פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

עקץ את המדינה ב-750 אלף שקל וירצה רק שנת מאסר אחת; מה אמרה השופטת?

בית המשפט גזר שנת מאסר בפועל על תושב קלנסווה שקיבל לכיסו, שלא כדין, 735 אלף שקל לאחר שפיזר מעל אלף חשבוניות פיקטיביות. הנאשם לא החזיר את הכסף שקיבל במרמה והחל בהליכי חדלות פירעון
נחמן שפירא | (6)

בית משפט השלום בנתניה גזר על זמירו צאלח, תושב קלנסווה מנהלה של חברת זמירו צאלח, שנת מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס כספי. צאלח הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניכוי חשבוניות פיקטיביות, שמטרתן קבלת החזרי מס והתחמקות מתשלום מע"מ.

 

הנאשם והחברה בניהולו, שעסקה בתחום ההובלות ומסחר בחומרי בניין, הואשמו ב-25 עבירות מס שבוצעו בין השנים 2015-2012. צאלח והחברה שלו קיבלו לידיהם מעל ל-1,250 חשבוניות מס פיקטיביות בגין רכישת סולר, וזאת מבלי שבוצעו שירותים אמיתיים עבור חשבוניות אלו. סך החשבוניות הפיקטיביות עמד על כ-2 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ המגולם בהן היה כ-300 אלף שקל.

בגין אותן חשבוניות פיקטיביות, הנאשם דרש הישב בלו בסכום של כ-435 אלף שקל. הסכום המצטבר שהנאשם גרע מקופת הציבור ולקח לכיסו עומד על סך 735 אלף שקל.

בהתאם להודאה, בית המשפט הרשיע את הנאשם ואת החברה שניהל  ב-21 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם לגביו מסמך, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, וב-4 עבירות של מסירה למנהל או למי שהוסמך על ידיו או לפקיד הבלו ידיעה או הצהרה בלתי נכונה או הטעה אותם בפרט מסיים העלול לפגוע במילוי תפקידם.

במהלך השנים 2012-2015 קנו וקיבלו הנאשמים 1,250 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס בגין רכישת סולר על שם חב' ספרינט מוטורס, מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. הנאשמים רשמו את החשבוניות הפיקטיביות בספרי הנהלת החשבונות שניהלו וניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בה בדיווחיהם התקופתיים למנהל מס ערך מוסף.

במסגרת ההסכמות בין הצדדים בהסכם הטיעון, הצדדים הסכימו כי המאשימה תגביל את עצמה בטיעוניה לעונש הנאשם ל-13 חודשי מאסר, וההגנה תטען באופן חופשי לעניין רכיב זה. כמו כן, הצדדים יטענו חופשי לעניין רכיבי המאסר המותנה והקנס. הנאשם נעדר עבירות קודמות.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בשלב הטיעונים לעונש ביקשה המדינה כי הנאשם ירצה עונש מאסר, בהתחשב בהיקף המחדל, מניין העבירות, השיטתיות, התמדה בביצוען תוך ידיעתו שמדובר במעשה פסול. בנוסף, הנאשם לא הסדיר חובותיו ולא השיב את הכספים לקופת המדינה חרף חלוף הזמן.

במסגרת טיעוניה לעונש עמדה המדינה על ערך המוגן שנפגע ועל החומרה הרבה שיש לייחס לעבירות כלכליות ולעבירות המס בפרט, "לאור הפגיעה הקשה בחיי הכלכלה התקינים, בקופה הציבורית ובעקרון השוויון המתבטא בתשלום מס". בטיעונים לעונש  הדגישו נציגי הפרקליטות כי "בתי המשפט עמדו לא אחת על חומרתן של העבירות כלכליות תוך שהבהירו כי הענישה בגין עבירות המס אמורה להביע את הפסול שבמעשה ואת הצורך להעביר מסר מרתיע הן כלפי מבצע העבירה והן כלפי הזולת. המדובר במדיניות ענישה הנמנעת מלאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כאשר מדובר בעבירות פיסקליות, קל וחומר כאשר המחדל כלל לא הוסר".

קיראו עוד ב"משפט"

התייחס לנסיבות ביצוע העבירות צוין בטיעונים לעונש היקף המחדל העומד על סכום של

מאות אלפי שקלים, ואת העובדה כי המחדל כלל לא הוסר, וכי הנאשם פתח בהליכי חדלות פירעון.

הסדר טיעון

בסופו של דבר עתרו נציגי המדינה לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה של 13 חודשים, בהתאם להסדר הטיעון.  אילולא ההסדר, העונש היה אמור לעמוד לפי נציגי המדינה על בין 6 חודשי מאסר עד 18 חודשים לעבירות המע"מ, ובעבירות לפי חוק הבלו בין 4 חודשי מאסר ל-12 חודשים.

נציגי המדינה הדגישו כי הגבילו את  העונש ל-13 חודשי מאסר נוכח היקף המחדל, מניין העבירות, השיטתיות, ההתמדה בביצוען ואיסוף החשבוניות. זאת, שעה שהרכישה בוצעה במודע כדבר פסול, והנאשם אף המשיך בביצועה על אף שיכול היה לחדול. לצד עונש המאסר עתרה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר על תנאי הנע בין 12 חודשים בגין עבירות פשע, ומאסר מותנה בגין עבירת עוון בין 2 חודשים ל-8 חודשים, כן עתרו נציגי המדינה לקנס שינוע בין 36 אלף שקל ל-73 אלף שקל כאשר מתחם הקנס נגזר מתוך המחדל: בין 5% ל-10% כך שיהיה מותאם לנסיבות העבירה ויהלום את חומרתה וחומרת הפגיעה בחברה.

ההגנה מנגד הדגישה את נסיבות ביצוע העבירה וציינה כי הנאשם קיבל חשבוניות בסכומים גבוהים יותר מהמחיר בו תדלק, ומצב זה שונה ממצב בו לא תדלק כלל. מכל מקום, כאשר העניין התגלה הנאשם קרס וחובותיו העמיקו. הסנגור הוסיף ועמד על מצבו הרפואי של הנאשם הלקוי, מחלת הסכרת בה הוא חולה, הטיפולים בזריקות ובכדורים הפוגעים בו וכאבי גב מהם סובל והמגבילים ניידותו.

בנוסף  ציין הסנגור, כי הנאשם נקלע לחדלות פירעון אין באפשרותו להסיר את המחדל

מאחר והשליטה על נכסיו, אינה עוד בידיו. לשיטת הנאשם העלמת המס הייתה לאורך 3 שנים  בסכומים קטנים, ואין מדובר בהיקף מחדל גבוה. 

 

שנת מאסר וקנס של 50 אלף שקל בלבד

השופטת טל אוסטפלד נאוי גזרה על הנאשם עונש של שנת מאסר בפועל ואחד עשר חודשי מאסר על תנאי, בהתייחסותה לחומרת עבירות המס, אשר גורעות מס באופן אקטיבי מקופת המדינה. ציינה השופטת בגזר הדין "במעשיו פגע הנאשם בהכנסות המדינה ממסים, ובערך השוויון שבין משלמי המסים. העבירות שביצע הנאשם בוצעו תוך תכנון מוקדם ותחכום, כאשר הנאשם אחראי למלוא הנזק. להימנעות מתשלום מס השפעה על נזקים גדולים שנגרמים לכלכלת המדינה וליכולתה לספק את השירותים להם זכאי כל אזרח".

 

השופטת ציטטה את פסיקת העליון  "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל".

השופטת ציינה כי "העבירות שביצע הנאשם בוצעו תוך תכנון מוקדם ותחכום, כאשר הנאשם אחראי למלוא הנזק. מספר החשבונית הרב, העומד על 1,250 חשבוניות פיקטיביות, איננו מאפשר להקל ראש בחומרת המעשים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בעבירות הכוללות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שכן גריעת המס מקופת המדינה חמורה בהרבה מקום בו בחרו הנאשמים במודע ובכוונת תחילה להונות את רשויות המס. זאת לעומת המקרים בהם נובעת העבריינות מהימנעות פסיבית של תשלום מס לקופת המדינה והשתמטות".

בנוסף קבעה השופטת נאוי כי "חומרת העבירות עומדת על הרף הגבוה. המחדל לא הוסר כך שהנזק שנגרם למדינה ולציבור לא תוקן. טענת הנאשם לפיה הוא מנוע להסיר את המחדל נוכח הליכי חדלות פירעון אינה יכולה להתקבל משלא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו. קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות".

השופטת ציינה כי אין בקשייו הכלכליים של הנאשם וניסיונותיו להציל עסקיו מקריסה כלכלית כדי להצדיק ביצוען של עבירות המס. "במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם".

לאחר מכן קבעה השופטת כאמור כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשי מאסר לבין 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.

השופטת ציינה כי בשיקולים לענישה שקלה לזכות הנאשם את הודאתו במיוחס לו, את החיסכון בזמנם של העדים, ואת העובדה כי אין לחובתו עבר בפלילים. בנוסף ציינה השופטת כי התחשבה במצבו הרפואי של הנאשם, אשר מצבו אינו שפיר והוא לוקה בסכרת ומחלתו אינה מאוזנת. השופטת הבהירה כי "מצבו הרפואי אמנם אין בו כדי לאיין את עונש המאסר לחלוטין אך יש בו כדי לבסס התחשבות מסוימת בעונש שיוטל".

בנוסף ציינה השופטת כי התחשבה "לקולה בפרק הזמן הניכר שחלף, העומד על כשש שנים, מאז ביצוע העבירות בשנת 2015 ועד להגשת כתב האישום בשנת 2021. לצד זאת, יש לזכור כי הנאשם לא ניצל פרק זמן זה להסדיר את תשלום החוב לרשויות המס ולהסרת המחדל. לעניין הליכי חדלות הפירעון בהם פוסע הנאשם אציין כי אלה החלו רק בשנת 2022 כאשר הנאשם יכול היה לנסות להתחיל בהסרת המחדל עוד קודם לכן".

השופטת קבעה כי "לא ניתן לומר שהנאשם נוטל על עצמו את האחריות במלואה, נוכח אי הסרת המחדל, שכן, הסרת המחדל מבטאת הבעת חרטה וקבלת האחריות".

לבסוף השופטת פסקה כי "יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם כאשר הנני בכל זאת מתחשבת בחלוף הזמן, ההודאה בעובדות האישום והעובדה כי הנאשם נעדר עבירות קודמות בפלילים".

כאמור, על הנאשם נגזר מאסר לתקופה של 12 חודשים וכן מאסר על תנאי של 11 חודשים ל-3 שנים. בנוסף נגזר עליו קנס של 50,000 שקל או 70 ימי מאסר תמורתו. כאשר הקנס ישולם ב-25 תשלומים.

רשות המסים יוצגה בתיק ע"י עו"ד מרב יולי, כתב האישום הוגש ע"י עו"ד הדר דן, שתיהן מהיחידה המשפטית במחוז מרכז, בתיק שנבדק על ידי מחלקת הביקורת במע"מ נתניה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שופטת מעולה,חייבים לקדם אותה לעליון. (ל"ת)
    סער 02/08/2023 15:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גנב כספים שהיו הולכים לאברכים ממילא (ל"ת)
    לא נורא 02/08/2023 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה לא כותבים עם הנאשם הערבי ? (ל"ת)
    שלמה 02/08/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בארהב היה נכנס ל 10 שנים לפחות !!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    הפשע בארץ משתלם 02/08/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בקיצור - הפשע משתלם (ל"ת)
    המגיב 02/08/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השופטת החמירה עם הנאשם שחולה בסוכר,30 יום מאסר זה מספיק (ל"ת)
    לא הזויה בכלל 02/08/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
צוואה
צילום: canva

הצוואה המקורית תימסר לאלמנה - למרות התנגדות הרשם

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע כי אלמנתו של המנוח ושני ילדיהם יקבלו לידיהם את הצוואה המקורית, שהיתה למעשה מכתב פרידה מרגש שכתב להם המנוח, אבי המשפחה. הרשם לענייני ירושה הביע חשש מפני "צונאמי של בקשות" אם ייענה לבקשה, אך השופט דחה את הטענה שלו וקבע כי ניתן להסתפק בעותק נוטריוני לצורכי אחסון בארכיון

עוזי גרסטמן |

האלמנה נכנסה לאולם של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה כשהיא מלווה בעורך דינה. היא לא הסתירה את ההתרגשות: עבור משפחתה לא מדובר בעוד מסמך משפטי, אלא בזיכרון האחרון מבעלה שנפטר בפתאומיות. יום לפני מותו, כתב המנוח במחברת שלו מכתב פרידה ארוך ומלא רגש, שבצדו שורה קצרה שבה קבע את אופן חלוקת רכושו. המכתב הזה, שהוכר כצוואתו התקפה של המנוח, הופקד אצל רשם הירושה וניתן לגביו צו קיום. אלא שהאלמנה ביקשה להשיב את המקור לידיה, כדי לשמרו כמזכרת אישית ולא רק מסמך משפטי.

הרשם לענייני ירושה בחיפה סירב להשיב לה את המסמך, גם לאחר שהציגה העתק נוטריוני מקורי שהכינה במיוחד. החלטתו נומקה בחשש מפני יצירת תקדים שיביא לשיטפון של תביעות דומות מצד יורשים אחרים. כך נולדה תביעה חריגה להשבת צוואה מקורית - תביעה שהסתיימה השבוע בהחלטה עקרונית של השופט ירון אלטרזון, שקיבל את עמדת המשפחה וקבע כי אין כל מניעה משפטית להשבת הצוואה לידיהם. השופט סקר בהרחבה את הרקע. לדבריו, "המנוח הותיר אחריו צוואה אשר נכתבה בכתב ידו במחברת הכתיבה שלו, צוואה אשר הכילה למעשה מכתב פרידה מרגש מהיקרים לו ובפרט מהתובעים". הוא ציין בפסק הדין שפורסם כי חלקן של הוראות הירושה במסמך היה קטן מאוד ביחס למכתב הפרידה עצמו - מה שהעצים את הערך הרגשי של המסמך בעיני האלמנה והילדים.

במהלך הדיון חזרו התובעים והדגישו כי מדובר עבורם בחפץ בעל חשיבות אישית ומשפחתית יוצאת דופן. לטענת האלמנה, "חשיבות קבלת המסמך גדולה היות ויש לו ערך רגשי עצום עבור הקטינים וגם עבורה כאלמנתו". הם הביעו נכונות להבטיח כי תוכן הצוואה יישמר במערכת הציבורית, ואף הציעו למסור לנתבע העתק נוטריוני מאומת של הצוואה, כך שהרשם לא ייפגע בתפקידו לשמר את המסמך לדורות הבאים.

שחרור הצוואה עלול להוות תקדים בעייתי

מנגד, עמד הרשם על כך ש"דרך המלך" היא לשמור את הצוואה המקורית בגנזך לצמיתות, כפי שנקבע בתקנות הירושה ותקנות הארכיונים. לדבריו, כל אדם יכול לעיין בצוואה במשרדי הרשם, ולכן הפתרון הראוי הוא מסירת העתק צילומי בלבד. בנוסף, הסביר הרשם כי שחרור הצוואה לידיים פרטיות עלול להוות תקדים בעייתי ולפתוח פתח למבול בקשות דומות.

השופט אלטרזון בחן את הסוגיה המשפטית והסתמך על סעיף 68(ב) לחוק הירושה, הקובע כי ניתן להוכיח צוואה באמצעות העתק אם המקור הושמד או אינו בנמצא. הוא הזכיר את פסיקת בית המשפט העליון בעניין רענני, שבה נקבע כי, "תמיד יוגש מקור הצוואה, ורק אם הוכיח המבקש כי המקור נשמד... רשאי בית המשפט בהגשת העתק או בדרך אחרת". עם זאת, הוא הדגיש כי במקרה שלפניו הצוואה כבר הוכחה ואף ניתן צו קיום ללא התנגדויות, כך ש"המשוכה המשמעותית של הוכחת הצוואה התובעים עברו ללא ספק ובאופן חלק".