סבב A הורחב: סטראטאפ הפינטק יוטילה גייס 22 מיליון דולר
ההשקעה מעלה את סך הסבב ל-40 מיליון דולר ואת כלל המימון של החברה מעל 50 מיליון, בזמן ששווייה כמעט שילש את עצמו בתוך חצי שנה
חברת הפינטק יוטילה מודיעה על גיוס נוסף של 22 מיליון דולר בהרחבת סבב A, כחצי שנה בלבד לאחר השלמת הסבב הראשוני שבו גייסה 18 מיליון דולר. עם ההשקעה החדשה מגיע סך הסבב ל־40 מיליון דולר, והערכת השווי של החברה כמעט שילשה את עצמה בתוך פרק זמן קצר. בסך הכול,
גיוסי ההון של יוטילה חוצים כעת את רף ה־50 מיליון דולר.
את סבב ההשקעה הנוכחי הובילה קרן Red Dot Capital Partners, לצד השתתפות של משקיעים ותיקים וחדשים בהם DCG, Nyca, Wing VC, Cerca Partners, SilverCircle ו-FunFair. בולטת במיוחד העובדה כי ההרחבה
מגיעה אף על פי שהחברה טרם עשתה שימוש מהותי בכספים שגויסו בסבב הקודם – סימן לאמון יוצא דופן מצד המשקיעים במודל העסקי של החברה ובפוטנציאל הצמיחה שלה בתחום תשתיות הסטייבלקוינס.
מאז סבב הגיוס הקודם רשמה יוטילה צמיחה משמעותית בפעילות. בסיס הלקוחות
של החברה הוכפל, והיקף העסקאות המאובטחות דרך הפלטפורמה חצה את רף ה־60 מיליארד דולר במצטבר. במחזור חודשי מדובר כבר ביותר מ־12 מיליארד דולר.
המספרים הללו משקפים מגמה רחבה יותר בשוק הסטייבלקוינס. במחצית הראשונה של 2025 עמד היצע המטבעות היציבים על
כ־252 מיליארד דולר, בעוד היקפי ההתחשבנות החודשיים הגיעו לכ־1.39 טריליון דולר. ההתבססות של נכסים דיגיטליים אלו כתשתית לתשלומים ולניהול אוצר מוסדי יוצרת קרקע פורייה לפתרונות תפעוליים מקיפים, תחום שבו יוטילה מתמקדת.
- אנלייט קיבלה 403 מיליון דולר למימון פרויקטים בארה"ב
- Coralogix מגייסת 110 מיליון דולר ומצטרפת למועדון היוניקורן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפלטפורמה שפיתחה החברה מספקת למוסדות
פיננסיים ועסקיים תשתית לניהול תפעול של מטבעות יציבים, לרבות הנפקת טוקנים, שמירת נכסים, ביצוע התאמות ומעקב רגולטורי. מעל 200 מוסדות ברחבי העולם כבר עושים שימוש במערכת, המאפשרת להם לשלב נכסים דיגיטליים בתהליכים פיננסיים קיימים באופן מאובטח ושקוף.
בנצי רבי, מנכ"ל יוטילה מסר: "ההשקעה הנוספת משקפת את הצורך ההולך וגובר במערכות תפעול מוסדיות Stablecoins. אנו מתמקדים בהרחבת היכולות של הפלטפורמה, כדי לאפשר ללקוחותינו לפעול בביטחון, ביעילות ותוך התאמה לדרישות רגולציה".
פאנל הייטק, ועידה כלכליתעתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
הייטק
פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.
סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה
על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.
וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.
תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".
- פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".
פאנל הייטק, ועידה כלכליתעתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
הייטק
פאנל "עתיד ההייטק הישראלי" בוועידה הכלכלית של ישראל, הפגיש על במה אחת את אורן וינטר, מנכ"ל מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל, חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, ואלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים חברת FINQ ובית ההשקעות תמיר פישמן. שלושתם מתבוננים באותו שוק, אך מציירים תמונה מורכבת של תעשייה שנמצאת בין שיאי חדשנות לבין חששות מהעתיד.
סיילספורס מגדילה פעילות בישראל דווקא בזמן מלחמה
על רקע הירידה בהשקעות בישראל של גופים בינלאומיים, וינטר מתאר מציאות אחרת בסיילספורס: "השנתיים האחרונות היו התקופה הטובה ביותר של מרכז הפיתוח הישראלי של החברה. סיילספורס רכשה שלוש חברות מישראל, הגדילה באופן אורגני את מספר העובדים, והעמיקה את ההשקעות המקומיות". לדבריו, ההנהלה העולמית מתקשה להתעלם ממה שהוא מגדיר "אקו סיסטם טכנולוגי סופר חזק", בייחוד בתחום הסייבר סקיוריטי.
וינטר מדגיש כי בסיילספורס מסתכלים פחות על פוליטיקה ויותר על עסקים: "החלטה נעשית לפי איכות הטאלנט, רמת החדשנות והיכולת לייצר ערך". בנוסף הוא מציין כי מנכ"ל החברה וההנהלה הבכירה תומכים באופן מוצהר בישראל, וייתכן שגם זה נתן משקל בהחלטות להמשיך ולהשקיע כאן.
תמיר מתייחס לזווית הגיאוגרפית של ההשקעות בהייטק הישראלי: "גם בתקופת המלחמה סטארטאפים ישראליים הצליחו לגייס סכומי כסף משמעותיים, אך רובו המוחלט הגיע ממקור אחד כמעט בלעדי: ארצות הברית. האמריקאים בקפיטליזם הפרפקציוניסטי שלהם יודעים לקחת סיכון, הם רגילים לחיות עם סיכונים, כולל הסיכון הישראלי, כבר יותר מחמישים שנה. מבחינתם, גם אם המצב מחמיר, אפשר להעביר אנשים, להעביר טכנולוגיה ולהמשיך הלאה. אירופה, לעומתם, הרבה פחות נוטה לקחת את הסיכון הזה, ולכן כמעט אינה נוכחת במפת הגיוסים".
- פערי השכר בהייטק הישראלי שוברים שיאים בינלאומיים, ומה לגבי האיכות?
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך יש גם צד שלילי: "התעשייה הישראלית הופכת להיות קשורה יותר ויותר לכלכלה האמריקאית, עד כדי תלות. אם בעבר ישראל פעלה במגוון רחב של תחומים, מהחומרה ועד לתוכנה, כיום היא מתכנסת יותר ויותר למוקד אחד מרכזי סייבר".
