שוטרים גילו בארון 830 אלף שקל - זו הסיבה שהאיש לא ישלם מס

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פטר באחרונה אב לעשרה ילדים מהפזורה הבדואית מלשלם מס עבור מאות אלפי שקלים במזומן שנמצאו בביתו, במהלך חיפוש שערכה בו המשטרה. השופטת יעל ייטב קבילה את ההסברים של המערער, שלפיהם מקור הכספים הנ"ל הוא עבודתו רבת השנים בקרן קיימת לישראל (קק"ל) ובהכנסות של ארבעת ילדיו, כך שמדובר למעשה בחיסכון עבורם ולא ב"גידול הון בלתי מוסבר" הגורר מיסוי מוגדל וקנסות.

הפרשה החלה באוקטובר 2021, אז ערכה יחידת הבילוש של המשטרה חיפוש בביתו של המערער, על רקע חשד לאחזקה של אמצעי לחימה (אמל"ח). במהלך החיפוש נמצאו אמנם ארגזי תחמושת בארון, אלא שהם לא הכילו אמל"ח - אלא כסף מזומן בהיקף של 830 אלף שקל. פקיד השומה ראה בסכום משום הכנסה בלתי מדווחת, וחייב את האיש בתשלום מס מוגדל ובקנס. השגה שהוא הגיש  נגד ההחלטה נדחתה, ועקבות כך הוגש הערעור לבית המשפט בדצמבר 2022.

לטענת האיש, שהוא עובד של קק"ל מזה 35 שנה, הסכום הגדול שהתגלה בביתו אינו מהווה גידול הון בלתי מוסבר או הכנסה בלתי מדווחת, כפי שטען פקיד השומה, אלא בסך הכל מדובר בחיסכון שלו ושל ארבעה מילדיו הבוגרים לאורך השנים. כמו כן, הסביר המערער כי דתו אוסרת עליו לשמור את הכסף בבנק, וכי מאז שהתחיל לעבוד בגיל 17 "הוא שומר את הכסף בארון". לכן, לדברי המערער, צריך לבטל את ההחלטה של פקיד השומה ולפטור אותו מתשלום המס והקנס שבהם חויב.

השופטת ייטב קבעה כי הסברי המערער לגבי המזומנים הרבים שנמצאו בביתו – בייחוד על רקע היותו בעל הכנסות של כ-260 אלף שקל בשנה מעבודתו בקק"ל – מניחים את דעתה. "לא מדובר אפוא בסכום כסף גבוה שנמצא בביתו של אדם נעדר הכנסות המתפרנס מקצבאות המוסד לביטוח לאומי בלבד, או בביתו של מי שמפיק הכנסה זעומה בלבד שאין בה כדי להסביר קיומו של חיסכון – אלא באדם המפיק לאורך שנים הכנסה של ממש, המחויבת במס באופן שוטף. במצב דברים זה. אין זה בלתי סביר להניח שיש באפשרותם של המערער ואשתו לחסוך ממשכורתם את סכומי הכסף שנמצאו בביתם", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.

• השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
• רואה חשבון גנב מיליון שקל מלקוחות והעלים הכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היא אף הוסיפה כי היכולת של המערער לחסוך סכומים נכבדים ממשכורתו לאורך השנים מוסברת, בין היתר, באמצעות העובדה שעלות ביתו מסתכמת בכ-30 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, הבהירה, קיומו של חיסכון בסך 830 אלף שקל אינו דבר מופרך, "ואילו היה מתגלה הסכום האמור בחשבון הבנק של המערער – לא היה פקיד השומה חושד כי מדובר בהכנסה שלא דווחה, בהיעדר כל בסיס לכך".

היא כתבה אמנם כי מקובל להפקיד כספי חיסכון בבנק או במוסד פיננסי אחר, אלא שלדבריה יש מגזרים במשק הישראלי שבהם נהוג, מסיבות כאלה ואחרות, לשמור את הכסף בבית. לדבריה, כל עוד לא קיים איסור על כך שמעוגן בחוק – אי אפשר להסיק באופן אוטומטי שמקור הכספים בעבירה או שהמס בגינם לא שולם.

השופטת ייטב הוסיפה כי גם לילדי המערער, שנטען כי הם שותפים בחיסכון, יש הכנסות שנובעות ממשכורת, ולכן הגיוני שהם תרמו לקופת החיסכון מיכולת העבודה שלהם ולאו דווקא מפעילות עבריינית. בחקירתו סיפר המערער שילדיו בחרו להפקיד אצלו את כספם כדי שלא יבזבזו אותו סתם.

• חייב מס של 34 מיליון על עסקה שלא היתה - האם ישלם?
• קנו דירה, וגילו בית חכם מפורק וריח ביוב: מה הפיצוי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דירות בכיכר המדינה, פנטהאוז בראשון, מרצדס, יהלומים, ומזומנים...

לאור כל אלה, הורתה השופטת על קבלת הערעור של האיש וביטול השומה והקנס שהוטלו עליו, ועל השבת הכספים שנתפסו לידיו בתוך חודש ממועד פסק הדין. פקיד השומה חויב בהוצאות משפט בסכום של 70 אלף שקל.