עסקת ענק לתעשייה האוירית בהודו: תספק מערכות הגנה בהיקף כולל של 630 מיליון דולר
תעשייה התעשייה האווירית הודיעה היום (א') כי חתמה על עסקה נוספת לאספקת מערכות 'LRSAM' (הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית 'ברק 8') בהיקף כולל של כ-630 מיליון דולר, עבור 4 ספינות של חיל הים ההודי. לראשונה, מבוצעת העסקה מול החברה הממשלתית ההודית 'BHARAT ELECTRONICS LIMITED' שתשמש קבלן ראשי בפרויקט כחלק ממדיניות "Make in India" של הממשל ההודי.
טרם החתימה על העסקה, בוצע בהצלחה בשבוע שעבר בהודו, ניסוי יירוט מבצעי של המערכת מספינה נוספת של חיל הים ההודי, בו הוכחו שוב יכולותיה המבצעיות בתרחיש אתגרי מאוד מול מטרת אמת.
תרחיש הניסוי החל עם שיגור המטרה וכניסתה למסלול. מכ"ם המערכת MFSTAR המותקן על גבי ספינת חיל הים ההודי, זיהה את האיום ועקב אחריו במעופו. הנתונים הועברו אל מרכז השליטה של מערכת הנשק אשר שיגרה את הטיל המיירט למסלולו. הטיל שוגר כהלכה וניווט את עצמו אל עבר המטרה. במהלך מעופו קלט הטיל המיירט את המטרה בעזרת ראש הביות, כיוון עצמו אליה, פגע בה והשמידה. מערכת הנשק על כל רכיביה עמדה בהצלחה בכל היעדים שהוצבו לה.
יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית: "עסקה זו מצטרפת לשורת העסקאות שחתמה התעשייה האווירית בעשור האחרון מול זרועות הביטחון בהודו, ומחזקת את מעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום מערכות ההגנה האווירית. שילובה בעסקה של החברה הממשלתית ההודית BEL, מהווה קפיצת מדרגה ביחסינו עם התעשייה ההודית כחלק ממדיניות Make in India''. הפרויקט הייחודי מבטא שיתוף פעולה טכנולוגי הדוק בין ה-DRDO , התעשייה האווירית, וצבאות שתי המדינות ואנו נמשיך להובילו להמשך עבודה ועשייה משותפת".
- עסקת האניוול-גוגל: מכניסה את הבינה המלאכותית לחזית התעשייה
- מדדי הצריכה והתעשייה - מה הם מלמדים על המשק והצרכן הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית, מנהל חטיבת טילים וחלל: "יחד עם שותפינו בהודו, אנו גאים בתוצאותיו של הניסוי שהתקיים לאחרונה בהודו ובחן פעם נוספת בתרחיש מבצעי את אמינות ואיכות המערכת, והוכיח את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות. התעשייה האווירית נמצאת בתהליך מואץ לאספקת המערכות השונות להודו ואנו נמשיך לעמוד לצד שותפינו המקומיים לקידום התעשיות והביטחון בשתי המדינות".
מערכת LRSAM הינה מערכת הגנה אווירית, פרי פיתוח ייחודי של התעשייה האווירית בשיתוף משרד ההגנה ההודי בהובלת ה-DRDO (רשות פיתוח אמצעי הלחימה ההודית). למערכת מספר רכיבי מפתח העומדים בחזית הטכנולוגיה: מכ"מ דיגיטלי מתקדם ביותר- MFSTAR, מערך שליטה ובקרה, משגרים, מיירטים בעלי ראש ביות מתקדם, תקשורת וקישוריות בין מערכית ורב מערכתית. המערכת נותנת מענה מפני מגוון רחב של איומים אוויריים, ימים וקרקעיים. היא נמצאת בשימוש בחיל הים ההודי, בחיל האוויר ההודי ובחיל הים הישראלי ובעתיד הקרוב תהיה בשימוש גם בצבא ההודי. חלקים מהמערכת פותחו בשיתוף תעשיות מקומיות בהודו ביניהן חברת, BEL, L&T, BDL וחברות הודיות פרטיות נוספות, כמו גם, חברת הבת וחטיבה של התעשייה האווירית- אלתא וחברת רפאל הישראלית.
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
