איום בג"ץ יוסר? חוק הפנסיות בצה"ל עבר בקריאה ראשונה
הצעת החוק המבקשת להסדיר את גמלאות משרתי הקבע בצה"ל, עברה בקריאה ראשונה ברוב של 57 תומכים מול 56 מתנגדים, אחרי הקואליציה הגיעה להסכמות שאפשרו את העלאת הצעת החוק והעברתו. הממשלה צריכה להזדרז במענה לעתירות לבג"ץ נגד הפרת החוק הקיים שנמשכת שנים, לאחר דחיות רבות במענה. עד שיסוכם על נוסח לקריאה שניה ושלישית, המהלך היום בכנסת יעזור לממשלה מול בג"ץ.
מוביל המאבק לטובת העברת החוק, שר הביטחון בני גנץ אמר הערב כי "אין בהצעת החוק המובאת בפניכם בקשה לתוספת תקציב. נדרש שנדע לשמור על כבודם של המשרתים גם אם יש מחלוקות, אי אפשר לקבל מצב שבו קצינים מתביישים להגיע לסופרמרקט או לאסיפת הורים במדים. אני מתבייש שהגענו לכך. תראו לאן הגענו?".
לקריאה נוספת:
>> דעה: בני גנץ - שר ביטחון או לוביסט?
בפתח הדיון הזכירה סגנית יו"ר הכנסת לחברי הכנסת את מכתבה של יועמ"ש הכנסת, לפיו חברי הכנסת שיכולים להיות מושפעים מהצעת החוק מתבקשים לתת על כך גילוי נאות. לפני ההצבעה, סגן יו"ר הכנסת שניהל את הישיבה, ח"כ דוד ביטן אמר לפרוטוקול שחברי הכנסת שנתנו גילוי נאות הם חברי הכנסת, אופיר סופר, אלעזר שטרן, בני גנץ, מירי רגב, מופיד מרעי, נירה שפק ויאיר גולן.
החוק בנוסחו שעבר מציע לתקן את הסעיף לחוק הקובע את הזכאות לקצבת פרישה לחייל, ולפיה חייל זכאי ל־2% לשנה מהמשכורת הקובעת ועד לתקרה של 70%. במסגרת התיקון, מוצע לקבוע את זכאותו של חייל ששירת עשר שנים לפחות בשירות קבע, ואשר פרש מן השירות לאחר גיל 40. הסעיף המוצע קובע שלושה הסדרים נפרדים לחיילים הזכאים, בהתאם לגילם ולמעמדם כמשרתים או פורשים בעת כניסתו לתוקף של החוק המוצע.
- רפורמה מרוככת בדרך? לוין חותר לפשרה וזה יכול לעשות רק טוב לשווקים
- ח"כ אמסלם: "הממשלה אינה מתפקדת, נביא 65 מנדטים ונשלוט כראוי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדברי ההסבר נכתב כי "ההסדר המוצע נותן עדיפות לאוכלוסיית הלוחמים וקובע כי לקצבתם יצורף שיעור נוסף של שלושה אחוזים, מעבר לשיעור המצורף לכלל הפורשים מצה"ל. תכליתו של הסדר זה להעניק תגמול ראוי לחיילים ששירתו כלוחמים, בשל המאפיינים הייחודיים של מסלול השירות והפעילות בתפקידי לחימה".
שר הביטחון בני גנץ הציג את ההצעה ואמר: "בפתח הדברים אני מבקש לעשות סדר: אנחנו לא מוסיפים היום שום תקציב, אנחנו רק מסדירים, מפחיתים עלויות ויוצרים תיעדוף ללוחמים בהסדר הקיים והמתהווה. אושר בממשלה מתווה שקוף ובהיר שעיקרו שתי פעולות פשוטות: הראשונה – הורדת סכום השלמת תקופת השירות הממוצע הניתן לפורשים ב-15% בממוצע. אני חוזר ומדגיש לכם – בהורדת הסכום ולא הוספת הסכום. השנייה – יצירת בידול בין לוחמים לבין שאר משרתי הקבע כך שלוחמים יקבלו פי שתיים ממשרת ביחידות עורפיות.
"משרתי הקבע הם אולי הסקטור היחיד בשירות הציבורי שכופים עליו בחקיקה בתקופה שכזו הרעה בתנאים ולא שיפורם. אין תוספת של 1.4 מיליארד שקלים. זה סכום שסוכם מכבר לפורשים שיצאו מהמערכת, לאלמנות וליתומים, ששירתו לאורך עשרות שנים ואי אפשר לקחת את זה מהם באופן רטרואקטיבי לא ברמה הערכית, לא ברמה החוקית, וזה גם לא הולך לקרות. הגיע הזמן לזרוק את השקר הזה לפח האשפה של הספינים", טען.
עוד אמר גנץ כי "השירות הצבאי תובעני וייחודי, הוא דורש לקחת סיכונים לפגיעה בגוף ובנפש, מעברים כפויים ברחבי הארץ, ושגרה מבצעית שוחקת. לכן אנחנו פועלים לשיפור וטיוב מודל הקבע בשיח שמתקיים בימים אלו ויוצג בפורומים הרלבנטיים בהמשך. אנחנו יוצרים מסלולי שירות שכוללים לימודים בגיל צעיר ותמיכה במשפחות המשרתים. ולכן, אנחנו גם רוצים לשמור על המשרתים בגילאי ה-30, ש'השלמת תקופות שירות' מהווה מרכיב משמעותי בהישארותם בצבא. כלל ההסדרים האלו והדרכים האלו לטייב את מודל הקבע, יוצגו וידונו בוועדה לאחר ההצבעה, כפי שראוי ונכון".
"גם אם יהיו לנו המטוסים המתקדמים ביותר והצוללות החדישות ביותר, לא יהיה לנו ביטחון בלי האנשים שמאיישים אותם. חשיבותם של האנשים שבידיהם אנחנו מפקידים את גורל ילדינו, מקבלת משנה תוקף, כשאנו מסתכלים על תמונת המצב האזורית והעולמית", המשיך שר הביטחון. "לכן, היום ברור יותר מאי פעם, שלצד היחסים הטובים והעמוקים שיש לנו עם מדינות רבות, ובראשן ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב, עלינו תמיד להיות מוכנים להגן על עצמנו ובכוחות עצמנו".
שר הביטחון התייחס בדבריו שביקורת נגד במשרתי הקבע ומודל השכר שלהם. "בלי האנשים בחובה, בקבע ובמילואים - אי אפשר לספק ביטחון וחוסן לחברה הישראלית. כדי שזה יקרה, נדרש שנדע גם לשמור על כבודם גם אם יש מחלוקות", אמר בהקשר זה.
אני גאה בקצינות ובקצינים, בנגדות ובנגדים, ובחיילי צה"ל כולם. והיחס של החברה אליהם חשוב יותר מכל חוק ומכל תגמול. על כך כולנו חייבים להסכים. אסור שנשסה מורה בטייסת, עובדת סוציאלית בקצין חימוש – כולם יקרים לנו ולחוסנה של החברה. חשוב שבנושאי ביטחון לא תהיה קואליציה ואופוזיציה, ולכן אני קורא לכל חברי הבית להצביע בעד החוק".
- 1.פופי 28/02/2022 21:50הגב לתגובה זולא נישכח בבחירות,רק לא גנץ
- נתי 01/03/2022 07:54הגב לתגובה זושלא מעריכים מספיק את חיילי צה"ל
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
