גוגל google
צילום: לוגו

גוגל תשקיע 25 מ' ד' בשיפור מיומנויות לאוכלוסיות בתת יצוג בהי טק

רות פורת סמכנלי"ת הכספים של גוגל הגיעה לארץ בשבת והכריזה על השקעות בתוכניות קיימות שנועדו להגדיל השתתפות בהי טק לנשים חרדיות ולסטודנטים ממוצא ערבי; "על ידי מתן נתיב להייטק לקבוצות בתת ייצוג, אנחנו מקווים לעזור ליצור כוח עבודה מגוון יותר ולהגדיל הזדמנויות עבור אוכלוסייה רחבה יותר של אנשים"
גיא טל |

גוגל GOOGLE הודיעה היום על מימון יוזמה בסך 25 מיליון דולר לחמש שנים, לשיפור מיומנות והגדלת הזדמנויות במגזר ההיי-טק הישראל עבור אוכלוסיות בתת-ייצוג, בהן נשים, ערבים, חרדים ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית. גוגל גם תכריז על יוזמה עבור המגזר הטכנולוגי הפלסטיני בהמשך השבוע.

רות פורת, סמנכ"לית הכספים באלפבית ו-Google, הגיעה ארצה בשבת. יחד עם שגריר ארה"ב בישראל, תומאס ניידס, היא נפגשה היום עם יזמים, משקעים ומהנדסים מהחברה הערבית, כדי לשמוע מהם על האתגרים בהשתלבות בתעשיית הייטק בישראל. ההשקעה מיועדת לעזור עם אתגרים אלו באמצעות תכניות לשיפור מיומנויות עבור מבוגרים ובני נוער, ולסייע בגיוון כוח העבודה של ה"סטארט אפ ניישן". היוזמה תתמוך בתכנית הממשלה להגדיל את מספר עובדי ההייטק מ-10% מסך כוח העבודה בישראל ל-15%.

ההשקעה החדשה של גוגל מבוססת על תכניות ושותפויות קיימות שמספקות לקבוצות בתת ייצוג מיומנויות וכלים שדרושים להן כדי להצליח בהייטק. התכניות כוללות את אדוה, תכנית הכשרה דו- שנתית במדעי המחשב לבנות סמינרים חרדיים בשיתוף Scale-Up Velocity, ותכנית שמתחילה החודש לשילוב סטודנטים ערבים, שזו שנתם האחרונה בלימודי הנדסה, בהייטק בשיתוף צופן. ב-2021 הכשירה Google יותר מ-30,000 איש, מרקע מגוון, במיומנויות דיגיטליות בישראל.

"ב-Google, אנחנו מאמינים שכדי שתהיה צמיחה כלכלית בת קיימא, מוכרחים שתהיה צמיחה מכילה", אמרה רות פורת, סמנכ"לית הכספים של אלפבית ו-Google. "על ידי מתן נתיב להייטק לקבוצות בתת ייצוג, אנחנו מקווים לעזור ליצור כוח עבודה מגוון יותר ולהגדיל הזדמנויות עבור אוכלוסייה רחבה יותר של אנשים. אנחנו מצפים להעמיק את המחויבות שלנו לישראל בזמן שאנחנו עובדים כדי לתמוך במאמצים המתמשכים של הממשלה בתחום זה".

"הפגישה הראשונה שלי כשגריר בישראל הייתה עם מנהיגים עסקיים מהחברה הערבית. בפגישה דנו בדרכים להגדלת הגישה להזדמנויות כלכליות עבורם, וההכרזה של גוגל היום היא צעד מעשי משמעותי לקידום מטרה זו". אמר שגריר ארה"ב בישראל תומאס ניידס. "גיוון חברתי מחזק את ה'סטארט-אפ ניישן', ולכן אני נלהב לתמוך ביוזמה שמשקיעה באוכלוסיות בתת-ייצוג. זו דוגמה מצוינת לכך שחברות אמריקאיות מסייעות בסלילת הדרך לצמיחה כלכלית מכילה".

"אני מברך את חברת גוגל ואת הגברת רות פורת על היוזמה החשובה הזאת. ישראל שואפת להגיע למיליון ישראלים בהייטק. זה היתרון היחסי שלנו, זאת הדרך שלנו להבטיח שישראל תהיה מדינה חדשנית ומתקדמת עם רמת חיים ואיכות חיים גבוהות" אמר שר החוץ יאיר לפיד. "הדרך לעשות זאת, היא להכניס אוכלוסיות נוספות ומגוונות לתחום, דבר שיתרום גם לתעשיית ההייטק עצמה. זאת משימה לאומית שלא יכולה להצליח ללא שיתוף הפעולה עם המעסיקים הגדולים בתחום. לישראל יש את הנתונים והפוטנציאל להיות אחת מעשר המדינות המצליחות בעולם וזה יקרה דרך יוזמות מהסוג שגוגל מכריזה עליה היום. אני רוצה להודות גם לשגריר ארה"ב בישראל טום ניידס שנרתם ברצון למהלך ואני מקווה ומאמין שעוד יהיו הרבה שיתופי פעולה מהסוג הזה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים משתמשים ב-AI באופן יומיומי, קרדיט: גרוקעובדים משתמשים ב-AI באופן יומיומי, קרדיט: גרוק

סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI

סקר חדש של רשות החדשנות מוכיח את מה שכולנו מרגישים כבר מזמן: ה-AI היא מהפכה תעסוקתית שחדרה כבר לכל תפקיד בהייטק


הדס ברטל |


אלו הממצאים העיקריים מהסקר שמציגים תמונת מצב חד משמעית: מחצית מעובדי ההייטק מדווחים על קיצור משמעותי בזמן העבודה בעקבות שימוש בבינה מלאכותית, ו-40% מציינים קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע. 70% אחוזים מדווחים על שיפור נרחב באיכות התוצרים. במקביל נחשף פער ברור בתחושת האיום על עתידם התעסוקתי: בעוד 37% מהעובדים המנוסים חשים חשש גבוה לעתידם, 40% מתושבי הפריפריה מביעים דאגה לעומת 24% בלבד במרכז, ו-39% מהעובדים ללא השכלה אקדמית חשים מאוימים לעומת 26.5% בלבד מבעלי תואר אקדמי.

הסקר חדש הוא מטעמה של רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל מגלה כי אימוץ כלי הבינה המלאכותית בענף ההייטק הישראלי הפך כמעט מוחלט. 95% מהעובדים משתמשים בכלים באופן קבוע כאשר 78% מדי יום. השימוש חוצה תפקידים ומתרחב לתפקידי שיווק, משאבי אנוש וניהול מוצר. תמונת השטח ברורה: הבינה המלאכותית אינה עוד תוספת למערך העבודה אלא חלק אינטגרלי ממנו, המשפיע על מבנה התפקידים, תחומי האחריות ודפוסי העבודה.

הנתונים מצביעים על העמקת השימוש ככל שעולה תדירות העבודה עם הכלים. 82% מהמשתמשים היומיומיים משלבים את הבינה המלאכותית בשלושה סוגי משימות ויותר ורבע מהם משתמשים בה בלמעלה משישה סוגי משימות. העובדים הצעירים מובילים את המהפכה: 74% מהם מדווחים על שימוש יומיומי בכלים ייעודיים לכתיבת קוד דוגמת GitHub Copilot ו Cursor, בעוד עובדים ותיקים משתמשים פחות ואף מביעים רמות חשש גבוהות יותר.

לצד זאת, נמצא פער בין סוגי החברות בענף. למרות הציפייה כי סטארטאפים הם המובילים את אימוץ ה-AI. כמו כן עלה כי רק 64%  מהעובדים הטכנולוגיים בהם משתמשים בכלי AI לכתיבת קוד. בחברות מו"פ בינלאומיות ובחברות תוכנה שיעור האימוץ גבוה בהרבה ומגיע ל-77%.
סוגיה נוספת שעולה בסקר היא הסוגיה הדמוגרפית והחברתית, שם מתגלה תמונה מורכבת: תושבי הפריפריה ובעלי השכלה לא אקדמית מדווחים על רמות חשש גבוהות משמעותית ביחס לעובדי המרכז ולבעלי תארים אקדמיים. מגמות אלו עשויות להעמיק פערים חברתיים קיימים אם לא יושקעו מאמצים ייעודיים בהנגשת הכשרות ויכולות טכנולוגיות.

פערים מגדריים כמעט שאינם ניכרים ברמת האיום הנתפס, אולם כן קיימים בדפוסי השימוש. גברים בתפקידים טכנולוגיים נוטים להשתמש בכלים בהיקף רחב יותר של משימות, בעוד נשים בתפקידים שאינם טכנולוגיים מובילות בשילוב הכלים בפעילויות התומכות בתוכן, חיפוש מידע ולמידה עצמית.