שוטרים גילו בארון 830 אלף שקל - זו הסיבה שהאיש לא ישלם מס
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פטר באחרונה אב לעשרה ילדים מהפזורה הבדואית מלשלם מס עבור מאות אלפי שקלים במזומן שנמצאו בביתו, במהלך חיפוש שערכה בו המשטרה. השופטת יעל ייטב קבילה את ההסברים של המערער, שלפיהם מקור הכספים הנ"ל הוא עבודתו רבת השנים בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ובהכנסות של ארבעת ילדיו, כך שמדובר למעשה בחיסכון עבורם ולא ב"גידול הון בלתי מוסבר" הגורר מיסוי מוגדל וקנסות.
הפרשה החלה באוקטובר 2021, אז ערכה יחידת הבילוש של המשטרה חיפוש בביתו של המערער, על רקע חשד לאחזקה של אמצעי לחימה (אמל"ח). במהלך החיפוש נמצאו אמנם ארגזי תחמושת בארון, אלא שהם לא הכילו אמל"ח - אלא כסף מזומן בהיקף של 830 אלף שקל. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס. השגה שהוא הגיש נגד ההחלטה נדחתה, ועקבות כך הוגש הערעור לבית המשפט בדצמבר 2022.
לטענת האיש, שהוא עובד של קק"ל מזה 35 שנה, הסכום הגדול שהתגלה בביתו אינו מהווה גידול הון בלתי מוסבר או הכנסה בלתי מדווחת, כפי שטען פקיד השומה, אלא בסך הכל מדובר בחיסכון שלו ושל ארבעה מילדיו הבוגרים לאורך השנים. כמו כן, הסביר המערער כי דתו אוסרת עליו לשמור את הכסף בבנק, וכי מאז שהתחיל לעבוד בגיל 17 "הוא שומר את הכסף בארון". לכן, לדברי המערער, צריך לבטל את ההחלטה של פקיד השומה ולפטור אותו מתשלום המס והקנס שבהם חויב.
השופטת ייטב קבעה כי הסברי המערער לגבי המזומנים הרבים שנמצאו בביתו – בייחוד על רקע היותו בעל הכנסות של כ-260 אלף שקל בשנה מעבודתו בקק"ל – מניחים את דעתה. "לא מדובר אפוא בסכום כסף גבוה שנמצא בביתו של אדם נעדר הכנסות המתפרנס מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בלבד, או בביתו של מי שמפיק הכנסה זעומה בלבד שאין בה כדי להסביר קיומו של חיסכון – אלא באדם המפיק לאורך שנים הכנסה של ממש, המחויבת במס באופן שוטף. במצב דברים זה. אין זה בלתי סביר להניח שיש באפשרותם של המערער ואשתו לחסוך ממשכורתם את סכומי הכסף שנמצאו בביתם", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.
- השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
- רואה חשבון גנב מיליון שקל מלקוחות והעלים הכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא אף הוסיפה כי היכולת של המערער לחסוך סכומים נכבדים ממשכורתו לאורך השנים מוסברת, בין היתר, באמצעות העובדה שעלות ביתו מסתכמת בכ-30 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, הבהירה, קיומו של חיסכון בסך 830 אלף שקל אינו דבר מופרך, "ואילו היה מתגלה הסכום האמור בחשבון הבנק של המערער – לא היה פקיד השומה חושד כי מדובר בהכנסה שלא דווחה, בהיעדר כל בסיס לכך".
היא כתבה אמנם כי מקובל להפקיד כספי חיסכון בבנק או במוסד פיננסי אחר, אלא שלדבריה יש מגזרים במשק הישראלי שבהם נהוג, מסיבות כאלה ואחרות, לשמור את הכסף בבית. לדבריה, כל עוד לא קיים איסור על כך שמעוגן בחוק – אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שמקור הכספים בעבירה או שהמס בגינם לא שולם.
השופטת ייטב הוסיפה כי גם לילדי המערער, שנטען כי הם שותפים בחיסכון, יש הכנסות שנובעות ממשכורת, ולכן הגיוני שהם תרמו לקופת החיסכון מיכולת העבודה שלהם ולאו דווקא מפעילות עבריינית. בחקירתו סיפר המערער שילדיו בחרו להפקיד אצלו את כספם כדי שלא יבזבזו אותו סתם.
- רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
- רצתה בית על נחלת הוריה - הסכסוך עמם הגיע לעליון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
לאור כל אלה, הורתה השופטת על קבלת הערעור של האיש וביטול השומה והקנס שהוטלו עליו, ועל השבת הכספים שנתפסו לידיו בתוך חודש ממועד פסק הדין. פקיד השומה חויב בהוצאות משפט בסכום של 70 אלף שקל.
- 6.ישר כוחה של השופטת. (ל"ת)רואה חשבון 16/06/2024 22:01הגב לתגובה זו
- 5.ברל 16/06/2024 09:04הגב לתגובה זושופטת ממש עלובה , פקיד שומה עוד יותר , אילו היה מדובר ביהודי היו שחטים אותו
- 4.אם היה חרדי היה נקנס (ל"ת)עמי 16/06/2024 05:11הגב לתגובה זו
- 3.כלכלן 15/06/2024 14:58הגב לתגובה זואין תחתית לביב השופכין שנקרא שופטים בישראל - מערכת משפט מושחתת
- 2.ותיק 15/06/2024 11:54הגב לתגובה זופקידי השומה מעדיפים לדגיי הרקק שאינם יכולים להתגונן. המעלימים הגדולים הנעזרים במיטב רואי החשבון, חסינים בדרך כלל. טוב שבית המשפט העמיד אותם במקומם.
- 1.פרח 15/06/2024 11:14הגב לתגובה זוהוא לא מאמין בבנק אך מקבל את הכסף ממנו? למה באו לחפש נשק אצלו? 4 בנים וכולם משירים את הכסף בבית? מה עם הוצאות חשמל מים אוכל ל12 איש בבית? תממש לא קונה את הסיפור הזה. שמשיות המס יכתבו את הסיפור ב"חכמי חלם"
- באיזו שפה אתה כותב את התגובות? (ל"ת)בור ועם הארץ 16/06/2024 13:44הגב לתגובה זו

רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים
חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות
הפרשה הבאה החלה כשהזוכה בתיק מזונות, אשה שבעלה לשעבר צבר חוב של כ-83 אלף שקל, ביקשה לעקל רכב מסוג ב.מ.וו שנמצא ברשותו של החייב. אף שהרכב היה רשום על שם אדם אחר, היא טענה כי החייב הוא המשתמש היחיד ברכב, וכי למעשה הוא עושה בו שימוש "כמנהג בעלים". הרשם ניר שפר מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרש להכריע אם הרכב שייך באמת לבעלים הרשום, או שמדובר בניסיון להסתיר רכוש מפני הנושים.
בתחילת ההליך טען הבעלים הרשום, אדם המנהל עסק משפחתי בתחום הביטחוני, כי הרכב הועבר לחייב רק לצורך מכירה. לדבריו, הוא ביקש מהחייב - חבר קרוב שלו ושל לאביו - "למצוא לי קונה, ותו לא". הוא סיפר כי החייב עוסק בתיווך כלי רכב, כי הרכב חונה ליד ביתו של החייב רק כדי שיוכל להציגו לקונים פוטנציאליים, וכי אין לו כל שימוש אחר בו. אלא שבמהלך הדיון התברר כי הגרסה הזו רחוקה מלהיות משכנעת. הרשם ציין בהחלטתו כי החייב עצמו הודה שהוא מקבל תשלום עבור "חלטורות" שונות, ובין היתר בעבור מציאת קונים לכלי רכב. החייב הוסיף כי הוא גם זה שמבצע עבור הבעלים מבחני רישוי (טסטים) לכל כלי הרכב שברשותו, ובמקרה הזה אף ערך את הטסט לרכב הב.מ.וו. “אני האיש של הטסטים”, אמר בחקירתו, “אני לוקח 100 שקלים עלות טסט, משלם והם מחזירים לי במזומן”.
בהחלטתו ציין הרשם כי לפי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, מיטלטלין שעוקלו כשהם בחזקתו של החייב נחשבים רכושו, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר כשנכס נמצא בידי חייב, הנטל להוכיח שהוא לא שייך לו מוטל על מי שטוען לבעלות. “מקום בו הרכב עוקל נוכח הטענה כי החייב עושה בו שימוש כמנהג בעלים, אין ברישום כשלעצמו בכדי לקבוע כי מדובר ברכבו של צד ג'”, כתב הרשם בהחלטתו, “וככל וייקבע כי הרכב נמצא בחזקתו או בחצריו של החייב, יהיה על צד ג' ו/או החייב להוכיח מהות הזכות ברכב להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל”.
סתירות בגרסאות של הבעלים הרשום
דו"ח חקירה כלכלית שהוגש לתיק אישש את טענות הזוכה: החוקר הפרטי גילה כי הרכב חונה בקביעות ליד ביתו של החייב וכי הוא זה שנוהג בו. גם בחקירות שנערכו לשני הצדדים, עלו סתירות בגרסאותיהם. הבעלים הרשום, שטען בתחילה כי לרכב אין טסט בתוקף, ונאלץ להודות בהמשך כי דווקא יש לו טסט תקף עד סוף נובמבר 2025. הרשם העיר על כך כי, “מצופה היה שאדם במעמדו, המעסיק 220 עובדים ומחזיק בצי רכבים, יבדוק היטב את העובדות טרם מתן תצהיר”.
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד קבע הרשם כי טענותיו של הבעלים הרשום, שלפיהן הרכב נמסר רק לצורך מכירה, אינן מתיישבות עם התנהלותו. לדבריו, אדם כזה היה אמור לשמור תיעוד או אסמכתאות על העסקות שבוצעו ועל הכספים ששולמו, אך היא לא הוצגה ולו ראיה אחת לכך. “מעבר לכך שכאיש עסקים במעמדו ניתן היה לצפות כי צד ג' יהיה מסודר יותר ויידע לתמוך טענותיו באסמכתאות, טענת צד ג' לפיה לפעמים הוא משלם לחייב עבור הדלק מלמדת, לכל הפחות, כי צד ג' מודע לשימוש בו עושה החייב ברכב וסבור כי אינו נדרש לשאת בהוצאות”, נכתב בהחלטה.

רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?
רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים
חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות
הפרשה הבאה החלה כשהזוכה בתיק מזונות, אשה שבעלה לשעבר צבר חוב של כ-83 אלף שקל, ביקשה לעקל רכב מסוג ב.מ.וו שנמצא ברשותו של החייב. אף שהרכב היה רשום על שם אדם אחר, היא טענה כי החייב הוא המשתמש היחיד ברכב, וכי למעשה הוא עושה בו שימוש "כמנהג בעלים". הרשם ניר שפר מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרש להכריע אם הרכב שייך באמת לבעלים הרשום, או שמדובר בניסיון להסתיר רכוש מפני הנושים.
בתחילת ההליך טען הבעלים הרשום, אדם המנהל עסק משפחתי בתחום הביטחוני, כי הרכב הועבר לחייב רק לצורך מכירה. לדבריו, הוא ביקש מהחייב - חבר קרוב שלו ושל לאביו - "למצוא לי קונה, ותו לא". הוא סיפר כי החייב עוסק בתיווך כלי רכב, כי הרכב חונה ליד ביתו של החייב רק כדי שיוכל להציגו לקונים פוטנציאליים, וכי אין לו כל שימוש אחר בו. אלא שבמהלך הדיון התברר כי הגרסה הזו רחוקה מלהיות משכנעת. הרשם ציין בהחלטתו כי החייב עצמו הודה שהוא מקבל תשלום עבור "חלטורות" שונות, ובין היתר בעבור מציאת קונים לכלי רכב. החייב הוסיף כי הוא גם זה שמבצע עבור הבעלים מבחני רישוי (טסטים) לכל כלי הרכב שברשותו, ובמקרה הזה אף ערך את הטסט לרכב הב.מ.וו. “אני האיש של הטסטים”, אמר בחקירתו, “אני לוקח 100 שקלים עלות טסט, משלם והם מחזירים לי במזומן”.
בהחלטתו ציין הרשם כי לפי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, מיטלטלין שעוקלו כשהם בחזקתו של החייב נחשבים רכושו, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר כשנכס נמצא בידי חייב, הנטל להוכיח שהוא לא שייך לו מוטל על מי שטוען לבעלות. “מקום בו הרכב עוקל נוכח הטענה כי החייב עושה בו שימוש כמנהג בעלים, אין ברישום כשלעצמו בכדי לקבוע כי מדובר ברכבו של צד ג'”, כתב הרשם בהחלטתו, “וככל וייקבע כי הרכב נמצא בחזקתו או בחצריו של החייב, יהיה על צד ג' ו/או החייב להוכיח מהות הזכות ברכב להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל”.
סתירות בגרסאות של הבעלים הרשום
דו"ח חקירה כלכלית שהוגש לתיק אישש את טענות הזוכה: החוקר הפרטי גילה כי הרכב חונה בקביעות ליד ביתו של החייב וכי הוא זה שנוהג בו. גם בחקירות שנערכו לשני הצדדים, עלו סתירות בגרסאותיהם. הבעלים הרשום, שטען בתחילה כי לרכב אין טסט בתוקף, ונאלץ להודות בהמשך כי דווקא יש לו טסט תקף עד סוף נובמבר 2025. הרשם העיר על כך כי, “מצופה היה שאדם במעמדו, המעסיק 220 עובדים ומחזיק בצי רכבים, יבדוק היטב את העובדות טרם מתן תצהיר”.
- קנה חלק מדירה כדי לעזור לבעלת הדירה שנקלעה לחובות - וקיבל תביעה
- הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד קבע הרשם כי טענותיו של הבעלים הרשום, שלפיהן הרכב נמסר רק לצורך מכירה, אינן מתיישבות עם התנהלותו. לדבריו, אדם כזה היה אמור לשמור תיעוד או אסמכתאות על העסקות שבוצעו ועל הכספים ששולמו, אך היא לא הוצגה ולו ראיה אחת לכך. “מעבר לכך שכאיש עסקים במעמדו ניתן היה לצפות כי צד ג' יהיה מסודר יותר ויידע לתמוך טענותיו באסמכתאות, טענת צד ג' לפיה לפעמים הוא משלם לחייב עבור הדלק מלמדת, לכל הפחות, כי צד ג' מודע לשימוש בו עושה החייב ברכב וסבור כי אינו נדרש לשאת בהוצאות”, נכתב בהחלטה.
