שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור

מעלימי מס שנתפסו נשלחו לעד 21 חודשים בכלא

רשות המסים הגבירה את האכיפה בשנה האחרונה והיא מצליחה להגדיל את כמות עברייני המס שנתפסים; בית המשפט מספק במקביל עונשים מתריעים
איציק יצחקי | (3)

בשבועות האחרונים נגזרו על שלושה נאשמים עונשים כבדים בגין עבירות מס, בראשן עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ומס הכנסה. מדובר בעבירות מס בסכום כולל של כ-6 מילון שקל. 

העלמות מס הן מכת מדינה. הן מהוות את עיקר ההון השחור בארץ והן גורמות לכך שנטל המס על אלו שמשלמים מס יהיה גבוה. העלמחות המס עשויות להיראות לכם עניין קטן - חשמלאי שלא מוציא חשבונית, מורה פרטית שלא רושמת את התקבול שאתם מעבירים לה, אבל זה מתחיל בעבירות "קטנות" מסוג כזה וזה מצטבר להיקפים של עשרות מיליארדים ולעבירות בקנה מידה של מיליונים רבים לעסק ולנישום. 

במקביל, פורחת כאן תופעת החשבוניות הפיקטיביות שבעצם מביאה להעלמות מסים - מע"מ וגם זיכוי בגין הוצאות במיליארדים רבים. כאן יש חיבור ברור לעולם הפש, לקבוצות עברייניות, אך בשנה-נתיים האחרונות רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ והרשויות האחרות לרבות המשטרה, מעלים הילוך כדי לתפוס את העבריינים והם רושמים הצלחות. 

כמו כן, היישום של "חשבוניות ישראל" שדורש בעצם הצלבת חשבוניות גדולות אמור למנוע לאורך זמן, שימוש בחשבוניות פיקטיביות גדולות. ועדיין - ייקח זמן עד שהמערכות הממוחשבות לצד אמצעי רשות המסים יצליחו להוריד את העלמות המס באופן משמעותי. 

 

העלמות מס - מכת מדינה

כעולה מגזר הדין בעניין יאיר משיח, שניתן בבית משפט השלום ברמלה, הנאשם לא הגיש דוחות מע"מ ודוחות מס הכנסה במועדים הנדרשים, בין השנים 2018-2022. מחזורי דוחות מס ההכנסה שלא הוגשו במועד עומדים על כ-58 מיליון שקל, ולא הועברו ניכויי מס הכנסה בסכום של 114 אלף שקל. בין היתר, סכום המס שנדרש לתשלום בגין דוחות המע"מ, ולא שולם, עומד על כ-620 אלף שקל. המחדלים הוסרו, הן במע"מ והן במס הכנסה.

בית המשפט השית על הנאשם 11 חודשי מאסר. יצוין כי מדובר בנאשם בעל עבר פלילי בעבירות מע"מ. רשות המסים יוצגה בתיק ע"י עוה"ד חנה בן פורת פיירשטיין ממונה בכירה מס הכנסה ועו"ד דביר עמר תובע מע"מ רמלה  היחידה המשפטי מרכז.  

 

גזר דין נוסף שניתן בבית המשפט ברמלה, בעניינם של בעל ואישה בשם שירן אלגריסי ואסף ציון טובאינה. השניים הם בעלים של חברות לפינוי אשפה והם הואשמו בעבירות על חוק המע"מ ועל פקודת מס הכנסה. חלק מההרשעות הן בגין אי הגשת דוחות מס הכנסה. סך המחדל עומד על כ-2 מיליון שקל, ומיעוט ממנו הוסר. על הבעל הושתו 16 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של 100 אלף שקל. רשות המסים יוצגה בתיק ע"י  עוה"ד דביר עמר תובע מע"מ רמלה מהיחידה המשפטית מרכז ודליה סיבוני מתביעות מס הכנסה ירושלים והדרום.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בית המשפט השלום בתל-אביב גזר על אורן מזרחי, תושב בני ברק, 21 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הפיץ וקיבל מסמכים הנחזים לחשבוניות מס על שמות עוסקים שונים, מבלי שעשה או התחייב לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. השימוש בחשבוניות הפיקטיביות סייע לנאשם להתחמק מתשלום מסים בסך 3.2 מיליון שקל. רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד אור הדאיה, ראש צוות ביחידה המשפטית מרכז.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אירינה 11/08/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    להנהגה החרדית הארורה הבוזזת את הקופה הציבורית בעת מלחמה
  • 2.
    בני 11/08/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות 10 שנים מינימום עם עבודת פרך וחילוט כל הרכוש.
  • 1.
    מעט מדי , מאוחר מדי עול המיסים על השכירים הוא כבד מנשוא (ל"ת)
    אפללו 11/08/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).