הסערה הבאה שבפתח: סופר אל-ניניו מאיים להצית זינוק במחירי המזון

בעוד הכלכלה הגלובלית עדיין מתמודדת עם השלכות הלחימה מול איראן והשיבושים באספקת אנרגיה ודשנים דרך מצר הורמוז, מתגבש איום נוסף - הפעם של כוחות הטבע: התפתחות אפשרית של סופר אל ניניו לקראת סוף 2026. לפי הערכות של גופי חיזוי מובילים כמו NOAA בארה״ב ומרכזי חיזוי אירופיים, הסיכוי להתפתחות אל-ניניו משמעותי עומד כיום על כ־30%-40%. חלק מהמודלים האירופיים אף מצביעים על תרחיש קיצון של "סופר אל-ניניו" - התחממות של יותר מ-2 מעלות צלזיוס במי האוקיינוס השקט, רמה שנצפתה רק במספר מצומצם של אירועים היסטוריים, בהם 1998-1997 ו-2015–2016.

 מה זה בכלל אל-ניניו - ולמה זה חשוב?

אל-ניניו הוא תופעה מחזורית שבה מי האוקיינוס השקט המרכזי והמזרחי מתחממים מעבר לממוצע. שינוי זה משפיע על זרמי האוויר והמשקעים ברחבי העולם ויוצר קיצוניות אקלימית: בצורות קשות באזורים מסוימים, לצד שיטפונות והצפות באחרים. בתרחיש של "סופר אל־ניניו", ההשפעות מתעצמות: פגיעה בתפוקות חקלאיות, שיבושים בשרשראות אספקה ועלייה במחירי מזון. לפי World Meteorological Organization, אירועים כאלה קשורים היסטורית לעליות חדות במחירי סחורות חקלאיות ולחוסר יציבות בשווקים מתפתחים. להרחבה: AI עשויה להציל מיליונים משיטפונות: איך בינה מלאכותית חוזה זרימת נהרות

לחץ כפול: אקלים וגיאופוליטיקה

החשש המרכזי כעת הוא מהשילוב בין גורמי סיכון. מצד אחד, המתיחות במזרח התיכון כבר הובילה לעלייה במחירי הנפט והדשנים - כאשר כשליש מהסחר העולמי בדשנים עובר דרך מצר הורמוז. מצד שני, אל-ניניו חזק עלול לפגוע ישירות בייצור החקלאי.

כריס ג׳קאריני, אנליסט ב-Energy and Climate Intelligence Unit, אמר בראיון ל-CNBC כי "מחירי המזון נלחצים משני כיוונים - גם אקלים קיצוני שפוגע ביבולים וגם מערכת מזון שתלויה בדלקים מאובנים ולכן רגישה לעליות מחירים באנרגיה". גם כלכלנים בגופים כמו UBS מזהירים כי 2026–2027 עלולות להיות שנים של תנודתיות גבוהה במיוחד בשוקי המזון, עם סיכון לבצורות ממושכות באזורים קריטיים לייצור.

• AI עשויה להציל מיליונים משיטפונות: איך בינה מלאכותית חוזה זרימת נהרות
• AI – אויב האקלים או דווקא ההצלה שלו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אילו סחורות עלולות להתייקר?

אנליסטים בינלאומיים מצביעים על מספר סחורות רגישות במיוחד להשפעות אל-ניניו: קקאו - בעיקר במערב אפריקה; סוכר - מושפע משינויים בגשמים; בברזיל והודו אורז - תלוי במונסונים; באסיה שמן דקלים - רגיש לבצורות בדרום-מזרח אסיה; בנוסף, גם קפה, תה, בננות ובשר (דרך מחירי מספוא כמו סויה) עלולים להתייקר. מדינות כמו ברזיל, הודו ואוסטרליה חשופות במיוחד לשינויי מזג האוויר הקיצוניים.

האו"ם מזהיר מהחרפה במשבר המזון

 ב-World Food Programme מזהירים כי השילוב בין מחירי אנרגיה גבוהים לבין שיבושי אקלים עלול להגדיל משמעותית את מספר הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. כיום מדובר כבר בכ-318 מיליון בני אדם בעולם, והמספר עלול לגדול בעשרות מיליונים נוספים אם התנאים יחמירו. גם האיחוד האירופי התריע לאחרונה כי אזורים באפריקה כולל סודן, דרום סודן ואתיופיה - עלולים לסבול מתנאים יבשים במיוחד, דווקא בעונת הגידול הקריטית. להרחבה: אזהרת האו"ם: המלחמה גורמת לעלייה נוספת במחירי המזון העולמיים

ומה לגבי ישראל? ההשפעה לא תפסח על ישראל. לפי הערכות של השירות המטאורולוגי הישראלי, אל-ניניו מגדיל את הסיכוי לחורפים שחונים באזור , במיוחד בדרום ובנגב. המשמעות הכלכלית ברורה: ירידה ביבולים מקומיים (חיטה, ירקות, זיתים) התייקרות יבוא מזון - ישראל מייבאת כ-80% מהמזון שלה עלייה בתלות בהתפלה, שכבר מהווה רוב מאספקת המים מומחים מעריכים כי בתרחיש קיצון, מחירי המזון בישראל עלולים לעלות ב-15%-25% במהלך 2027, בעיקר אם השיבושים בשרשראות האספקה יימשכו.

• כמה טילים נשארו לאיראן? ומה זה אומר על המו"מ הקרוב
• פאלנטיר נופלת בגלל אנתרופיק - ואז טראמפ נכנס לתמונה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• באפט עוצר מיליארדים: הדרמה סביב גייטס מטלטלת את קרן הענק

פתרונות למשבר: מימון אקלים ו-AI בחקלאות

כריס ג'קאריני, מומחה אקלים בינלאומי בכיר, מדגיש כי הפחתת התנודתיות במחירי המזון תלויה בשילוב של הגעה לאפס פליטות פחמן משולב ברמה גלובלית לצד מימון אקלימי נרחב ממדינות עשירות ומפותחות למדינות יצרניות מזון בעלות מוכנות אקלימית נמוכה, שיאפשר לחקלאים להתאים את פעילותם להשפעות משתנות ולהגן על היבולים והפרנסה שלהם. במקביל, טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית (AI) והשקיה מדויקת מבוססת נתונים יכולות להפחית את הנזק הצפוי בכ-30% על ידי ניטור תנאי קרקע בזמן אמת, חיזוי בצורות וייעול שימוש במים ודשנים.

ישראל ניצבת בחזית העולמית בתחום הטפטוף והשקיה חכמה שחסכו כבר 50% ממי השתייה בחקלאות, ויוצאת להזדמנות יצוא משמעותית של טכנולוגיות אלו לאפריקה ולדרום-מזרח אסיה - אזורים שיסבלו במיוחד מאל-ניניו ומהמלחמה באיראן, כך ששיתופי פעולה כאלו עשויים לא רק להציל יבולים אלא גם לפתוח שווקים חדשים לתעשיית האגריטק הישראלית שכבר מייצאת 1.2 מיליארד דולר בשנה.

לסיכום, העולם עומד בפני שילוב נדיר ומסוכן של מתיחות גיאופוליטית המשבשת את שוקי האנרגיה והדשנים לצד סיכון אקלימי שיפגע ישירות בייצור המזון. סופר אל-ניניו צפוי להפוך את 2027-2026 לשנים של לחץ כבד על מחירי המזון, האינפלציה והיציבות הכלכלית - בדיוק כשהכלכלה הגלובלית זקוקה ליציבות יותר מתמיד. מומחים מדגישים כי הסיכון תלוי בעיתוי, בעוצמה ובמשך האירוע, כאשר ההערכות מצביעות על התפתחות לקראת אוקטובר-דצמבר 2026 אך "מחסום האביב" מקשה על דיוק מלא בתחזיות.