דיני עבודה

דיני העבודה בישראל בנויים משכבות: חוקי מגן שאי אפשר להתנות עליהם, צווי הרחבה ענפיים, הסכמים קיבוציים וחוזה אישי. הם קובעים את שכר המינימום, גמול השעות הנוספות, ימי המחלה והחופשה, ההפרשות הפנסיוניות ופיצויי הפיטורים, וגם את המועד שבו איחור בתשלום השכר הופך לחוב נושא פיצוי. עבור מעסיקים מדובר בעלות שכר גבוהה בעשרות אחוזים מהברוטו, ועבור עובדים בכסף שנשאר על השולחן כשהם מוותרים על תביעה. הכללים של פיצויי הלנת שכר ממחישים כמה מהר החוב תופח, והפסיקה בבית הדין לעבודה מראה כיצד הם מיושמים, לצד סקירת פיצויי הפיטורים.
חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'בכיר שנפרד מתפקידו לאחר יותר מעשור טען שצבר 134 ימי חופשה - הרבה מעבר למותר בהסכם. החברה טענה שהצבירה מנוגדת להסכם ושלא מגיע תשלום, אך בית הדין קבע כי בפועל ההנהלה אישרה את ההתנהלות במשך שנים, גם במסגרת דו"חות כספיים ורבעוניים. השופטת: “התובע הצליח להוכיח כי הנתבעת אפשרה לו לצבור חופשה שנתית ללא קשר למפורט בהסכם ההעסקה”
בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודהסגן מנהל מחלקה בסניף מרכנתיל באום אל־פחם חזר לביתו אחרי יום עבודה, והסיוט כבר המתין לו שם. ירייה אחת, לעיני בנו, הובילה לחודשים של פחד, להצתת רכבו ולשיחת טלפון מאיימת שטלטלה את חייו והבהירה לחלוטין את המצב. פסק דין חדש קובע: לא מדובר בסכסוך אישי, אלא בפגיעה שנובעת מעבודתו בסניף המוגדר "בסיכון גבוה". בית הדין קיבל את גרסתו וקבע כי האירוע יוכר כתאונת עבודה
“6 שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרתויקטוריה בלייבה עבדה לילות ארוכים במאפייה בדרום, בלי תלושי שכר אמיתיים, בלי פנסיה ובלי תוספת שכר עבור עבודתה בלילה. אחרי שש שנים של עבודה מפרכת, היא הגישה מכתב התראה והתפטרה. בית הדין קבע: מדובר בהתפטרות בדין מפוטרת, ופסק לה יותר מ-390 אלף שקל. “התובעת הועסקה שש שנים מבלי ששולמו זכויותיה הבסיסיות”, כתבה השופטת רינת סיני־אלוש בהכרעתה
העובד טען שהוא חולה, נתפס בתערוכת נחשים - ובכל זאת יפוצהעובד ותיק בחברת סימון כבישים פוטר לאחר שטען למחלה בת 72 יום, אך מנהליו גילו תמונות שלו כשהוא עומד בדוכן בתערוכת זוחלים. בית הדין קבע כי החברה לא היתה רשאית לפטר אותו בתקופת המחלה, וכי לא הוכח שהוא עבד אכן בפועל בתערוכה. בפסק הדין נקבע כי הוא יפוצה בסכום כולל של כ-350 אלף שקל בגין שעות נוספות, שימוע ודמי הודעה מוקדמת
פוטרה יומיים לפני שגילתה על היריון, ותקבל פיצוייםג'סיקה ממן עדכנה את מנהליה בגט ובתיגבור ביום האחרון לעבודתה, אך השתיים לא פנו לקבלת היתר כנדרש על פי חוק עבודת נשים. בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי גם אם הן לא ידעו על ההיריון בזמן הפיטורים, היה עליהן לבקש היתר מיידי, והורה לשלם לה פיצוי בסכום כולל של יותר מ-100 אלף שקל בגין פיטורים ללא היתר, אי־עריכת שימוע ונזק לא ממוני
פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומימנהלת תביעות בסוכנות ביטוח בבאר שבע נפגעה בתאונת דרכים בדרכה הביתה, אך בחרה להמתין חודשיים בתקווה שהכאבים יחלפו מעצמם. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שלא הוכח שהיתה בדרכה הביתה ואף הוטל ספק בקיומה של התאונה. בית הדין לעבודה דחה את טענות המוסד, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה, תוך מתיחת ביקורת על עמדת הביטוח הלאומי
הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידואבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריעבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה ייצוגית נגד קופת חולים כללית, שבה נטען כי הקופה מפלה עובדות כוח עזר בבתי החולים שלה לעומת הסניטרים - תפקיד שמאויש ברובו על ידי גברים. לאחר הליך ממושך שבמסגרתו אושרה הבקשה לנהל את התביעה כייצוגית עוד ב-2023, קבע בית הדין כי לא הוכחה אפליה שיטתית וכי ההבדלים בין שתי הקבוצות נובעים מאופי שונה של התפקידים
נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעברבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת משרד קשרי המשקיעים גלברט כהנא נגד עובדת בכירה לשעבר, חן ליבנה, בטענה כי ניצלה סודות מסחריים לאחר שעזבה והקימה משרד עצמאי. מנגד, התקבלה תביעתה של ליבנה בטענה לאפליה בשכר לעומת עמית גבר שביצע עבודה זהה. השופטת קבעה כי הפער נבע משיקולים מגדריים, וכי "הזכות לשכר שווה עבור עבודה שווה ערך היא זכות יסוד שאינה ניתנת לוויתור"