ישראל עליות
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

על רקע הירידות בשווקים - למה אגרות החוב קופצות?

המניות בת"א רושמות היום ירידות חדות על רקע הירידות שנרשמות גם בשווקי המניות האחרים בעולם; מנגד, אגרות החוב הממשלתיות רושמות עליות - מה הגורמים לכך?
רוי שיינמן | (2)

בורסת ת"א צבועה היום באדום עם ירידות שבאות על רקע הירידות החדות גם בשווקים האחרים בעולם, בעיקר בארה"ב (שם החוזים העתידיים יורדים עד 4%) ובמזרח (שם הניקיי היפני נפל ב-12%).

יש מספר גורמים המשפיעים על הירידות בשווקים בארץ כאשר אחד מהם הוא ההמתנה לתגובה האיראנית על חיסולו של איסמעיל הנייה בשטחה בשבוע שעבר, מה שמאיים לערער את היציבות באזור עוד יותר. עם זאת, באגרות החוב של ממשלת ישראל דווקא נרשמות עליות. מה דוחף את האג"ח הממשלתיות?

 

המשקיעים מחלקים מחדש את הסיכון בתיק

גורם אחד שמשפיע על העליות באגרות החוב הממשלתיות לעומת הירידות במניות הוא החלוקה מחדש של הסיכון בתיקי המשקיעים. המשקיעים הפרטיים והגופים המוסדיים שרואים את הירידות בשווקי המניות, שנחשבים באופן מסורתי לנכסים עתירי סיכון, מחליטים לבצע הקצאה מחדש של הכספים ולהשקיע בנכסים הנתפסים כסולידיים יותר.

למרות עננת אי הוודאות שמרחפת מעל לישראל בתקופה הזו, אגרות החוב של ממשלת ישראל עדיים נתפסים כנכסים בטוחים יותר מאשר מניות ישראליות. בעוד הסיכון שחברות פרטיות במשק ייקלעו לקשיים כלכליים עקב המצב שיקשו עליהן לחזור לפעילות רגילה, ואפילו הסיכון שמספר חברות לא ישרדו משבר יחסית גבוה, הסיכונים שממשלת ישראל לא תשרוד את המשבר הקרוב ולא תפרע את חובותיה בעתיד נמוכים יותר.

הפחתת ריבית והחששות ממיתון

הסלמה ביטחונית עלולה להערים קשיים נוספים על המשק. במידה ועם ישראל יישלח לשהות ממושכת במקלטים ובמידה ותהיה פגיעה בתשתיות שתשבש את פעילות המשק, הנזק הכלכלי צפוי להיות אדיר. מצב כזה עשוי לדחוף את בנק ישראל להוריד ריבית בכדי להקל על המשק. במקרה כזה אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה יהפכו לאטרקטיביות יותר מאחר והריבית שהן מציעות תהפוך לגבוהה יחסית.

ההסלמה הביטחונית והשפעותיה עלולים גם להוביל למיתון כלכלי שיוביל את המשקיעים והצרכנים הישראלים להדק את החגורה עוד יותר. גם במקרה כזה המשקיעים והמוסדיים יעדיפו להשקיע את כספיהם וחסכונותיהם בנכסים סולידיים יותר ממניות המציעים תשואה והכנסה קבועה כאשר אחת מהברירות הן אג"ח ממשלתיות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קובי 05/08/2024 17:50
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית יורדת עדיף ריבית קבועה? למה?
  • בזיל 05/08/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
    הריבית באג"ח קורלטיבית לריבית הנוכחית במשק. אם הריבית תרד, גם הריבית באג"ח תרד כלומר מחיר האג"ח יעלה (תשואת האג"ח הפוכה למחיר)
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה

הצלחה בפרוקיטי היוקרה - מכירת 137 דירות ברבעון ב-704 מיליון שקל

מנדי הניג |

ישראל קנדה ישראל קנדה 0.83%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה תמונה כפולה של התקדמות מצד אחד אבל לחץ מימוני מהצד האחר. ההכנסות ברבעון מטפסות לכ-402.6 מיליון שקל, עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בזכות הכרה בהכנסות מפרויקטים שהגיעו לשלב ביצוע מתקדם כמו Rainbow בתל אביב ומידטאון ירושלים. במקביל, החברה מרחיבה השנה את פעילותה המלונאית, בין היתר באמצעות רכישת פעילות מלונות בראון ומיזוג חטיבת המלונות עם קבוצת DNA, מה שמוסיף לה פורטפוליו כולל של כ-4,000 חדרים בישראל וביוון.

למרות זאת, הרווח הנקי ברבעון יורד ל-68.2 מיליון שקל, לעומת 172.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-60% . הירידה מוסברת בעיקר בשחיקה בחלק החברה ברווחי חברות המוצמדות בשיטת השווי המאזני, וגידול בהוצאות מימון. ועדיין המספרים של ישראל קנדה מרשימים. ישראל קנדה מציגה תמונה טובה בהרבה משוק הנדל"ן בכללותו. מגזר היוקרה מגלה סימני התאוששות. החברה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר דיווחה כי מכרה מאז תחילת הרבעון הרביעי 137 דירות - חלקן חוזים חתומים, היתר בבקשות למכירה, בסכום מצטבר של 704 מיליון שקל.


מהנתונים המצטברים עולה כי מתחילת השנה מכרה החברה 337 דירות תמורת כ-2 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ-6.03 מיליון שקל לדירה. מדובר בהיקף יוצא דופן ביחס לשוק, במיוחד לאור קיפאון יחסי ששרר בתקופה האחרונה במכירת דירות יוקרה בתל אביב ובמרכז הארץ.

בישראל קנדה מדווחים כי בפרויקט מידטאון בירושלים נמכרו מאז תחילת השנה 261 דירות ושטחי משרדים בהיקף של כ-4,000 מ"ר. גם בפרויקט ריינבו בשדה דב בתל אביב, שממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, נמכרו 267 מתוך 459 דירות עד כה, שיעור שיווק של כ-58%. המחיר הממוצע לדירה בפרויקט עמד על כ-81 אלף שקל למ"ר.

במקביל החלה החברה בשיווק של פרויקט PEOPLE בתל אביב, שם נמכרו 57 דירות (כולל כתבי הרשמה) תמורת כ-213 מיליון שקל. בפרויקטים מרכזיים אלה ניכרת מגמה של המשך עניין מצד קהל היעד, על אף תנאי השוק המאתגרים, הכוללים ריביות גבוהות ועלויות מימון כבדות.