שוטרים גילו בארון 830 אלף שקל - זו הסיבה שהאיש לא ישלם מס

האיש, אב לעשרה מהפזורה הבדואית, טען כי מדובר בכסף שהוא חסך מעבודתו בקק"ל לאורך השנים, בנוסף לשכר שקיבלו ארבעה מבניו. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס
עוזי גרסטמן | (7)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פטר באחרונה אב לעשרה ילדים מהפזורה הבדואית מלשלם מס עבור מאות אלפי שקלים במזומן שנמצאו בביתו, במהלך חיפוש שערכה בו המשטרה. השופטת יעל ייטב קבילה את ההסברים של המערער, שלפיהם מקור הכספים הנ"ל הוא עבודתו רבת השנים בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ובהכנסות של ארבעת ילדיו, כך שמדובר למעשה בחיסכון עבורם ולא ב"גידול הון בלתי מוסבר" הגורר מיסוי מוגדל וקנסות.

הפרשה החלה באוקטובר 2021, אז ערכה יחידת הבילוש של המשטרה חיפוש בביתו של המערער, על רקע חשד לאחזקה של אמצעי לחימה (אמל"ח). במהלך החיפוש נמצאו אמנם ארגזי תחמושת בארון, אלא שהם לא הכילו אמל"ח - אלא כסף מזומן בהיקף של 830 אלף שקל. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס. השגה שהוא הגיש  נגד ההחלטה נדחתה, ועקבות כך הוגש הערעור לבית המשפט בדצמבר 2022.

לטענת האיש, שהוא עובד של קק"ל מזה 35 שנה, הסכום הגדול שהתגלה בביתו אינו מהווה גידול הון בלתי מוסבר או הכנסה בלתי מדווחת, כפי שטען פקיד השומה, אלא בסך הכל מדובר בחיסכון שלו ושל ארבעה מילדיו הבוגרים לאורך השנים. כמו כן, הסביר המערער כי דתו אוסרת עליו לשמור את הכסף בבנק, וכי מאז שהתחיל לעבוד בגיל 17 "הוא שומר את הכסף בארון". לכן, לדברי המערער, צריך לבטל את ההחלטה של פקיד השומה ולפטור אותו מתשלום המס והקנס שבהם חויב.

השופטת ייטב קבעה כי הסברי המערער לגבי המזומנים הרבים שנמצאו בביתו – בייחוד על רקע היותו בעל הכנסות של כ-260 אלף שקל בשנה מעבודתו בקק"ל – מניחים את דעתה. "לא מדובר אפוא בסכום כסף גבוה שנמצא בביתו של אדם נעדר הכנסות המתפרנס מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בלבד, או בביתו של מי שמפיק הכנסה זעומה בלבד שאין בה כדי להסביר קיומו של חיסכון – אלא באדם המפיק לאורך שנים הכנסה של ממש, המחויבת במס באופן שוטף. במצב דברים זה. אין זה בלתי סביר להניח שיש באפשרותם של המערער ואשתו לחסוך ממשכורתם את סכומי הכסף שנמצאו בביתם", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.

היא אף הוסיפה כי היכולת של המערער לחסוך סכומים נכבדים ממשכורתו לאורך השנים מוסברת, בין היתר, באמצעות העובדה שעלות ביתו מסתכמת בכ-30 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, הבהירה, קיומו של חיסכון בסך 830 אלף שקל אינו דבר מופרך, "ואילו היה מתגלה הסכום האמור בחשבון הבנק של המערער – לא היה פקיד השומה חושד כי מדובר בהכנסה שלא דווחה, בהיעדר כל בסיס לכך".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

היא כתבה אמנם כי מקובל להפקיד כספי חיסכון בבנק או במוסד פיננסי אחר, אלא שלדבריה יש מגזרים במשק הישראלי שבהם נהוג, מסיבות כאלה ואחרות, לשמור את הכסף בבית. לדבריה, כל עוד לא קיים איסור על כך שמעוגן בחוק – אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שמקור הכספים בעבירה או שהמס בגינם לא שולם.

השופטת ייטב הוסיפה כי גם לילדי המערער, שנטען כי הם שותפים בחיסכון, יש הכנסות שנובעות ממשכורת, ולכן הגיוני שהם תרמו לקופת החיסכון מיכולת העבודה שלהם ולאו דווקא מפעילות עבריינית. בחקירתו סיפר המערער שילדיו בחרו להפקיד אצלו את כספם כדי שלא יבזבזו אותו סתם.

קיראו עוד ב"משפט"

לאור כל אלה, הורתה השופטת על קבלת הערעור של האיש וביטול השומה והקנס שהוטלו עליו, ועל השבת הכספים שנתפסו לידיו בתוך חודש ממועד פסק הדין. פקיד השומה חויב בהוצאות משפט בסכום של 70 אלף שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישר כוחה של השופטת. (ל"ת)
    רואה חשבון 16/06/2024 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברל 16/06/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
    שופטת ממש עלובה , פקיד שומה עוד יותר , אילו היה מדובר ביהודי היו שחטים אותו
  • 4.
    אם היה חרדי היה נקנס (ל"ת)
    עמי 16/06/2024 05:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 15/06/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
    אין תחתית לביב השופכין שנקרא שופטים בישראל - מערכת משפט מושחתת
  • 2.
    ותיק 15/06/2024 11:54
    הגב לתגובה זו
    פקידי השומה מעדיפים לדגיי הרקק שאינם יכולים להתגונן. המעלימים הגדולים הנעזרים במיטב רואי החשבון, חסינים בדרך כלל. טוב שבית המשפט העמיד אותם במקומם.
  • 1.
    פרח 15/06/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מאמין בבנק אך מקבל את הכסף ממנו? למה באו לחפש נשק אצלו? 4 בנים וכולם משירים את הכסף בבית? מה עם הוצאות חשמל מים אוכל ל12 איש בבית? תממש לא קונה את הסיפור הזה. שמשיות המס יכתבו את הסיפור ב"חכמי חלם"
  • באיזו שפה אתה כותב את התגובות? (ל"ת)
    בור ועם הארץ 16/06/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
בית המשפט
צילום: Pixbay

השקיע 300 אלף שקל בעסק שמיד קרס - איך הצליח לקבל בחזרה את הכסף?

בעל חברה להשכרת טרקטורונים ורכבי שטח באילת קיבל ב-2018 מאות אלפי שקלים ממשקיע שביקש לרכוש רבע מהמניות. אלא שהעסקה מעולם לא נרשמה ברשם החברות, והמניות לא הועברו אליו. בית המשפט קבע כי לא ניתן לאכוף את ההסכם בגלל המצב הנוכחי של החברה, והורה על השבת הכסף בצירוף ריבית והצמדה, תוך שהוא מצביע על בלבול רב בגרסת המשקיע ועל מחדליו של בעל החברה - שהודה בחלק מהטענות

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה דיני חוזים הסכם

לקראת סוף 2018 פנה צעיר שניסה את מזלו באילת לעסק מקומי שהפעיל טיולי שטח באמצעות טרקטורונים ורכבי רייזר. לדבריו, הוצע לו להצטרף כבעלים וכמשקיע בחברה, ובמסגרת כך הוא מסר לידי מנהל החברה מאות אלפי שקלים - חלקם במזומן וחלקם בהעברה בנקאית. התוכנית היתה ברורה: הוא אמור היה להחזיק ב-25% מהמניות ולהפוך לשותף מלא בעסק. אלא שהמציאות התבררה כשונה. המניות מעולם לא הוקצו לו, לא נחתם הסכם מסודר והעסקה לא דווחה לגורמי הרגולציה. שבע שנים מאוחר יותר, ולאחר שפרץ סכסוך חריף בין הצדדים, מצא את עצמו בית משפט השלום באילת נדרש להכריע אם המשקיע זכאי לחלקו בחברה או לפחות להשבת הכסף שהעביר.

השופט ד"ר ניר שנידרמן פתח את פסק הדין בתיאור תחושותיו של התובע, שסיפר כי השקיע את מיטב כספו אך מצא את עצמו מול שוקת שבורה. "איפה החלק שלי בחברה? אני ב-70% פוסט טראומה… יצאתי מטומטם", צוטט האיש בעדותו. עם זאת, כבר בתחילת ההליך התגלה כי גירסתו אינה עקבית. הוא התקשה לפרט במדויק כמה כסף העביר, באיזה אופן, ומה היתה ההסכמה המדויקת לגבי המניות. האם מדובר היה ברכישת מניות קיימות מבעל השליטה, או שמא בהקצאת מניות חדשות על ידי החברה? האם חלק מהסכום נועד לשמש הלוואת בעלים שתוחזר בעתיד? לשאלות האלה לא נמצאה תשובה ברורה בעדותו של הצעיר.

כל ההתקשרות נותרה ברמה המילולית בלבד

מנגד, גרסת הנתבע - טל יוסף והבה, בעל החברה והמנהל שלה - היתה קוהרנטית יותר. הוא טען כי אכן קיבל מהתובע סכום של 300 אלף שקל בלבד, ולא מעבר לכך, וזאת בתמורה לרבע מהמניות. "קיבלתי 300 אלף שקל תמורת 25%", אמר בעדותו. ואולם גם לטענתו לא נערך הסכם כתוב, המניות לא נרשמו על שם התובע ברשם החברות ולא בוצעו דיווחים לרשות המסים. למעשה, כל ההתקשרות נותרה ברמה המילולית בלבד.

במהלך ההליך עלו עדויות נוספות של יועץ כלכלי ורואה חשבון שנשכרו בשעתו כדי ללוות את העסקה. היועץ העריך בזמנו את שווי החברה ב-1.6 מיליון שקל, אך חוות דעתו התגלתה כבעייתית במיוחד. השופט ציין כי מדובר ב"לא שעתו היפה" של אותו יועץ, לאחר שהתברר כי העריך נכסים ומוניטין ללא בסיס מוצק והתעלם מהתחייבויות משמעותיות של החברה. לא בכדי החברה קרסה זמן קצר לאחר מכן, כפי שהעיד הנתבע עצמו.

הנתבע טען כי כשהתובע ביקש לסיים את השותפות, הובהר לו כי מדובר במניות שנרכשו וכי עליו להזרים כספים נוספים בהתאם לחלקו היחסי בחברה. התובע, שלא היה מוכן לכך, ניתק קשר ועזב את אילת. לטענתו, שכרו בחודשים שבהם הועסק בעסק שולם בחוסר, והוא נאלץ לפנות לבית המשפט כדי לקבל את כספו חזרה.