עתירה לבג"ץ: למנוע ממשתמטים לגשת לבחינות ההסמכה לרבנות

חזית חדשה ומפתיעה במאבק נגד השתמטות החרדים משירות בצה"ל: עמותת עתים מבקשת מבג"ץ לקבוע, כי שלא הסדיר את מעמדו מול צה"ל - לא יוכל להיבחן בבחינות ההסמכה לרבנות שעורכת הרבנות הראשית. אם תתקבל העתירה, יימנע מאלפי חרדים לקבל הסמכה רשמית, שהיא בין היתר תנאי למינויים לרבני יישובים, לטוענים רבניים ולהכרה כעורך נישואין.

על פי העתירה, מדי שנה ניגשים 13,000 אברכים לבחינות ההסמכה של הרבנות. הגיל הממוצע של מי שנבחנו בשנים 2026-2019 היה 32, והגיל החציוני - 30. במועד הבחינה האחרון, היו 150 נבחנים בני 24-20, כאשר לטענת עתים - המשמעות היא שלפחות חלק מלימודים נעשה לאחר שחלה עליהם חובת גיוס. באותו מועד נבחנו 300 אברכים בני פחות מ-30 (גיל הפטור לפי החוק) ו-900 אברכים בני פחות מ-40 (גיל הפטור הנוכחי).

"לעמידה במבחני הרבנות השלכות אישיות, חברתיות וכלכליות משמעותיות. נוסף על ההכרה הציבורית בידע הלכתי מקיף לה זוכה מי שעובר את המבחנים, מעבר של כמות מסוימת של בחינות רבנות מזכה בהטבות כלכליות ותעסוקתיות", נאמר בעתירה. בנוסף למשרות הפתוחות רק בפני רבנים, לתואר זה יש גם משמעות כספית: דירוג השכר בשירות המדינה משווה בין תואר רב לבין תואר אקדמי.

לדברי עתים, "דרישת הסף לבחינות הרבנות היא לימודים בישיבה. לצורך כך על המועמד להמציא אישור לימודים שכזה, בתקופה של שלוש שנים. לפי המצב המשפטי - לא ניתן להחשיב בחשבון שנות הלימודים בישיבה את תקופת הלימודים בה המועמד השתמט מחובת הגיוס - כאשר הלימודים עצמם הם המשמיעים את ההשתמטות.

חלק מהסנקציות הכלכליות

"חייב גיוס שלא הסדיר את שירותו הצבאי אינו יכול להיות מוגדר 'תלמיד ישיבה' בהוראות על פי הסדרים ציבוריים שונים. המשיבה 2 [מחלקת הבחינות של הרבנות הראשית], כגוף ציבורי של מדינת ישראל, אינה יכולה לספור את שנות המעבר על החוק כתקופה המזכה את המועמד לגשת לבחינות הרבנות. ומכאן שמי שלמד בישיבה כשבזמן לימודים אלה מעמדו לא היה מוסדר מול רשויות הביטחון, לא עומד בתנאי הסף של נהלי ההרשמה.

"חשוב להדגיש שהעיקרון המשפטי אף עולה בקנה אחד עם מהות הלימודים לבחינות הרבנות ואופיים. לימוד החומר לבחינות הרבנות נעשה, ככלל, בלימודים בישיבה או בכולל. לכן, אך הגיוני שמי שצבר ידע הלכתי מהלימודים בישיבה כאשר אלה היו חלק ממעשה ההשתמטות מגיוס מרוויח ממעמדו כתלמיד ישיבה, באופן שרשויות המדינה אינן יכולות להמשיך ולאפשר".

עתים מדגישה: "אין מדובר כמובן על התניית הגישה לבחינות הרבנות למי ששירת בצבא בלבד. המדובר הוא על מניעת האפשרות לגשת לבחינות רק כאשר הלימודים התקיימו כאשר הניגש לא הסדיר את מעמדו. לאמור, מדובר רק על מי שעבר על החוק, ומבקש להסתמך על תקופת המעבר על החוק על מנת לגשת למבחנים". לדברי העמותה, מניעה שכזאת עולה בקנה אחד עם חובתה של המדינה לנקוט צעדים כלכליים נגד המשתמטים, כפי שקבע בג"ץ. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד שעיה שלוס ויאיר מבורך-שאג.