שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור

מעלימי מס שנתפסו נשלחו לעד 21 חודשים בכלא

רשות המסים הגבירה את האכיפה בשנה האחרונה והיא מצליחה להגדיל את כמות עברייני המס שנתפסים; בית המשפט מספק במקביל עונשים מתריעים
איציק יצחקי | (3)

בשבועות האחרונים נגזרו על שלושה נאשמים עונשים כבדים בגין עבירות מס, בראשן עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ומס הכנסה. מדובר בעבירות מס בסכום כולל של כ-6 מילון שקל. 

העלמות מס הן מכת מדינה. הן מהוות את עיקר ההון השחור בארץ והן גורמות לכך שנטל המס על אלו שמשלמים מס יהיה גבוה. העלמחות המס עשויות להיראות לכם עניין קטן - חשמלאי שלא מוציא חשבונית, מורה פרטית שלא רושמת את התקבול שאתם מעבירים לה, אבל זה מתחיל בעבירות "קטנות" מסוג כזה וזה מצטבר להיקפים של עשרות מיליארדים ולעבירות בקנה מידה של מיליונים רבים לעסק ולנישום. 

במקביל, פורחת כאן תופעת החשבוניות הפיקטיביות שבעצם מביאה להעלמות מסים - מע"מ וגם זיכוי בגין הוצאות במיליארדים רבים. כאן יש חיבור ברור לעולם הפש, לקבוצות עברייניות, אך בשנה-נתיים האחרונות רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ והרשויות האחרות לרבות המשטרה, מעלים הילוך כדי לתפוס את העבריינים והם רושמים הצלחות. 

כמו כן, היישום של "חשבוניות ישראל" שדורש בעצם הצלבת חשבוניות גדולות אמור למנוע לאורך זמן, שימוש בחשבוניות פיקטיביות גדולות. ועדיין - ייקח זמן עד שהמערכות הממוחשבות לצד אמצעי רשות המסים יצליחו להוריד את העלמות המס באופן משמעותי. 

 

העלמות מס - מכת מדינה

כעולה מגזר הדין בעניין יאיר משיח, שניתן בבית משפט השלום ברמלה, הנאשם לא הגיש דוחות מע"מ ודוחות מס הכנסה במועדים הנדרשים, בין השנים 2018-2022. מחזורי דוחות מס ההכנסה שלא הוגשו במועד עומדים על כ-58 מיליון שקל, ולא הועברו ניכויי מס הכנסה בסכום של 114 אלף שקל. בין היתר, סכום המס שנדרש לתשלום בגין דוחות המע"מ, ולא שולם, עומד על כ-620 אלף שקל. המחדלים הוסרו, הן במע"מ והן במס הכנסה.

בית המשפט השית על הנאשם 11 חודשי מאסר. יצוין כי מדובר בנאשם בעל עבר פלילי בעבירות מע"מ. רשות המסים יוצגה בתיק ע"י עוה"ד חנה בן פורת פיירשטיין ממונה בכירה מס הכנסה ועו"ד דביר עמר תובע מע"מ רמלה  היחידה המשפטי מרכז.  

 

גזר דין נוסף שניתן בבית המשפט ברמלה, בעניינם של בעל ואישה בשם שירן אלגריסי ואסף ציון טובאינה. השניים הם בעלים של חברות לפינוי אשפה והם הואשמו בעבירות על חוק המע"מ ועל פקודת מס הכנסה. חלק מההרשעות הן בגין אי הגשת דוחות מס הכנסה. סך המחדל עומד על כ-2 מיליון שקל, ומיעוט ממנו הוסר. על הבעל הושתו 16 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של 100 אלף שקל. רשות המסים יוצגה בתיק ע"י  עוה"ד דביר עמר תובע מע"מ רמלה מהיחידה המשפטית מרכז ודליה סיבוני מתביעות מס הכנסה ירושלים והדרום.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בית המשפט השלום בתל-אביב גזר על אורן מזרחי, תושב בני ברק, 21 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הפיץ וקיבל מסמכים הנחזים לחשבוניות מס על שמות עוסקים שונים, מבלי שעשה או התחייב לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. השימוש בחשבוניות הפיקטיביות סייע לנאשם להתחמק מתשלום מסים בסך 3.2 מיליון שקל. רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד אור הדאיה, ראש צוות ביחידה המשפטית מרכז.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אירינה 11/08/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    להנהגה החרדית הארורה הבוזזת את הקופה הציבורית בעת מלחמה
  • 2.
    בני 11/08/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות 10 שנים מינימום עם עבודת פרך וחילוט כל הרכוש.
  • 1.
    מעט מדי , מאוחר מדי עול המיסים על השכירים הוא כבד מנשוא (ל"ת)
    אפללו 11/08/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.