שטרות כסף תקציב עבודה מאתיים שקל
צילום: Istock

שוטרים גילו בארון 830 אלף שקל - זו הסיבה שהאיש לא ישלם מס

האיש, אב לעשרה מהפזורה הבדואית, טען כי מדובר בכסף שהוא חסך מעבודתו בקק"ל לאורך השנים, בנוסף לשכר שקיבלו ארבעה מבניו. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס
עוזי גרסטמן | (7)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פטר באחרונה אב לעשרה ילדים מהפזורה הבדואית מלשלם מס עבור מאות אלפי שקלים במזומן שנמצאו בביתו, במהלך חיפוש שערכה בו המשטרה. השופטת יעל ייטב קבילה את ההסברים של המערער, שלפיהם מקור הכספים הנ"ל הוא עבודתו רבת השנים בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ובהכנסות של ארבעת ילדיו, כך שמדובר למעשה בחיסכון עבורם ולא ב"גידול הון בלתי מוסבר" הגורר מיסוי מוגדל וקנסות.

הפרשה החלה באוקטובר 2021, אז ערכה יחידת הבילוש של המשטרה חיפוש בביתו של המערער, על רקע חשד לאחזקה של אמצעי לחימה (אמל"ח). במהלך החיפוש נמצאו אמנם ארגזי תחמושת בארון, אלא שהם לא הכילו אמל"ח - אלא כסף מזומן בהיקף של 830 אלף שקל. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס. השגה שהוא הגיש  נגד ההחלטה נדחתה, ועקבות כך הוגש הערעור לבית המשפט בדצמבר 2022.

לטענת האיש, שהוא עובד של קק"ל מזה 35 שנה, הסכום הגדול שהתגלה בביתו אינו מהווה גידול הון בלתי מוסבר או הכנסה בלתי מדווחת, כפי שטען פקיד השומה, אלא בסך הכל מדובר בחיסכון שלו ושל ארבעה מילדיו הבוגרים לאורך השנים. כמו כן, הסביר המערער כי דתו אוסרת עליו לשמור את הכסף בבנק, וכי מאז שהתחיל לעבוד בגיל 17 "הוא שומר את הכסף בארון". לכן, לדברי המערער, צריך לבטל את ההחלטה של פקיד השומה ולפטור אותו מתשלום המס והקנס שבהם חויב.

השופטת ייטב קבעה כי הסברי המערער לגבי המזומנים הרבים שנמצאו בביתו – בייחוד על רקע היותו בעל הכנסות של כ-260 אלף שקל בשנה מעבודתו בקק"ל – מניחים את דעתה. "לא מדובר אפוא בסכום כסף גבוה שנמצא בביתו של אדם נעדר הכנסות המתפרנס מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בלבד, או בביתו של מי שמפיק הכנסה זעומה בלבד שאין בה כדי להסביר קיומו של חיסכון – אלא באדם המפיק לאורך שנים הכנסה של ממש, המחויבת במס באופן שוטף. במצב דברים זה. אין זה בלתי סביר להניח שיש באפשרותם של המערער ואשתו לחסוך ממשכורתם את סכומי הכסף שנמצאו בביתם", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.

היא אף הוסיפה כי היכולת של המערער לחסוך סכומים נכבדים ממשכורתו לאורך השנים מוסברת, בין היתר, באמצעות העובדה שעלות ביתו מסתכמת בכ-30 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, הבהירה, קיומו של חיסכון בסך 830 אלף שקל אינו דבר מופרך, "ואילו היה מתגלה הסכום האמור בחשבון הבנק של המערער – לא היה פקיד השומה חושד כי מדובר בהכנסה שלא דווחה, בהיעדר כל בסיס לכך".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

היא כתבה אמנם כי מקובל להפקיד כספי חיסכון בבנק או במוסד פיננסי אחר, אלא שלדבריה יש מגזרים במשק הישראלי שבהם נהוג, מסיבות כאלה ואחרות, לשמור את הכסף בבית. לדבריה, כל עוד לא קיים איסור על כך שמעוגן בחוק – אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שמקור הכספים בעבירה או שהמס בגינם לא שולם.

השופטת ייטב הוסיפה כי גם לילדי המערער, שנטען כי הם שותפים בחיסכון, יש הכנסות שנובעות ממשכורת, ולכן הגיוני שהם תרמו לקופת החיסכון מיכולת העבודה שלהם ולאו דווקא מפעילות עבריינית. בחקירתו סיפר המערער שילדיו בחרו להפקיד אצלו את כספם כדי שלא יבזבזו אותו סתם.

קיראו עוד ב"משפט"

לאור כל אלה, הורתה השופטת על קבלת הערעור של האיש וביטול השומה והקנס שהוטלו עליו, ועל השבת הכספים שנתפסו לידיו בתוך חודש ממועד פסק הדין. פקיד השומה חויב בהוצאות משפט בסכום של 70 אלף שקל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישר כוחה של השופטת. (ל"ת)
    רואה חשבון 16/06/2024 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ברל 16/06/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
    שופטת ממש עלובה , פקיד שומה עוד יותר , אילו היה מדובר ביהודי היו שחטים אותו
  • 4.
    אם היה חרדי היה נקנס (ל"ת)
    עמי 16/06/2024 05:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 15/06/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
    אין תחתית לביב השופכין שנקרא שופטים בישראל - מערכת משפט מושחתת
  • 2.
    ותיק 15/06/2024 11:54
    הגב לתגובה זו
    פקידי השומה מעדיפים לדגיי הרקק שאינם יכולים להתגונן. המעלימים הגדולים הנעזרים במיטב רואי החשבון, חסינים בדרך כלל. טוב שבית המשפט העמיד אותם במקומם.
  • 1.
    פרח 15/06/2024 11:14
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מאמין בבנק אך מקבל את הכסף ממנו? למה באו לחפש נשק אצלו? 4 בנים וכולם משירים את הכסף בבית? מה עם הוצאות חשמל מים אוכל ל12 איש בבית? תממש לא קונה את הסיפור הזה. שמשיות המס יכתבו את הסיפור ב"חכמי חלם"
  • באיזו שפה אתה כותב את התגובות? (ל"ת)
    בור ועם הארץ 16/06/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?

פסק דין מעניין של בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה קבע כי מינוי בן ממשיך שנעשה כבר בשנות השמונים ולא בוטל במשך עשרות שנים, תקף גם אם בצוואה מאוחרת ביקש בעל הנחלה לחלק את המשק שלו בין ילדיו. השופט רן ארנון קבע כי המינוי, שאושר על ידי הסוכנות היהודית, מהווה התחייבות בלתי חוזרת, ולכן אין בכוחה של הצוואה לשנותו - גם אם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון לפני מות האב

עוזי גרסטמן |

באחד מאותם סכסוכי ירושה משפחתיים מורכבים, שבהם מתערבבים אהבות ישנות, פצעים ישנים וזיכרון של נחלה אחת משותפת, נדרש באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה להכריע בשאלה מה גובר - צוואתו של האב, או מינוי הבן הממשיך שעשה עוד לפני עשרות שנים. מדובר במשק חקלאי בצפון הארץ, שבעליו המנוח מינה ב-1984 את בנו ואשתו כ"בן ממשיך" - מינוי שאושר אז על ידי הסוכנות היהודית והאגודה החקלאית. אלא שכעבור שלושה עשורים, בצוואה שנערכה ב-2011, קבע האב כי הנחלה תתחלק בין ילדיו, והדבר הצית מאבק משפחתי עיקש.

התובעים, בני הזוג מ’ וע’, טענו כי הם מונו כדין כבן ממשיך כבר בשנות השמונים, והאב מעולם לא ביטל את ההתחייבות הבלתי חוזרת שעליה הוא חתם. לטענתם, על סמך אותו מינוי הם קיבלו היתר בנייה ובנו את ביתם במשק בידיעת כולם. הם הדגישו כי במשך עשרות שנים הם חיו מתוך אמונה שהם יורשיו הטבעיים של המשק, בעוד שיתר אחיהם ואחיותיהם קיבלו נחלות אחרות משלהם. אלא שהאב הלך לעולמו ב-2015, והצוואה שהותיר מאחוריו קבעה חלוקה שונה - פיצול של הנחלה בין הבנים והבנות, באופן שסותר את עקרונות ההסכם המשולש בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות והאגודה החקלאית.

האחים שמנגד - צ', א' וד' - טענו כי האב חתם על המסמכים מ-1984 רק כדי לאפשר לבן לבנות את ביתו במשק, אך לא מתוך כוונה אמיתית להעניק לו את הנחלה. לדבריהם, גם אם היתה כוונה כזו, היא לא הושלמה כדין, ובכל מקרה השתנתה עם השנים, בייחוד לנוכח התנהגותו של הבן, שהסתבך בפלילים ונעדר מהמשק במשך שנים ארוכות. "התובעים נטשו את הנחלה ואת אביהם," טענו האחים, "ולכן אין מקום להעניק להם מתנה של נחלה שלמה שהם לא טיפחו ולא שמרו עליה". הם הוסיפו כי במשך עשרות שנים הם היו אלה שעיבדו את האדמה, השקיעו בה ודאגו לאב עד יומו האחרון, בעוד שהבן הממשיך הנטען לא לקח חלק בנעשה.

תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית

השופט רן ארנון פתח את פסק דינו בהסבר רחב על מוסד ה"בן הממשיך", תופעה ייחודית לחקלאות הישראלית, שנועדה "למנוע מחלוקות משפחתיות עתידיות בנוגע למי מבין הילדים יירש את הזכויות במשק לאחר מות ההורים". הוא הדגיש כי לפי הפסיקה, הזכויות בנחלה אינן חלק מהעיזבון הרגיל של אדם ואינן ניתנות לחלוקה בצוואה, מכיוון שמדובר בזכויות של בר-רשות בלבד, התלויות באישורה של המדינה והמוסדות המיישבים. או במלים אחרות, הנחלה אינה נכס רגיל שאפשר להוריש, והוראות הצוואה אינן גוברות על מינוי בן ממשיך תקף.

לאחר שסקר את העדויות, ההסכמים והמסמכים שנחתמו לאורך השנים, קבע השופט כי, "מינוי התובעים כבן ממשיך וההצהרה שניתנה על ידי המנוח ביום 29.11.84 לא בוטלה באופן מפורש על ידי האב". הוא הוסיף כי עשרות שנים חלפו מאז המינוי ועד לפטירת האב, ובכל אותן שנים, "לא טרח האב ולא עמד על כך כי המינוי יבוטל", ולכן המינוי נותר בתוקף. השופט דחה את טענות האחים, שלפיהן יש לבטל את המינוי מכיוון שהוא לא נרשם ברמ"י. לדבריו, בשנות השמונים לא היה נהוג לדווח לרמ"י (אז מינהל מקרקעי ישראל - ממ"י) על מינויים שכאלה, ונוהל הדיווח נכנס לתוקף רק ב-1997. "לא נמצא כל בסיס חוקי לטענה כי יש לרשום את דבר המינוי של הבן הממשיך ברמ"י גם ביחס למינויים שבוצעו שנים, ולעתים עשרות שנים, בטרם כניסתו של הנוהל לתוקף", כתב השופט בהכרעתו, והוסיף כי מדובר בנוהל מנהלי בלבד שאינו רטרואקטיבי.

אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

מי האם - תורמת הביצית או זו שילדה את הילד?

סכסוך חריג בין בנות זוג לשעבר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. בעלת הביצית טענה כי זוגתה לשעבר שימשה רק פונדקאית, ואילו זו התעקשה כי היא אמו של הילד שילדה וגידלה בחודשים הראשונים לחייו. תסקיר הרווחה והאפוטרופוסית לדין תמכו בחידוש הקשר, והחלטת השופטת אליה נוס הכריעה בהתאם. האם שהרתה וגידלה בחודשים הראשונים את הילד תקבל זמני שהות - עוד לפני ההכרעה בשאלת ההורות עצמה

עוזי גרסטמן |

בבוקר סתווי אחד, כמעט שנתיים אחרי שנולד ילד קטן לזוג נשים שחייהן נפרדו זה מכבר, חזרו שתיים מהדמויות המרכזיות ביותר בחייו המוקדמים של הפעוט לעמוד זו מול זו בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. מעל האולם ריחפה שאלה אחת, עקבית ומכאיבה: מי היא אמו של ילד שנולד לביצית של אחת מבנות הזוג ולרחמה של השנייה? והאם מי שילדה, הניקה וגידלה אותו במהלך החודשים הראשונים לחייו, אך אינה רשומה כאמו, זכאית לראותו, גם אם בת הזוג לשעבר מתנגדת לכך בתוקף. השופטת אליה נוס נדרשה להכריע בבקשה זמנית לקביעת זמני שהות בין התובעת, האם היולדת, לבין הקטין בן השנתיים וחצי. החלטתה מתארת מערכת יחסים זוגית שהחלה ב-2019 והסתיימה בפירוק מגורים בתחילת 2024, הריון שנישא ברחמה של התובעת, בקשות משפטיות חוצות מדינות, ותפישות קוטביות ביחס למעמדה של התובעת בחיי הילד.

הנתבעת - האם הגנטית ובעלת הביצית - טענה לכל אורך הדרך כי התובעת שימשה עבורן פונדקאית בלבד, במסגרת הסכמה מוקדמת וברורה. לדבריה, עוד לאורך ההיריון התחזתה התובעת לנתבעת לצורך רישום הילד כבנה של הנתבעת בלבד, ואף קיבלה תשלום על עצם ההיריון. התובעת מצדה, טענה כי מדובר בהורות משותפת לכל דבר, כזו ששיקפה את מערכת היחסים רבת השנים ואת רצונן להביא ביחד ילד לעולם. היא הזכירה כי היא זו שילדה את הקטין, הניקה אותו וגידלה אותו בחודשים הראשונים לחייו, וכי מעולם לא התכוונה לשמש פונדקאית בלבד.

כבר בתחילת ההליך, הזכירה השופטת כי אין מחלוקת על כך שהתובעת היא היולדת. בפסק הדין נכתב כי, "אין מחלוקת בין הצדדים כי הן ניהלו קשר זוגי וכי התובעת היא מי שילדה את הקטין". לצד זה, היא הפנתה להלכה משפטית ברורה, שנקבעה בעמ"ש 64159-11-24, שלפיה בשאלות הנוגעות למתח בין אם גנטית לבין אם יולדת קיימות שתי זכויות הוריות בעלות משמעות, ואין לקבוע מראש כי אחת גוברת על רעותה. השופטת כתבה כי, "העדפת זכות הורית אחת על אחרת תיקבע על פי נסיבות העניין... ואפשר שתשתנה מעניין לעניין".

העו"סית: יש לחדש את הקשר

מול המחלוקת המשפטית והרגשית העמוקה הזאת, שהתעצמה והלכה מאז שניתק הקשר בין התובעת לבין הילד בפברואר 2024, הוזמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין להכין תסקיר. התסקיר הזה, שהוגש ביוני 2025, הסתמן במהרה כמסמך משמעותי ביותר בהליך. העובדת הסוציאלית בחנה את הטענות של שתי הנשים, נפגשה עם הילד והתרשמה מהקשר שנוצר בעבר בינו לבין התובעת, והגיעה למסקנה חד-משמעית: יש לחדש את הקשר ללא דיחוי.

בחוות דעתה, הדגישה העובדת הסוציאלית כי בעיניה התובעת אינה פונדקאית. בחקירתה היא אמרה כי, "התובעת היא לא אם פונדקאית בעיניי". היא הוסיפה כי בבואה לגבש המלצה אינה בוחנת הסכמות או טענות משפטיות, אלא מסתכלת רק על טובת הילד, והסבירה כי "יש שתי נשים עם היסטוריה של זוגיות... והביאו הסכמה להביא ילד לעולם, אשה אחת ילדה והניקה אותו במשך 8-7 חודשים, היא יצרה אתו התקשרות מסוימת בניגוד לפונדקאות. יש פה בסיס איתן לקשר".