דיני עבודה

מנהלת תביעות בסוכנות ביטוח בבאר שבע נפגעה בתאונת דרכים בדרכה הביתה, אך בחרה להמתין חודשיים בתקווה שהכאבים יחלפו מעצמם. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שלא הוכח שהיתה בדרכה הביתה ואף הוטל ספק בקיומה של התאונה. בית הדין לעבודה דחה את טענות המוסד, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה, תוך מתיחת ביקורת על עמדת הביטוח הלאומי

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה ייצוגית נגד קופת חולים כללית, שבה נטען כי הקופה מפלה עובדות כוח עזר בבתי החולים שלה לעומת הסניטרים - תפקיד שמאויש ברובו על ידי גברים. לאחר הליך ממושך שבמסגרתו אושרה הבקשה לנהל את התביעה כייצוגית עוד ב-2023, קבע בית הדין כי לא הוכחה אפליה שיטתית וכי ההבדלים בין שתי הקבוצות נובעים מאופי שונה של התפקידים

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת משרד קשרי המשקיעים גלברט כהנא נגד עובדת בכירה לשעבר, חן ליבנה, בטענה כי ניצלה סודות מסחריים לאחר שעזבה והקימה משרד עצמאי. מנגד, התקבלה תביעתה של ליבנה בטענה לאפליה בשכר לעומת עמית גבר שביצע עבודה זהה. השופטת קבעה כי הפער נבע משיקולים מגדריים, וכי "הזכות לשכר שווה עבור עבודה שווה ערך היא זכות יסוד שאינה ניתנת לוויתור"

השופטים בבית הדין הארצי לענייני עבודה קבעו כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות שבמחלוקת יוכרעו לטובת הרוקחים, והביעו חשש מה"פרקטיקה המכבידה" שמחייבת אישור מנהל לכל תשלום נוסף, ועלולה להוביל חלק מהעובדים להימנע מהבקשה. ההליך עשוי להשפיע על מאות עובדים בענף הרוקחות, ואולי אפילו בתחומים נוספים

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של יצחק גסנר, עובד ותיק בפלא-קארד, שפוטר שלושה ימים לאחר שמלאו לו 66, שנה בלבד לפני גיל פרישה. השופטים קבעו כי החברה השתמשה בטענת התייעלות כתירוץ, וכי הפיטורים נגועים בגילנות ובהתנהלות חסרת תום לב. נקבע לו פיצוי בסכום כולל של 196 אלף שקל, לצד הבהרה עקרונית: יש לחנך לנורמות שוויוניות בעבודה ולהרתיע מפני הפליה על רקע גיל

נהג ותיק בחברת הסעות פרץ בוויכוח קולני עם סדרן העבודה לאחר ששובץ באופן מפתיע לקו הסעות ששלל ממנו את ההפסקה היחידה שנהג לעשות במהלך עבודתו בביתו. הוויכוח ביניהם גלש כמעט לעימות פיזי, ולמחרת לקה הנהג בהתקף לב. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מדובר באירוע חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הסוגייה

לאחר חמש שנות התקשרות במעמד של עצמאית, הצליחה מנהלת משאבי אנוש לשכנע את בית הדין כי בפועל התקיימו בינה לבין חברת הקוסמטיקה יחסי עובד-מעביד. עם זאת, נקבע כי התמורה שקיבלה כעצמאית היתה גבוהה משמעותית מזו שהיתה מקבלת אם היתה שכירה, ולכן תביעתה לכ-1.5 מיליון שקל בגין זכויות סוציאליות ופיטורים נדחתה. בית הדין דחה גם את טענתה כי פוטרה בעקבות טיפולי פוריות שעברה

ברק למפיט גן, לשעבר סמנכ"ל תפעול באקסיטו שירותי ענן מנוהלים, ביקש לחשוף תכתובות מייל מתקופת עבודתו כדי להוכיח טענות בנוגע לעמלות ופיטורים שלא כדין. בית הדין האזורי נענה חלקית לבקשה אך דחה את עיקרה, ובקשת רשות ערעור שהגיש נדחתה על ידי בית הדין הארצי. השופטים: "לא כל מסמך שטוענים שהוא רלוונטי - אכן כך הוא", והבהירו כי, "כל צד צריך להוכיח את טענותיו - לא את טענות הצד השני"