שר האוצר של מדינת ישראל מתנגד לאקזיטים. זו המדיניות. מן הראוי שהמדיניות הזו תקבל ביטוי בספר החוקים, אך כזה לא תמצאו. לא בחוק ההסדרים וגם לא בקידום חקיקה נפרדת. למעשה, זו פעם ראשונה שהוא מגלה בכלל שזו המדיניות. אבל האם זו באמת המדיניות? נראה שזו יותר הזדמנות לכותרת בשביל הון פוליטי אצל מי שלא יורד לשורות הקטנות. אם מי שאחראי על הקופה הציבורית היה באמת מאמין במלים שהשמיע, כבר היה מציע למסות אקזיטים ביתר. אבל גם הוא יודע שזה רעיון גרוע. לדבר זה הכי קל – וזה עוד יותר נוח כשהקופה מלאה יותר, ולמי תודה, למי ברכה? זכרתם נכון.

בעוד שבשלהי הקורונה הגירעון עמד על 12%, בנובמבר הצטמצם כבר ל-4.6% בלבד. בסכומים: 47 מיליארד שקל. וזה היה במידה רבה הודות לקטר של המשק, ההייטק (וגם הודות לצמצום ההוצאות, ולעסקאות נדל"ן). וכשאנחנו אומרים הייטק הכוונה לכמה דברים, גם הפעילות השוטפת של היצוא, בעיקר שירותים, אך גם מיסוי בהנפקות ובאקזיטים להם ליברמן מתנגד כל כך, רק על פניו.

לפי הדוח של משרד רואי החשבון PwC, מתחילת השנה ועד לפני שבוע 99 חברות רשמו אקזיטים בסך מצטבר של 11.5 מיליארד דולר. נפרגן רגע להפרשי השערים ונניח לחישוב זה שדולר שווה ל-3.3 שקלים (בנק ישראל מתגעגע לימים...) – ייצא שהתמורה באותם אקזיטים הייתה בסך של כ-38 מיליארד שקל. המיסוי של הסכום הזה אחראי לכך שהגירעון הסכם "רק" ב-47 מיליארד שקל, ובשיעור עליו עמד.

כבר עתה הגירעון גבוה, וחלק גדול ממנו הוא בכלל מבני. ועדיין, לו היה גבוה יותר, מישהו מעלה על דעתו שליברמן היה אומר ליזמים "עצרו – אל תמכרו את החברה שלכם. יחכו ההכנסות מהמדינה, חשובה יותר הציונות ולהשאיר את הבעלות בידיים ישראליות"?

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כנראה שלא הייתם שומעים ממנו דבר כזה, והוא גם לא היה מכוון לכך באמצעות מיסוי. גם היום לא חסרות חברות הייטק, כמו שהוכיחו תחקירים מהתקופה האחרונה בעולם, שיושבות פה אך רושמות עצמן בחברות אוף-שור רק בשביל המיסוי הנמוך (גם בחסות המירוץ לתחתית מה שמכונה בין מדינות העולם על מקום מושבן של החברות). לו נטל המיסוי על האקזיטים היה מועלה במטרה לחנוק אותם – גם קצב בריחת המוחות היה גדל.

הרי מהחברות הבינלאומיות לא הצלחנו לסחוט מיסוי אמת והפסדנו לתחכום שלהן, כשרק ההסכמות בין מדינות ה-G20 עתידות לשנות את התמונה. אז שאת החברות שצמחו כאן נעניש? תרחיש לא סביר בכלל.

חוץ מזה, ככל שחברה היא פרטית, ההחלטה אם למכור או לא למכור היא בידי המייסדים. יש להם חיים אישיות, תכניות ושאיפות. הקריאה להם לא לקפוץ על ההזדמנות ולמכור כשבאה הצעה טובה היא מגוחכת. אם החברות הללו  כבר הונפקו, ההחלטה נמצאת אצל בעלי המניות – ואת הכסף שלהם הם שמו כדי לקבל תמורה טובה – גם אם זה אומר מחיקת החברה או העברת ידיים לבעלים חדשים.

וצריך גם לתקוע איזו סיכה בבלון הזה שמדבר על חברות ענק ישראליות שרק יקנו ולא ימכרו – לדבר הזה יש תקרת זכוכית. יודע כל מי שמחזיק בטלפון, משתמש במנוע חיפוש או במחשב או קונה באינטרנט מחו"ל – השוק הזה ריכוזי בצורה מעוותת. בעשורים האחרונים ענקיות הטק צברו להן עוד ועוד כח בחסות חוקים, פרצות, מדיניות ושומרי סף בגזרת ההגבלים העסקיים שרק אפשרו להם לעשות כך. זה כבר מעבר לים – אבל ההשפעה היא גם עלינו. הסיכוי שהמגמה תשתנה, לפחות כפי שהדברים נראים כעת, ושתקום "גורילה" כחול לבן, והיא, ולא הלווייתניות שמזיזות את עולם הטכנולוגיה כיום, תבלע את כל מה שזז - נמוכה.

כן צריך, ובזה הממשלה כבר תומכת, להגדיל עוד יותר את שיעור המשתתפים – לא הנהנים מההייטק. עובדי הסעדה, מנקים, מאבטחים וכו' אלה משרות שיווצרו באופן טבעי, אך להיות חוטבי העצים ושואבי המים של אלו ששפר עליהם מזלם להיוולד במקום הנכון זו אינה המטרה. היעד של הממשלה הוא להעלות את שיעור המועסקים בהייטק מ-10% ל-15%. יעד שאפתני לכל הדעות. השאלה איך בינתיים מנסים להשיג אותו?

נראה כי עדיין הפתרונות העיקריים מגיעים רק בקו הסיום. לעניות דעתי, הצבא, שעוסק בביטחון על אף שהוא מכונה צבא העם, לא אמור לתקן חוליים של שנים תחת מערכת החינוך הישראלית ולשמש כלי למוביליות חברתית על חשבון המטרה הראשית שלו.