סל האלף של המועצה לצרכנות: Be כמעט תמיד יקרה מסניפי שופרסל; רמי לוי זול מרוב הרשתות החרדיות
מינואר התייקרו במיוחד האורז, הפסטה, הלחמים והמאפים; הפערים בין Be לשופרסל - למרות שהן שייכות לאותה קבוצה והסניפים במיקומים דומים בערים; על אף שלחילונים כח קניה גדול מלחרדים, ברמי לוי, שמקבלים מחירים זולים יותר מהספקים לעומת הרשתות החרדיות, גם מגלגלים אותם הלאה
בפברואר האחרון האינפלציה בישראל חצתה את טווח יעד של בנק ישראל, שהוא 1-3%, ועמד על 3.1%. כמובן שהעליות בשיעורים שונים בין רכיבי המדד. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שעלו ב-5.3%, וגם במזון שעלה ב-0.6%. במועצה הישראל לצרכנות בחנו את השינוי בסל רחב של אלף מוצרים, בכל הרשתות, מתחילת השנה ועד תחילת החודש – תקופה בה יוקר המחיה עלה לכותרות ביתר שאת. בין הוזלה של 30%, השניה הגדולה ביותר, בממוצע מחירי תחתיות ארטישוק של סנפרוסט להתייקרות הגדולה ברשימה של חציל טרי במשקל (29%), ניתן לחלץ עוד כמה תובנות מעניינות. בין השאר: באותה קבוצת קמעונאות, ב-Be תמיד יקר יותר מאשר בסניפי שופרסל -0.72% , ו רמי לוי 1.76% זול במוצרים רבים מרוב הרשתות החרדיות.
היום ב-19:00 זום עם אבישי עובדיה על השווקים הפיננסים
רשת שופרסל חוותה סערה תקשורתית לפני מספר חודשים עם הפניית הזרקור לאתר סחר יעודי עבור הציבור החרדי (שכולם יכולים להזמין ממנו – אך לא שמעו עליו, ולא בכדי לא הופנו אליהם מאמצי השיווק). עבור הציבור החילוני זהו סוד גלוי שברשתות החרדיות ניתן לרכוש בזול יותר. אך לא פעם הסיבה לכך היא שרוכשים מוצרים אחרים, שאינם מותגים פופולריים.
כקבוצת קמעונאות המזון הגדולה בארץ, יחסי הסחר של שופרסל עם הספקים אמורים היו לאפשר לה לגלגל מחירי קנייה נמוכים יותר מהספקים (הודות לכמות הגדולה) למחירי מכירה נמוכים יותר עבור כלל הציבור. אלא שלא עשתה זאת, והתוצאה ניבטת מהדוחות הכספיים באותו סעיף של שיעור הרווחיות הגולמית. ככל שהחברה שומרת יותר משולי הרווח אצלה – השיעור עולה.
- מה יקבע האם הדולר ימשיך להתחזק או שדווקא ייחלש?
- מה משמעות העליות של יום שני? איך נכון ולא נכון להשתמש ב-RSI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל לא מתיימרת להיות רשת דיסקאונט – רמי לוי כן, והיא אכן כזו. רמות המחירים שלה נמוכות (באופן תדיר הסל הבסיסי של משרד הכלכלה מדורג אצלה באונליין כזול ביותר), וברשת יודעים שלקוחות כח קניה גדול יותר מאלה של הרשתות החרדיות, שכן ככלל הדירוג הסונציו-אקונומי של החרדים נמוך מבחברה היהודית הלא חרדית. בכל זאת, בבחינה של אותם מוצרים, לא פעם רמי לוי – הסניפים, לא אתר האונליין – זול יותר מהרשתות החרדיות.
העובדה שהוא יכול להיות זול יותר אינה מפתיעה, שכן גם לרמי לוי, כמו לשופרסל, כח קניה גדול פי כמה מלרשתות החרדיות בעלות הפרישה הנמוכה יותר בארץ. ובכל זאת הבחירה להציע מחירים תחרותיים על פני הרשתות החרדתיות אינה מובנת מאליה. ועדיין – רמי לוי מרוויח, בל נשכח.
כך למשל, קילו פילה סלמון נמכר ברמי לוי בתחילת החודש ב-49.9 שקל, כמו באושר עד, אך זול מבשאר הרשתות החרדיות (55-75 שקל); אותו הדבר עם תרכובת מטרנה של 3, 700 גרם – 44.9 שקל ברמי לוי ובאושר עד (45-55.5 בשאר הרשתות החרדיות). דוגמאות נוספות הן רוטב עגבניות מרוכז מאוד פריניר 100 גרם – 1.2 שקלים מול 1.3-1.9 שקלים; כרוב לבן במשקל – 1.2 שקלים מול 2.8-5.4 שקלים; נפוליאון גבינת שמנת עם שום ושמיר 25% תנובה 225 גרם – 8.9 שקלים לעומת 9-13.9 שקלים; ג'ל לכביסה לבנה וצבעונית ירוק פרסיל 2.5 ליטר – 24.9 שקל מול 25-27.9 שקל.
ובגזרת בי ושופרסל, בקבוצת שופרסל צריכים להצדיק את ההשקעה הגדולה בהקמת רשת הפארם בי, ובין היתר היו"ר יקי ודמני ביקר את המנכ"ל היוצא איציק אברכהן (שמנסה לפלס את דרכו חזרה לחברה, הפעם כיו"ר וחלק מגרעין שליטה) על המספרים החלשים של בי. יאמר כי סניפי בי, כמו רבים מסניפי שופרסל – הם במרכזי מסחר וקניונים בתוך הערים, כך שרמות השכירות על פניו אמורות להיות דומות.
ובכל זאת, בעוד שסכיני גילוח ג'ילט פיוז'ן 16 יחידות עולים 239.8 שקל בבי, בשופרסל שלי המחיר 169.9 שקל. תרכובת מזון לתינוק על בסיס חלב שלב 1 גולד, של סימילאק, 700 גרם – 69.9 שקל מול 55 שקל; נייר טואלט בגוון פסטל לילי פיור 32 גלילים – 44.8 שקל מול 37.9 שקל; אל סבון צבעוני כיף 3 יחידות 500 מ"ל – 22.9 שקל בהשוואה ל-19.9 שקל; חטיף תפוח אדמה חבורת דובונים אסם 40 גרם – 3.7 שקלים מול 3.3 שקלים.
הסל מתבסס על נתוני חברות פרייסז וסטורנקס, ומלווה ע"י הסטטיסטיקאי ד"ר אור כץ, מהמכללה האקדמית אשקלון. מוצרים בהם נרשמה עלייה ממוצעת משמעותית בהשוואה לינואר 2022 הם קטגוריית אורז/פסטה קטניות, דגני בוקר וגרנולה, לחמים, פיתות ולחמניות ומאפים מתוקים ומלוחים.
- 9.דוד 18/04/2022 08:16הגב לתגובה זומאשר להיכנס לרשת עם מדפים צפופים, סחורה מאיכות בינונית ומטה וקופות עמוסות.
- סבא'לה, היום קונים באינטרנט, מי מגיע לחנות? (ל"ת)דודו 23/04/2022 19:16הגב לתגובה זו
- 8.שאול 13/04/2022 15:39הגב לתגובה זולא קונים איפה שיקר . מצביעים ברגלים . הקונים לא פראיירים .
- 7.כמה שגיאות כתיב ותחביר … אי אשפר לקרוא את הכתבה (ל"ת)07/04/2022 07:49הגב לתגובה זו
- 6.נילס 07/04/2022 00:29הגב לתגובה זוזה פשוט חוסר הבנה בסיסית, יש להם כח קניה גדול יותר *תאורטית* - אין גוף מארגן - חרדים כגוף הרבה יותר מאורגן, חשוב לו *המחיר* כמעט בלבד (בהנחה שכשר), השונות במגזר החילוני גבוהה הרבה יותר
- 5.ב.ב 06/04/2022 20:09הגב לתגובה זוזה לא שופרסל סופר יקר צריך להחליף את השם
- 4.ז'ניה 06/04/2022 17:50הגב לתגובה זורמי לוי רשת עלק זולה- לראיה המיליארדים שהרוויח רמי לוי שמציג את עצמו כאביר העניים מעסקי המזון שלו ורשת השיווק. מלבד כמה מוצרים זניחים שהוא לכאורה מציע בהם מחירים זולים הוא יקר איכות המוצרים גרועה והתורים בקופות שואפים לתורים בנתבג בימים אלה... הרשת שאני קונה בה ומחיריה יחסית סבירים היא אושר עד... וכתבה בלי נתונים השוואתיים אמיתיים היא כתבה יחצנית מטעם
- 3.אחת 06/04/2022 16:19הגב לתגובה זוהסניפים תמיד ריקים, המחירים יותר יקרים מסופרפארם אפילו
- 2.כדורי 06/04/2022 16:00הגב לתגובה זובמקום be נעבור ל ce
- 1.מתקשה 06/04/2022 15:52הגב לתגובה זולמה לא לשים את הנתונים בטבלה? אמנם קצת יקצר את הכתבה, אבל יהיה הרבה יותר קריא וברור
"השמועות על השתלבות חרדים בתעסוקה היו מוגזמות; הפער רק יעמיק"
ברקע הזינוק במחירי הדלק וכשהוא מנמק את שינוי גישתו בגירעון הנמוך במרץ (1.5%), שר האוצר ליברמן החליט לקצץ את מס הבלו על הדלק למשך רבעון. לפי הערכות, המהלך יעלה לקופת המדינה 2.5 מיליארד שקל. רק השבוע צוטט השר כשהוא אומר שאינו זקוק לעצות מבנק ישראל, שקרא לוותר בטווח הארוך על הבלו כשתכנסנה לתוקף אגרות הגודש. בסוף קיבל חלקית את העצה – לטווח הקצר במקום לארוך. עצה אחרת שלא קיבל, ושכתב עליה בנק ישראל בדוחות קודמים היא ההשקעה הדרושה בתשתיות ההון האנושי בישראל והגדלת הפריון. 2.5 מיליארד שקל יכולים היו לשמש למטרה זו, כשהאתגר המהותי מצוי בתעסוקה של שתי קבוצות – נשים ערביות וגברים חרדים. מכון המחקר הליברטריאני פורום קהלת מפרסם היום כמה נתונים שממחישים את מורכבות הסוגיה.
"נראה שהשמועות על השתלבות חסרת תקדים ועל 'סגירת פערים' של גברים חרדים היו מוגזמות", כותב החוקר אריאל קרלינסקי בפתח המסמך. "שיעור מזערי מן הגברים החרדים הם בעלי השכלה רלוונטית לשוק העבודה המודרני, וזהו חוסר שקשה למלא בגילים מבוגרים יותר, גם כאשר מוקצים לכך תקציבים גדולים. בשנים האחרונות שיעור הגברים החרדים המועסקים הפסיק לעלות ונותר פער עצום בין תעסוקת גברים חרדים לתעסוקת גברים יהודים לא־חרדים".
המקום היחיד בו הפער מצטמצם הוא כשמבודדים את המשתנים ומשווים בין חרדים ליהודים לא חרדים בעלי השכלה וניסיון דומים – גם שם, חרף הכיוון החיובי, הפער נותר גבוה ומלכתחילה "ניתוח זה רלוונטי למתי־מעט מן הגברים החרדים: לבעלי תעודת־בגרות, למי שניגשו לפסיכומטרי ולבעלי תואר אקדמי", כותב קרלינסקי. "נכון לעכשיו, אין שום עדות להתכנסות בהשכלה, כך שסביר שפער ההכנסות רק יעמיק ולא יצטמצם".
"בניתוח לפי גיל, נראה שמה שהתרחש הוא לא עלייה כללית בתעסוקה של חרדים, אלא כניסה מוקדמת יותר של צעירים לתעסוקה", פורט. "כאשר התעסוקה בגילים המבוגרים יותר נשארה דומה למשך רוב התקופה. לא קיימת אף קבוצת גיל שבה שיעור התעסוקה של גברים חרדים עולה על 70% לאורך זמן, ולרוב התקרה נמוכה אף יותר".
פחות מ-3% מהגברים החרדים שבשנת 2022 היו בני 22 עד 44 הם בעלי תעודת בגרות – ולא כל אלה שכן יש להם תעודת בגרות גם ניגשים לפסיכומטרי כדי ללמוד באוניברסיטה. פחות מ-2% מהגברים החרדים מהשנתונים שהוזכרו ניגשים לבחינה הפסיכומטרית עד גיל 30. רוב החרדים שכן הולכים ללמוד באקדמיה פונים למכללות, שכן רובם אינם משלימים בגרות וכאמור לא ניגשים לבחינה הפסיכומטרית. ובמכללות הם בוחרי בתחומי לימוד ממדעי החברה, חינוך, משפטים ועסקים ומדעי הניהול – "תחומים המתאפיינים בתשואה נמוכה יותר במונחי הכנסה לעומת תחומים שלא־חרדים לומדים", בכוונה למקצועות המחשב, ההנדסה והמדעים המדויקים.
כלומר, אותו הפער בתחומי הלימוד שמתרגם בהמשך לתחומי העיסוק, שניכר גם בהבדלים המגדריים בישראל ופועל לרעת נשים, נצפה גם בקרב החברה החרדית, ושם אצל הגברים שנעדרים את ההשכלה המתמטית המוקדמת המספקת לשם השתלבות במקצועות המדעים, ההנדסה ומדעי המחשב.
ולמרות הבחירה בתחומי לימוד שאמורים יותר להלום את השכלתם, הנתונים עגומים: "חרף הסבסוד המוגבר שנועד לעזור לחרדים להשתלב באקדמיה, הלימודים במכללות ובחירה בתחומי לימוד פחות דורשניים – הרקע ההשכלתי החלש של החרדים מוביל לשיעור נשירה כפול משל עמיתיהם הלא־חרדים". כך, שיעור הנשירה של גברים חרדים שהתחילו ללמוד עד 2013 עומד על 47% - כפול משל היהודים הלא חרדים.
הפערים ההתחלתיים נדמים כה גבוהים כך שהם נשמרים גם כשנצבר וותק בעולם התעסוקה. כלומר, חרדי שממשיך לעבוד לאורך השנים אולי יכניס יותר כסף – אך כך יהיה גם אצל מקבילו מקבוצת היהודים הלא חרדים. "יחס ההכנסות בין הקבוצות זהה כמעט לאורך כל שנות הניסיון התעסוקתי, והכנסתו של המועסק החרדי עומדת על פחות מ-70% מזו של לא־חרדי בעל ניסיון תעסוקתי זהה (במונחי שנות ניסיון)", נכתב.
לפי המחקר, הענף הכלכלי הנפוץ ביותר בקרב גברים חרדים הוא חינוך, והרוב עובדים בישיבות ובבתי-ספר תורניים. בקרב גברים לא־חרדים הענף הנפוץ ביותר הוא ההייטק (אין המשמעות שרוב קבוצה זו מועסקת בהייטק כידוע, אלא שאם יש תחום בודד שמרכז את מספר העובדים הגדול ביותר – זה ההייטק). "למרות ההד הציבורי לתעסוקת חרדים בהיי-טק, בחינת הנתונים שנכון ל-2018 רק 4% מהגברים החרדים המועסקים עבדו בענף זה".
עוד נוגעים בניתוח גם בהבניות החברתיות בקרב החברה החרדים – ובשאיפה שהגברים יהיו אברכים שמקדישים את זמן ללימוד התורה. כ-75% מיוצאי מערכת החינוך החרדית המשיכו ללמידה בכוללים כאברכים, ורק כרבע לא המשיכו למוסדות אלה.
בהיותם בני 28, כ-98% מהאברכים ומהאברכים־לשעבר נשואים, ול־96% מהם יש ילדים – 2.9 בממוצע למשפחה. לעומת זאת, רק 41% מהלא־אברכים בגיל 28 נשואים, רק ל-36% יש ילדים, ומספר הילדים הממוצע שלהם הוא 0.7 בלבד. כלומר – מי שממשיך ללימודי הכולל מתמסד מהר יותר, ופוחתים הסיכויים שכבר ילך לרכוש מקצוע, גם אם בהמשך יעזוב את הכולל ויפרוש מלימוד התורה.
בפורום קהלת מגישים אמנם את המספרים – אך לא מתייחסים למהלכים שלא נעשו ואלה שצריכים להיעשות לתיקון המצב. הפרסום נעשה במקביל לפרישתה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן מהממשלה, אך היוזמה של הממשלה לקידום הורדת גיל הפטור מגיוס מ-24 ל-21 מקובלת גם על החברה והמפלגות החרדיות – שמתנגדות למצב כיום בו צעיר חרדי חייב ללמוד בכולל עד גיל 24 אם אינו מעוניין לשרת בצבא, ועד אז אינו רשאי לעבוד. הסוגיה העלתה שאלות על מה שמכונה "שוויון בנטל", ושר הביטחון גנץ היה מהמתנגדים להורדה. בסופו של דבר סוכם כי בהמשך יועלה גיל הפטור, כשבתווך חרדים שיתחילו ללמוד יוכלו להשתחרר מהצבא בגיל 21 – גם אם התגייסו מאוחר ולא השלימו תקופת שירות.
הורדת גיל הפטור אמורה לסייע לחרדים לרכוש השכלה או מקצוע בגיל בו הלחץ עליהם להתמסד פחות גדול. כך יכנסו למעגל העבודה מוקדם יותר ויתכן שיצברו כישורים וניסיון שיאפשרו להם להשתכר ברמה גבוה יותר ולתרום לפריון. ואולם, גם בנקודה זו מהמחקר עולה כי עבור רוב הגברים החרדים יהיה זה מאוחר מדי, שכן עוד קודם לגיל הגיוס עליהם ללמוד רקע במקצועות הליבה אנגלית ומתמטיקה כדי להשתלב בלימודים לתארים מכניסים יותר.
והדבר כבר מביא אותנו למערכת החינוך בחברה החרדית, רובה הגדול פרטית ובבעלות המפלגות החרדיות. מדובר ברשת החינוך העצמאי עבור החרדים האשכנזים ומעיין החינוך התורני אצל אלה הספרדים. בשתי הרשתות אין חובת לימודי ליבה, אך התקצוב הממשלתי, שלא מטעם המפלגות ותורמיהן, מועבר כתלות בלימודי הליבה שהן כן מחליטות, באופן וולנטרי ללמד. ואולם הפיקוח אינו מספק והמדינה לא בודק ברמה מעמיקה דיה מה בדיוק מלמדים ברשתות אלה כשהן כוללות זאת תחת ההגדרה "ליבה".
הממשלה הנוכחית בוחנת תמיכה נוספת ברשתות החינוך הפרטיות בחברה החרדית בכפוף להישגים של תלמידיהם בתחומי הליבה (בחסידות בעלז אומרים כי היוזמה מקובלת עליהם) – אך הדבר יכול לעורר מחלוקת משפטית האם מדובר בהעדפה פסולה, ואם כך מדוע שבתי ספר פרטיים מהמגזרים האחרים לא יקבלו גם הם סבסוד שכזה, והרי אין זו כוונת המשורר.
המפלגות החרדיות מצדן אינן מעוניינות שיורחב החינוך החרדי הממלכתי, כלומר מיעוט המוסדות שכן שייכים למדינה ומלמדים ליבה באופן רחב יותר. בעבר התבטא ח"כ משה גפני מיהדות התורה בעד הקמה, בתוך מערכת החינוך העצמאית של המגזר, של מערך ללימודי חול. גם פה, אין מדובר בבתי ספר ממלכתיים.
רמת ההשכלה הנוכחית בקרב גברים ערבים ומכאן יכולת ההשתכרות שלהם לא מספקת להם תמריץ לצאת לעבוד לנוכח הסבסוד הממשלתי שיכולים אברכים שלומדים בכולל לקבל – הנחות בארנונה, בצהרוני ומעונות היום. כל אלה מהווים כביכול תמריצים שליליים, ועל כן שר האוצר ליברמן פעל לצמצמם במהלך שהקים עליו את המגזר החרדי בביקורת על כך שמדובר בצעד כוחני. בינתיים גם בבג"ץ השהו את היוזמה.
