי עסקים ששוק הון יתמוטט אם יוטל מס רווחי הון על הבורסה - ולא התמוטטנו", אמר שי אהרונוביץ' על הביקורת נגד החוק שיעלה בכנסת וצפוי להכניס 5 מיליארד שקל לקופת המדינה בשנה. "אין לי ספק, יש כאן הזזת גבינה, אף פעם לא נעים לשלם עוד מס, אבל מהלך קיצוני?"
איציק יצחקי | (4)

הצעת החוק ל"מיסוי רווחים כלואים" תעלה בתחילת השבוע לקריאה ראשונה בכנסת. באוצר מעריכים כי בטוח הארוך, החוק הזה, שמטרתו הוא למסות את הרווחים הכלואים בחברות הפרטיות, יכניס לקופת המדינה עוד 5 מיליארד שקל בשנה וכ-10 מיליארד בשנה הראשונה. יש כאן הטלת מס על תכנון מס אגרסיבי שמשאיר בשותפויות של רואי חשבון ועורכי דין כספים מאוד גבוהים לא ממוסים. מילארדים רבים.  על פי ההערכות, כיום יש 15 אלף חברות ושותפויות כאלה, שמחזיקות ברווחים של מעל 140 מיליארד שקל. ביום שני שעבר נערך באוניברסיטת רייכמן כנס בנושא "תזכיר החוק החדש למיסוי רווחים לא מחולקים על רקע המצוקה התקציבית: השלכות על מיסוי חברות בישראל וחלופות". נכחו בו, בין היתר, רו"ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע מאוניברסיטת רייכמן, שתקפו את המס. גם מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' והוא הסביר את משנתו.

"מסגרת התקציב תגדל בעשרות מיליארדים"

"מיום כזה יכולות לצאת תובנות", אמר אהרונוביץ' לפני שהתייחס לאפשרות ליצור חוקת מס במדינה. "אני לא חושב שבעידן המודרני ניתן לעשות חוקת מס, חוק יסוד שאי אפשר לשנות אותו במיסים, כי אנחנו מכירים את הנושא של פסקת היציבות. מערכת מס טובה היא גם מערכת מס גמישה. כמו שאתם יודעים, בסופו של דבר זו הדרך שהמדינה מביאה את הכסף וכולנו ראינו את מסגרת התקציב של שנת 2025 שעומדת כרגע על 605 מיליארד שקל, עוד בלי מה שיוחלט בוועדה שאמורה לקבל החלטות לגבי תקציב הביטחון ב-5 השנים הקרובות, ועדת נגל. הסבירות היא שמסגרת התקציב תגדל בעוד כמה עשרות מיליארדי שקלים. אהרונוביץ' נשאל גם על נושא הרווחים הכלואים ופתח בהקדמה על נושא מס החברות. לדבריו, "צריך ליצור תמהיל שיביא, לצד הקטנת הוצאות, גם הגדלת הכנסות. זה מתחבר ביחד עם העובדה שאנחנו כולנו יודעים שבמדינת ישראל היה מירוץ לתחתית בנושא של שיעור מס חברות. שיעור המס לחברות, בעשור הראשון של שנות ה-2000, ירד בצורה משמעותית והיה אמור לרדת עוד עד 18%, אבל עצר ב-23%. הנושא של המיסוי הדו שלבי נשאר. אני מזכיר לכולם שהוא נוצר בשנות התשעים. עד אז היה לנו מס הכנסה על מס חברות לגבי רווחים שלא מחולקים. היה איזשהו מנגנון שנתן זיכוי בדיעבד, אבל כעקרון היה מס הכנסה שהוטל על הרווח שנשאר בחברה אחרי מס החברות. המנגנון הזה בוטל בחצי הראשון של שנות התשעים ועברנו למיסוי הדו שלבי שכל עוד אין חלוקת דיבידנד, אין מס על הדיבידנד. זאת אומרת שאין מס על הרווחים האלה. צריך לזכור שאז מס החברות היה באזור 36%. "מס חברות הלך וירד עם השנים, צריך לזכור גם שהשוק העסקי השתכלל, צריך לזכור גם שבגלל נושא הביטוח הלאומי בתחילת שנות ה- 2000 שהיה טעות בדיעבד, הרבה מאוד שכירים או עצמאים' שעד אז עבדו כעצמאים' התאגדו כחברות ואחר כך שניסו לעשות רוורס למהלך כבר זה היה די בלתי אפשרי. מה שכן, נשארנו בפער גדול בין מס החברות לבין המיסוי הדו שלבי. הדבר הזה דורש טיפול.

"אין ספק שיש כאן הזזת גבינה"

"מה שחשוב לי להגיד שכרגע המהלך באמת אושר על ידי הממשלה אבל עכשיו הוא יגיע לכנסת", אמר על חוק הרווחים הכלואים. "אין ספק שבכנסת ייעשו שינויים כאלה ואחרים תוך התחשבות מן הסתם בצרכים של השוק ובדברים שמן הסתם צריך לדייק אותם כדי להקטין את הפגיעה בשוק העסקי. "קראתי לאחרונה את הביוגרפיה של בייגה שוחט. הוא בזמנו לקח לעצמו את הקרדיט שהוא הוביל את זה כפוליטיקאי, עוד כשהוא היה יו"ר וועדת כספים בסוף שנות השמונים ואז שר האוצר אצל רבין ז"ל, ואז אצל ברק. הוא מתאר שם בדיוק את הדברים ואת האיומים שילכו מצד העולם העסקי - ששוק ההון הישראלי יתמוטט אם רק יוטל מס רווחי הון על הבורסה ודברים כאלה. הבורסה, לשמחתנו, לא התמוטטה. למדו לחיות עם זה ו"להיכנס מתחת לאלונקה. ללכת אימים על זה שמחר בבוקר כל הכסף ייצא ממדינת ישראל וכולי, לדעתי יש פה 'זאב זאב'. גם את זה צריך לקחת בערבון מוגבל. כל זה, יחד עם העובדה שבהחלט צריך לדייק את הצעת החוק, זה ברור לנו. גם בימים האלה שומעים את השוק, ואנחנו בהחלט נפגשים עם גורמים גם אצל המייצגים וגם בשוק העסקי". על השאלה האם המהלך לא קיצוני מדי השיב: "אני לא יודע מה זה להגדיר מהלך קיצוני. אני חושב שבדיוני הוועדה עלו רעיונות, אמרתם פה צפון קוריאה, עלו רעיונות עוד יותר קיצוניים, אבל בסדר - אנחנו לא חושבים שזה קיצוני. יש פה בהחלט הזזת גבינה. ניסינו כבר בדוח של הוועדה וגם בהצעת החוק לתת כריות למיניהן, ואת ההפרדה בין נכסים ריאליים לנכסים פסיביים. אני מעריך שבדיונים שיהיו בוועדת הכספים אנחנו בסופו של דבר נגיע לנוסחאות יותר מרוככות, שיניבו תוצאה נכונה מכל הצדדים. זה אף פעם לא נעים לשלם עוד מס, בסדר, לא מתכחשים, אבל המטרה היא לא לפגוע בצמיחה, לא לפגוע בעולם העסקי ולא לפגוע בהשקעות. חלק לא קטן מהחברות אוגרות את הכסף ומשקיעות אותו באפיקים פסיביים ובוודאי אותן חברות ארנק של עצמאים שבהחלט היו  יכולים לתפקד כעצמאיים ומעדיפים לתפקד כחברות וזו זכותם. גם שם רוב הכספים באמת שמוחזקים, מוחזקים באפיקים פסיביים ולא משמשים להשקעות, להשקעות אמיתיות". "אני מסכים עם פרופסור ברנע, שאומר שאולי תהיה פה זליגה אולי לאפיקים שהם אפיקים כמו קופת גמל. אנחנו יודעים, זה תלוי מה הגיל של בעל המניות. אני בהחלט חושב שצריך להיזהר פה לא לתדלק עוד יותר את שוק הדיור שאנחנו מאוד לא מעוניינים שמשקיעים יותר מדי יהיו שם. נצטרך בהחלט לחשוב על דברים כאלה. בסופו של דבר, אני כן חושב שההצעה היא מידתית, צריך לדייק אותה אבל היא בהחלט מידתית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנליסט 13/11/2024 13:56
    הגב לתגובה זו
    איזה חברה תרצה לפתוח עסק בארץ? כל חברה רצינית תוציא את עסקיה מישראל עם המיסוי העודף. אפשר לעבור לקפריסין או יוון ולא לשלם את כל המיסוי המוטרף הזה. שקודם כל שהמערכת הפוליטית תתייעל - העולם הוא גלובלי וברגע שהתקנה תאושר, יוציאו פה אלפי חברות לחו"ל. טימטום זו מחלה קשה. נלחמים במי שמכניס הכי הרבה מיסים למדינה. הקישקוש עם בייגה שוחט והמס על הבורסה לא קשור בכלום. בנתיים הפכנו למדינה עם היוקר מחייה הגבוה ביותר בעולם
  • שמואל 13/11/2024 17:13
    הגב לתגובה זו
    איזה משרדים אתה מציע לסגור? ומה התקציב של משרדים אלו ?
  • 2.
    יהשע 13/11/2024 12:05
    הגב לתגובה זו
    להוציא הכספים מהארץ ומייד
  • 1.
    רובי 13/11/2024 11:31
    הגב לתגובה זו
    מה השאלה בכלל
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.