דיני עבודה

נהג הובלה תבע את החברה שבה עבד, טמפו, לאחר שקיבל הודעה על כך שהפעילות תעבור מהעיר שבה הוא גר. בנוסף, הוא טען כי עבד במשך שנים במתכונת של 220–300 שעות עבודה חודשיות, רובן בלילה, אך קיבל תגמול חלקי בלבד. עד 2016 לא שולם לו כל גמול על שעות נוספות, ובהמשך שולם סכום גלובלי של 1,000 שקל, שהועלה ל-2,000 שקל רק לאחר הגשת התביעה. טמפו טענה כי לא ניתן לפקח על שעות העבודה המדויקות של נהג כמוהו

האם למסעדה מותר להשתמש בכספי טיפ כדי לממן את החלק של המעסיק בהפרשות סוציאליות לעובד? זו השאלה שהעסיקה את המלצרים בשגב אקספרס בתביעה שהוכרעה באחרונה. בעקבות הלכת קיס מ-2018, המסעדה החלה לנכות בין 10% ל-20% מהטיפים לטובת מימון ההפרשות הסוציאליות, ובמקביל היא רשמה תלושי שכר בהתאם לשכר מינימום. לטענתה, הדבר נעשה בהסכמה של המלצרים

שלושה ימים לאחר לאחר שקיבלה הודעה על קבלתה למשרה, שלחה התובעת מסרון כנה שבו עדכנה לגבי ההריון שלה, מתוך מה שהגדירה "רצון שלא להסתיר". כמה דקות לאחר מכן, היא כתבה כי, "חשוב לי גם לציין שאני רצינית ומקום עבודה מאוד חשוב לי". באותו הערב נמסר לה כי הקורס שנועד להכין אותה לעבודה בוטל. לדברי המנהל, מדובר בתביעה "מלאכותית ומתוכננת מראש"

ניהול נכון של יחסי העבודה אינו מותרות – זו חובה חוקית ועסקית. התייעצות עם מומחה לדיני עבודה תוכל לחסוך לכם הרבה טעויות וסיכונים של תביעות 

עובדת בספא הצליחה לנצח את המעסיק שלה בבית המשפט, לאחר שפוטרה בעקבות כניסתה להיריון. המעסיק, מצדו, טען שהסיבה לפיטורים היא הידרדרות בתפקודה של העובדת, לרבות ביטולי משמרות תכופים. לדברי השופטת, "בית הדין אינו בוחן האם יש קשר בין הפיטורים לבין ההיריון. עצם הפיטורים ללא היתר, כשהמעסיק יודע על ההיריון - הופכים את הפיטורים לבלתי חוקיים"

מנהלת חשבונות שסבלה מכאבים בכפות הידיים, ואף אובחנה עם תסמונת התעלה הקרפלית, הגישה למוסד לביטוח לאומי בקשה להכרה בכך כפגיעת עבודה. ואולם בביטוח הלאומי טענו כי, הקלדה היא אולי חלק מעבודתה, אך "אינה ליבת עיסוקה". האשה לא ויתרה ותבעה. בית הדין לעהבודה קבע כי העיסוק בהקלדה היה "המרכזי והעיקרי בעבודתה היומיומית"

דיילת ממחלקת הקוסמטיקה של אחד מסניפי סופר פארם קרסה נפשית במהלך יום עבודה, לאחר שבקשתה ללוות את בעלה להליך רפואי שהיה אמור לעבור, לאחר שקיבלה את הסכמת המנהלת שלה, זכתה לבסוף להתעלמות בסידור העבודה. היא החלה לבכות, צרחה, חברות לעבודה הוציאו אותה החוצה - ובעלה הגיע לאסוף אותה במצב נפשי קשה. בהמשך היא אף פונתה לקופת החולים, שם קיבלה זריקת הרגעה,ולא שבה עוד לעבודה

האיש, שעבד בבית בתל אביב, יזכה לפיצוי של כמיליון שקל, קצת יותר ממחציתו מהמוסד לביטוח לאומי והשאר יתחלקו בין החברה הקבלנית וקבלן המשנה שנשכר לביצוע העבודות בפועל. בעלת הבית, שנתבעה אף היא על ידי הפעול שנפצע, זוכתה מכל אשמה על ידי בית המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי מעסיק רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם במקרה שבו העובד מציג אישור מחלה שהונפק על ידי קופת החולים, במקרים שבהם יש חשש ממשי להתנהלות לא תקינה מצד העובד. הסיבה לדיון בבית הדין היתה אי-הסכמת עובדת להתייצב לבדיקה מטעם המעסיק, לאחר שהציגה אישורי מחלה. המעסיקה טענה שהעובדת עבדה במקביל אצל המתחרה בזמן שציינה שהיא חולה

אלמנתו של העובד הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לקבל קצבת שאירים, בטענה כי ההתאבדות היתה תוצאה ישירה של "אירוע מיוחד" בעבודה - ההשעיה והפיטורים. בית הדין האזורי דחה את תביעת האלמנה, והיא ערערה לבית הדין הארצי, שקבע כי "התקיים קשר סיבתי בין האירועים - ההשעיה והפיטורים - לבין ההתאבדות, שהתרחשה כשבועיים בלבד לאחר מכן"