פרקליטות המדינה הגישה לבתי משפט השלום במרכז שני כתבי אישום נגד רואה חשבון ויועצת מס שערכו עבור לקוחותיהם דיווחים לרשויות המס מהם השמיטו, בניגוד לחוק, הכנסות בגין כספים שמשכו לקוחותיהם כבעלי מניות מהותיים בחברות.

בשנת 2017 נכנס לתוקף תיקון לפקודת מס הכנסה ובו חוקק סעיף 3(ט1). הסעיף קבע למעשה כי כספים שבעל מניות מהותי לווה מחברה בבעלותו ידווחו כהכנסה של בעל המניות בתנאים שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך ובהתאם להוראות מעבר שנקבעו בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2018-2017, בעלי מניות צריכים לדווח על הלוואות שמשכו מחברות בבעלותם כהכנסת דיבידנד או שכר בשנה העוקבת לשנה בה נמשכו הכספים, וזאת החל משנת 2017.

כתב האישום הראשון הוגש על ידי עו"ד טליה נעים מפרקליטות מיסוי וכלכלה לבית משפט השלום בראשון לציון נגד רואה חשבון בקשר עם שניים מלקוחותיו, אותם ייצג בפני רשויות המס וסייע בעריכת דו"חות המס השנתיים שלהם. מכתב האישום עולה כי רואה החשבון לא דיווח בדו"חות האישיים של לקוחותיו, שהיו בעלי מניות עיקריים בחברות שבבעלותם, את יתרות המשיכה שלהם באותן החברות כהכנסה, וזאת בניגוד לחוק.

יתרת המשיכה של אחד הלקוחות שהיה צריך לדווח עליה כהכנסה עמדה בשנת 2017 על כ-970 אלף שקל ובשנת 2018 על כ-1.17 מיליון שקל. בעניינו של לקוח אחר, לא דיווח רואה החשבון כהכנסה את בדוחות יתרת משיכה בשנת 2017 על סך 1.87 מיליון שקל ובשנת 2018 על סך 2.54 מיליון שקל.

• השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
• רואה חשבון גנב מיליון שקל מלקוחות והעלים הכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לרואה החשבון יוחסו מספר עבירות של עריכת דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר.

כתב האישום השני הוגש על ידי עו"ד תמר פירון מפרקליטות מיסוי וכלכלה לבית משפט השלום ברחובות נגד יועצת מס שבמהלך השנים 2017 ועד 2020 ערכה יועצת המס לאחד מהנישומים את דוחותיו האישיים לפקיד השומה. מכתב האישום עולה כי יועצת המס לא דיווחה בדו"חות האישיים של לקוחה, שהיה בעל מניות עיקרי בחברה שבבעלותו, את יתרות המשיכה שלו לחברה כהכנסה, וזאת בניגוד לחוק. יתרת המשיכה שהיה לדווח עליה כהכנסה עמדה בשנת 2017 על כ-150,000 שקל, כ-530,000 שקל בשנת 2019, כ-3.06 מיליון שקל בשנת 2019, וכ-3.8 מיליון שקל בשנת 2020.