שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור

מעלימי מס שנתפסו נשלחו לעד 21 חודשים בכלא

רשות המסים הגבירה את האכיפה בשנה האחרונה והיא מצליחה להגדיל את כמות עברייני המס שנתפסים; בית המשפט מספק במקביל עונשים מתריעים
איציק יצחקי | (3)

בשבועות האחרונים נגזרו על שלושה נאשמים עונשים כבדים בגין עבירות מס, בראשן עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ ומס הכנסה. מדובר בעבירות מס בסכום כולל של כ-6 מילון שקל. 

העלמות מס הן מכת מדינה. הן מהוות את עיקר ההון השחור בארץ והן גורמות לכך שנטל המס על אלו שמשלמים מס יהיה גבוה. העלמחות המס עשויות להיראות לכם עניין קטן - חשמלאי שלא מוציא חשבונית, מורה פרטית שלא רושמת את התקבול שאתם מעבירים לה, אבל זה מתחיל בעבירות "קטנות" מסוג כזה וזה מצטבר להיקפים של עשרות מיליארדים ולעבירות בקנה מידה של מיליונים רבים לעסק ולנישום. 

במקביל, פורחת כאן תופעת החשבוניות הפיקטיביות שבעצם מביאה להעלמות מסים - מע"מ וגם זיכוי בגין הוצאות במיליארדים רבים. כאן יש חיבור ברור לעולם הפש, לקבוצות עברייניות, אך בשנה-נתיים האחרונות רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ והרשויות האחרות לרבות המשטרה, מעלים הילוך כדי לתפוס את העבריינים והם רושמים הצלחות. 

כמו כן, היישום של "חשבוניות ישראל" שדורש בעצם הצלבת חשבוניות גדולות אמור למנוע לאורך זמן, שימוש בחשבוניות פיקטיביות גדולות. ועדיין - ייקח זמן עד שהמערכות הממוחשבות לצד אמצעי רשות המסים יצליחו להוריד את העלמות המס באופן משמעותי. 

 

העלמות מס - מכת מדינה

כעולה מגזר הדין בעניין יאיר משיח, שניתן בבית משפט השלום ברמלה, הנאשם לא הגיש דוחות מע"מ ודוחות מס הכנסה במועדים הנדרשים, בין השנים 2018-2022. מחזורי דוחות מס ההכנסה שלא הוגשו במועד עומדים על כ-58 מיליון שקל, ולא הועברו ניכויי מס הכנסה בסכום של 114 אלף שקל. בין היתר, סכום המס שנדרש לתשלום בגין דוחות המע"מ, ולא שולם, עומד על כ-620 אלף שקל. המחדלים הוסרו, הן במע"מ והן במס הכנסה.

בית המשפט השית על הנאשם 11 חודשי מאסר. יצוין כי מדובר בנאשם בעל עבר פלילי בעבירות מע"מ. רשות המסים יוצגה בתיק ע"י עוה"ד חנה בן פורת פיירשטיין ממונה בכירה מס הכנסה ועו"ד דביר עמר תובע מע"מ רמלה  היחידה המשפטי מרכז.  

 

גזר דין נוסף שניתן בבית המשפט ברמלה, בעניינם של בעל ואישה בשם שירן אלגריסי ואסף ציון טובאינה. השניים הם בעלים של חברות לפינוי אשפה והם הואשמו בעבירות על חוק המע"מ ועל פקודת מס הכנסה. חלק מההרשעות הן בגין אי הגשת דוחות מס הכנסה. סך המחדל עומד על כ-2 מיליון שקל, ומיעוט ממנו הוסר. על הבעל הושתו 16 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי של 100 אלף שקל. רשות המסים יוצגה בתיק ע"י  עוה"ד דביר עמר תובע מע"מ רמלה מהיחידה המשפטית מרכז ודליה סיבוני מתביעות מס הכנסה ירושלים והדרום.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

בית המשפט השלום בתל-אביב גזר על אורן מזרחי, תושב בני ברק, 21 חודשי מאסר בפועל. הנאשם הפיץ וקיבל מסמכים הנחזים לחשבוניות מס על שמות עוסקים שונים, מבלי שעשה או התחייב לבצע את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים. השימוש בחשבוניות הפיקטיביות סייע לנאשם להתחמק מתשלום מסים בסך 3.2 מיליון שקל. רשות המסים יוצגה ע"י עוה"ד אור הדאיה, ראש צוות ביחידה המשפטית מרכז.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אירינה 11/08/2024 17:20
    הגב לתגובה זו
    להנהגה החרדית הארורה הבוזזת את הקופה הציבורית בעת מלחמה
  • 2.
    בני 11/08/2024 16:04
    הגב לתגובה זו
    צריך להיות 10 שנים מינימום עם עבודת פרך וחילוט כל הרכוש.
  • 1.
    מעט מדי , מאוחר מדי עול המיסים על השכירים הוא כבד מנשוא (ל"ת)
    אפללו 11/08/2024 13:36
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.