צוות Continue AI
צילום: יהב טרודלר
פרסום ראשון

עוד מצטרפת למשבר: Continue AI שגייסה 5.7 מיליון דולר פיטרה את העובדים

בחברת הסטרטאפ אישרו: "החברה מבצעת בימים אלו שינוי עסקי מסויים, כנהוג בחברות סטארטאפ בתחילת דרכן. היא מחזיקה כמעט בכל הכסף שגייסה"
איציק יצחקי | (2)
נושאים בכתבה הייטק פיטורים

פרסום ראשון:

רק בחודש דצמבר האחרון גייסה חברת Continue AI סכום של 5.7 מיליון דולר בסבב גיוסים שכלל את גרוב ונצ'רס וקרן מייפל קפיטל, אבל עכשיו היא בדרך למטה - על פי הודעה שקיבלו עובדי החברה אתמול, גל של פיטורים. בחברה אישרו את הודעת הפיטורים אך הם טוענים כי זאת לא שירת הברבור האחרונה שלה - יש להם את הכסף בקופה, הם אומרים, והם רוצים להשתמש בו לטובת שינויים בחברה.

הטכנולוגיה של חברת הסטראטרפ הקטנה היא מבוססת בינה מלאכותית - היא שאבה מידע ממילוני רשומות על מנת לאפשר לארגונים לקבל מידע שיחליף עבודה ידנית ותלות ביועצים חיצוניים.

נכון לסוף השנה, Continue AI העסיקה בסך הכל כעשרה עובדים. היא הוקמה על ידי המנכ"ל בארי עמיאל, סמנכ"ל המוצר אלון ארד וסמנכ"ל הטכנולוגיות יהונתן מאור, שעבדו יחד בחברת סיגמנטו ועבדו קודם בסטארטאפים מוכרים. בדצמבר האחרון אמר בארי עמיאל: "Continue AI נולדה בשל הדרישה הגוברת לטכנולוגיה שסוף-סוף תיתן מענה לצרכים של קידום תהליכי קיימות בארגונים. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לרתום את כוחו של הדאטה כדי להניע חברות לפעולות קיימות ולייצר שינוי משמעותי של ממש".

גל הפיטורים בהייטק לא משאיר הרבה ברירות לחברות. הן מתקשות לשרוד במציאות הקיימת. אלה שהוקמו עם חלומות גדולים צריכות להתייעל כדי לשרוד. בכלל, שוק ההייטק מתקרר והביקוש לעובדים חדשים בענף בצניחה. 6,138 משרות פנויות בלבד של מתכנתים לעומת 13,800 לפני שנה - זאת נפילה של 55%. בטווח הקצר המצב רע, אבל בראיה הכוללת, בטווח הארוך, המצב עשוי להשתפר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מסעודה 11/05/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
    היו קונים ממני פיתות יותר טוב
  • 1.
    המעניש 09/05/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
    וגם לא היה
עובדים משתמשים ב-AI באופן יומיומי, קרדיט: גרוקעובדים משתמשים ב-AI באופן יומיומי, קרדיט: גרוק

סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI

סקר חדש של רשות החדשנות מוכיח את מה שכולנו מרגישים כבר מזמן: ה-AI היא מהפכה תעסוקתית שחדרה כבר לכל תפקיד בהייטק


הדס ברטל |


אלו הממצאים העיקריים מהסקר שמציגים תמונת מצב חד משמעית: מחצית מעובדי ההייטק מדווחים על קיצור משמעותי בזמן העבודה בעקבות שימוש בבינה מלאכותית, ו-40% מציינים קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע. 70% אחוזים מדווחים על שיפור נרחב באיכות התוצרים. במקביל נחשף פער ברור בתחושת האיום על עתידם התעסוקתי: בעוד 37% מהעובדים המנוסים חשים חשש גבוה לעתידם, 40% מתושבי הפריפריה מביעים דאגה לעומת 24% בלבד במרכז, ו-39% מהעובדים ללא השכלה אקדמית חשים מאוימים לעומת 26.5% בלבד מבעלי תואר אקדמי.

הסקר חדש הוא מטעמה של רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל מגלה כי אימוץ כלי הבינה המלאכותית בענף ההייטק הישראלי הפך כמעט מוחלט. 95% מהעובדים משתמשים בכלים באופן קבוע כאשר 78% מדי יום. השימוש חוצה תפקידים ומתרחב לתפקידי שיווק, משאבי אנוש וניהול מוצר. תמונת השטח ברורה: הבינה המלאכותית אינה עוד תוספת למערך העבודה אלא חלק אינטגרלי ממנו, המשפיע על מבנה התפקידים, תחומי האחריות ודפוסי העבודה.

הנתונים מצביעים על העמקת השימוש ככל שעולה תדירות העבודה עם הכלים. 82% מהמשתמשים היומיומיים משלבים את הבינה המלאכותית בשלושה סוגי משימות ויותר ורבע מהם משתמשים בה בלמעלה משישה סוגי משימות. העובדים הצעירים מובילים את המהפכה: 74% מהם מדווחים על שימוש יומיומי בכלים ייעודיים לכתיבת קוד דוגמת GitHub Copilot ו Cursor, בעוד עובדים ותיקים משתמשים פחות ואף מביעים רמות חשש גבוהות יותר.

לצד זאת, נמצא פער בין סוגי החברות בענף. למרות הציפייה כי סטארטאפים הם המובילים את אימוץ ה-AI. כמו כן עלה כי רק 64%  מהעובדים הטכנולוגיים בהם משתמשים בכלי AI לכתיבת קוד. בחברות מו"פ בינלאומיות ובחברות תוכנה שיעור האימוץ גבוה בהרבה ומגיע ל-77%.
סוגיה נוספת שעולה בסקר היא הסוגיה הדמוגרפית והחברתית, שם מתגלה תמונה מורכבת: תושבי הפריפריה ובעלי השכלה לא אקדמית מדווחים על רמות חשש גבוהות משמעותית ביחס לעובדי המרכז ולבעלי תארים אקדמיים. מגמות אלו עשויות להעמיק פערים חברתיים קיימים אם לא יושקעו מאמצים ייעודיים בהנגשת הכשרות ויכולות טכנולוגיות.

פערים מגדריים כמעט שאינם ניכרים ברמת האיום הנתפס, אולם כן קיימים בדפוסי השימוש. גברים בתפקידים טכנולוגיים נוטים להשתמש בכלים בהיקף רחב יותר של משימות, בעוד נשים בתפקידים שאינם טכנולוגיים מובילות בשילוב הכלים בפעילויות התומכות בתוכן, חיפוש מידע ולמידה עצמית.