העלמת הכנסות היא אחת מעבירות המס הנפוצות, ומשמעותה אי-דיווח מלא של הכנסות לרשות המסים במטרה להקטין את חבות המס. התופעה פוגעת בקופת המדינה, יוצרת עיוותי תחרות מול עסקים המדווחים כחוק, ומרחיבה את היקף הכלכלה השחורה.
רשות המסים נוקטת מגוון כלים
לאיתור העלמות, בהם הצלבת נתונים, ביקורות פתע ומודלים ממוחשבים לזיהוי פערים בין רמת החיים המוצהרת להכנסה המדווחת. חשיפה של העלמת הכנסות עלולה להסתיים בשומות לתשלום, בקנסות כבדים ואף בפתיחת הליך פלילי.
עבור בעלי עסקים, ניהול ספרים תקין ודיווח שקוף אינם
רק חובה חוקית אלא גם בסיס להתנהלות מול הבנקים והמשקיעים. חברות המפרסמות דוחות כספיים כפופות לביקורת מוגברת, ואמינות הדיווח היא תנאי לאמון המשקיעים בשוק
ההון. ככל שזרימת המידע גוברת, ההשלכות של אי-דיווח נעשות מרחיקות לכת יותר.
ההבחנה בין תכנון מס לגיטימי, שנועד להקטין את החבות במסגרת החוק, לבין העלמת הכנסות אסורה אינה תמיד פשוטה, ולכן ליווי מקצועי חשוב. מדינות רבות מהדקות בשנים האחרונות את שיתוף
המידע הבינלאומי על חשבונות ונכסים, מה שמצמצם בהתמדה את מרחב הפעולה של מעלימי מס.
ועקנין לא דיווחה על הכנסות שכר דירה של 2.2 מיליון שקל. רשות המסים הגיעה איתה לפשרה- כופר של 337 אלף שקל. זה 15% בלבד מההכנסה וזה דווקא מוכיח שהעלמת המס כנראה משתלמת
מעלימי המס משלמים כופר של 15% עבור ההכנסות שהעלימו, אבל הסיכוי שיתפסו הוא אפסי. מה המדינה צריכה לעשות כדי להעלים את תופעת השוק השחור משוק השכירויות ולגרום לפשע להיות מאוד לא משתלם?
בית המשפט גזר שנת מאסר בפועל על תושב קלנסווה שקיבל לכיסו, שלא כדין, 735 אלף שקל לאחר שפיזר מעל אלף חשבוניות פיקטיביות. הנאשם לא החזיר את הכסף שקיבל במרמה והחל בהליכי חדלות פירעון
המשטרה וחוקרי רשות המסים הגיעו לביתו של חשוד בהעלמת הכנסות של 11 מיליון שקל, בעל רשת חנויות אופנה שסירב לפתוח את דלת ביתו לחוקרים, והחל לזרוק מחלון ביתו שטרות בשווי עשרות אלפי שקלים
