על רקע הירידות בשווקים - למה אגרות החוב קופצות?
בורסת ת"א צבועה היום באדום עם ירידות שבאות על רקע הירידות החדות גם בשווקים האחרים בעולם, בעיקר בארה"ב (שם החוזים העתידיים יורדים עד 4%) ובמזרח (שם הניקיי היפני נפל ב-12%).
יש מספר גורמים המשפיעים על הירידות בשווקים בארץ כאשר אחד מהם הוא ההמתנה לתגובה האיראנית על חיסולו של איסמעיל הנייה בשטחה בשבוע שעבר, מה שמאיים לערער את היציבות באזור עוד יותר. עם זאת, באגרות החוב של ממשלת ישראל דווקא נרשמות עליות. מה דוחף את האג"ח הממשלתיות?
המשקיעים מחלקים מחדש את הסיכון בתיק
גורם אחד שמשפיע על העליות באגרות החוב הממשלתיות לעומת הירידות במניות הוא החלוקה מחדש של הסיכון בתיקי המשקיעים. המשקיעים הפרטיים והגופים המוסדיים שרואים את הירידות בשווקי המניות, שנחשבים באופן מסורתי לנכסים עתירי סיכון, מחליטים לבצע הקצאה מחדש של הכספים ולהשקיע בנכסים הנתפסים כסולידיים יותר.- המניות בארץ יירדו או יעלו, ומה יקרה בוול סטריט? תובנות ממומחי השקעות
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות עננת אי הוודאות שמרחפת מעל לישראל בתקופה הזו, אגרות החוב של ממשלת ישראל עדיים נתפסים כנכסים בטוחים יותר מאשר מניות ישראליות. בעוד הסיכון שחברות פרטיות במשק ייקלעו לקשיים כלכליים עקב המצב שיקשו עליהן לחזור לפעילות רגילה, ואפילו הסיכון שמספר חברות לא ישרדו משבר יחסית גבוה, הסיכונים שממשלת ישראל לא תשרוד את המשבר הקרוב ולא תפרע את חובותיה בעתיד נמוכים יותר.
הפחתת ריבית והחששות ממיתון
הסלמה ביטחונית עלולה להערים קשיים נוספים על המשק. במידה ועם ישראל יישלח לשהות ממושכת במקלטים ובמידה ותהיה פגיעה בתשתיות שתשבש את פעילות המשק, הנזק הכלכלי צפוי להיות אדיר. מצב כזה עשוי לדחוף את בנק ישראל להוריד ריבית בכדי להקל על המשק. במקרה כזה אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה יהפכו לאטרקטיביות יותר מאחר והריבית שהן מציעות תהפוך לגבוהה יחסית.
ההסלמה הביטחונית והשפעותיה עלולים גם להוביל למיתון כלכלי שיוביל את המשקיעים והצרכנים הישראלים להדק את החגורה עוד יותר. גם במקרה כזה המשקיעים והמוסדיים יעדיפו להשקיע את כספיהם וחסכונותיהם בנכסים סולידיים יותר ממניות המציעים תשואה והכנסה קבועה כאשר אחת מהברירות הן אג"ח ממשלתיות.
- 1.קובי 05/08/2024 17:50הגב לתגובה זואם הריבית יורדת עדיף ריבית קבועה? למה?
- בזיל 05/08/2024 18:47הגב לתגובה זוהריבית באג"ח קורלטיבית לריבית הנוכחית במשק. אם הריבית תרד, גם הריבית באג"ח תרד כלומר מחיר האג"ח יעלה (תשואת האג"ח הפוכה למחיר)
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
