הצעת החוק ל"מיסוי רווחים כלואים" תעלה בתחילת השבוע לקריאה ראשונה בכנסת. באוצר מעריכים כי בטוח הארוך, החוק הזה, שמטרתו הוא למסות את הרווחים הכלואים בחברות הפרטיות, יכניס לקופת המדינה עוד 5 מיליארד שקל בשנה וכ-10 מיליארד בשנה הראשונה. יש כאן הטלת מס על תכנון מס אגרסיבי שמשאיר בשותפויות של רואי חשבון ועורכי דין כספים מאוד גבוהים לא ממוסים. מילארדים רבים.  על פי ההערכות, כיום יש 15 אלף חברות ושותפויות כאלה, שמחזיקות ברווחים של מעל 140 מיליארד שקל. ביום שני שעבר נערך באוניברסיטת רייכמן כנס בנושא "תזכיר החוק החדש למיסוי רווחים לא מחולקים על רקע המצוקה התקציבית: השלכות על מיסוי חברות בישראל וחלופות". נכחו בו, בין היתר, רו"ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע מאוניברסיטת רייכמן, שתקפו את המס. גם מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' והוא הסביר את משנתו.

"מסגרת התקציב תגדל בעשרות מיליארדים"

"מיום כזה יכולות לצאת תובנות", אמר אהרונוביץ' לפני שהתייחס לאפשרות ליצור חוקת מס במדינה. "אני לא חושב שבעידן המודרני ניתן לעשות חוקת מס, חוק יסוד שאי אפשר לשנות אותו במיסים, כי אנחנו מכירים את הנושא של פסקת היציבות. מערכת מס טובה היא גם מערכת מס גמישה. כמו שאתם יודעים, בסופו של דבר זו הדרך שהמדינה מביאה את הכסף וכולנו ראינו את מסגרת התקציב של שנת 2025 שעומדת כרגע על 605 מיליארד שקל, עוד בלי מה שיוחלט בוועדה שאמורה לקבל החלטות לגבי תקציב הביטחון ב-5 השנים הקרובות, ועדת נגל. הסבירות היא שמסגרת התקציב תגדל בעוד כמה עשרות מיליארדי שקלים. אהרונוביץ' נשאל גם על נושא הרווחים הכלואים ופתח בהקדמה על נושא מס החברות. לדבריו, "צריך ליצור תמהיל שיביא, לצד הקטנת הוצאות, גם הגדלת הכנסות. זה מתחבר ביחד עם העובדה שאנחנו כולנו יודעים שבמדינת ישראל היה מירוץ לתחתית בנושא של שיעור מס חברות. שיעור המס לחברות, בעשור הראשון של שנות ה-2000, ירד בצורה משמעותית והיה אמור לרדת עוד עד 18%, אבל עצר ב-23%. הנושא של המיסוי הדו שלבי נשאר. אני מזכיר לכולם שהוא נוצר בשנות התשעים. עד אז היה לנו מס הכנסה על מס חברות לגבי רווחים שלא מחולקים. היה איזשהו מנגנון שנתן זיכוי בדיעבד, אבל כעקרון היה מס הכנסה שהוטל על הרווח שנשאר בחברה אחרי מס החברות. המנגנון הזה בוטל בחצי הראשון של שנות התשעים ועברנו למיסוי הדו שלבי שכל עוד אין חלוקת דיבידנד, אין מס על הדיבידנד. זאת אומרת שאין מס על הרווחים האלה. צריך לזכור שאז מס החברות היה באזור 36%. "מס חברות הלך וירד עם השנים, צריך לזכור גם שהשוק העסקי השתכלל, צריך לזכור גם שבגלל נושא הביטוח הלאומי בתחילת שנות ה- 2000 שהיה טעות בדיעבד, הרבה מאוד שכירים או עצמאים' שעד אז עבדו כעצמאים' התאגדו כחברות ואחר כך שניסו לעשות רוורס למהלך כבר זה היה די בלתי אפשרי. מה שכן, נשארנו בפער גדול בין מס החברות לבין המיסוי הדו שלבי. הדבר הזה דורש טיפול.

"אין ספק שיש כאן הזזת גבינה"

"מה שחשוב לי להגיד שכרגע המהלך באמת אושר על ידי הממשלה אבל עכשיו הוא יגיע לכנסת", אמר על חוק הרווחים הכלואים. "אין ספק שבכנסת ייעשו שינויים כאלה ואחרים תוך התחשבות מן הסתם בצרכים של השוק ובדברים שמן הסתם צריך לדייק אותם כדי להקטין את הפגיעה בשוק העסקי. "קראתי לאחרונה את הביוגרפיה של בייגה שוחט. הוא בזמנו לקח לעצמו את הקרדיט שהוא הוביל את זה כפוליטיקאי, עוד כשהוא היה יו"ר וועדת כספים בסוף שנות השמונים ואז שר האוצר אצל רבין ז"ל, ואז אצל ברק. הוא מתאר שם בדיוק את הדברים ואת האיומים שילכו מצד העולם העסקי - ששוק ההון הישראלי יתמוטט אם רק יוטל מס רווחי הון על הבורסה ודברים כאלה. הבורסה, לשמחתנו, לא התמוטטה. למדו לחיות עם זה ו"להיכנס מתחת לאלונקה. ללכת אימים על זה שמחר בבוקר כל הכסף ייצא ממדינת ישראל וכולי, לדעתי יש פה 'זאב זאב'. גם את זה צריך לקחת בערבון מוגבל. כל זה, יחד עם העובדה שבהחלט צריך לדייק את הצעת החוק, זה ברור לנו. גם בימים האלה שומעים את השוק, ואנחנו בהחלט נפגשים עם גורמים גם אצל המייצגים וגם בשוק העסקי". על השאלה האם המהלך לא קיצוני מדי השיב: "אני לא יודע מה זה להגדיר מהלך קיצוני. אני חושב שבדיוני הוועדה עלו רעיונות, אמרתם פה צפון קוריאה, עלו רעיונות עוד יותר קיצוניים, אבל בסדר - אנחנו לא חושבים שזה קיצוני. יש פה בהחלט הזזת גבינה. ניסינו כבר בדוח של הוועדה וגם בהצעת החוק לתת כריות למיניהן, ואת ההפרדה בין נכסים ריאליים לנכסים פסיביים. אני מעריך שבדיונים שיהיו בוועדת הכספים אנחנו בסופו של דבר נגיע לנוסחאות יותר מרוככות, שיניבו תוצאה נכונה מכל הצדדים. זה אף פעם לא נעים לשלם עוד מס, בסדר, לא מתכחשים, אבל המטרה היא לא לפגוע בצמיחה, לא לפגוע בעולם העסקי ולא לפגוע בהשקעות. חלק לא קטן מהחברות אוגרות את הכסף ומשקיעות אותו באפיקים פסיביים ובוודאי אותן חברות ארנק של עצמאים שבהחלט היו  יכולים לתפקד כעצמאיים ומעדיפים לתפקד כחברות וזו זכותם. גם שם רוב הכספים באמת שמוחזקים, מוחזקים באפיקים פסיביים ולא משמשים להשקעות, להשקעות אמיתיות". "אני מסכים עם פרופסור ברנע, שאומר שאולי תהיה פה זליגה אולי לאפיקים שהם אפיקים כמו קופת גמל. אנחנו יודעים, זה תלוי מה הגיל של בעל המניות. אני בהחלט חושב שצריך להיזהר פה לא לתדלק עוד יותר את שוק הדיור שאנחנו מאוד לא מעוניינים שמשקיעים יותר מדי יהיו שם. נצטרך בהחלט לחשוב על דברים כאלה. בסופו של דבר, אני כן חושב שההצעה היא מידתית, צריך לדייק אותה אבל היא בהחלט מידתית".