הרוויח 2.5 מיליון דולר במניות וחמק מתשלום מסים - כך חוקרי רשות המסים הגיעו אליו
העלמת הכנסות עורך דין מתל אביב חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים ממסחר במניות באמצעות חברה הרשומה באיי הבתולה. עורך הדין אשר רבינוביץ' נחקר אתמול במשרדי פקיד שומה חקירות תל-אביב, בחשד שהתחמק מדיווח ותשלום מס על הכנסות ממכירת ניירות ערך בישראל ובחו"ל בסכום של 2.5 מיליון דולר לפחות.
החל משעות הבוקר הגיעו חוקרי רשות המסים לביתו של החשוד ולמשרדו וכן למייצגיו ולמעורבים נוספים בפרשה, ערכו חיפושים ותפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב. בהמשך הובא החשוד בפני בית משפט השלום בתל אביב ושוחרר בתנאים מגבילים.
החשוד הינו עורך דין בתחום המשפט המסחרי והנדל"ן. במהלך דיונים שנערכו עימו במשרד מס הכנסה תל-אביב 4 עלה חשד להתנהלות פלילית שלו ביחס להכנסותיו ממסחר בניירות ערך בארץ ובחו"ל. בעקבות החשד נפתחה חקירה סמויה שממנה עלה כי הכנסות אלה הוסתרו תחת חברה זרה בשם NEMETZ CORP שהתאגדה באיי הבתולה, ומניותיה מוחזקות לכאורה על ידי נאמן זר.
כאמור, מהחקירה עד כה עולה חשד כי החשוד התחמק מתשלום מס בגין רווחים של 2.5 מיליון דולר לפחות בשנים 2012 – 2020. החקירה נמשכת.
- 3.מריה 27/05/2024 16:13הגב לתגובה זובוזזים את הקופה בתקופת מלחמה. עמלקים עם כיפות.
- דב 31/05/2024 19:31הגב לתגובה זולזוהמה האנטישמית. לא פלא שיהודים הושמדו בכל הדורות. השנאה. השנאה.
- 2.למה בכלל הוא צריך לשלם מס האם המדינה השתתפה בהשקעה כדי שתקבל מס??? (ל"ת)רון 27/05/2024 14:24הגב לתגובה זו
- מס הכנסה זה כמו דמי חסות. לא נדרשת השקעה. רק גביה. (ל"ת)סוד העושק 27/05/2024 15:15הגב לתגובה זו
- 1.Robin Hood 27/05/2024 13:52הגב לתגובה זואם לא הצליח להתחמק מרשות המסים
- יש יותר מוצלחים ממנו (ל"ת)אנונימי 27/05/2024 17:16הגב לתגובה זו
- זה לא רואה חשבון.. (ל"ת)אני עצמי ואנוכי 27/05/2024 16:14הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
